עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

ת'רה לא יודעת מאין היא באה.
היא עובדת בתור מלצרית.
חדת לשון, יודעת לפתות גברים, וגנבת מעולה.
בין לבן היא מוצאת עצמה חושבת לא פעם על הרמזים, מגילות הקלף, והאיש היחיד בעולם שיודע את הפרטים עליה.
היא מחליטה לנסות לגלות מאין היא הגיעה לעיירה "טג'ון".
אבל שום דבר מאותה נסיעה ומאותו גילוי...יהיו רגילים כ"כ, כפי שציפתה.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
מאי 2012  (2)
תמי

פרק 2 שובה של מגי
24/05/2012 15:45
רואה למרחק

ארבע שנים חלפו מאז הריב שלי אם מגי.

אני יוצאת אם בחור ששמו ג'ון{השם המלא שלו זה ג'ונסט ונטיס), ובנתיים הבוס שלי לא פיטר אותי.
בנתיים.
חזרתי הביתה. ג'ון לא יודע על הדירה העלובה שלי.
אני צריכה כסף.
משלושים הבחורים שיצאתי איתם עד היום הרווחתי 2,500 שקל. מספיק לישכור את הדירה העלובה הזאת.
עד אז גרתי באכסניות בשכירות.
שילמתי להם כסף כל שלוש שבועות.
עכשיו יש לי דירה משלי.
הבעיה היא: מיסים כל חודש.
ביקשתי מג'ון 50 שקל בשביל תחנת האוטובוס כי שכחתי את ה'ארנק' בבית.
ג'ון הסכים כמובן.
"בהצלחה" מסר לי.
עכשיו יש לי מספיק כסף לשכר הדירה.
2,000 שקל הרווחתי מהשרשרת שגנבתי לאחרונה ומכרתי בקיוסק שיש לי קשר איתו, אבל המיסים כל חודש הם
2,050. שמתי את ה50 שקל מג'ון בקופה הישנה שלי. זו אפילו לא קופה.
זו צינצנת קטנה שפעם אכלתי מימנה חמוצים.
בדירה יש לי 3 חדרים בסך הכל: מיטבח קטן, מיקלחת וחדר שינה.
וברור שהם לא מפוארים.
המיטבח קטן. יש בו מקרר קטן וזול, מעט מזון, תנור חלוד למדי, כיור ושולחן קטן מעץ.
המיקלחת היא גיגית{אין לי מספיק למיקלחת איכותית!} והשירותים הם בור אם וילון תפור מסביב{אין מספיק לשרותים איכותיים!}.
עכשיו, בחורף, נורא קר.
יש לי רק את הבגדים שתמיד עלי, מעיל משופשף לחורף ופ'יגמה.
את הכביסה אני עושה כך:
בימים שיש גשם אני לוקחת שני דלי פח. אחד לגיגית והשני לכביסה.
אחרי שמיתמלאים מים אני לוקחת חבית ושופכת אליה את כל המים מהדלי.
אני מכניסה את הבגדים, סוחבת לשכנתי מעט מכופסת הסבון שלה וזהו.
בגדים נקיים.
לבשתי את המעיל המשופשף ויצאתי לעיר - ניגמר האוכל.
בשוק מוכרים אוכל טוב ובזול.
שילמתי למוכר 30 שקל ויצאתי אם כיכר לחם קטנה, מעט מרגרינה, שלושה תפוחים, שתי בננות ודג פורל קטן.
הגשם התחיל לרדת.
לא הייתה לי מיטרייה.
הלכתי לביקתת העיץ הקרובה לבקש מחסה או טרפ על עגלת סוסים.
שילמתי לעגלון את שתי הפרוטות שנותרו בכיסי.
הוא לא ניראה כל-כך שבע רצון, אבל העלה אותי בכל זאת על המרכבה.
הגעתי הביתה.
לא תאמינו מי חיכתה לי שם.
זו הייתה מגי.

0 תגובות
פרק 1 מגי ונשטין
24/05/2012 15:31
רואה למרחק

את מֶגי וינשטין ידעתי שאשנא.

מהדקה שניכנסה ל'מסעדה' שלנו.

היא ניראתה מטופחת כזאת. בעיירה בימינו קשה להשיג בגדים איכותיים כ"כ.
היא לבשה מעיל עור עבה ומיתחתיו שימלה פרוותית וצעיף פרוותי יוקרתי.

שערותיה הזהובות היו אסופות מאחור. היא חבשה כובע סקט שחור ועל זרועה היה תלוי תיק גדול מעור נחש.

היא סקרה בחטף את המקום. היא ניראתה בת שישים ושלוש לכל היותר. חיוורת למדי.

"איזו זוועה!" מילמלה לעצמה ברוסית.

עכשיו אתם שואלים את עצמכם מאיפה אני יודעת רוסית.

אני יודעת המון שפות.

ככה צריכות להיות מלצריות.

נגיד בה מישהו מכובד ממוצא איטלקי שמדבר רק איטלקית. אז המלצרית צריכה לדעת ליפנות אליו, לא?
אז אני טרכתי ושקדתי על מלאכת לימוד השפות השונות והמגוונות.

וזה לגמרי מישתלם לי.

ניגשתי אליה.

"פרא אדם!" אמרה לעצמה בהיתנשאות שראתה אותי.

התרתחתי. מה הבעיה שלה? אין לי בגדים הדורים כמו שלה. אז מה?
"אני רוצה..." אמרה באנגלית קלה ונחרה באפה. "איפה התפריט?"
הושטתי לה דף מקומט.

היא היזדעזה. קיפלי דיו מעטים על הדף המקומט.

"אין ארוחה נורמלית במקום הזה?" שאלה עצמה בפרסית. חשבה שאנני מבינה.

בסוף היא הלכה על סלט קטן ונתח בשר.

"ושהיה מהר! אני גברת בריאת בשר וצריכה כוחות" קראה אחרי.

"בבקשה מגי" אמרתי והנחתי את הצלחת על השולחן.

"הגברת מגי" תיקנה אותי מגי.

היתלהטתי.

"בסדר גמור" שמרתי על איפוק. זה מה שחסר לי. שרודיג' יפטר אותי.
היא בחנה את הארוחה בהבעה מזלזלת.
"מה זה?"
"נתח הבשר שביקשת" עניתי.
מגי ריחרה.
"זה טרי?"
"טרי? טרי טרי!" אמרתי בכעס. אין לה טיפת בושה?
מגי לקחה ביס וירקה אותו במהרה.
"בושה וחרפה! אני דורשת את כספי בחזרה. זוזי כבר חית פרא!" אמרה בגסות.
לא יכולתי יותר לישתוק.
"מפונדרקת!" אמרתי לה.
מגי נידהמה.
היא הזיזה את ראשה בזילזול, לקחה את שטרות הכסף והיסתלקה מהמקום.
מאז לא ראיתי אותה.

אבל הייתי בטוחה שזו לא הפעם האחרונה שניתווכח.

1 תגובות