עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
יאיר צברי נגד אוטובוסים סיניים
13/01/2014 10:22
יאיר צברי
יאיר צברי, תל אביב יפו, סין, ישראל כץ

חברת הארגז, בבעלות חגי שלום, שמייצרת את מרכבי האוטובוסים הישראלים, עתרה הבוקר (ד') לבית המשפט העליון כנגד שר התחבורה ישראל כץ, שר האוצר יאיר לפיד ושר הכלכלה נפתלי בנט בבקשה להקפיא מכרזים של חברות האוטובוסים אגד ודן לרכישת אוטובוסים באמצעות מכרז, פעולה שעלולה להקפיא הזמנות של חברת הארגז ואף להביא לפיטורים של אלפי אנשים.

חברת ארגז טוענת שהרכישה מהם היא למעשה הבטחה שלטונית שניתנה לה על ידי הממשלה, ומוסיפה ש"מתן אפשרות ליצרנים זרים וליבואני מרכבים לשווק בישראל באמצעות אגד ודן אוטובוסים פחות בטיחותיים, פחות זמינים, פחות מתאימים לדרישות השוק המקומי, ובמחירים שעלולים להגיע לכדי מחירי היצף (כמו למשל יבוא של אוטובוסים מסין), בניגוד לרצונן של אגד ודן, תוך המטת חורבן על מפעלים מקומיים ותוך פיטורי מאות עובדים ויצירת אבטלה נוספת באזורי עדיפות לאומית ובעיירות פיתוח - היא החלטה בלתי סבירה בעליל".

איש העסקים יאיר צברי לא מבין את שר התחבורה, איך יכול להיות שאדם רציני כמוהו שמבין בדרך כלל מה צריך לעשות ברגעי משבר, דוקא הוא תומך בחברה שבאה מסין, ממדינה שהבנקים בה תומכים בארגוני טרור, במדינה בה אין כל זיקה למדינת ישראל שום יחסים שישראל יכולה להישען עליהם לאורך זמן.

יאיר צברי מוסיף שישראל חייבת להישען על בנות ברית שיכולות למנוע איראן גרעינית וסין היא בדיוק הדוגמה ההפוכה. קירבה למדינה זו הי א על כן טעות אסטרטגית, חוסר הבנה לעומק של השינויים במזרח התיכון, עסקאות שיכולות להשאיר אותנו עם אוטובוסים זולים ורעים, והמון מובטלים חדשים.

יאיר צברי טוען כי כל הסימנים מראים על משהו מסריח ברצון של שר התחבורה להיקשר לסין, והדבר מעלה המון סימני שאלה.


0 תגובות
יאיר צברי על מוכנות לרעידת אדמה
13/11/2013 07:35
יאיר צברי
יאיר צברי, רעידת אדמה

על כדור הארץ נודדים לוחות שעליהם קיימות ונודדות היבשות. עד כאן הכל טוב, הבעיה היא מה קורה כשלוח נתקל בלוח אפילו נגיעה קלה, אצלנו על היבשה זה נקרא רעידת אדמה. ישראל שלנו הקטנה יושבת ממש על תפר כזה, על מפגש בין שני לוחות, אצלנו קוראים לתפר הזה, השבר הסורי אפריקאי. זה אומר שאנחנו חיים כל השנים האלה במצב מתמיד של אפשרות לרעידת אדמה, כשהמרכז שלה עובר על הקו של נהר הירדן בין הסורים ואילת. המקום שלנו הוא הכי גרוע. צמוד ללוח של אירופה אבל בקצה ממש.

איש הנדל"ן יאיר צברי לא מבין איך יכול להיות שישראל כל כך אדישה לסכנות רעידת האדמה, הרי זה עניין של זמן והבניינים מלפני 1970 לא יכולים ולא אמורים לעמוד ברעידות אדמה. אם לא נעשה כלום הכל יתמוטט עלינו כמו מגדל בבל. אז כשכבר עושים משהו, נגיד כמו תמ"א 38, שעיקרה לחזק בניין קיים, כמות הכסף שדרושה עבור השיפוץ לא משתלמת לקבלן והוא מחליט שזה לא כדאי כלכלית. יאיר צברי שואל מה עשינו בזה? איך הצלנו ככה את החיים שנאבד כשיקרוס הבניין כמגדל קלפים? מה אז? נבוא ונעשה בדק בית? נקים ועדת חקירה?
אנחנו מעולים בועדות חקירה, מעולים בלהביא נושאים לבוררות ולבתי משפט ולחפש אשמים. למה לא באמת לטפל בעניינים האלו לפני שקורה משהו, דרך אגב, מי בכלל הבטיח לנו שיהיה בית משפט אחרי רעידת אדמה.

משרד שיכון יש, משרד אוצר יש, קבלנים יש, ומוח ג'יניוס יהודי יש, מה חסר לנו במשוואה? היגיון בריא ודרך קבלת החלטות בריאה, רק ככה נגן על עצמנו מרעידות אדמה, מהתייבשות, ומעוד צרות שעלולות לקרות לנו אם לא נעשה משהו.


3 תגובות
יאיר צברי תוהה מי זו קרנית גולדווסר ומזהיר
28/10/2013 07:55
יאיר צברי
יאיר צברי, תל אביב-יפו, קרנית גולדווסר

שחקנית החיזוק של ראש העיר לבחירות הקרבות היא אותה קרנית גולדווסר החוזרת אל הכותרת בכל פעם מחדש. קורות חייה אכן מרשימים, השכלה אקדמית רחבה

לעיתון ידיעות אחרונות מספרת קרנית  כי הגיעה לתל אביב בשל חלום ישן שלה ושל בעלה אודי ז"ל. "כשאני מסתובבת ברחובות תל אביב אני מרגישה הכי בבית. אני אוהבת את העיר הזאת. מצד אחד מדובר במקום הכי גדול ומצד שני זה המקום הכי אינטימי שלי", היא מספרת. "אני ואודי תמיד רצינו לעבור לכאן. בגלל מה שקרה לא הצלחתי לקיים את החלום הזה ואפילו שכחתי ממנו. לפני 3 שנים וחצי הסתובבתי כן ונזכרתי בדיבורים שלנו. זה תפס אותי.
הבנתי שאני חייבת לעבור לתל אביב".

יאיר צברי תוהה מה כל כך בוער לקרנית גולדווסר להיכנס למועצת העיר, האם ערבוב שמה ודחיקתה למקום הרביעי והריאלי של מי שלא נולדה וגדלה בתל אביב ונכנסה לדעת הקהל הישראלית על חשבון אבלה האמיתי על הקונצנזוס סביב בעלה המת. האם היא זו שתוכל להתמודד עם הבעיות המורכבות של העיר?
כשעומד על הפרק מצב שכונות הדרום, במה היא תעזור? היא מכירה את שכונות הדרום? את יחסי הכוחות במועצה? את הסרבול בוועדת התכנון והבנייה? תושבים אינם מכירים אותה ברמה האישית, היא תכלס, לא מפה.  איך היא בתור אדם המתמודד עם בעיות היומיום של תושב המתקשה לדבר עם העיריה? עם בעל העסק המתמודד עם עיקולים ודוחות? איך היא איתם?

חולדאי רצה איזה סלב לתפוס עליו טרמפ, איזה שם כדי להסיר ממנו את הזרקורים, וקרנית היתה שם כדי להיות בדיוק זה.
הרי קרנית בכלל לא מכירה לא את הדרום, לא את המרכז של מעמד הביניים, ואפילו לא את שכונות הצפון שהן המעוז של חולדאי. בדומה למשה ליאון בירושלים רק אינטרס פוליטי הצניח את קרנית ברשימת חולדאי. נקווה לטוב.


יאיר צברי מזהיר מחיידק האדישות


הבחירות המוניציפליות מתקרבות. כל הבוחרים נושאים את תמונותיהם וססמאות יחסי הציבור שלהם ומבטיחים לתושבים להגשים להם את החלומות.

הבעיה היא שרמת המעורבות של התושבים בכלל והצעירים בפרט הינה מהנמוכות במחוזותינו.

איש העסקים יאיר צברי שהתמודד בעבר על מקום במועצת העיר תל אביב -יפו, מזהיר את הנבחרים ואת התושבים המעורבים בבחירות הקרבות.

אחוז המצביעים נמוך. מה שאומר שכדי להזיז את ראש העיר המכהן מהכיסא לא נדרשים המון קולות ברמת המספר, הבעיה היא שאם לא מצביעים הרבה אנשים, אותה כמות של אנשים גם תשאיר את חולדאי על הכיסא. התקווה לשינוי בדרום העיר שואפת לאפס, אחרי שנים של הבטחות והזנחה אין לתושבי הדרום את האמונה כי משהו באמת יכול להשתנות, זה דבר שעלול לא להביא אותם לקלפי.

התושבים שבצפון ברובם יבחרו בראש העיר המכהן, אלו יחסי הגומלין ביניהם. הוא מטפח אותם, והם מצביעים לו, כמה פשוט.

הקהל הכי בעייתי בעיר תל אביב יפו היא אותה מסה קריטיתשל 45%מהתושבים, כמעט חצי. המסה הזאת מורכבת מצעירים, שלא העבירו את הכתובת שלהם מבית ההורים. הם גרים בתל אביב ולא יכולים להצביע.
אלו הבוחרים שאם היו יכולים ורוצים היו יכולים בקלות לשנות את יחסי הכוחות בראשות ובמועצת העיר. רמת המעורבות שלהם גבוהה אבל מבלי לבחור בבחירות המוניציפליות אין להם את הכוח שהחוק מקנה להם כתושבים, הם אמנם משלמים את הארנונה ומכלכלים את העסקים, אבל הם לא יכולים לגרום לעיריה לפתוח יותר כיתות וגנים ולטפל בתחבורה הציבורית ממנה הם סובלים גם, בעצמם. זוהי תמונת המצב בעיר תל-אביב יפו. ושיהיה לכל הנבחרים בהצלחה.







(הפרסום נכתב לפני הבחירות המוניציפליות לראשות ולמועצת העיר תל אביב-יפו)



0 תגובות
יאיר צברי מצטרף לאפרים הלוי
15/10/2013 07:54
יאיר צברי
יאיר צברי, אפרים הלוי, איראן, הארץ

על פי עיתון ידיעות אחרונות תוקף ואומר ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי כי הפקדת הבנייה של מסילת הרכבת לאילת בידי חברה סינית, שהיא בעלת ברית של איראן, עלולה לפגוע בקשרי ישראל וארצות הברית.

למרות זאת נראה כי למישהו יש אינטרס לעשות עסקים עם סין.

הלוי טוען כי המשמעות האסטרטגית לתת לסין את המעורבות בהפעלה של תשתיות בישראל, משמעותה נתינת מנופי לחץ גדולים על ישראל ויכולת התניית סיום הפרוייקט בהפעלת אינטרסים שיושפעו מ"לקוחות" אחרים של הסינים כגון איראן.
איש העסקים יאיר צברי טוען בדומה כי אין לעשות עסקים עם סין וכל ניסיון ממשלתי לעשות עסקים עם השותפים של האויבים גדולים של ישראל, הוא לא פחות מבגידה בעם, ובאינטרסים הבטחוניים והכלכליים של המדינה. גם ככה כמות המובטלים שלנו רק עולה ויש לעשות סדר בשוק העבודה בישראל, גם ככה אנו נאבקים על הלחם שלנו בכל יום, ומתמודדים עם עשרות אלפי מסתננים דורשי עבודה.

גם ככה את הקרונות של רכבת ישראל בונה חברה גרמנית שגם מייצרת את הקרונות עצמם, עכשיו גם את המסילה והתוואי אנחנו לא יודעים לעשות בעצמנו?

לאן הגענו? הרי ידיים עובדות הן התשובה כמעט לכל בעיה שהייתה לנו מאז ומעולם, מדוע לנח"ל יש את אותו מגל בסמלו? מדוע לפלמ"ח יש את אותן שתי שיבולים? האם שכחנו מה עשו החלוצים בנגב ובגולן?  עבודה ושכר הן הבסיס לכלכלה שפוייה ונורמטיבית, ואי אפשר להקל בכך ראש, וזאת בנוסף להיביטים האסטרטגיים עליהם עומד אפרים הלוי.

יאיר צברי שב וטוען כי הוצאת הפרוייקט לחברה מחו"ל רק תגדיל את הפערים הכלכליים בין האזרחים ואמנם תהיה רכבת לאילת אך לא ימצאו האזרחים שישתמשו בה, מפאת מצבם הכלכלי. וכי מי שלא גומר את החודש, גם לא נוסע לנופש באילת, אפילו לא ברכבת.



0 תגובות
כאוס בארנונה
29/09/2013 09:39
יאיר צברי
יאיר צברי, תל אביב יפו, הארץ, ארנונה

על-פי גלובס, דבר אחד משותף היום לכל 256 הרשויות המקומיות שגובות ארנונה בישראל: כאוס. ארנונה היא מס חשוב שמסייע לרשויות המקומיות להתקיים ולהעניק שירותים לתושביה. עם זאת, המצב כיום, בשנת 2013, הוא שבגלל צווי ארנונה ארכאיים ובלתי קריאים, כל רשות מקומית גובה ארנונה לפי ראות עיניה, ללא כל אחידות בשיטת חישוב השטחים. בשל כך, תושבים ברשויות שונות המחזיקים בדירה זהה משלמים ארנונה שנתית בפערים של עד 100%; אין כל גוף המפקח על הקשר בין תשלום הארנונה לרמת השירותים שניתנים לתושבים; רשויות מקומיות מחייבות חניות של משרדים בתעריף המשרדים; עסקים שונים אינם מחויבים על פי הסיווג האמיתי שלהם, והדבר מוביל להליכים משפטיים שגוזלים מיליוני שקלים מהקופה הציבורית.

איש העסקים יאיר צברי המקדם פרוייקטים בעיר תל אביב יפו ועוזר רבות לתושבי העיר, נתקל במקרים רבים בהם העיריה מחייבת באופן לא הולם עסקים ודירות מגורים במסי ארנונה גבוהים בהרבה מהנדרש. יאיר טוען כי המצב הוא בלתי נסבל ותושבים ובעלי עסקים נתקלים בעיריה אטומה ולא הוגנת בדבר הארנונה.

הארנונה אמורה לעזור לעיריה לממן שירותים כמו תברואה ותאורה עבור תושביה, לא ההיפך. הצורה והמדיניות בה משתמשת העיריה כיום היא רדיפת התושבים, הפיכת כל מטר מעוכב למטרת רווח, התראות ועיקולים על כל איחור בתשלום אותו מס ארנונה, והתושבים הופכים לנתינים ולא למקבלי שירותים. בעלי העסקים מתלוננים כי אינם מקבלים שירות כלל מהעיריה ומחוייבים במסי ארנונה שאינם קשורים לשירות שהם מקבלים, אלא לקריטריונים המנותקים לגמרי מהמציאות. בנוסף, טוענים בעלי העסקים כי כל ניסיון לדבר עם מוסדות העיריה נתקל באטימות, מה שמשאיר אותם חסרי אונים.


0 תגובות
קאנטרי לראותו בלבד.
07/08/2013 08:20
יאיר צברי
יאיר צברי הארץ, יאיר צברי, תל אביב יפו

עירייית תל אביב יפו סיימה לשפץ את בריכת השחיה בקאנטרי בארבור שבדרום העיר. כעת מתלוננים תושבי דרום העיר כי מחיר הכניסה למנויי הבריכה ולקאנטרי  גבוה בהרבה מיכולותם של תושבי דרום העיר. עד כמה האבסורד הוא גדול כאשר דוקא התושבים הקרובים לאותו הקאנטרי שבאמת ביסודו נועד לשמש עבורם, כל כך רחוק מלשרת אותם?

יאיר צברי מנסה להסביר

לעירית תל אביב יפו אין ענין בתושבי הדרום, יש לה אינטרס להוציאם מהאזור עד כמה שניתן כדי לפנותם ולהכניס לאזור אוכלוסיות עשירות וחזקות כדי לאפשר בנייה גבוהה שלא כ-פינוי פיצוי אלא יותר כ-פינוי פינוי, כך הידיים תעבורנה לרשות אוכלוסיה עשירה יותר והאוכלוסיות החלשות יודחקו הצידה עד כמה שניתן.

המחיר למנויי הקאנטרי הוא רק סימפטום קטן ואיזוטרי למדיניות רומסת המנסה לשנות את המבנה הדמוגרפי באופן ברוטלי ואכזרי. הרי הקאנטרי בבארבור היה במקורו צריך לשרת את התושבים בעיר ולא  סתם אושר להקימו באזור זה, זה נועד להיטיב עם התושבים, מקום להיפגש שהוא נטול מציאות אפורה, מקום ללכת אליו עם הילדים, מקום להיפגש ולהירגע ולצאת לכמה שעות מהמציאות של עבודה ובית. איך ניתן לתאר בכלל קאנטרי כזה ללא תושבי הדרום?

מיותר לציין את מחיר הקרקע בדרום אשר תעלה, ותכניס מטבע הדברים אוכלוסיה היכולה לממן כזו קרקע.

העיריה "סבסדה" את מחיר המנוי יחיד ובסיסי לשבעה חודשים במחיר של  1500 ש"ח.

בואו למשל נתאר אב למשפחה של כ-5 נפשות המרוויח כ 7000 ש"ח בחודש. חוץ מהמשכנתא שהוא צריך לשלם שהיא נגיד 2000 ש"ח לחודש, את האוכל וההוצאות החודשיות של עוד כ-4000 ש"ח שהוא חייב להוציא, כיצד הוא יממן מנויים בסיסיים לו לזוגתו ולשלושת ילדיהם? הרי זה בלתי אפשרי. מכאן ניתן להסיק כי לעיריה יד מכוונת בהפיכתה של הקאנטרי, המתנ"ס ובכלל את העיר,  לעיר לעשירים בלבד, והשירותים בה, גם הם, לעשירים בלבד.


0 תגובות
אלעזר שטרן יוצא נגד בר רפאלי - יאיר צברי תומך
01/07/2013 09:01
יאיר צברי
יאיר צברי, הארץ, תל אביב, אלעזר שטרן

יאיר צברי, לוחם לשעבר בסיירת חרוב הנח"לאית, טוען כי השתמטות היא יצר הרע, וכי מי שלא מוכן לשרת את המדינה, ניתן וצריך להימנע מלתת לו את אותן זיכויות שהמדינה מעניקה לאזרחיה המשרתים. כיצד ניתן לתת לאזרח או אזרחית המשרתים בצבא, את אותו היחס לאזרח כי מטעמים של פצפיזם או טעמים שאינם תואמים את ערכי המדינה.

כיצד ניתן לכונן שלטון דמוקרטי כשחלק מהעם מקיים את המוטל עליו וחלק אחר מדיר עצמו מטעמים של דת מצפון וחוסר חשק.

יאיר צברי מציין כי קיימים ונדרשים אותם הפטורים הרפואיים והנפשיים לאנשים אשר כן סובלים מהם, אך שימוש כוזב בהם הוא פסול ודינו הוא כדין עבירה על החוק. יאיר מעביר ביקורת ואומר  כי יש לטפל באותם משתמטים בהליכים הולמים וללא פשרות, הוא ממשיך ומזכיר את רבים מאותם אנשים אשר כן מקבלים בצדק את אותם הפטורים, ומאידך נרתמים ומתגייסים לצבא בהתנדבות.

אותם מתנדבים מקיימים אורח חיים של חיילים ומשרתים במערך התומך, ותורמים מזמנם ומיכולותיהם וזאת לציון לשבח. יאיר צברי טוען כי יש להדגיש ולהראות את המתנדבים כדוגמה למה שכן יכולים אנשים שהמערכת לא מתאימה להם כפי שהיא אך עדיין תורמים ומתגייסים למדינה ולשורותיה.


יאיר צברי מדגיש כי חלק גדול מהמשתמטים הוא נוער תועה שהתחנך על ערכים שהמדינה היא לא אחד מהם, ויש למערכת החינוך ולהורים חלק גדול בתופעת ההשתמטות.

קיימות מספר רב של שיטות להשתמט באותה המידה של שיטות להתגייס. השירות הלאומי הוא דרך אחת מבין הרבה המאפשרת למקבלי הפטורים, אפשרות לתרום במערך הבריאות והביטחון של המדינה. עוד יתרון גדול של השירות הלאומי הוא שהתפקידים של המתנדבים מוזילים באופן משמעותי עלויות של משכורות של מקצועות שונים שאחרת היו מועסקים על ידי עובדים בתשלום, לא עניין של מה בכך.


לסיכום, יאיר צברי מבין כי השתמטות לא באה כך סתם, היא תוצאה של הלך רוח במדינה שערכיה נשחקים, וזאת יש לתקן ומהר.


1 תגובות
למה להזדהות כדי לשתות מים?
30/06/2013 08:24
יאיר צברי
יאיר צברי, הארץ, תל אביב, יפו

עיריית תל אביב הציבה שבע ברזיות שיספקו מים מסוננים. הבעיה התמוהה היא שחייבים להזדהות כדי לשתות. את האחריות לעניין התמוה הזה לקחו עיריית תל אביב יחד עם חברת woosh, (מזה השם הזה?) .מה? להזדהות? לקרב שבב עם כרטס מגנטי או כל אמצעי שיאשר שאנחנו באמת אנחנו. נשאלות השאלות:

אם שמים מים מסוננים וצוננים רק לאנשים המזדהים ולא מסירים את הברזיות הקיימות. מדוע בכלל צריך את המים המסוננים? האם באותה העת אנו מודים כי למים מסוננים וצוננים קיימת עדיפות על הברזיות הקיימות ורק אלו המוכנים להיחשף ולהתאמת תהה הפריבילגיה לשתות את המים באיכות הגבוהה, וכל השאר ישארו עם מי מקורות?

ועוד שאלה תמוהה, האם עיריית תל אביב מודה באותו המהלך כי למים בברזיות הקיימות יש תחליף טוב יותר? ואם כן מדוע לא להזרים את המיים המסוננים לברזיות הקיימות? והשאלה האחרונה והכי תמוהה מכולן, מה נותן המידע שיאסף על השותים מעצם ההזדהות?

האם כמות הליטרים היא החשובה? האם כמות השותים היא המעניינת? או שאולי במים שמים לנו חומרים שרוצים שנשתה, משהו כמו אופיום להמונים.

הרבה שאלות עולות מהצעד הבאמת תמוה הזה של העירייה וחברת woosh

אותן חברות המשתלטות לנו על המרחב הפרטי, בהתחלה מציעות לנו שירות ללא תשלום אך מכינות אותנו לשירות פרימיום שנצטרך כן לשלם עליו בעתיד

נראה לאן כל העניין יתפתח ואם נצטרך לפעול כחברה המגנה על עצמה מאינטרסים פרטיים, נפעל.


0 תגובות