עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
היי אני יהל והחלטתי לכתוב פה סיפורים כי אני אוהבת לכתוב.אני בת 19 .אני יכתוב פה עוד דברים לפעמים שיתחשק לי. אשמח להכיר פה עוד אנשים ומי שרוצה לשמור על קשר סתם לדבר או כל דבר אחר הדואר שלי : yahel4004@walla.com =)
חברים
Kate Diazשאריות של החיים
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
מכתב פרידה מחברה שעברה לגור בארה"ב :(
31/08/2014 04:32
יהלוש
אחותי , לא ידעתי כמה יהיה לי קשה שעזבת לארה"ב .. ניסיתי לעקל אבל לא! אני ניזכרת בך .. חולמת עלייך שאת פה ליידי . איתי . את כלכך חשובה לי ואני עצובה שככה עזבת אותי .. אבל אני שמחה בישבילך שעזבת שיש לך איכות חיים יותר טובה עכשיו .. שאת בארץ שנולדת בה לפניי שעלית לישראל . גם שאת שם אל תחשבי לרגע ששחכתי אותך את עדיין עמוק אצלי בלב ולעולם לא תצאי.תמיד יהיה לי בשבילך מקום בלב . אני ממש מקווה שטוב לך שם ושאת מתחילה להיתעקלם . כלכך חסר לי שאת פה לידי . אם היינו יכולות לפחות יום אחד להיות ביחד, ליצחוק ביחד , לפנק אחת את השנייה כמו שהיית עושה לי מסאז׳ים , טיפוח , ליראות סרט , או סתם לעשות רשימות מה לעשות ולבצע אחד אחד דברים מעניינים. זוכרת את שיחות הנפש שלנו .. מה היינו מוכנות לעשות אחת לשנייה שיהיה לה טוב . היום חלמתי שראיתי אותך שחזרת אבל בבוקר שהתעוררתי זה הרס לי. אם היינו יכולות להיתייעץ אחת עם השנייה פנים אל פנים , להיות אחותי הקטנה שאני כלכך אוהבת ותמיד אוהב לא משנה מה יקרה.חברות כזאת כמו שלנו נדיר לימצוא . כשהיית אצלי בבית זה היה הבית השני שלך ,והבית שלך היה הבית השני שלי.. היינו מכינות ביחד אוכל , עוברות ביחד דברים .... אפילו חיבוק אחריי ריב שקרה היה מלא בחום ואהבה של אחיות , בחיים לא היה לנו משעמם תמיד היו לנו דברים לעשות . את אולי לא אחות בדם אבל לפחות בנפש.אני מקווה שתחזרי לישראל אחריי שנה , לפחות יש לי תיקווה בזה ואני הראשונה שאבוא אלייך להיפגש.אני אחכה לך כמה שיקח .. ואם עברת לתמיד .. אני אשמור איתך על קשר ונדבר גם בסקייפ לפחות אראה אותך !♡^_^♡ . אני רוצה שיהיה לך רק טוב ואת תמיד מוזמנת ליפנות אליי בהכלל הכל . בתור חברה טובה שלך אני יודעת שתיסתדרי שם מאמינה בך!! .כמה חבל לי שבימקום להיות 8 דקות ממני ושהיינו ניפגשות ומבלות את עכשיו לפחות 12 שעות טיסה ממני. אבל יום יבוא וניפגש ! אני בטוחה ! אוהבת אותך ומקווה שהעברתי אלייך את מה שאני מרגישה לאביו !
0 תגובות
גלעד שליט
20/10/2011 13:50
יהלוש
גלעד חזר סוף סוף אחרי 5 שנים סוףסוף הוא ישים את הראש על כרית ולא אל אבן ,הראיונות היו מוגזמים כי מישהו אחרי טראומה לא מצליח לדבר הרבה ועוד על איך היה לו..שישאלו את עצמם איך היה לו.
1 תגובות
פרק 1-נולדו באותו היום
20/10/2011 01:37
יהלוש
לאמא ששמה שרה נולדו 2 בנות.הן היו תאומות.כן שמעתן נכון תאומות.היא הייתה מבדילה ביניהן כי לאחת היו עגילים ישר כשהיא נולדה עשו לה כדי להבדיל ,קראו לה מעיין ולשנייה לא היו וקראו לה שלי.האמא שלהן הייתה מלבישה אותן אותו הדבר.הן היו מהממות כולם היו מתפעלים מהן.אבל לא הכל היה טוב ויפה בחיים שלהן,הן היו מקנאות הרבה אחת בשנייה. יום אחד כשהן כבר גדלו,נערות,הן החליטו שנימאס להן מהחיים המשעממים שלהן והליטו להחליף  בתדמית ,כל אחת הלכה לבצפר של האחות השנייה.
-מעיין-
נכנסתי לבית הספר של אחותי.זכרתי שהיא סיפרה לי שיש לה 2 חברות בכיתה נעומי וספיר.. אבל אני לא מכירה אותן כ"כ מקווה שהן לא יעלו עליי.
הלכתי במסדרון שלפתע שמעתי קול של בן מתקרב אליי.
"מה קורה ? "
'שיט מיזה?היא לא סיפרה לי שיש לה ידיד סקסי שכזה"
"מעולה מה איתך ? " 
"חיים...את יודעת מאמי."
הוא התקרב אליי .
'הסתכלתי לו בעיניים'
"תקשיבי אנחנו צריכים לדבר."אמר לי.
החסרתי פעימה.
"ל..לדבר?"
"כן".גרר אותי איתו למקום שקט ופרטי.
"אני לא יודע איך להתחיל..אני היום הסתכלתי עלייך ולא יודע.נראת לי יותר..איך לומר..יפה..אפילו קצת מושכת..אממ..התאהבתי בך.זהו פרקתי את מה שהיה לי על הלב..עכשיו את יכולה להגיד לי מה שיאכזב אותי על בטוח..."
הייתי בהלם.קפאתי.'מה לעזאזל קורה פה?'חשבתי.
"ל..לא..גם אני האמת..מרגישה ככה"הסמקתי.
'שיט מה את עושה!!אסור לך!! מה אם שלי אוהבת אותו?את צריכה צרות עם אחותך התאומה ? טוב אולי גם היא תתאהב בבה"ס שלי' .
"מההה??? את רצינית ?? "שאל וגיחך.
"כן..."
"אז אני לא רוצה להעליב או משהו אבל..עבדתי עלייך"התחיל לצחוק וכולם יצאו מהמחבוא והתחילו לצחוק.
'בחיים שלי לא הייתי מושפלת כ"כ'
צחקתי.
"ניראה לך שאני אוהבת אותך? זה היה בצחוק איכ עלייך".ברחתי משם לשירותים.
זלגה לי דימעה.אחריה עוד 1 ועוד עד שכולי  דמעות.

-שלי-
נכנסתי לבית הספר של מעיין .
חיפשתי את הכיתה שלה.
הגעתי לכיתה שלה והתיישבתי איפה שזכרתי שהיא אמרה לי איפה לשבת.
"זוזי מיפה זה המקום שלי.'אמר לי ילד אחד,איזה ערס אלוהים!!'
"טוב..אז איפה אני יושבת"?"
"שם."הצביע על שולחן ליד.ימוגבלת"
"סתום ת'פה.אתה מוגבל"
"מה אמרת?!"צעק עליי
"שאתה מקובל."
"אני לא מטומטם את קראת לי מוגבל?!?!?!"
"לא.."
"כן!"
"שאני יקרא לך מוגבל?מה פיתאום!"
"שתקי."
"לך מפה יאללה דיי עם הפוזות."
"אני צוחק מאמי.מה קורה חיי? את לא מכירה אותי ?"
"אהה כן.."גיחכתי
"ניראה לך שאני יחשוב שאת מוגבלת?זו שפת היום יום שלי..אנחנו תמיד צוחקים על זה..מה קרה לך היום?"
"אמממ כלום"
"בטוח?"
"בטוח!"
"100 אחוז?"
"100 אחוז!!!"
"טוב מתחיל השיעור נדבר."קרץ לי.


11 תגובות