עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בת 16, ציונית, ימנית ופטריוטית.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
דברים שעל הלב
30/09/2014 17:43
Xיקס
מצב פוליטי
אז קצת (מאוד) זנחתי את הבלוג בזמן האחרון אבל זה היה רק בגלל חוסר זמן פנוי.
הלימודים האלה, כיתה י"א.
כבר מתחילים להרגיש את הלחץ ורק התחילה השנה, אבל לפחות מצאתי עכשיו קצת זמן פנוי כדי לשתף אתכם במה שיש לי על הלב:
1. אני שונאת את הכיתה שלי.פשוט.שונאת. חיות, כל הזמן רק צועקים וחושבים שהם במרכז העולם וכל הדברים צריכים לעבוד לטובתם, אז צר לי לבשר לכם כיתה חמודה אבל לא.
אתם צריכים להתמודד עם קצת לחץ, אמרנו כיתה י"א לא? השם השני שלה זה לחץ ואין מה לעשות, זה מה שמערכת החינוך שלנו דורשת-זה מה שנעשה (אם כמובן אנחנו רוצים לסיים בית ספר ולצאת עם תעודת בגרות).
2. לאחרונה יצא לי לחשוב קצת על מצב היהודים כיום במדינת ישראל שכנראה לא פחות רע ממצב היהודים בתפוצות.
כאילו פאק, אנשים הולכים ונרצחים ע"י רקע לאומני ואני תוהה איפה ההמנון "להיות עם חופשי בארצנו" בא לידי ביטוי בכל המקרים האלה.
זה כבר נהיה סוג של עוול להיות יהודי, פשוט בכל מקום.
במדינת ישראל הבנתי שכבר אי אפשר לחיות בשקט, אז איפה כן? 
מה תמיד נהיה נרדפים ושנואים בגלל הדת שלנו והיותנו יהודים? 
זה לגמרי אבסורד.
לפעמים אני ממש מעוצבנת מהעובדה שמדינת ישראל קמה דווקא במזרח התיכון כשמיליון מדינות ערביות ששונאות אותה, מקיפות אותה.
וכאילו איפה אנחנו ואיפה המערב שחיים להם שם בשקט בלי דאגות? 
...
0 תגובות
דבר אחד נותר לי לומר
09/07/2014 00:02
Xיקס
כוס אמק עם המצב הזה.
.
.
.

0 תגובות
נמאס לי!
01/07/2014 12:40
Xיקס
נמאס לי מהמצב של ישראל.
פשוט נמאס, אנחנו פאקינג גרים במדינת ישראל, מדינה שנלחמנו כל כך הרבה כדי להקים אותה ולפתח אותה ועדיין, עדיין אנחנו לא יכולים לחיות פה בשקט.
למה כל העמים האחרים יכולים לחיות בשקט בטריטוריה השייכת להם ורק אנחנו לא?
זה פשוט עצוב, ליהודים אין הגדרה אחרת מלבד עם נרדף, מהגלות ועד היום כבר  5774 שנה. 
המצב כאן הוא קטסטרופלי, כל המזרח התיכון הזה הוא חרא אחד גדול.
לא אתפלא אם יהיה עוד מעט מלחמת עולם שלישית. 
הלוואי ויכולתי להרוג אותם בעצמי, את כולם.
נמאס לי.
מדינת ישראל שייכת לעם היהודי ולא לאף אחד אחר, נלחמנו, השגנו, עכשיו זה שלנו לתמיד.
אין סיכוי לשלום, אף פעם.
הלוואי והעולם יתעורר יום אחד ויבין שהמציאות במזרח התיכון הוא לא כמו שהם רוצים. 
המצב נורא, אני לא חושבת שהיה לנו שנה אחת שקטה מפעולותיהם הטרוריסטיות של הערבים.
והכי מעצבן? 
זה שארה"ב כל הזמן קוראת לשלום ואחווה.
חלאס, את לא מבינה כ-ל-ו-ם ארה"ב! כלום! 
אולי עדיף שתשבי בצד ותשתקי, תני לנו, תני ל-י! להרוג אותם וזהו.
העולם יהיה טוב יותר.
נמאס לי גם מהממשלה הפחדנית הזאת שלפני כל צעד שעושה, מתסכלת על התגובות של העולם.
העולם הוא אנטישמי וזה ידוע, כאשר אנחנו בונים בהתנחלויות, כולם מגנים ומחרימים אותנו, אבל כשהפלסטינים רוצחים, הורגים, חוטפים יהודים, כולם מעלמים עין.
אז נכון יש מדינות שמגנות את המעשה, אבל חוץ מהלגיד "מעשה טרור" שלא עוזר בכלום, הן לא עושות כלום!
לא ראיתי שום עזרה משום מדינה למען החיפושים, כלום.
והלוואי שהממשלה המטומטמת הזאת, תבין שאסור לתת לאסירים הפלסטינים חיי מותרות.
יושבים במאסר עם טלוויזיה, ארוחות חמות, לימודים בחינם, אפילו לימודי תואר!
אז הנה, עוד טיפשות של ישראל- היא נותנת לגיטימציה לטרוריזם הזה באופן עקיף.
תחשבו על המוח של מחבל-
הוא ירצח יהודי, יזכה בכסף מהרשות הפלסטינית, יזכה לאהדה מהמשפחה שלו ומהרשות, יקבל חיי מותרות בכלא שבוודאי יותר טובים מהחיים שלו בעזה, אז מה רע פה?
מה פאקינג רע?!?!??!?!?!




...................................................................................................................................................
2 תגובות
פוסט ראשון, התרגשות!
27/06/2014 19:40
Xיקס
היי לכל מי שקורא את זה:)
אז החלטתי לפתוח בלוג,
למה? 
כי יש יותר מידי דברים שאני חייבת לשתף, להוציא לאוויר ולא לשמור ללב.
אחד הדברים החשובים שאמרו לי זה שאסור אף פעם לשמור דברים בלב, אז הנה, הבלוג נועד לספר כל מה שעובר עליי...
אז אני מרגישה מאד מוזר היום, ולא רק היום למעשה, כל השבוע.
מאז תחילת החופש היה לי בגרות בהיסטוריה שהייתה באמת אחלה, והייתה מסיבת יום הולדת לחברה הכי טובה שלי.
נסעתי עם ידיד למסיבה, זה ידיד שאני מכירה דיי הרבה זמן, מכיתה ז' אני חושבת...
בכל מקרה... הפגישה שלנו הייתה מעט מוזרה.
אף פעם לא חשבתי עליו בכיוון רומנטי, תמיד ראיתי אותו בתור ידיד ותו לא.
אבל משהו בפגישה הזו היה שונה, כשהוא חיבק אותי פתאום הרגשתי אחרת.
התרגשתי, וזה ממש מוזר כי אני אף פעם לא מרגישה ככה שאנחנו מתחבקים.
מה יש מצב שאני מתחילה להתאהב בו? 
לא הבנתי כל כך וכל הערב הייתי במחשבות "מה זה היה לעזאזל"
ועזבו את זה... גם כל הערב קיוותי שנתחבק שוב, ששוב ההרגשה הכיפית הזאת תקרה..
אוף אני לא יודעת מה קורה איתי...
נדפקתי ברמות,
אולי זה מהחום המטורף של יוני או מהבגרויות החופרות...
I HAVE NO IDEA
:/
2 תגובות