עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
פוסט מספר 9
06/01/2019 11:01
yarden

1. עפ"י המאמר המצורף על חדשנות:


a. עמוד 8, מדוע כשלונות חשובים לחדשנות ארגוניתFactor #5: Tolerance for failure ?

לפי המאמר, חשוב שיקרו כשלונות על מנת לפתח את החדשנות בארגון. כאשר אנו מבצעים טעויות ונכשלים אנו לומדים מטעויות אלה וכך בונים דברים מחדש, בצורה יותר טובה ויציבה. דבר זה יקרה רק כאשר נכיר בכישלון ונכוון את הארגון להתפתחות בדרך חכמה יותר.


Factor #14: Availability of reward mechanisms for innovation .b עמוד 10 - כיצד מתגמלים בטויוטה על חדשנות ואת מי מתגמלים?

בחברת טויוטה התגמול הוא עבור צוות עובדים ולא עבור עובד יחיד- הדרך האמריקנית. באמצעות שיטה זו, העבודה בחברה הופכת ליותר צוותית ונוצרת יותר תחרות בין הצוותים בארגון. כל חברי הצוות מקבלים בונוס זהה ללא קשר לרמת ההצלחה של חברי הקבוצה השונים. דרך תגמול זו תורמת רבות למוטיבציה של העובדים כקבוצה.


2. על פי המאמר המצורף על אוקיינוסים כחולים בישראל: איזה תהליך חדשני גרם לחברת בגיר להצליח בחו"ל?

חברת בגיר נאלצה ליזום רעיון חדשני לאחר משבר כלכלי קשה שעברה. המשבר נוצר כתוצאה מכך שהלקוח אשר היה אחראי להכנסות העיקריות של החברה נטש. לכן, לאחר הבנה שיש צורך לבצע שינוי בחברה, חשבו על המצאה חדשנית. פותחה חליפה אשר ניתנת לכיבוס במכונת כביסה ביתית ואין צורך לשלוח אותה לניקוי יבש. באמצעות המצאה זו הלקוחות חוסכים הוצאות רבות על שירותי ניקוי יבש. המצאה זו הביאה לחידוש במוצר מיושן ושמרני למרות הקושי הכרוך במציאת דרכים לשפר אותו. כך החברה הרחיבה את פעילותיה ואף הגיעה למכירות בחו"ל וזכייה בפרס על חדשנות.


3. הסבירו מה גורם להיווצרות מודל "סנפיר הכריש" באימוץ מוצר חדשני.

לפי מודל "סנפיר הכריש", כאשר  המוצר נכנס לשוק כמוצר חדש ונמכר במחיר נמוך, הצרכן מעדיף לרכוש אותו מפאת עלותו הזולה. ישנה תחרות בין מוצרים אשר דומים זה לזה בשוק, לכן כאשר המוצר החדש נכנס לשוק מופצים עוד מוצרים דומים, חיקויים. דבר זה גורם לעלייה חדה במכירות של המוצר בהתחלה וישר לאחר מכן ירידה במכירות- הגרף שנוצר דומה לסנפיר של כריש.

המקרים שגורמים לצורה של הגרף הם: צרכנים שקונים את המוצר מיד כשיוצא בשוק, צרכנים שרוכשים את המוצר אחרי שעבר זמן מאז כניסתו לשוק, צרכים שרוכשים לאחר שהמוצר כבר מבוסס היטב בשוק, צרכנים זהירים אשר רוכשים את המוצר לאחר שנמצא זמן רב בשוק וצרכנים אשר מעדיפים מוצרים מוכרים יותר  ויחליטו לא לרכוש את המוצר.


0 תגובות
פוסט מספר 8
27/12/2018 10:16
yarden

1. השווה תחזוקהמתוכננת – maintenancescheduled לתחזוקה תחזיתית - predictive maintenance


תחזוקה מתוכננת- קביעה מראש של פעולות תחזוקה לפי לוח זמנים קבוע עלמנת למנוע תקלות ולשמור על תפקוד תקין. תחזוקה זו דורשת תכנון מראש ותיאום ביןמחלקות שונות בארגון. ייתכן מצב שבו התפקוד של חלקי המכונה ישתנה ולכן אופןהתחזוקה שלה תשתנה.


תחזוקה תחזיתית- לומדים את הפעילות בשימוש במכונות/מכשירים ומבצעיםתחזית על מנת לצפות תקלות שיתכנו ויקרו בעתיד. כמו כן ניתן לצפות מתי תקלות אלהיקרו ולתכנן את הפעולות הדרושות לתיקונן מראש. עלול לקרות מצב בו מחליפים חלקיםבמכונה אשר עדיין פועלים כראוי ואין צורך להחליפם או הקצאת שעות עבודה לעובדים שלאלצורך.


2.בחרו דוגמה של מערכת / מכונה מורכבת. איזה ידע דרוש כדי לבצע תחזוקה בהתאם לתחזית.כיצד ניתן להשיג ידע כזה?


דוגמא למכונה מורכבת היא מכונת כביסה. מכונה זו מורכבת ממספר רב שלרכיבים המשפיעים אחד על השני ומבצעת פעולות שונות- הזרמת מים, ערבול, סחיטה, ייבושהבגדים. במצב שבו יש תקלה בביצוע אחת מן הפעולות, המכונה כולה מושבתת. על מנתלתחזק מכונה מורכבת זו באופן תחזיתי יש לבצע טיפול מונע התלוי בתדירות ואופןהשימוש במכונה בהתאם להוראות היצרן.  ניתןלרכוש את הידע הנדרש לתחזוק מכונת כביסה דרך ספר ההוראות המצורף למוצר בעת הרכישהאו באמצעות מדריכים שונים באינטרנט.

0 תגובות
פוסט מספר 7
17/12/2018 18:23
yarden

1)  תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים ו-3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות קהילות ידע.


צרכים ארגוניים:


1. ניתן לשתף ידע מקצועי בין עובדי הארגון ובכך לתרום לאיכות העבודה ולכישורים של כל עובדוכן לחבר את העובדים בתחומים השונים שבהם עוסקים בארגון.


2. ניתןלארגן בצורה מסודרת ויעילה ידע בארגון ולשמר מידע.


3. ניתן לגייסעובדים המתמחים בתחום של הארגון או לאחד עובדים בארגון בעלי תחומי עניין משותפיםבאמצעות קהילות הידע.



צרכים אישיים:


1. ניתן לקבל חוותדעת מקצועית ממומחים בתחום מסוים.


2. ניתן לפתור בעיות אישיות באמצעות שיתוף וקבלתמענה מאנשים שהייתה להם בעיה דומה או שיוכלו לעזור בפתרון.


3. ניתן ליצור חברויות עם אנשים העוסקים בתחוםדומה לתחום העיסוק של העובד ובעלי תחומי עניין משותפים.



2) תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים ו-3 דוגמאותלצרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות ויקי ארגוני.


צרכים ארגוניים:


1. מידע אחיד- מונע כפילויות ואי הבנות.


2. שימור ידע- שימור על ידי העברת הידע ביןאנשים.


3. אחזור וחיפוש מידע- שימוש במידע בצורהיותר נוחה ויעילה.



צרכים אישיים:


1. נגישות- ניתן לגשתלמידע מכל מקום.


2. נוחות- המידע נמצא באותו מקום מוגדר כך שנוח לגשת אליו.


3. פשוט להפעלה ולתפעול- עבור המשתמשיםוהאחראים לתפעול.



3)   אילו בעיות ארגוניות ניתן רצוי לפתור באמצעות קהילות הידע ואילו באמצעות הויקי?


באמצעות קהילות ידע ניתןלפתור בעיות הדורשות דיון בין העובדים, כאלה שאין להן תשובה ברורה ודרושות המחשבותוהדעות של מספר אנשים על מנת להגיע לפתרון. לעומת זאת, באמצעות הויקי ניתן לפתורבעיות הדורשות לפעול לפי הגדרות וכללים מסוימים וקבועים. בעיות אלה הן לרוב פחותמורכבות וכנראה שדנו עליהן בעבר.


0 תגובות
פוסט מספר 6
10/12/2018 19:23
yarden

1.  איך ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים-ארגוניות מהמקובל ברשת האינטרנט (90-9-1)?


כלל ה1-9-90 אומר ש90% מהגולשים ברשתותהחברתיות צורכים מידע באופן פסיבי, צופים בתכנים שונים ובדיונים עליהם ולא יוצריםתכנים חדשים. רוב האוכלוסייה לא לוקחת פעילות אקטיבית ויוצרת תכנים ברשת. 9%מהגולשים עורכים, מגיבים ודנים במידע שיצרו העורכים. 1% מהגולשים ברשת כותביםויוצרים את התוכן שקיים בה, מעט מאוד אנשים תורמים בצורה משמעותית יחסית לרוב. זוהיחלוקה שאינה שוויונית בין היוצרים לצופים


בכדי להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידעוידע ברשתות חברתיות פנים-ארגוניות יש צורך לשים דגש על תמיכה וקידום רעיון היצירהבארגון. כמו כן על העובדים להרגיש תחושת אמון ורצון על מנת שיתרמו ידע ברשתהחברתית. בנוסף מומלץ לתגמל עובדים אשר עושים זאת ומשתפים פעולה באמצעות בונוסיםוהטבות.


על מנת שלעובדים יהיה נעים ונוח, הרשת החברתיתהפנים ארגונית תהיה מעוצבת באופן קל לשימוש ובעלת ממשק נוח. כך העובדים ייהנומהשימוש בה וירצו להשתמש בה באופן חוזר.



2. קראו את המאמר הקצר"מניהול מטריציוני לניהול רשתי". במאמר מוצגים מאפיינים של הניהולהרשתי. כיצד רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות המפורטותבמאפיינים אלו ?


לפי גישתניהול רשתי ישנה תקשורת רבה בין העובדים, כל עובד הוא בעצם מנהל, העובד תלוי בשארהעובדים על מנת לבצע את עבודתו. כאשר עוברים מניהול מטריציוני לניהול רשתי ישנהאחריות כבדה יותר על כל עובד וכן עומדים בפניו יותר קשיים ואתגרים לכן יש לעזורלעובד לעבור את התהליך הזה בעזרת כלים שונים.


הרשת החברתיתהופכת תהליך זה להיות יותר קל ונעים, העובד יכול לפנות לעובדים האחרים דרך הרשתללא חשש מכך שהוא לא מכיר את האדם בצד השני. קל וזמין יותר ליצור קשרים בצורהנגישה ונוחה וגם השיחה שמתבצעת נעשית בצורה יותר זורמת ופחות פורמלית.


בנוסף, ישנהאפשרות לשמירת המידע כאשר התקשורת מתבצעת ברשת החברתית. לדוגמא, יצירת תיוג שלנושאים שונים שדנו בשביל חיפוש מהיר, סקרים, עמודים של שאלות נפוצות, עמודים לפיתחומים מסוימים- כל זה עוזר למצוא מידע ולשתף מידע בצורה מהירה ויעילה.


 

0 תגובות
פוסט מספר 5
04/12/2018 19:21
yarden

1. באיזה תחום לדעתכם החליט הארגון שכדאי לו להיעזר במיקור המונים?


במיקור המונים הארגון מפנה משימות הדרושות לביצוע אל הקהל הרחב. במקרה של פיתוח רובוטים הארגון יכול להיעזר במיקור המונים ע"י סקר שוק- להבין מהן דרישות השוק ומהו הביקוש עבור פיתוח הרובוטים, אילו תכונות יכולות להיות רלוונטיות. בנוסף ניתן לבצע כך בקרת איכות על המוצר כך שמספר אנשים יפעילו את הרובוט, ויעלו רעיונות לשיפור או בעיות שימוש שקיימות ברובוט.




2. עליכם לבצע תחזית לגבי סיכויי ההצלחה של שלושה מוצרים המיועדים לשוק מסוים. באיזו שיטה תבחרו?


נוכל לבצע תחזית בעזרת ההמון באמצעות מספר דרכים ושיטות- דירוג באמצעות אסימונים, דירוג, טורניר רעיונות ועוד. לפי דעתי השיטה הנכונה ביותר היא דירוג באמצעות אסימונים מכיוון שכך נוכל לדעת את דעת הרוב באמצעות דירוג האנשים בקבוצה גדולה לגבי כל אחד מהמוצרים. כך תהיה לנו אינדיקציה מספיק רחבה לגבי איזה מוצר הוא המוביל ואיזה פחות בתוך קהילה המייצגת שוק מסוים.




3. מהם הסיכונים במימון סטרטאפ בשיטה של מימון המונים?


הסיכונים במימון הסטרטאפ בשיטה של מימון ההמונים הם בשמירה על ביטחון המידע. בסטרטאפ קיים מידע רגיש ולרוב סודי, על רעיונות מקוריים ופטנטים. מימון בצורה הזו עלול לחשוף מידע זה להמונים ובכך קיים סיכון לגניבת הרעיון וזכויות היוצרים כאשר עוד לא נחתם על פטנט. בנוסף, כאשר קיימים מממנים רבים, עלול להיווצר מצב של גזלת זמן עבודה, עלות כספית ואנרגיה רבה הדרושים לשם מעקב וניהולם.

0 תגובות
פוסט מספר 4
26/11/2018 13:52
yarden

תאר בקצרה בעיה של המשכיות ידע (שימור ידע) על סמך מאמר שמצאתם באינטרנט ומהם הפתרונות המומלצים על פי המאמר.


בכל ארגון, מכל סוג,יש חשיבות ומשמעות גבוהה לידע הנצבר בו עם הזמן. שימוש נכון בידע זה יכול לתרום לחיסכון בזמן, שיפור יעילות ולהתנהלות נכונה יותר אשר תוביל לביצועים טובים יותר בפעילות הארגון.

בעקבות הבנת חשיבות הידע הנצבר בעידן הדיגיטלי, התפתחה מתודולגיה לתיעוד ושמירת המידע. ישנן מספר בעיות הנוצרות עקב שימוש בשיטה המסורתית לשם ניהול הידע- קושי רב באיתור מידע,גרסאות רבות לאותו הקובץ, ניהול בעייתי של הרשאות לקבצים שונים  וכו'. לרוב, ההתמודדות בארגונים עם ניהול הידע מתבצעת בצורה חלקית מפאת חוסר מודעות של העובדים ותשתית שלא בהכרח מתאימה.

לאחרונה, מתרחשת התקדמות לעבר שימוש בשירותים לניהול ארכיון דיגיטלי אשר מחליפים את שיטות העבודה המסורתיות. שירותים אלה נתקלים בהתנגדויות להטמעתם בארגונים מכיוון שהם מציעים שינוי מהפכני. אולם לאחרונה מקבלי ההחלטות בחברות מבינים את היתרונות בשירותים אלה.

דוגמא לשירות המציע פיתרון לנושא ניהול הידע היא מערכת ארכיון דיגיטלית שאוסף לתוכו את כל הקבצים, המיילים, מסמכים דיגיטליים ותקשורת ארגונית. קבצים אלה נשמרים במקום אחד עם הרשאות ברורות. באמצעות שירות זה ניתן לגשת במהירות למידע ולשלוף אותו בקלות ובאופן יותר יעיל מהשיטה המסורתית. שירות זה מיישר קו עם הקדמה הטכנולוגית וכך מתאפשר ניהול ושימור מידע בצורה חסכונית ומאובטחת. כך המידע הופך להיות בבעלות החברה ולא תלוי בעובדים.


המאמר: https://www.themarker.com/misc/promotional/1.2338556

0 תגובות
פוסט מספר 3
19/11/2018 15:13
yarden

1.כיצד מסייע OCR לטיפול בדואר נכנס מודפס?


באמצעות תוכנת  OCR ניתןלהמיר תמונה, טקסט מודפס וכתב יד שנסרקו על ידי סורק, למסמך תמליל ממוחשב. תהליךזה קורה באמצעות טכנולוגיית זיהוי תווים אופטי. תוכנות לזיהוי תווים אופטי,מתמודדות לרוב בצורה טובה עם המרה של תמונה בה מצולם או סרוק מסמך מודפס אך רק במקריםמסוימים גם בכתב יד. התהליך מבוסס על זיהוי תו אחרי תו מבין התווים השוניםהמרכיבים את הטקסט. OCRמסייע בטיפול דואר נכנס מודפס ע"י כך שיהיה ניתן לזהות את נושא המייל



2.מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטליים בזרימות עבודה?


Workflow (זרימת עבודה( הוא תיאור של תהליך עבודה בתוך הארגון. זאת אומרת,יישומים המוגדרים מראש שתפקידם הוא ייעול ואוטומציה של מגוון תהליכים עסקיים.לדוגמה:

איסוף חתימות, משוב, סבב אישורים לתוכניות ומסמכים, מעקב אחר סטטוס שלהליך שגרתי, ניתוב מסמכים ליעדים מרובים ועוד. באמצעות מסמכים דיגיטלייםניתן לממש אישורים חתומים בעזרת חתימה דיגיטלית וכך יוצרים זרימת עבודה משותפת,זריזה ואמינה.


 

3. מה החשיבות של הגירת תכנים?


הגירת תכנים זהו תהליך הקורה במהלך מעבר שימושבמערכת מידע אחת למערכת מידע אחרת- מעבירים מסמכים/נתונים/מידע בין מערכות המידע.משתמשים בהגירה תכנים כאשר מחליפים מערכת מידע או כאשר יש רצון לגבות את המידעבמערכת המידע. זוהי פעולה חשובה מאוד שנעשית על מנת להבטיח שלא יאבדו מסמכיםחשובים וניהול הידע יתבצע בצורה הכי יעילה וטובה שיש.




4. בארגון מסוים הוחלט לצרף אימיילים למערכת ניהולהתכנים הארגונית.


a. האם לדעתכם צריך לשמור במערכת את הצרופותבלבד או את כל המייל?


לפידעתי יש צורך לשמור את כל המייל וזאת על מנת שיוכלו לבצע בקלות חיפוש לפי צירוףמילים ולהגיע לקובץ המתאים. בנוסף, כך נבטיח שלא אובד מידע חשוב הקשור לצרופה,מסביר אותה או משלים אותה. כמו כן, אם נוותר על המייל שמכיל בו את הצרופה נוותר גםעל המידע הנלווה לה כגון זמן שליחה, שולח, כתובת מייל לחזרה במקרה הצורך וכו'.




b. מי אחראי בארגון לשמירת המייל במערכת?


האחראיבארגון לשמירת המיילים הוא איש ניהול הידע של החברה (או קבוצה של אנשי ניהול ידע).במסגרת תפקידם הם דואגים לנהל את ארגון הידע והמידע הכולל של הארגון המכיל בתוכוגם מיילים במערכת.

0 תגובות
פוסט מספר 2
18/11/2018 13:02
yarden

1. מדוע יש בעיות עם תחקירים בצה"ל?


חתירה למצוינות מושרשת בהתנהגות האדם מאז ומתמיד. ארגונים רבים חותריםלמצוינות והשתפרות כדי להתקדם ולהתפתח, להגדיל רווחים או לבסס את המוניטין וההכרהבהם. ישנן שיטות מגוונות על מנת להביא לשיפור בהתנהלות הארגון ובעיקר 2 פעולותעיקריות- לימוד מיומנויות חדשות ומתקדמות והפקת לקחים מאי הצלחות והצלחות.


רוב הארגונים שמים דגש בעיקר על הפעולה הראשונה ומשקיעים בכך אנרגיות רבות,כסף וזמן רב. לעומת זאת, פעולת הפקת הלקחים לא מבוצעת בארגונים מפאת החשיפההאישית/ הארגונית שכרוכה בכך. הפקת הלקחים היא בעצם בחינת הפער בין מה שתוכנןלהתבצע לבין מה שהתבצע בפועל. אך לא מספיק להגדיר את הפער, אלא חשוב להגדיר אתהסיבה להיווצרותו וזאת באמצעות תחקיר. את התחקיר עורכים באמצעות המון שאלות"למה" עד שמגיעים לעומק הבעיה ולסיבה הראשונית להיווצרותה. עצם החקירהוהבדיקה מלמדות אותנו על התנהגות הארגון והעובדים שבו. בצורה כזו ניתן להפיק לקחיםותימנע חזרתם של הפערים שנוצרו או פערים דומים בפעם הבאה. כדאי לבצע את התחקירמאוד קרוב לפעולה שקרתה וע"י רמה בכירה של מי שהוביל את הפעולה.


בעקבות בדיקה של מבקר המדינה, התברר שבארגון צה"ל אירועים חוזריםעל עצמם מכיוון שלא התבצע תהליך של הפקת לקחים מהעבר. אירועים אלה כוללים מקריבטיחות חמורים כמו תאונות כלי רכב והתהפכויות ואף מקרי חטיפה בגבולות. לאחר בחינתהאירועים נמצא שהאירועים דומים מבחינות שונות ואף הלקחים שהפיקו מהם גם דומים.


בעקבות בחינת התחקירים בצה"ל נמצאו ליקויים רבים בתהליך התחקורוהדיווח המידי על אירועים. הסיבה העיקרית לליקויים אלה היא התפקוד של המפקדים- הםפשוט לא מבצעים את התחקור/לא מפיצים אותו. בעקבות כך לא קיים תהליך למידה והפנמהשל הטעויות שקרו בעבר.


כיום, עריכת תחקיר היא פקודה ודבר הכרחי לביצוע במקרה של אירועמבצעי/בטיחות/ביטחון מידע ועוד. התחקירים יבוצעו על סמך כללי דיווח ברוריםואחידים. מדובר צה"ל נמסר שבעקבות דו"ח המבקר ישפרו את תהליך הפקתהלקחים באמצעות תחקירים ויטמיעו כללים לאופן ביצוע התחקיר. בנוסף, נוצר נוהל פרסוםהתחקירים על מנת שבמידת הצורך יוכלו ללמוד מהתחקירים שהופצו אך כל זה תוך שמירה עלחיסיון הגורמים בתחקיר.



2. כיצד יש לנהוג במפעילי מתקן שפעלו בניגוד לנהלים וכתוצאה מכך נגרם נזק?



במקרה זה יש לבחון את המקרה לעומק ולהבין איך דבר זה קרה. השיטה הטובהביותר היא לשאול "למה" עד שנגמרות התשובות ונגיע למסקנה שתוביל אותנולהפקת לקחים ומניעה של מקרה זה בעתיד. למה היו המון התראות שווא בלילה הקודם? למהניתקו את הגלאי? למה לא החזירו אותו לאחר הייצור? למה לא בדקו שהגלאי מחובר ועובדלפני הזרקת החומר היקר?


ככל הנראה המפעילים הם רק מבצעי הפעולה ויש גורם אחראי שהיה אמור לפקחעל התהליך ולוודא שהגלאי מחובר וניתן לבצע את התהליך כראוי. לכן לדעתי אין להענישאת המפעילים בצורה ישירה ולא לפני בירור מעמיק של הבעיה.

0 תגובות
פוסט מספר 1
09/11/2018 20:04
yarden
1 .למי שייך המידע בלינקדאין של עובד בחברה, לעובד אישית או לחברה.

לפי דעתי כרטיס הלינקדאין שייך לעובד החברה באופן אישי. במשך עבודתו בחברה, העובד פתח ותחזק פרופיל המזוהה עימו מבחינה אישית, הכולל את שמו, תמונה ומידע פרטי עליו. הקשרים שהוא יצר באמצעות פרופיל זה נוצרו בצורה הדדית ברמה האישית ולא בשם החברה.
כמו כן, מקרה שבו עובד אחר עובד תחת שמו של העובד שעזב עלול ליצור תחושת מרמה אצל הלקוחות ופגיעה בפרטיותם. כמובן שגם מצב בו אנשי הקשר עוברים לעובד אחר ללא ידיעתם עלול לגרום לנזק באמינות החברה יותר מאשר התועלת שזה יכול להביא. 
בנוסף, העובד העוזב השקיע רבות מזמנו הפנוי על מנת ליצור קשרים אלה ולתחזק אותם. לכן הגבול כאן מטושטש ואין אפשרות לכמת את השעות שהעובד השקיע מזמנו האישי ולתת לו גמול על כך.
בפרופיל האישי של העובד העוזב נמצא גם עולמו הפרטי, כמו חברים שאינם קשורים לעבודה. מצב זה בעייתי מכיוון שאין אפשרות להפריד בין החברים האישיים למכרים המקצועיים בפרופיל. 
עקב הסיבות הללו, ניתן לומר שכרטיס הלינקדאין בסיפור הנתון הוא פרטי של העובדת והושג באמצעות עבודה והשקעה. לכן יהיה זה הוגן שהפרופיל ישאר עימה גם בחברה החדשה ובהמשך הקריירה המקצועית שלה.

2 .אילו כלים מבין הכלים שהוצגו במפגש אתם חושבים שכדאי לכם לאמץ ולהשתמש בהם. לאיזה צורך ומה היתרון ?

הלינקדאין הוא כלי נהדר המשמש ליצירת קשרים ולחיפוש עבודה. באמצעות כלי זה ניתן לגשת לאנשים מבחינה מקצועית ולשתף תכנים הרלוונטיים לשני הצדדים.
Google Keep הוא כלי לניהול ידע, תזכורות ומשימות מכל מקום ובכל זמן. כלי זה נוח מאוד ויעיל ולכן יכול לשמש כל אדם בעיקר סטודנטים עובדים המנסים לתמרן בין משימות רבות.
0 תגובות