עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

הבלוג שלי נועד לתת תובנות רוחניות על החיים שלנו כאינדיבידואל וכאזרחי הפלנטה. החיים במרחב הקרוי ישראל, חיבור לכוח הפנימי ועוד תובנות מרחיבות ומרתקות בנושאים שונים.
התובנות מגיעות מהתבונה שמנהלת את החיים, אשר מצויה עמוק בתוך כל אחד מאיתנו , אשר אנו מכנים אלוהים.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
אותי מדאיגה החזרה בתשוביזציה ולא האיסלמיזציה
10/10/2012 12:56
yardena gamliel
דת
החזרה בתשובה הפכה לטרנד, כל יום שומעים על עוד מישהו שחזר בתשובה.
אני לא מבינה את המושג הזה, חזרה בתשובה. מה זאת תשובה?
חזרה לחיקה ההדוק של הדת . זה העניין כאן.
אני מכירה חוזרים בתשובה. הם לא הפכו נאורים יותר. נאורות ע"פ תפיסתי , שזה אומר לאהוב את כל מה ששונה ממך, לא להיות משועבד לדבר, ולא לתת את כוחך לאחרים.
רבים מהם חיפשו מפלט לאי השקט, ולתחושת הניכור שהם חשים. והנה חיבוקה החם של הדת , שרק מחפשת עוד אנשים למשנת השעבוד שלה.
היא דורשת מהם לשנות את לבושם, לכסות את מי שהם באמת, בערמה של שכבות פיזיות שאמורות להסתיר את גופם ואת שיער ראשם.
אבל בעצם מבקשת להסתיר את האמת , לגבי מי שהם .
היא מבקשת את הכוח להיות החיבור ביניהם לבין האלוהים. מאלצת אותם לקיים חוקים קדומים , שאינם רלוונטיים יותר.
חוקים שאולי פעם היה צורך בהם, כעת הם רק גורמים להפרדה והתרחקות מבני עמם במקום להתקרב ולהתאחד.
יש להם גם משימה, להוסיף עוד "חיילים" לכוחותיהם.
בטח תשאלו : מה אכפת לך? את לא אמורה לאהוב את כל מה ששונה ממך?
והתשובה היא : ישנם דברים שאינם מקדמים את האנשים אלא מקפיאים אותם במקום או מחזירים אותם לעבר.
החיים הם בהווה , שהוא תוצאה של דרכי התנהלות והתנסויות מן העבר.
הדת שרתה את מטרתה , היא כבר לא עובדת.
בתוך הדת עצמה, ישנם פלגים שונים שאהבה רבה לא שוררת ביניהם אלא השמצות, תיעוב, גינוי ומלחמות יוקרה.
הדת על פלגיה דורשת ציות מלא של החוקים שאותם היא מאמצת וממציאה חדשות לבקרים.
הדת מזלזלת בדתות האחרות ומאמינה שהיא היחידה היודעת מהו החיבור הנכון לאל.
היא מעודדת פגיעה פיזית באנשים אחרים בני אותו לאום או לאומים אחרים.
היא מטילה אשמה על אירועים שמתרחשים , באי שמירת מצוות וחוקים ובכך מתיימרת לדעת טוב יותר מהאל.
הדת מתייחסת לנשים כנחותות מן הגברים, ומנסה לגמד את ערכן. מגבילה אותן לתחומים מסוימים בלבד.
והגרוע ביותר, מטילה את האחריות ליצרי הגברים על הנשים.
הדת אינה מביאה אהבה אלא בדיוק ההפך, שנאה, פחד, כאב ומלחמה.
עכשיו ברור למה אכפת לי? אני מקבלת את השונה ממני, אבל כאשר ישנם דברים שפוגעים בהוויה , יש צורך להתריע.
כי שום דבר טוב לא ייצא מזה, וסבל יהיה מנת חלקם של כולם.
ומה שנכתב כאן לגבי הדת היהודית, הוא נכון ומתאים לאסלאם ולנצרות.
ההתחזקות של האנשים בדתות השונות בקיומם של החוקים והמצוות הישנים, מובילה להעמקת מה ששונה במקום מה שדומה בין בני האדם.
שום דבר טוב לא ייצא מזה
0 תגובות
תפיסות רוחניות הנוגעות למיניות שלנו
24/09/2012 15:42
yardena gamliel
מיניות, אמא אדמה, רוח

זוגות זוגות , הוא יצר אותם..זכר ונקבה. זה בערך מה שכתוב בתנ"ך שלנו.

אבל הזכר והנקבה מייצגים עקרונות בריאה שונים. ולמעשה  כל החיים על הפלנטה כולל האדם, הם בסה"כ הגשמה של עקרונות אלו.

הפן הזכרי של היקום   כוח הרצון האלוהי .הוא כמו חץ שלוח מכוון למטרה. הרצון האלוהי הוא ליצור חיים. להגשים את עצמו בכל האופנים והצורות האפשריות.

בכוח הרצון האלוהי טמונים הידע , העוצמה, וכוח החיים הדרושים ליצור חיים.

אבל זה אינו מספיק. דרוש רחם מקבל שניתן יהיה להזריע אותו בחיים חדשים. הרחם הזה היא האדמה, פלנטה.

השמש שאנו יודעים שהיא נותנת לנו חיים, היא כוח הרצון האלוהי. אור השמש שמגיע אלינו הוא ידע צרוף, תבניות מתמטיות של תבונה שמאפשרת לכל מגוון החיים כאן את היכולת להתקיים.

באמצעות האור מתרחשים תהליכים שונים, ושינויים הדרושים מעת לעת.

האדמה, אמא אדמה כפי שאנו מכנים אותה, היא ערש החיים. היא מגשימה את הידע באמצעות העוצמה וכוח החיים ובוראת חיים חדשים. היא הפן הנקבי של היקום.

האדמה מכילה את הלחות, המינרלים, וכל אותם חלקיקי חומר הדרושים להגשים חיים מחומר.

זה שיתוף פעולה בין  הזכרי והנקבי, כוח הרצון האלוהי ואמא אדמה.

החיים על הפלנטה הזאת מאופיינים בעץ הדעת טוב ורע. כלומר חלוקה לשני היבטים הופכיים אחד לשני, יפה –מכוער, חומל-אכזרי וכו'.

 אנחנו מכילים בתוכנו את כל הצמדים האלו של מגוון התכונות  הקיימות , כל אחד בוחר אל מה להתחבר .

בגלל אופי החיים כאן, מקום של בחירה חופשית, יש לנו את כל האפשרויות להיות כל מה שאנו רוצים.

טובים, רעים, חומלים, אכזריים וכו

זכר ונקבה הם בעצם שתי הפנים שיוצרים שלם. במקומות אחרים ביקום, אין את החלוקה לזכר ונקבה. הישויות שם הן נטולות מין מוגדר. הם מכילים בתוכם את שני ההיבטים כשלם אחד.

אבל נחזור לכדור הארץ, כאן יש לנו זכרים ונקבות.

הגבר הוא בעל היבטים רבים שמאפיינים את כוח הרצון האלוהי. איבר מינו בנוי כמו חץ שלוח, כאשר ברצונו ליצור חיים. ידע עוצמה וכוח חיים משולבים יחד בזמן האקט המיני.

האישה איבר מינה הוא רחם מקבל, עם לחות וחום וכל אותם חלקיקי חומר הדרושים להגשים את החיים.

כך שאנחנו בעצם נבראנו בהתאם לעקרונות הבריאה ביקום. אנחנו הגשמה של עקרונות אלו.

בעיות שמתעוררות בכל נושא המיניות ואו פריון מקורן בתפיסות בוראות (תפיסת מחשבה שבוראת את המציאות אותה היא משקפת) שאנו בחרנו לאמץ , תוצאה של חוויות וחוסר ידע.

אבל על כך בפוסט אחר.  

 

 

 

0 תגובות
קרה לכם שהתבוננתם במראה ושאלתם: מי אני?
19/09/2012 13:30
yardena gamliel
מודעות

אני זוכרת ששאלתי את עצמי: מי אני? מה אני עושה פה בכלל... איך הגעתי לכאן? המקום הזה כל כך זר לי, לא מתאים למי שאני... אני לא רוצה להיות פה! אבל רגע, מאיפה את יודעת שהוא לא מתאים, את בכלל זוכרת מהיכן את?

כשהייתי ילדה הייתי מתבוננת בכוכבים שעות, כאילו מחכה לאיזה סימן. כשיצא לי לראות מטאוריט חודר לאטמוספירה, שמחתי והתלהבתי, כאילו שראיתי חבר קרוב. לא, לא זכרתי מהיכן אני, רק הרגשתי געגוע למשהו. משהו שהוא לא מהכדור הזה.

עם השנים תחושת הזרות רק התחזקה. הייתי כבר אמא והיו לי מחויבויות, אבל תמיד ריחפתי בחיי. לא הייתי מקורקעת. עד שהגיע הרגע לבחור.

אני זוכרת בבהירות את החלום, החלל השחור העמוק שניסה לבלוע אותי לתוכו, נבהלתי נורא, וצעקתי לאלוהים שיציל אותי. התעוררתי.

לימים הבנתי שבחרתי להישאר כאן, בחיים האלו. ואז התחיל מסע שבו למדתי באמת מי אני. מדוע חשתי זרה כאן וחשוב ביותר המסע חזרה הביתה, למקום שממנו באתי.

היום אני מתבוננת במראה, מחייכת. אני כבר יודעת מי אני. וטוב לי כאן.

 

 

4 תגובות
החיים בביצה
09/09/2012 14:53
yardena gamliel
כוח האישי, פחדים

אני מתנצלת מראש בפני "הביצה" שאני משתמשת בה כמטפורה למקום שבו אנחנו לא רוצים להיות.

הביצה היא מקום בו רוחשים חיים והיא ראויה להתקיים.

אבל היא דוגמא מצוינת לצורך הבהרת הרעיון שאני רוצה להעלות כאן.

כאמור "ביצה" מקום בו אנו לא רוצים להיות. למשל  מקום עבודה, מערכת יחסים, קשיים וחרדות,וכד'.

ישנם אלו אשר מבינים שהם בתוך "ביצה" אבל הם לא מאמינים שהם יכולים לצאת ממנה.

לכן הם יוצרים לעצמם מנגנון הכחשה, הם אומרים : זה מה יש, אין מה לעשות. לפעמים הם נזכרים שלא מגיע להם להיות "בביצה", אז הם מקרקרים קצת ביחד או לחוד עם צפרדעים אחרות שנמצאות בביצה, מקטרים על מר גורלם, אבל זה עובר להם מהר מאוד.

עם הזמן הם מזדהים לגמרי עם "הביצה" והופכים חלק ממנה. היא בולעת אותם והם לא זוכרים כבר מי הם היו לפני שהגיעו  "לביצה".

הם מכונים  הלא מאמינים בכוחם.

ישנם  אלו, שמבינים שהם "בביצה" ולא מתכוונים להישאר שם . הם בורחים כל עוד נפשם בם.

בורחים לאן? "לביצה " אחרת.

אלו היהירים, הם לא מוכנים להודות ש"לביצה" יש מה ללמד אותם על עצמם. לכן  מהר מאוד הם ימצאו את עצמם שוב , "בביצה" אחרת.

הם מכונים, חסרי האומץ להתבונן בפחדים ובקשיים שמנהלים את חייהם.

ויש את החכמים, הם מבינים שהם  "בביצה" , והם שואלים את עצמם  למה אני "בביצה" ? , הם יודעים ש"לביצה" יש מה ללמד אותם על עצמם, הם יודעים שיתכן  ויצטרכו לבלות זמן מה "בביצה" ,עד שילמדו את כל  מה שיש בידיה ללמדם. אבל בסופו של דבר, הם יודעים שהם ימריאו בכוחות עצמם הרחק מ"הביצה".

הם מכונים האמיצים, המאמינים בכוחם שלהם, והם אלו שלא  ימסרו את כוחם לאחרים.

הם יודעים שהם לא נמצאים בחיים ע"מ לסבול, גם אם לפעמים זה מרגיש כך. וברגעים הקשים "בביצה"  הם מוזמנים למצוא נחמה אצל ההורים ,"אמא" אדמה ו"אבא" הרוח , ולבכות להם.

אחרי שיבכו וישחררו את המועקה שלהם, הם ימצאו שוב כוח להמשיך לשהות "בביצה" עוד קצת עד שיוכלו לצאת ממנה סופית.

אז איזו צפרדע אתה?...

 

1 תגובות
החרדים כשמם כן הם, אמונתם נובעת מתוך פחד
06/09/2012 12:14
yardena gamliel
חרדים, אמונה, דת, אמת, אהבה

 זה מדהים כשחושבים על זה, איך הכינוי מתאר את אופן התנהלותם.
 איך זה בדיוק עובד?
 הפחד מוחדר מינקות, את הילד התמים והרך שנפשו טהורה, מרעילים באיסורים שונים. מהר מאוד הוא לומד שזה "מוקצה" וזה "בסדר". אין לו שום יכולת לדעת ולהבין שהוא עובר שטיפת מוח ממוסדת ויסודית. יש אותנו ואת השאר.  
 גרתי תקופה בי-ם ואני זוכרת ששאלתי את עצמי: מה הם חושבים עלינו? בעיני הם ייצגו אוכלוסייה שמבדילה את עצמה מהשאר, ביודעין ובמכוון.
לא שאני חושבת שהם אנשים שליליים, אבל אני יודעת בוודאות שנלקח מהם הכח לבחור ולהחליט בצורה חופשית, כפי שיש לרובנו.                        כאשר הם מתבגרים, הם מנותבים למוסדות החינוך שאמורים לתחזק את עולם הפחד שבו הם חיים.

הם למדו מהו כוח פוליטי ותקשורתי, ומנצלים זאת, לקבע את משנת הפחד של האמונה באלוהים.
כעת נעבור לנקודת מבט רוחנית. הפחד היא אנרגיה שקיימת ביקום, ולה תפקידים רבים, לא הכל נהיר לנו בני האדם וגם לא צריך להיות.

אך מהותו של הפחד, היא לשתק, למנוע התפתחות, קדמה, ולעצור את הזרימה הטבעית של האנרגיה האוניברסלית ששואפת לאחדות.
החרדים הם כלי בידי הפחד, ומשרתים נאמנים שלו.
אלוהים הוא אהבה, ניתן להתחבר אליו בכל דרך, והוא מזרים את אהבתו לכולם כמו השמש שמקרינה את החום שלה לכולם, ללא תנאי וללא דרישות מיוחדות.

היכן שמצוי פחד אין מקום לאהבה, היות ושתי אנרגיות מנוגדות לא יכולות לתפוס את אותו מקום.

החרדים אמונתם נובעת מפחד, ובעצם כך, הם חוסמים את דרכה של האהבה האלוהית לליבם.
אם אמונה מתוך אהבה אלוהית היתה בליבם, הם לא היו פוסלים ומגנים את האחרים.
לאף אחד אין בעלות על אלוהים.

6 תגובות
האמת הרוחנית בענין היהודים והערבים
04/09/2012 16:18
yardena gamliel
סיכסוך יהודי-ערבי, חומריות מול רוחניות

רוב האנשים יופתעו מתוכן הפוסט הזה. אבל הגיע הזמן לנקודת מבט גבוהה על שמתרחש במציאות שלנו, על הקשר בין שני העמים האלו.
כזכור, נולדנו מאב אחד, אברהם. לעובדה ההיסטורית הזאת יש משמעות הרבה יותר רחבה.
שני העמים מייצגים עקרונות בריאה שונים.
הערבים מיצגים תפיסה של חומריות,חיבור לאדמה,כוח הישרדות.
היהודים מיצגים תפיסה של רוחניות, חיבור לרוח, ידע.
אין האחד טוב מהשני, שני הדברים היו הכרחיים , לחיים כאן, על הפלנטה.
 יש צורך בחומר, וברוח שנותנת את  הידע  ע"מ לברוא חיים.
אנחנו כמו שתי רגליים של גוף אחד. הגוף יהיה יציב על הקרקע , כאשר יהיה שיתוף פעולה וקבלה של האחד את השני, ואת ההכרה בזכות של שניהם להיות קיימים .

הערבים היו מחוברים לאמא אדמה ולתפיסה בוראת החיים (דפוס מחשבה שמייצר את המציאות שמשקפת אותו)  התפיסה הזאת אומרת: החיים כאן הם בסיכסוך ונפרדות. העם הערבי משרתיה הנאמנים של אמא אדמה, קיבעו את התפיסה הזאת, בחיים כאן.
דווקא בשל  הקשר החזק שלהם לאמא אדמה, הם  נהנו מאוצרותיה..הנפט..והם שולטים על אוצר זה.  ובנוסף רעיון הבעלות על אדמה, מאוד מושרש אצלם.
אבל בעת האחרונה חלו שינויים, אמא אדמה שינתה את התפיסה בוראת החיים שלה.
התפיסה החדשה אומרת: אחדות הכל. כל מי שחי כאן צריך לחיות בהבנה שכולנו יצאנו ממקור אחד, וכולנו קשורים אחד לשני.

וכל עוד שקיים כאן סבל, יש חוסר הרמוניה, באחדות.   אמא אדמה מאסה בשפיכות הדמים.
מה שקורה בזירה שלנו, הוא מיקרו קוסמוס לעולם כולו.
ולכל שינוי תהיה השפעה על העולם כולו.
יש עוד הרבה עומק לעניין הזה, אבל אסתפק בזה.

העם היהודי, מחובר יותר לרוח, האב הרוחני, תפקידם להביא ייצוג ערכים רוחניים שהכרחיים לחיים כאן.  וכן, האמונה באל אחד, שכולנו יצאנו ממקור אחד.

אולם לאורך שושלת הזמן ההיסטורית, גם אנחנו שכחנו את תפקידנו.
נפלנו קורבן לסיכסוך ונפרדות, בראש ובראשונה בתוך עמנו.
אולם הסיכסוך והנפרדות, הם קודם כל פנימיים בנפשו של כל אדם.
כאשר כל אחד יצליח להגיע למצב של שלמות ושלום עם עצמו, הפועל היוצא של כך יהיה, שלום עם סביבתו.
האחריות היא אישית של כל אחד.

0 תגובות