עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
ניהול ידע בחיל האוויר
04/07/2018 00:41
זיו גל
שלום לכולם,

בשיעור האחרון עברנו הרצאה מפי ליאור שפיגלר, ראש מדור ניהול ידע בחיל האוויר.
בהרצאה ליאור דיבר לפרטי פרטים על מה שקורה בחיל בהיבט ניהול ידע. במהלך הפוסט ארחיב ואספר על כמה נושאים גדולים.

בחיל האוויר יש כמות ידע עצומה, אשר מתחלק לשלושה ענפים: מידע מבצעי, מידע מודיעיני, ומידע תומך. המידע התומך אמור להיות נגיש לכל אנשי התמיכה בחיל ובעל ממשק נוח למשתמשים הרבים שלו: שלישות, להק כח אדם, להק ציוד וכד'.
לטענת ליאור, החיל זקוק למערכת מידע אחת המאפשר אינטגרציה בין סוגי מידע שונים המספקת שירות לגופים שונים בתוך החיל. לדוגמה, באותה מערכת ניתן יהיה לצפות בדו"חות על אירועי הבטיחות של חייל מסוים, כולל צפייה בסרטונים מהטיסה, מידע על המשכורת שלו ופרטים אישיים אודותיו. מטרת העל של מערכת המידע היא בעצם כלי אחד בעל מספר ערוצים שונים ה"מדברים" אחד עם השני, כדי לאפשר מצע נוח לתמיכה ותפעול שוטף של החיל, לא בפן המבצעי שלו.

כמו כן, דיבר ליאור על שיטת חיפוש המידע החיילי. כיום, מנוע החיפוש לא נוח, מיושן ולא מספק תוצאות חיפוש רלוונטיות. מדור ניהול ידע הגיעו למסקנה שחיפוש טוב מסוגל לקרות בשני אופנים: חיפוש לפי שם (String), או חיפוש בניווט (כלומר לדלג בין אתרים שונים, בדומה לאינטרנט האזרחי). מסקנה זו הביאה את אנשי המדור ליצור מנוע חיפוש המאפשר חיפוש מידע בשתי השיטות השונות. 

כל התהליך הגדול הזו פועל למען שיפור החוויה התפעולית של חיל האוויר. כלומר, אנשי המדור פועלים לטובת אנשי החייל השונים, איש איש בתחומו, כדי לאפשר להם שימוש נוח בכלים חדשים שיכנו בעתיד הלא רחוק לתוך סביבת העבודה החיל אווירית. כיום, 30% מזמן העבודה מתבזבז על חיפוש מידע, ובחצי מהזמן הזה אנחנו בכלל לא מוצאים כלום. בעתיד הקרוב נצליח לשפר את חווית המשתמש ולהוריד בצורה משמעותית את הזמנים המגוחכים האלו באמצעות כלים טכנולוגיים יעילים יותר. תמיכה חיילית ותפעול שוטף טובים יותר, יובילו לעליית מדרגה משמעותית בחיל ולבסוף לחיל אוויר חזק יותר, מדויק יותר ויעיל הרבה יותר.


0 תגובות
תרבות ארגונית - עכשיו הכל ברור
19/06/2018 19:14
זיו גל

בבלוג הקודם למדנו על תחקיר, חשיבותו והשיטה בה הוא פועל בחיל האוויר. תחקיר בחיל האוויר הוא כלי חשוב,אך אני מעדיף להגדיר את זה כתרבות. תרבות אשר מלמדת את אנשיה להסתכל טוב טוב אל תוך עצמם ולשאול איך הם יכולים להשתפר ולשפר את האנשים שסביבם. זוהי תרבות משום שאין כללים כתובים המכווינים לזה. מי שלא יתחקר לא יכנס למעצר. אך כאמור זה ברור לכולם שזה מה שקורה בסוף כל אירוע, פרויקט, טיסה וכד'.

 

תחקיר הוא דוגמה מצוינת לעקרון גדול ורחב יותר הנקרא תרבות ארגונית. תרבות ארגונית היא מושג המתאר את האופי של מנהגי החברה. לכל חברה או ארגון ישנם כללים ונורמות שלפיהם הם פועלים. כאשר מגיע אישר זר לחברה הוא עלול לא להבין את דרכי הפעולה של אנשי החברה משום שבחברה שלו קיימת תרבות ארגונית אחרת. חשוב לציין שתרבות זו חולשת על כל אנשי החברה, כלומר ישנה איזושהי מדיניות שמנהל החברה מחליט עליה וכל זרועות החברה מותאמות לאותה מדיניות.

תרבות ארגונית כוללת בתוכה שני רבדים של ערכי החברה: הרובד הסמוי והרובד הגלוי. הרובד הסמוי מתבטא בנורמות החברתיות בחברה, ערכים מרכזיים שעל פיהם מונעים כל אנשי החברה, נורמות והנחות היסוד המרכזיות של החברה. בנוסף לכך, הרובד הגלוי של התרבות הארגונית עלול לכלול בתוכו שפה משותפת, נורמות אופנה, עיצוב, סמלים ואף מיתוסים.

ישנם ארבעה סוגי תרבויות ארגוניות שונות:

  • ·        תרבות היררכית –ארגון מעוצב בצורה מובנית מאוד, תפקידים ברורים לכולם. תרבות זו מספקת יציבות לארגון לאורך זמן.
  • ·        תרבות מכירתית – תרבות המתמקדת ביחסים עם ארגונים חיצוניים, כאשר תחרותיות ופרודוקטיביות הם הערכים המרכזיים.
  • ·        תרבות"שבטית" – תרבות של שיתוף פעולה ועבודת צוות בתוך החברה. הרעיון המרכזי העומד מאחוריה הוא שהעובד נמצא במרכז, והוא יעבוד יותר טוב כאשר תהיה לו סביבת עבודה משפחתית ותומכת.
  • ·        תרבות "מוכוונת מטרה" – מטרתה היא לפתח יכולות התמודדות עם תנאי חוסר ודאות, יכולות כמו גמישות, יצירתיות ויכולת התאמה.

 

תרבות ארגונית תורמת לארגון לעבוד בצורה טובה יותר, כאשר העובדים יודעים למה הם עושים את מה שהם עושים, ואיך הכל קורה.

0 תגובות
תחקיר - איך עושים את זה?
19/06/2018 09:08
זיו גל

אחרי שבשבוע שעבר למדנו והבנו למה כל כך חשוב אלמנט התחקיר בהתפתחות ובצמיחה של ארגון ושל פרטים, עכשיו ננסה להבין איך עושים את זה על הצד הטוב ביותר.


התחקיר הצבאי שלטעמי היא שיטת התחקיר היעילה והתכליתית ביותר, בנוי משלוש שאלות אותן ישאל עצמו המתחקר ויהיה חייב לענות על שאלות אלה בצורה כנה, צנועה ואמיתית: מה היה? למה היה? איך נשפר?


השאלה הראשונה, מה היה, מכווינה אותה להצבעה מדויקת כלפי הבעיה, כלפי הדבר אותו אנו רוצים שישתנה. קל לזרוק לאוויר שהיה לא טוב, אבל השאלה מכוונת את המתחקר לדקור בדיוק את הבעיה בצור הכי פרקטית שיש, כדי שיהיה בהמשך קל לעשות את השינוי.


אחרי שהצלחנו להצביע על הבעיה או בעיות בצורה פרקטית ומדויקת, ננסה להבין למה כל בעיה קרתה. גם במקרה הזה, חשוב להתייחס לדברים הפרקטיים והמקצועיים ולנסות לא להכניס רגש או מצב רוח לנושא. לדוגמה, לא לתחקר למה היה בגלל שהשיתוף פעולה בין חברי הקבוצה לא היה מספיק טוב. במצב כזה חשוב להכנס לעובי הקורה ולהבין מה גרם לשיתוף הפעולה הלקוי, מה בשטח קרה שלבסוף הוביל לאותה תחושה שהוזכרה בהתחלה. הפנמת הגורמים השונים שהם הסיבות לאותה בעיה שתחקרנו בשאלה הראשונה, זהו אולי החלק הכי חשוב בתחקיר, היות והוא יעזור לנו למצוא בדיוק מה אנו נצטרך לשנות בפעם הבאה, בהתאם למה שלא עבד כמו שצריך.


"איך נשפר? נעשה את זה בדיוק ככה". כאשר מחליטים מה צריך לעשות בצעד הבא כדי להשתפר, חשוב מאוד לפרט ולהסביר ברזולוציה גבוהה, גם כדי שהשינויים יהיו יותר קלים לביצוע וגם כדי לוודא שאכן אנו עוברים על כל הנקודות אותן תחקרנו בסעיפים הקודמים. ככל שהשינוי קורה יותר במיקרו, פחות מורכב לבצע אותו.



לסיכום, חיל האוויר מצטיין בתחום התחקיר, בעיקר בגלל דרך התחקור היעילה כל כך. לדעתי, רק באמצעות הסתכלות פנימה אחת לכמה זמן, יצליח ארגון לצמוח ולהתפתח כפי שהיה רוצה.

0 תגובות
ארגון לומד - התפתחות שלא נגמרת
18/06/2018 01:08
זיו גל

בשיעור האחרון עברנו על מושג שנקרא "ארגון לומד" - אסביר למה התכוון המשורר.

ארגון לומד זה ארגון שצמיחה ושיפור מתמיד. ארגון שלומד מכל הטעויות שלו ושל ארגונים אחרים,ומצליח לשלוף מאותן טעויות כלים פרקטים לשיפור. עצם העובדה שארגון לא חוזר על טעות פעם שנייה, או לחילופין מצליח למנוע טעויות דומות שקרו אצל ארגונים אחרים מצביע על כך שהארגון לומד ומתפתח כל הזמן.


הדוגמה הכי רלוונטית שיש לי באותו עניין היא חיל האוויר. חיל האוויר לא רק מתקיים כארגון לומד כארגון גדול, רחב עם הרבה כוח אדם. חיל האוויר מחנך את האנשים שלו לתרבות הזו. תרבות של שאילת שאלות עמוקות כלפי אופן ההתנהלות האישית מחד, וההתנהגות וההתנהלות הארגונית הרחבה, מאידך. אם הזכרתי את נושא התרבות, כך אני תופס את הגישה הזו. תרבות ארגונית נוקבת, שמחפשת את הדברים השליליים והגורמים שמעכבים את התפתחות הארגון, ומצליחה מתוך הדברים השליליים להוציא את הכלים הכי טובים להשתפר. בזכות תרבות זו, חיל האוויר מצליח לייצר כל כך הרבה אנשים מקצוענים,מקצועיים שמובילים ארגון ענק עם השפעה ניכרת על כל מדינת ישראל היום.


מה היה קורה אם חיל האוויר לא היה מתנהג כארגון לומד? שאלה חשובה שצריכה להישאל דווקא מתוך העובדה שחיל האוויר מנסה להשתפר כל הזמן. לטעמי, חיל האוויר לא היה מצליח להתקיים כלל אלמלא היה ארגון שלומד בצורה כל כך פוריה. מעבר להליכה במקום שהייתה קורית אם חיל האוויר לא היה ארגון לומד, החיל היה מתחיל תהליך של "הליכה אחורה", כלומר קריסה לתוך עצמו עד לכדי פירוק.



לסיכום, כחלק מהארגון הגדול, אני מאוד שמח על החינוך שאני מקבל בנושא הזה. חינוך לתרבות חיובית, שמצליחה ללמוד מכל טעות ומכל כמעט טעות כדי להשתפר,תרבות שמצליחה לדחוף ארגון שלם קדימה להיות זרוע כל כך משמעותית במדינה הקטנה שלו.


0 תגובות
מה יהיה?
10/06/2018 11:38
זיו גל
העתיד הוא רעיון מיוחד, מעניין מאוד, שאי אפשר באמת לדעת מה יהיה בו. אפשר לקוות שיקרה משהו מסוים. אפשר לעשות כל מה שצריך בשביל שהעתיד יראה כמו שאנחנו רוצים. אפשר להיות אדישים לעתיד ולהתעסק רק בהווה. ואפשר לנחש מה יהיה...
עניין הניחוש נראה מטופש, ילדותי וחסר סיכוי, אבל אם אוכיח לכם שקבוצות המוניות משתמשות בשיטה זו למען קבלת החלטות על השקעות עסקיות, מדד רווחיות של חברה או מניה, או כל סיכון עתידי בעולם הכלכלי? 
בדומה מאוד לחכמת ההמונים, גם במצבים אלו אחד ועוד אחד שווה שלוש. כלומר, הכוח שקיים אצל הקבוצה, בעלת אותה דעה בנושא מסוים גדול מאוד. אודות לנסיון של כל אחד מחברה הקבוצה, אודות לאתרים השונים בהם כל חבר משתמש. אודות למעגל החברים בעבודה ובבית של כל אחד מחברי הקבוצה. כל אחד מביא לקבוצה מטען מסוים, וכאשר המטען הזה משתלב לכדי החלטה של קבוצה כזו, כנראה שהבחירה תהיה נכונה. כנראה שנפגע בול במניה הנכונה להשקעה. כנראה שהפרויקט בו נרצה להשקיע מאות אלפי דולרים יצא לפועל ויתפתח לסטארט-אפ ענק. כנראה הסרט החדש שהקבוצה החליטה שאין לו עתיד, לא יצליח להשאר על המסכים מעבר לזמן המינימלי ויחשב כהפסד חרוץ.

אני רוצה לעלות את השאלה, האם החלטת הקבוצה משפיעה על העתיד? כלומר, אם קבוצה גדולה מחליטה שפרויקט ירוץ וישגשג, האם להחלטה זו מעגלי השפעה מספיק גדולים בשביל לעזור לפרויקט הזה באמת לשגשג ולהתפתח? 

אם באמת לקבוצות כאלה יש השפעה, אפשר להשתמש בעובדה זו ככלי להשגת מטרות ואפילו לשינוי ועיצוב מחודש של העתיד הקרוב. ניתן יהיה להקים חברה שהעתיד שלה מובטח. לפרסם סרט ולהוביל אותו למעמד של פסטיבלים הוליוודים עם שטיח אדום. 

הרעיון של שינוי ועיצוב מחודש של העתיד הוא כמעט בלתי נתפס. כמובן שבפועל הדברים לא יהיו כל כך פשוטים וכל כך שחור או לבן. אבל הרעיון כרעיון הוא משגע. חשוב לשים בראש אולי לנצל את הכל המטורף הזה לטובת תרומה אמיתית למדינה, לחברה, לדברים ערכיים יותר מסטארט-אפים וסרטים, כי אלה הדברים המעניינים באמת...
0 תגובות
כוחה של הרשת, כוחה של קבוצה
14/05/2018 09:14
זיו גל

האינטרנט לא מפסיק להתפתח. הWEB של 1996 רחוק מאוד מהWEB של 2006, וזה רחוק שנות אור מהWEB של 2016. ב96', הרשת הייתה בנויה ממספר לא גדול של משתמשים, והמידע נוסף על ידי בוני האתר. אם רצית ללמוד משהו חדש, היית פותח ספר ומדפדף עד שהגעת לעמוד. המידע באינטרנט היה לא נגיש ולא מפותח.


אז איך למצב שאנחנו נמצאים בו היום? יש היגידו שקרה כאן שינוי תרבותי. כלומר, השתנתה התפיסה של כולנו כלפי האינטרנט. אנשים כבר לא מפחדים מהדבר העצום הזה, אלא מכירים אותו ככלי. רוב האוכלוסיה מכירה את האינטרנט לעומק, ברמת השימוש ואף ברמת היצירת אתרים. השינוי התרבותי נוצר גם עם היכולת של המשתמשים הפשוטים של האינטרנט להוסיף מידע. המידע הפך להיות שכיח, יומיומי ולא קדוש. כביכול כל אחד יכול להכניס מידע שקרי ולהטעות המונים, אך עם זאת קיים פיקוח ובקרה של שאר המשתמשים.


עצם העובדה שהאינטרנט הפכה להיות כלי של כולנו, והפסיקה להיות כלי אישי שלי, איכשהו סוטרת את תרבות המערב התחרותית האינדיבידואלית. כל החברה נתרמת על ידי פרטים בחברה שבחרו להוציא את הידע שלהם לאור ולרשום אותה בינות התגיות ברשת. החברה הגיעה למסקנה שהמידע צריך להיות פתוח לקריאה ואף לעדכון לכל פרטי החברה, מתוך ההבנה שההמון חכם יותר מהפרט.


ההבנה הזאת שמדגישה את כוחה החזק כל כך של הקבוצה מנחמת מעט. בעולם המהיר של היום, שבו כל אחד משחיז את המרפקים שלו לפני נסיון פריצת הדרך לפסגה, נחמד לראות את ההכרה החברתית בחשיבות העצומה של הקבוצתיות.


מה הופך את הקבוצה לחכמה יותר מהיחיד? שאל מי שלא לקוח דברים כמובנים מאליהם. בואו נסביר עם דוגמא. קבוצה שצריכה לנחש את משקלו של שק תפוחי-אדמה, תזרוק מספרים שהממוצע שלהם יהיה מאוד קרוב למשקלו המקורי של השק. לעומת זאת, אם נשאל אדם יחיד, תשובתו תלויה אך ורק במזל. אותה קבוצה תפקח על התכנים ברשת, אותה קבוצה תחווה את דעתה על רעיונות חדשים שאתה בוחן, ואותה קבוצה תעזור לך למצוא את שחיפשת ביתר קלות.


הקבוצה היא כלי חשוב ואל לנו לשכוח זאת!


0 תגובות
משלמים בפרטיות
23/04/2018 09:06
זיו גל

אמנם השימוש בפייסבוק, בגוגל או באינסטגרם עושה לנו טוב, מאפשר לשמור על קשר (Facebook), להשאר בעניינים מבחינה חברתית (Instagram) ולנהל ידע וחשבונות בצורה הכי מאורגנת ונוחה שיש(Google), אך אנו משלמים על זה מחיר, מחיר כבד שלרוב אנחנו אפילו לא יודעים שאנחנו משלמים אותו.


הפרטיות שלנו נפגעת. גוגל יודעת לעקוב אחרי כל צעד, כל בית קפה, כל מסלול ריצה מאולתר שפעם ראשונה ניסית, עכשיו נמצא בשרת של גוגל לעולמי עולמיא. אבל מה רע? עכשיו הכל יהיה אפילו יותר נוח למשתמש, יותר חדשני, יותר חברתי. כך החברים שלי יוכלו לדעת יותר על מה שעשיתי היום ואני לא חייב לדבר איתם אפילו.

אני אגיד לכם מה רע. לא כל אחד רוצה את החשיפה הזאת. לא כל אחד יכול להרשות לעצמו את החשיפה הזאת. זאת בדיוק הבעיה. אנחנו צריכים את המכשירים, התוכנות והשרתים האלה לטובת נוחות החיים שלנו במובן הפשוט, אך קצינים בצבא החיים בקרב אזורים שצריכים להישאר חשאיים, מבצעיים המתבצעים עם שעונים חכמים יכולים לחשוף תורות לחימה וצירי תנועה סודיים של הצבא. אז מה יש לנו לעשות עם זה? כלום?

זוהי האמת אם כמה שקשה להפנים אותה. לא כולנו, כל משתמשי גוגל היומיומיים, מכירים מספיק טוב את הפיצ'רים האלה, או יודעים שאפשר להיות בבקרה שוטפת על חשיפת הנתונים שלנו. גם מי שכן יודע שזה אפשרי, לא בטוח יודע איך אפשר לעשות את זה. יתרה מכך, אנשי הבטחון שלא יכולים להרשות לעצמם את החשיפה של חלק מהפרטים, אין להם זמן או קשב לפקח על רמת ההיכרות של גוגל איתם.


עם הפנים קדימה, יש מקום לאופטימיות ולשינוי במדיניות בעקבות הסתבכות של פייסבוק באותו נושא. כנראה שאני לא היחיד שזה מפריע לו ומפחיד אותו, וטוב שאותם אנשים שזה מפריע להם לא יושבים בשקט ומתעלמים, אלא יוצאים להלחם עבור המחיר האמיתי, הכבד, החשאי שאנו משלמים עבור גוגל - הפרטיות שלנו.


0 תגובות