עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
בלוג של סיוון, שנת 2020
12/10/2011 11:29
סיון לוי
היא התקשרה אלי עכשיו. הבנות נדבקו מהבת שלי. הם נדבקו מהבת שלי כי.... כי אני לא הלכתי לרופא, אני לא חשבתי מספיק שאם אני אתעצל זה יכול לגרום נזק רציני. 
אתה צריך לקחת בחשבון את כל המערכת. בבוקר אלה היו מילים סתומות. עכשיו אני פתאום מתחילה להבין. קצת.
0 תגובות
בלוג של סיוון, שנת 2020
12/10/2011 11:24
סיון לוי

אמא שלה אמרה לי שאין חופשות ארוכות כאלה במשפחתונים פרטיים. אני כל הזמן מנסה לנהוג לפי מה שהם אמרו ואני לא מבינה איך. זה כל כך עיצבן אותי שחשבתי לכתוב לה מכתב, שאני משתדלת לעשות את כל מה שאני יכולה, והיחס הזה מצידה מזעזע. למה היא אומרת לי את זה ברגע האחרון לפני שאני יוצאת לחופשה?  אבל מה זה יעזור לכתוב לה מכתב, עד כמה אני בסדר ועד כמה אני חמודה ועד כמה היא פוגעת בי אם הם אמרו לי היום עשר פעמים בתוכנית הבוקר  שאני צריכה לשנות את היחס שלי, שלי! שאני צריכה לעשות את הכל בשביל להתחשב באמת.

אני מתחילה לחשוב איך להתחשב באמת. אולי היינו צריכות לשבת על החופשות האלו ביחד ולחשוב מה הכי אופטימאלי לכולנו, לי, לאמהות, לילדות. כך שכל אחת מאיתנו תחשוב על המקסימום בשביל האחרות ותיקח לעצמה רק את ההכרחי. את החופשה ההכרחית באמת?

הכרחיות. הם באמת אמרו היום משהו כזה. לקחת לעצמי רק את ההכרחיות.

 כמה אנחנו רחוקות מזה.

אנחנו? ואולי רק אני? 

0 תגובות
בלוג של סיוון, שנת 2020
12/10/2011 11:22
סיון לוי

היום אמא שלו התקשרה, היא אמורה להגיע היום אחר הצהריים. אבל למה שהיא תבוא אליי, הרי היא אמא שלו לא שלי ומה אםאני לא מסוגלת אחרי כמה שעות של איפוק להתאפק עוד כמה שעות. מה לעשות שאני מתפוצצת?כן אני יכולה להגיד לה לא להגיע, אני יכולה להגיד לו שיסתדר בעצמו. אני יכולה לאלהכין להם כלום לאכול, הרי אני עייפה ויש לי תינוקת ואין לי אפשרות. אבל... המשחקהזה...

שיט, למה הוא כל הזמן לא יוצא לי מהראש. כמה פעמים כבר הטלוויזיה שטפה לנו את הראש עם כל מיני שטויות ואנחנו האמנווככה היינו חיים אז למה עכשיו אני כל כך מתרגשת ורוצה לעשות עם זה בכל זאת משהו?

נו, מה הם אומרים שם?

לא נוכל להתקיים יותר בשביל עצמנו, מעכשיו נוכל להתקיים רק אם נשרת את צרכי האחרים. האדם יוכל להתקיים רק אםהאחר יקיים אותו וכך כל אחד.

אבל עוד לא ישבתי לשניה, אבל אני לא יכולה יותר, אבל...

אוקיי, אני אקח נשימה, כמה שלוקים  של בירה וסיגריה. נחשוב מה אפשר לעשות כאן.

למה את כל כך לא סבלנית? אולי תנסי לחשוב מה היה באמת נעים לה ולא איך לעשות את הכל ביתר קלות ולהיפטר מכל זה כמה שיותר מהר. בירה, סיגריה, לישון, בירה, סיגריה, לישון, זה באמת מה שיצליח לשמח אותי? 

0 תגובות
בלוג של סיוון, שנת 2020
12/10/2011 11:19
סיון לוי

ננסה לשחק במשחק שהתקשורת החליטהעליו. אני חושבת רק על המקסימום בשבילה.

"איך הבת שלי ישנה היום?

" היא לא ישנה היום".

"מה באמת, איזה יופי, אז מה,את רוצה להגיד לי שעכשיו היא הולכת לישון איזה שעתיים?".

...אופה, שימחתי מישהו...

סוף סוף הם הלכו. נו מה עוד הםיגידו לנו?

מה שאתה צריך לשנות זה לא את המעשים שלך כלפי האחרים,אלא קודם כל את היחס שלך. אם אתה תתייחס אליהם כמו למישהו שאתה מאוד אוהב, נו נגידכמו לעצמך, גם המעשים שלך ישתנו.

וואלה ננסה מחר.

 

0 תגובות
בלוג של סיוון, שנת 2020
12/10/2011 11:18
סיון לוי

בוקר טוב! עכשיו אני חושבת שזההבנות היקרות שלי, שזה ממש אני, שאני לא עושה את זה כדי לצאת ידי חובה, אלא כאילושאני אוהבת אותם, מאוד אוהבת אותם.

הנה אני שוטפת רצפה. אני רוצהשיהיה נקי, לא כי אני מתביישת מהאמהות שלהן, אלא כדי שיהיה להם נעים לשחק. ושהם לאיאכלו משהו מהרצפה לא כי אני מפחדת שאמא שלהם תכעס, אלא כי כאב הבטן שלהן והדאגהשל אמא שלהם כואבים לי. אני רוצה שההרגל להיות במקום נקי ומסודר ייכנס עמוק לתוכן,זה ייקל על החיים שלהן בהמשך. ככה אני חושבת ולא בגלל שיבואו ויראו. מחשבותמעניינות. קצת ורודות מדי, אבל אפשר לפתח תיאוריה שלמה של יחס, ממש מנוגד לזה שהיהלי מקודם. המשחק מתחיל להיות מעניין. מעניין האם האמהות גם התחילו לשחק בו.

אומרים שאחרת לא נוכל להתקיים. אבל מה אם אני אשחק והם לא?

"האם אתה עשית אתהמקסימום?"

טוב, בסדר אני אבדוק רק את עצמי.

0 תגובות
בלוג של סיוון, שנת 2020
12/10/2011 11:18
סיון לוי

ננסה לשחק במשחק שהתקשורת החליטהעליו. אני חושבת רק על המקסימום בשבילה.

"איך הבת שלי ישנה היום?

" היא לא ישנה היום".

"מה באמת, איזה יופי, אז מה,את רוצה להגיד לי שעכשיו היא הולכת לישון איזה שעתיים?".

...אופה, שימחתי מישהו...

סוף סוף הם הלכו. נו מה עוד הםיגידו לנו?

מה שאתה צריך לשנות זה לא את המעשים שלך כלפי האחרים,אלא קודם כל את היחס שלך. אם אתה תתייחס אליהם כמו למישהו שאתה מאוד אוהב, נו נגידכמו לעצמך, גם המעשים שלך ישתנו.

וואלה ננסה מחר.

0 תגובות
בלוג של סיוון, שנת 2020
12/10/2011 11:17
סיון לוי

הנה, דופקים בדלת, אין לי יותר כוח, שוב לחייך, שוב לעשות תיאטרון במשך שש שעות, הקפה והסיגריה עדיין מחכים לי במרפסת. יש להם עוד כמה שעות טובות לחכות.

 

טוב קטנות שלי אכלנו, איפה הפלאפון? איפה הפלאפון?!!! נשאר עוד חמש שעות! עוד חמש שעות של חרפון. אם לעשות את הכל לפי הלו"ז זה פחות מחרפן, טוב מהר, עכשיו הולכים לישון.

 

להשכיב אותם לישון זה הדבר המחרפן ביותר בעולם, לפעמים לוקח שעות, הן מעירות אחת את השנייה, עושות צחוקים. זה בכלל לא מצחיק, כל כולי בציפייה  לרגע שבו כולןנרדמות ואני נשארת סוף סוף עם השקט שלי לפחות לכמה דקות.

 

 

לא כזה מזמן אהבתי את זה. אהבתי את הילדים, אהבתי את העבודה, למה עכשיו אני כל כך לא סבלנית, למה אין לי כוח לעשותשום דבר? טוב זה העבודה שלי, אני חייבת להרוויח כסף.

 

שתיתי את הקפה, עישנתי את הסיגריה עכשיו אני צריכה להכין להם לאכול.

 

יופי גם לזה אין לי כוח. מהבוקרעד הלילה אני צריכה לבשל ולנקות ולשטוף, מתי זה כבר ייגמר?

"האם אתה עושה את המקסימוםבשבילו?"

אוי זה מהתוכנית הזו שהדלקתי בבוקר. המשפט הזה, איזה מעצבן הוא, איזה מעצבן כל מה שהם אומרים.

התקשורת הכריזה על משחק, המדענים אומרים שאם לא נשחק לפי כללי המשחק הזה, אם לא ננסה ליישם את חוקי המשחק הזה, נמצאאת עצמנו תוך כמה חודשים במלחמה גרעינית.

 

בכלל לא חשבתי על הבנות האלה. סתם חשבתי שאני רוצה להרוויח כסף. שאני פחות או יותר אוהבת ילדים. וזה מה שמסתדר לילעשות כרגע.

אז איך הייתי צריכה לחשוב בעצם?שזה המקסימום שאני יכולה לעשות כרגע? בשבילהם? בשביל החברה? בכל רגע אני צריכהלהשתדל לעשות בשבילהם את המקסימום? טוב אז אני אשים להם במרק הרבה ירקות, האמת היאשלפני שנייה ממש לא היה לי כוח לקלף את כל זה, אבל ננסה לשחק במשחק הזה.

וואלה המרק יצא  דווקא ממש טוב, לא רע כל כך לשחק במשחק הזה.

 

"איך נסי ישנה היום?" –"היא ישנה שעה וחצי, עד 12.00"

"שתדעי לך שאולי לך זה טובשהיא תישן כמה שיותר, אבל אני מעדיפה שהיא תישן בבית"

במחשבה הראשונה: איך את רוצה שאניאחזיק מעמד בבית המשוגעים הזה במשך שש שעות? אבל מצד שני זה כאילו  ממש הגיוני, כשאני מסרתי את הבת שלי למטפלת אניזוכרת שגם אני אמרתי את המשפט הזה. אבל איך אפשר כל היום בלי הפסקה להיות עם הילדות האלו?

 

 

0 תגובות
בלוג של סיוון, שנת 2020
12/10/2011 07:48
סיון לוי

שיט למה הוא אף פעם לא יכול לעזורלי, למה אני צריכה לעשות את הכל לבד? הוא לומד, הוא עובד קשה? אז מה אני לא עובדתקשה? היחס הזה פשוט בלתי נסבל...

 

תוך כדי שאני מנסה לסדר  את הבית ומקללת את כל העולם אני מדליקה טלוויזיה.

"אתה לא תוכל יותר לחשובלמה הוא לא עשה לי, למה הוא לא בסדר, אתה תתחיל לבדוק רק את עצמך, האם אתה עשית אתהמקסימום בשבילו, זה החוק החדש. אם אתה לא מקיים אותו, אתה לא מתקיים".

עשיתי את המקסימום בשבילו? זהכאילו משנה את הכל, יוצא שאני לא חושבת עליו מספיק, אבל זה הוא זה שלא חושב עליימספיק! ואני חושבת?

 

                                                        

0 תגובות