עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
פוסט 11
12/01/2016 13:22
oren sarfaty
שלום לכולם!

היום זהו הפוסט האחרון לעונת סמסטר א' תשע"ו. הגענו למספר 11 המרגש.. מספר שהוא "מראה", מספר של אגדה (דורון שפר) ובמקרה הנוכחי מספר שמסמל סוף. אבל כל סוף זאת התחלה חדשה.. ובסמסטר הבא נטמיע בלוג איכותי שאינו קשור לקורס.. תעקבו

1) הסיכון שבאי שיתוף מידע הינו גדול מהסיכון שבחשיפה מכיוון שבעת שיתוף מידע למעשה אנו מפיקים ערך מיטבי כי ידע=כוח. ארגון שלא מנצל זאת למעשה מצוי בסכנה קיומית לעתים.
תרבות של שיתוף ידע תלויה בתרבות הניהולית. על מנהלי הארגון והמנהלים השונים בתוך הארגון להנחיל תרבות של שיתוף מידע בתור ערך עליון, לשים דגש רב על נושא זה.


2) תחילה נדון בנושא המרתק- ההבדל בין מוטיבציה חיצונית למוטיבציה פנימית.
אז הרבה אנשים תוהים, מהו ההבדל בין שני סוגי המוטיבציה?
אז ההבדל למעשה הוא הבדל פשוט וקצר מבחינת הגדרה: 

מוטיבציה חיצונית היא כסף והערכה לדוגמא.
מוטיבציה פנימית היא מאסטרי ועוד'

בארגון מסויים יש קושי בכתיבת דוחות בתום ביצוע משימה. כיצד לדעתכם רצוי לתמרץ את העובדים
גיימיפיקציה.
כיף.
דוגמא אישית.

נתראה בעתיד!

PEACE
0 תגובות
פוסט מספר 10-מרגש
03/01/2016 17:48
oren sarfaty
שבוע 10 לכולם. 
מי ייתן ורק תחייכו בשבוע חגיגי שכזה שפותח את שנת 2016

דוגמאות לצרכים ארגוניים וצרכים אישיים שאפשר לפתור באמצעות קהילות ידע

קהילות ידע מהווה המפגש אמיתי בין העולם הוירטואלי והעולם הפיזי.

בקהילה הוירטואלית נחשפים חברי הקהילה לדיונים משותפים, לפורומים, לציוצים וסטטוסים וכלים וירטואלים נוספים התומכים בקיום חיים מקצועיים שיתופיים בקהילה.

שימוש בקהילות ידע וירטואליות פורץ את המגבלות הפיזיות של זמן ומקום ובכך מסייע לארגונים מבוזרים או גלובלים רבים לשתף ולנהל ידע.


לפתרון זה ישנם מספר יתרונות:
מקצועיות ומקצוענות: שיתוף הידע והלמידה המשותפת מעלים את רמת המקצועיות של העובדים
סינרגיה חוצת גבולות: המפגשים הוירטואלים מאפשרים שיתוף בידע שאינו מותנה בזמן ובמקום
שייכות: ההשתייכות לקהילה מקצועית מקדמת את תחושת השייכות אצל העובדים


יתרונות נוספים:

  • קהילה וירטואלית לומדת ממלאת צורך שאינו מסופק בדרכים אחרות.
  • משקף את המטרה המוצהרת אשר לשמה קמה הקהילה.
  • בקהילה מתנהל דיאלוג מתמשך.
  • יש תיעוד של הקשר, בדרך כלל בקבוצת דיון, יש מיפוי של התפתחות (אפשר לראות זאת בהודעות ותגובות), ניתן לראות מי אמר מה ולהתייחס אל הנאמר.
  • חברי הקבוצה בעלי תפישת זהות משותפת, תחושת שייכות, "אנחנו בעלי ייחוד", "משתמשים בכלים שאחרים אינם משתמשים בהם", "יש לנו עולם מושגים משלנו"



רישמו סיבות בעד וסיבות נגד שימוש בתשתית ויקי חינמית בארגון גדול. האם סיבות אלו תהיינה תקפות גם בארגון קטן (לנמק את התשובה)

ויקי (wiki) היא גישה בתחום מערכות ניהול הידע ואתרי האינטרנט, המאפשרת עריכה שיתופית ויצירה של מבני ידע מורכבים ומרובי ערכים. הויקי היא מערכת שבה המשתמשים הם שותפים פעילים ביצירת התוכן.


סיבות בעד

תפעול פשוט- העריכה והניהול נעשית על גבי האתר

תשתית חינמית



סיבות נגד

בעייתיות עם זכויות יוצרים

אמינות המידע- אין בקרה על המידע העולה לרשת כל אחד יכול לערוך את התוכן. כמו כן, בשביל לשמור על עדכניות המידע יש לתחזק את האתר ולעדכן כל פעם שנדרש.



מתי כדאי להשתמש בארגון בקהילת ידע ומתי בויקי

עדיף להשתמש בויקי כאשר הארגון מעוניין לבנות מאגר ידע מקצועי. כלי נוח לביצוע תיעוד טכני, מדריכי שימוש.


עדיף להשתמש בקהילת ידע כאשר קיים צורך ארגוני להשתפר בתחום מסוים וכאשר רוצים לערב כמה שיותר עובדים.

0 תגובות
פוסט מספר 9!
26/12/2015 14:28
oren sarfaty

פוסט מספר 9 אה? איך הזמן רץ שנהנים...

1. ניסויים שמתמקדים בחכמת ההמונים:

ניחוש משקל פר 
- שמונה מאות בני אדם הימרו על משקלו של פר. אחד מהמהמרים היה מומחה לסטטיסטיקה ותורשה, מהמרים נוספים היו חוואים, קצבים, ואנשים העוסקים במקצועות אחרים שאינם נותנים שום יתרון להימורם. בסופו של דבר ממצוע ההימורים של האנשים שלא היה להם כל יתרון בניחוש משקל הפר היו קרובים מאוד למשקלו האמיתי של הפר- הניחוש הממוצע היה 542.9 ק"ג, לעומת המשקל האמיתי של הפר שהיה 543.4 ק"ג. 
ניחוש מספר יונים ששחררו לאויר - שוחררו לאויר כ-127 יונים לבנות, והקהל שנמצא במקום התבקש לנחש את מספר היונים. ממוצע תשובות המשתתפים האירוע עמד על 125, קרוב מאוד למספר האמיתי כפי שניתן לראות.

במבט ראשוני ניתן להסיק כי קיימים הבדלים מהותיים בין הניסויים. אולם, לא כך הדבר.
בשני הניסויים הנ"ל, ההמון צופה בדבר כלשהו ולאחר מכן ניחש ההמון נתון מסוים לגבי אותו דבר שראה- במקרים אלו משקל הפר ומספר היונים ששוחררו. בשני המקרים ניתן לראות כי ממוצע הניחושים שהתקבל על ידי ההמון היה קרוב מאוד לנתונים במציאות.


2. 

חכמת ההמונים זהו דבר אשר לא ניתן להמעיט בערכו ולכן בכדי לערוך תחזית לגבי סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים המיועדים לשוק מסוים הייתי משתמש באופן מובהק בחכמת ההמונים. חכמת ההמונים היא בעצם הדרך הכי טובה לדעת מה הביקוש בחוץ, מה אנשים רוצים, איך הם רוצים זאת וכו'.

ארבעת השיטות העיקריות בחכמת המונים הינן:
א. דירוג באמצעות אסימונים
ב. דירוג באמצעות גיליון ציונים
ג. שווקי חיזוי
ד. טורניר רעיונות.

על מנת לבצע תחזית נכונה ומשקפת של סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים המיועדים לשוק מסוים הייתי משתמש בשיטה ג', שיטת שווקי החיזוי. בשיטה זו כל מוצר מוצג כמניה וירטואלית בעלת ערך. אנשים נוהגים להשקיע ולהתעניין במוצרים שהם מאמינים בהם ורואים להם תועלת, פוטנציאל והצלחה.
על ידי השתתפות של אנשים בשיטה זו ניתן לי לראות את מידת ההשקעה בכל מוצר וההתעניינות בו. שיטה זו בעצם משקפת אילו מוצרים מעניינים ואילו פחות, אילו מוצרים ישקיעו בהם סכומים גדולים ואילו פחות, ולראות בסופו של דבר באילו מוצרים כדאי להשקיע כי הסיכוי שיצליחו בשוק הוא גדול. 


3.
מימון המונים הינה שיטה למימון עסקים, ארגונים, מיזמים, סטארטאפים ועוד.
מימון ההמונים מבוסס על כספים שנאספים בתור תרומה או השקעה ממספר רב של אנשים פרטיים. מימון ההמונים מקדם מטרות רבות בעולם בתחומים שונים ומגוונים כגון רעיונות עסקיים, עזרה במצבי חירום ואסונות טבע, קמפיינים פוליטיים ועוד. 

מימון סטארטאפ בשיטת מימון ההמונים עלול להוות קשיים וסיכונים שונים, ביניהם:

+ חשיפת קניין רוחני - רעיונות לסטארטאפ המפורסים באתרי מימון המונים נהיים בעצם גלויים לעיני כל ונוצר סיכון של חשיפת קניין רוחני, ניתן להעתיק את הרעיון, לחקות אותו בקלות.
+ תלות בהמונים - האיסוף של ההשקעות תלוי באהדת והבנת ואמונת ההמון בפוטנציאל והצלחת הסטארטאפ המוצע.
+ גיוס גמיש - הסכום שגויס עד לתאריך היעד מועבר ליזם, במידה ולא גויס כל הסכום הרצוי יש להשלימו מכיס אישי של המקימים/היזמים על מנת להקים ולבצע את הסטארטאפ.
+רעיון הסטארטאפ חייב להיות גמיש ובנוי לשינויים ולבעיות במימון.

שבוע מרגש ומעניין לכולם,
תחייכו ותהיו בריאים אנשים
0 תגובות
פוסט שמיני ומרגש
22/12/2015 11:37
oren sarfaty
שמונה זה מספר מאוד מיוחד עבורי. 8 זה החודש בו נולדתי. 8 זה אנתוני פרקר השחקן מספר 1 של מכבי בכל הזמנים לדעתי ועוד ועד.
לכן גם פוסט זה יהיה מיוחד.

השבוע נדבר על........מודל 90-9-1, מודל מיוחד ומרגש שלעצמו.
כפי שמתואר במודל 90-9-1 אחוז בודד אחד מהנמצאים ברשתות החברתיות יוצרים ומשתפים מידע, רק תשע אחוז מהם מגיבים ומתייגים בפוסטים/ידע שפורסם ותשעים אחוז רק קוראים ומקבלים את המידע והם כלל לא מפרסמים.
המצב מתאר את מה שקורה בקבוצת הפייסבוק של הקורס למעשה..מצב בעייתי? כן ולא תלוי את מי שואלים..

במידה שכן צריך למצוא פתרון.
הפתרון הוא לקחת את האחוז הבודד שכן יוצר ומפרסם ידע וליצור ממנו צוות לשיתוף ויצירת מידע וכך לקשר בין האיים השונים בארגון- ע"י יצירת רשת חברתית ארגונית הקשורה לתחום מסוים ובכך לעודד את החברים בה לשיתוף ויצירת מידע אשר יגדיל את האחוז המשתף ויוצר מידע
. לפי גייקוב נילסן שטוען כי ברשת חברתית מקוונת לא קיים שוויון השתתפותי מאחר ואחוז קטן מאוד יוצר את התכנים. ג'ייקוב ממליץ לבצע מספר פעולות ברשת על מנת להזמין את ה"אורבים" לשימוש פעיל יותר, שיוביל לעלייה במספר ה"יוצרים" וה"עורכים":

1. יש להפוך את ההשתתפות בדיונים וביצירת התכנים לפשוטה- לא לדרוש יותר מדי התחייבויות או תנאי שימוש.

2. יש להעניק תגמול למשתתפים הפעילים (לא יותר מדי) שיעודד אותם לתרום יותר.

3. יש לאפשר עריכת תכנים ולא רק יצירת תכנים, על מנת לא להרתיע את הגולשים מהשתתפות מתחייבת.

4. יש לקדם משתתפים איכותיים- ליצור בנק מוניטין אשר יוביל להצגת המשתתפים הפעילים באופן חיובי, כתהליך לקידום המשתתפים והיוצרים האיכותיים.

5. יש להפוך את תרומתו של היוצר לתוצר לוואי של הפעולה שהוא ביצע.

ג'ייקוב טוען, שברגע שיתבצעו הקלות אלו, הרשת החברתית תהיה מקום פורה יותר לדיונים ותכנים שיהפכו את הרשת החברתית לחזקה יותר, שתתבסס על יותר משתמשים שמחזקים את חכמת ההמון.

 

2.  כעת נתייחס למאמר מיוחד מאוד.

במבנה מטריציוני יש ניסיון להנות מכל העולמות- ישמנהלים שאחראים לזווית הניהולית הפונקציונאלית, ויש מנהלים שאחראים לזוויתהניהולית הפרויקטלית, והעובד כפוף לשניהם. 

בניהול רשתי העובדים רואים את הארגון בו הםנמצאים כסבך של לקוחות וספקים למרות המבנה היררכי של הארגון.

לפי המאמר "מניהול מטריציוני לניהול רשתי"ניתן לאמר כי רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור בכך שניהול החברה ייהפך לניהול רשתיוכתוצאה מזאת העובד יקבל יותר אחריות, יהיה עצמאי יותר, ויהיה מחוייב יותר לארגון.כמו כן, באמצעות הרשת החברתית הארגונית יהיה קל יותר לשתף ידע, לשלוף את הידע, ובכךלהפחית את התלות באנשים אחרים.
נוסף על כך, הרשת החברתית עוזרת לנו להכיר יותר אנשים, ולדבר עם אנשים גם כאשר הם לא מהמעגל הקרוב לנו, דבר היתרום גם כן לניהול החברה ולשיתוף הידע והפעולה.

שבוע של פוסט 8 מרגש טוב לכולם חברים !!!!!!!!!!!

0 תגובות
פוסט מספר 7
13/12/2015 16:52
oren sarfaty

שלום לקוראי הבלוג השבועי!!
השבוע נדבר על מספר נושאים מרתקים...

1.   Innovation distinguishes between a leader and a follower 
אמירה זאת אמר לא אחר מאשר...סטיב ג'ובס.
באמירה זו הוא מדגיש שחדשנות מבחינה בין מנהיג וממשיך דרך
.

חדשנות הינה כלי ליצירת ערך מוסף באמצעות פתרונות חדשים לצרכים קיימים או באמצעות יצירת פתרונות לצרכים חדשים.
חדשנות מתייחסת לשימוש בשיטה או ברעיון טובים יותר ועוסקת במשהו שנעשה מהותית באופן שונה. על כן, החדשנות היא זו שמובילה לקדמה – בניית ופיתוח עולם ההייטק והתקדמות הטכנולוגיה, וכל העוסק בה נחשב למנהיג. היא למעשה מבדילה בין אנשים היוזמים שינוי ומובילים לפריצת דרך לבין אלו שמיישמים את החידוש או דואגים לעשות את אותם דברים אך בצורה טובה יותר.


2. עקומת ה-S מתארת כיצד חדשנות מתחילה, מאומצת על ידי לקוחות מעטים בתחילת דרכה, עוברת תהליך אימוץ נרחב, התפשטות, צמיחה ומגיעה לשלבי ההתבגרות, הרוויה ובסופו של דבר לדעיכה, בעקבות הופעת הדור הבא או תחליף כלשהו. היא בעצם מתארת את הצמיחה של המוצר או הטכנולוגיה כפונקציה של הזמן.

עקומות ה- S השונות מסייעות לממציא להבין היכן מצויה הטכנולוגיה במחזור חייה, עד כמה כדאי להמשיך ולהשקיע בטכנולוגיה קיימת ומהו שלב ההתפתחות הבאה של הטכנולוגיה

עקומות S יגיעו בזוגות כשנרצה לבחון התקדמות של מוצר/טכנולוגיה נוכחית אל מול חדשה.

3. חדשנות פתוחה" הינה אחת הגישות ליישום חדשנות, המשלבת רעיונות מתוך החברה יחד עם רעיונות חדשניים ממקורות חיצוניים, כגון לקוחות, ספקים, שותפים עסקיים, אוניברסיטאות, חברות מחקר, חברות ייעוץ ואנשים פרטיים.

כחלק מהעקרונות התומכים בגישה זו, נדרש מנגנון לשיתוף IP. החברה צריכה להרוויח מהשימוש של האחרים ב-IP שלה, והחברה צריכה לקנות IP  של אחרים בכל פעם שיש התאמה למודל העסקי שלה.

החברה כבר לא צריכה לנעול את ה IP  שלה אבל צריכה להסתמך גם על ידע חוץ ארגוני באמצעות רכישת או קבלת רישיון לתהליכים והמצאות של חברות אחרות.

4.  Absorptive Capacity זו "יכולת של ארגון להכיר בערכו של המידע חדש המגיע מחוץ לארגון, להטמיעו ולעשות בו שימוש עסקי". יכולת זו מהווה תמריץ לחדשנות פתוחה מכיוון שבימים אלו כמויות המידע הקיימות הן עצומות וקשה מאוד לנהל ולקלוט אותו בצורה מיטבית. ארגון שתהיה לו היכולת הזו ירוויח מידע ממקורות חיצוניים ויהיה פתוח לרעיונות אחרים וחדשים ובכך יעודד חדשנות.

נתראה בשבוע הבא קוראים יקרים!

מי ייתן והשבוע יחייך לקוראי הבלוג המכביסטים, בהצלחה במשחק בטורקיה נגד דרושפקה

PEACE

0 תגובות
פוסט 6
05/12/2015 11:56
oren sarfaty

1/ 1. OCR (Optical Character Recognition) היא תוכנה הממירה תמונה הסרוקה במחשב למסמך תמליל ממוחשב. זיהוי התווים נעשה בשתי דרכים שונות. האחת, התאמה תבניתית - בשיטה זו שומרים על תבניות שונות של האותיות, ומנסים לבדוק איזו מהאותיות היא הדומה ביותר לתבנית. השנייה – תיאור מבני, בשיטה זו מחלקים את האות לחלקים שונים ויוצרים תיאור של חלקיה השונים של האות והיחסים שביניהם.

תוכנה זו מסייעת לטיפול בדואר נכנס ע"י כך שהיא מאפשרת לסווג אותו לתיקיות, לעבד אותו מחדש - לסדר את התמליל או להדפיסו בעיצוב אחר, וכן לבצע חיפוש של תוכן בקובץ הנתונים הטקסטואליים שהתוכנה יצרה.


 2. מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטאליים בזרימות עבודה.
  כי זה מזרז את ביצוע הWORKFLOW , לדוגמא סבב חתימות נעשה הרבה יותר מהר ולא דורש העברה פיזית של מסמכים היכולים לעקב את ביצוע התהליך.

2.    

3.     3. הגירת תכנים זוהי פעולה המתייחסת להעברת כל התכנים הקיימים בארגון למערכת חדשה שהוחלט להטמיע בארגון. החשיבות של פעולה זו רבה עד כדי כך שאי ביצועה עלול להוביל לכישלון. הסיבה לכך היא שבארגונים קיים ידע רב המפוזר בין הצוותים והמחלקות השונות, קיבוצו ואיחודו למערכת אחת מאפשר לכל העובדים לגשת אליו ולהיעזר בו. באופן זה, ניתן להשתמש בידע הקיים ולהימנע מביצוע פעולות שכבר נעשו בעבר.



 4. בארגון מסוים הוחלט לצרף אימיילים למערכת ניהול התכנים הארגונית. 
האם לדעתכם צריך לשמור במערכת את הצרופות (attachments) בלבד או את כל המייל ?
שתי האופציות חובה לשמור קבצים מצורפים (מסוגים מסויימים) בגלל שהם משלימים את פיסת הידע שמכיל האימייל לדוגמא : " מצ"ב החוזה המתוקן" אם נשמור את האימייל לבד הוא ללא ערך.


0 תגובות
פוסט מספר 5
05/12/2015 11:47
oren sarfaty

1.     עולמות קטנים הינם קבוצות קטנות אשר בין חברי הקבוצה מתקיימים קשרים חזקים אך בין חברי הקבוצה לחברים בקבוצות אחרות מתקיימים קשרים חלשים.

 

 דוגמא לעולם קטן בארגונים  הינה קבוצה של אנשים אשר אוכלים ארוחת צהריים יחדיו או לחילופין קבוצה של אנשים אשר אוהדת קבוצת

כדורסל או חולקת תחום עניין אחר משותף

 קיום עולמות קטנים בארגון מפריע לשיתוף ידע, מכיוון שבין חברי הקבוצה מתקיימים קשרים חזקים וחברויות חזקות, וכך נעשית העברה

של ידע ושיתוף אך רק בין אנשים אלו. מעצם הקשרים החזקים הקיימים ביניהם, הם נעזרים, מתייעצים וחולקים מידע האחד עם האחר. 


מכך, נוצר מצב בו בין חברי הקבוצה מתחלק ידע שיתר חברי הארגון לא מכירים ולא נחשפים אליו כלל.


לקיומן של קבוצות אלו, לצד ההפרעה בשיתוף הידע, חשיבות רבה הן בפן החברתי והן בפן המקצועי ואין למנוע מהן להתקיים ולגדול, ניתן

להגביר את שיתוף הידע מבלי לשנות את המבנה הארגוני.

ניתן לקיים פגישה שבועית עם כל חברי הארגון (במידה ומדובר בארגון 

גדול – מספר נציגים מכל קבוצה). כל קבוצה תציג את הנושאים בהם התעסקה השבוע, ממצאים אליהם הגיעה ואיך היא ממשיכה מנקודה זו. 

בנוסף, ניתן לכתוב דוחות על כל ממצא שנראה רלוונטי וחשוב לאנשי הצוות ולשלוח ליתר חברי הארגון. בצורה זו, יתבצע שיתוף של ידע בין 

הקבוצות השונות ולא רק בין חברי הקבוצה הספציפית.

למעשה, מדובר ב'תרבות ארגונית' שצריך להנחיל – ברגע שחברי הארגון יכירו בחשיבות והצורף בשיתוף ידע הם ידאגו להפיץ ולחלק אותו 

בעת הצורך, ולא לשמור אותו רק במסגרת חברי הקבוצה.

 

2.

 ישנם שלושה שלבי למידה בארגון:

למידה לפני – מתייחסת לכל השלבים הדרושים להכנת או ביצוע עבודה מסוימת כגון: סקר ספרות, בדיקת עבודות קודמות, בדיקת נהלים קשורים, הכנות לתכנון ועוד.

למידה תוך כדי – הכוללת הפקת לקחים ומסקנות תוך כדי ביצוע העבודה.

למידה אחרי – בשלב זה מבצעים  תחקירים.

הגשת הצעת ייעול ע"י העובד מתייחסת לשלב של 'למידה תוך כדי' מכיוון שבשלב זה העבודה כבר בוצעה כלומר שלב ה'למידה לפני' הסתיים, וכעת העובד מפיק לקחים ומסקנות, ורוצה לייעל ולשפר את העבודה.

 מודלSECI  כולל ארבעה שלבים: שיתוף (Socialization), החצנה (Externalization), שילוב (Combination) והפנמה (Internalization).

את השלב של 'למידה תוך כדי' ניתן לייחס לשלב השילוב – Combination, שלב המתייחס למינוף הידע הגלוי ע"י שילוב מידע וידע גלוי יחד לכדי דבר משותף.

הסיבה לכך היא שה'למידה תוך כדי' נעשית בשלב שהידע כבר הפך לגלוי וכעת מבצעים שילוב בין הידע הזה והמידע הקיים כדי ללמוד ולשפר את ביצוע העבודה. 

0 תגובות
פוסט מספר 4
21/11/2015 12:37
oren sarfaty
שלום לקוראי בלוג ניהול הידע.
בשבוע זה נפתח עם שאלון מרתק בנוגע לידע ב-NBA אשר נוצר באמצעות פלטפורמת הגוגל דרייב.
אשמח אם תוכלו לענות על השאלון : http://goo.gl/forms/m28IK242CG

כעת, נתייחס לדילמה התחקיר של מפעל:

מפעל כימי הוזרם חומר גלם יקר לתוך הריאקטור עד שהתגלה במקרה שהריאקטור עלה על גדותיו והחומר נשפך החוצה. בתחקיר התברר שגלאי מפלס הנוזלים בריאקטור היה מנותק ולכן לא התקבלה התראה על מפלס נוזלים גבוה והמשיכו להזרים חומר עד שהוא נשפך. המפעילים נימקו את ניתוק הגלאי בכך שבלילה הקודם היו הרבה התראות שווא ולכן ניתקו את הגלאי כדי שאפשר יהיה להמשיך לייצר.

האם צריך להעניש את המפעילים?

לעניות דעתי התשובה האם להעניש את המפעילים מצויה בהגדרת הנהלים. אם הנהלים הינם ברורים שאין לנתק בכל מצב שהוא את הגלאי אז כמובן שהמפעילים ביצעו פה עבירת נהלים קשה ביותר ולכן צריכים לבוא לידי מיצוי דין ולקבל עונש. אולם, אם לא מוגדר באופן משמעי שאסור בכל מצב שהוא לנתק את הגלאי אז ייתכן שבמקרה הנ"ל המפעילים בדיעבד לא ביצעו את ההחלטה הנכונה ביותר אבל אין להעניש אותם בחומרה. עם זאת, כדאי לבצע תחקיר שמטרתו להפיק לקחים כדי שמקרה שכזה לא יחזור בשנית וייתכן שכעת בעת הפקת הלקחים יוחלט שבכל שלב שהוא אין על המפעילים לנתק את הגלאי. מטרת התחקיר כאמור כפי שלמדנו בהרצאות הינה להפיק לקחים ולא למצוא אשמים. חקירה שונה במהותה מתחקיר.

עד כאן לשבוע זה,

נתראה בבלוג הנהדר בשבוע הבא,
שבוע טוב
0 תגובות
פוסט מספר 2
07/11/2015 12:55
oren sarfaty

במאמר אשר נדרשנו לקרוא מוצגת חברה אשר יישמה פלטפורמת מאגר מידע גדולה. במסגרתה יושמו תכניות לזרימת עבודה ליצירה, בדיקה ושיפור ידע במאמרים אשר איתם החברה עובדת.

מטרת העל של התוכנית הייתה לייצר מענה למצבים שבהם החברה נתקלה באירוע דומה לאירוע עבר ולנצל את שימור הידע וההתנהלות באירוע זה. בכך למעשה ייעשה יעול של הטיפול במצב וניצול משאבים בכך שסוכני התמיכה לא יחפשו מאמרים נוספים בשנית ויהיה את הידע של איך צריך להתנהל ומחשבה להבין מה צריך לעשות באירוע הדומה שוב.

אופן הפעולה למעשה היה כך שסוכני התמיכה ייצרו לינקים על פי נושאי המאמרים 
וכך במקרה דומה, מישהו יחפש עזרה במאגר המידע ותינתן האפשרות להגיע  למאמרים ולמקרים רלוונטים.
אולם, מציאות לחוד ומעשים לחוד ובפועל החזון אשר יישמה החברה לא בא לידי ביטוי עקב העובדה שהדברים לא בוצעו כהלכה או לא בוצעו כלל.
התוצאה הייתה שלאחר מעט זמן, לא נעשה שימוש במערכת המידע.

הבעיה העיקרית שמוצגת במאמר היא שההשקעה הרבה בכדי להקים מערכת לניהול ידע לא הניבה פירות.
ישנן לכך מספרת סיבות. אולם, הסיבה העיקרית היא שלא שמו דגש על כך שהמערכת תוטמע בארגון.

במידה ואני הייתי חלק מהארגון הייתי מכין תוכנית להטמעת המערכת כך שלא יווצר מצב שיושמה מערכת ולאחר זמן מה לא נעשה בה שימוש כלל. זהו מצב לא אופטימלי בלשון המעטה ולכן אם אני הייתי חלק מהארגון הייתי מציע תוכנית הטמעת מערכת בצורה האופטימלית כך שתשתלב עם מטרות והתנהלו הארגון


0 תגובות
פוסט מספר 1
06/11/2015 12:38
oren sarfaty



פיתוח תרופה:

השלב ראשון Phase 1 – הוא המחקר הראשון הנעשה בבני אדם, והוא מגיע אחרי מחקרים שנעשים במעבדה ועל בעלי חיים בשלב זה לרוב משתתפים מתנדבים בריאים שהם גברים, על מנת שלא לסכן עוברים של נשים שאולי הן בהריון. המטרה המרכזית של השלב הזה הוא בטיחות, לבדוק שאין לתרופה תופעות רעילות חריגות.

השלב השני Phase2 – זהו השלב בו מתחילים לבדוק גם את היעילות בבני אדם, ושלב זה מערב טיפול בחולים ולרוב נעשה בבתי חולים. שלב זה מצריך השקעות יותר משמעותיות הן מבחינה כספית והן מבחינת תשתיות. לרוב ישתתפו בו חולים שכבר מיצו את הטיפולים הקיימים או במצב מחלה קשה. המחקרים יבדקו יעילות, בטיחות וכן מינונים שונים על מנת לדעת מהו המינון האפקטיבי ביותר עם הכי פחות תופעות.

השלב השלישי Phase3 – זהו השלב האחרון לפני הגשה לאישור רגולטורי. זהו השלב היקר והמשמעותי ביותר מכיוון שהניסויים נעשים על אוכלוסייה גדולה יותר ומשמעותית על מנת לבדוק יעילות ובטיחות – פעמים רבות היבט זה נבדק מול תרופות דמה (תרופות פלצבו), וכיום גם נבדקת יעילות אל מול הטיפול הקיים או הנהוג כיום. הסיבה לבדוק אל מול הטיפול הקיים היא הרצון להוכיח תוספת ערך מעבר למה שנהוג.שלב זה דורש השקעות גדולות של כסף וכן זמן, ולרוב זה שלב הארוך ביותר.

השלב הרביעי Phase4 – שלב זה הנהוג היום יותר ויותר, ובו ניסויים נוספים ורחבים לאחר שיווק התרופה, על מנת לבדוק את התרופה בעולם האמתי ולאחר השיווק על מנת להשלים ולעבות את המידע הבטיחותי ואת היעילות של התרופה.

מדוע חשוב לארגונים לנהל ידע:

ניהול הידע משקף את אוסף הפעילויות בארגון שמטרתן לטפח, להעשיר, לשתף ולשמר את המידע והידע הארגוניים, ולהשתמש בהם באופן שיסייע לארגון להשיג את מטרותיו.

בעידן הטכנולוגי והמתפתח של ימינו כמויות המידע והידע שלרשותנו היינן עצומות ורק גדלות עם גילוי מידע חדש והרצון התמידי להתרחב. לשם מימוש הפוטנציאל של ארגון, על הארגון לדאוג לאסוף פעילויות מדויקות ולהשתמש בהן בצורה הטובה ביותר והיעילה ביותר על מנת להשיג את מטרות הארגון.
לאור המידע הרב שהשוק מוצף בו, בנושאים רבים ומגוונים והחשיפה האדירה והמתמשכת, יש צורך לנהל את כל המידע שברשות הארגון בצורה מיטבית, על מנת שתתאפשר שליפת נתונים ומידע במהירות רבה, ביעילות רבה ושתתאפשר נגישות רבה לאותם נתונים. כמובן שאת פיסות המידע הללו יש לטפח ולהעשיר ולפעול רבות על מנת לעדכנן ולהרחיבן באופן שותף, דבר שיתרום רבות להתנהלות תקינה של הארגון.

תובנות מההרצאה

במסגרת ההרצאה למדתי והפנמתי את ההבדל שבין ניהול הידע לבין ניהול המידע. נושא מעניין ומרתק
בנוסף, למדנו רבות על כך שהידע הוא כוח!!
בכל ארגון ואפילו בהתנהלות יומיומית אדם או גורם שהינו בעל ידע הוא בעל התקדמות והתפתחות רבה בהשוואה לאדם עם ידע פחות ממנו.
הידע שברשותנו מעניק לנו מעין עליונות ויכולת התמודדות מיטבית עם מצבים ואירועים שונים
.


0 תגובות