עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

תמיד הייתי כותבת למגירה. עכשיו אני כותבת גם לבלוג.
חברים
smooth criminal
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
קטעי כתיבה
כתיבה יוצרת
כתיבה יוצרת.
08/01/2014 14:23
Writing to drawer
כתיבה יוצרת. מה זה בעצם כתיבה יוצרת?
בשבילי כתיבה יוצרת זה לקחת משהו, כל דבר.. זה יכול להיות שיר, או תמונה, או אפילו בן אדם, 
ולכתוב כל מה שיוצא לכם, רק מהסתכלות. להפעיל את הדמיון מה שנקרא! 

בתהליכים של כתיבה יוצרת יש כמה תרגילים שאפשר לעשות בבית כדי לתרגל כתיבה בלי ללכת לסדנאות וכו'.
לדוגמה, יש תרגיל שאני אישית מאוד אוהבת והרבה פעמים מביא לי המון השראה.. 
להיכנס לחדר כלשהו בבית שלכם, ופשוט לתאר כל מה שהולך בחדר, מה רואים, מה מרגישים, אם חם או קר, הכל!
אגב.. אפשר וגם מומלץ להפעיל את הדמיון ולהמציא כל שברצונכם!
עכשיו זה אולי נראה די הזוי ליצור סיפור מדבר כזה אבל שתתחילו לכתוב תבינו שזה פשוט כיף..(:

רציתי לשתף אותכם בתוצר הסופי שיצא לי מהתרגיל כתיבה הזה.. אשמח לשמוע מה אתם חושבים :)

הלכתי במסדרון בו 4 דלתות. ראיתי כמה דלתות לבנות ומרחוק ראיתי דלת אחת מעץ, די ישנה עם כמה מדבקות חמודות עליה שהייתה נראית לי המוזנחת מכולן. לרגע הייתי בטוחה שמדובר בחדר של ילדה קטנה, בגיל 10. אבל אז החלטתי להתקרב קצת, התבוננתי בדלת והבחנתי במדבקות שראיתי קודם לכן, שמתי לב שרובן קרועות ומרופטות. "ברוכים הבאים לחדר של עדן" היה כתוב בטוש שחור מחוק בראש הדלת.
משום מה, משהו לא ברור משך אותי להיכנס לדלת ההיא. חשבתי לעצמי שאם אכנס אולי אוכל להסיק עוד פרטים על האדם שחי בחדר הזה. פתחתי את הדלת באטיות, החריקה של הדלת הוכיחה לי שהיא לא חדשה במיוחד. ברגע שנכנסתי אל החדר תפסה את עיניי בובה של תמנון שהייתה תלויה על הטלוויזיה, הרוח סיבבה אותה לימין ואז לשמאל. זה חיזק את המחשבה שלי שהחדר הוא של ילדה קטנה. במבט קצר יכולתי להבחין בפוסטרים שמכסים חצי קיר, ובקיר שמולו ציור יפהפה של ארנב ופרפר. תמים.

החדר היה די קטן. מיטה, ארון וספרייה אלו היו הדברים היחידים בו. הבטתי ארוכות בספרייה, היא הייתה מפורקת כמעט לגמרי, שלוש מדפים שעומדים להישבר נשארו בה. על המדף הראשון עמד מסך מחשב כבוי. במדף השני היו מונחים כמה קרמים, בושם בלי פקק, קופסה של לקים וכמה תכשירי איפור זרוקים על המדף. רק מהסתכלות על הקרמים היה אפשר להבין שלא מדובר בילדה קטנה אלא בנערה. כלומר, רק טיפש לא היה מבין זאת בעוד שעל בקבוק הקרם כתוב בבירור "קרם לטיפול בעור נעורים בעייתי". במדף השלישי, האחרון, והגבוה מכולם הונחו שתי תמונות, באחת מופיעה אישה מבוגרת ובשנייה מופיעה אותה אישה, רק הפעם יושבת בכיסא מול שולחן שעליו אוכל ולידה עומדת ילדה קטנה, מחופשת, ומחזיקה ביד של האישה. ניתן היה לראות את הקשר העצמתי בין שתיהן. מאחוריהן עמד לוח ועליו נכתב היום, התאריך, העונה, והאירוע שמצוין באותו יום. הלוא הוא מסיבת פורים. ליד שתי התמונות היו מפוזרים נרות, ספר תהלים גדול וגם אחד קטן וכמה ברכות. מיד הבנתי שהאישה המבוגרת שנמצאת בתמונה כנראה נפטרה. והחדר הזה, הוא שייך לילדה הקטנה מהתמונה. והילדה קטנה, היום היא כבר נערה. אבל בתוכה נשארה הילדה הקטנה. הילדה הקטנה שבוכה מכל שטות, שמסרבת בתקיפות שהיא שומעת את המילה "לא", הילדה הקטנה הזאת, היא תמיד תישאר בתוכה. בכל צעד וצעד שלה, הילדה הקטנה תלווה אותה, הילדה הקטנה שמסרבת לצאת ממנה. לפעמים טוב לנערה ככה, היא לא רוצה להתבגר. אבל לפעמים הנערה כל כך רוצה שהיא כבר תצא, שתיעלם. אך הילדה הזו, הילדה המעצבנת הזאת, מסרבת להיעלם. היא לא רוצה ללכת, לא מוכנה לעזוב. לא מניחה, לא עוזבת לשנייה, לא נותנת לה מנוחה, שואבת את כל מה שבפנים. והכל פתאום נהיה ריק. הכל נעלם.


אשמח מאוד לשמוע מה דעתכם!
אוהבת,
עדן.


2 תגובות
60 דברים שהייתי רוצה לעשות לפני שאני אמות
06/01/2014 11:57
Writing to drawer

פתאום היה לי חשק לעשות רשימה כזו. דברים שהייתי רוצה לעשות בחיים הקצרים האלה.

1. לסיים תיכון
2. להוציא ספר משלי
3. להוציא רישיון
4. להוציא תעודת זהות
5. להתחתן
6. לקבל 100 בבגרות בהיסטוריה
7. ^בביולוגיה
8. ^בלשון 
9. ^במגמה
10. לשיר שיר מול קהל 
11. ללמוד לבשל
12. לצבוע בלונד בקצוות של השיער
13. עוד חורים באוזן שמאל
14. להיות אמא
15. לעשות קעקוע
16. לדבר ספרדית שוטף
17. לטוס לארגנטינה
18. לפגוש את הטין
19. שמישהו יעשה לי מסיבת הפתעה
20. להיות במערכת יחסים עם מישהו ולהשקיע ולקשט לו את כל החדר ביום הולדת
21. שהבן זוג יעשה לי את אותו דבר^
22. BFF בן
23. לעשות בנג'י
24. להפסיק לכסוס ציפורניים
25. להישאר בקשר עם החברה הכי טובה שלי לנצח
26. לעבור את כל החיים שלי איתה ועם עוד חברה טובה^
27. להרזות
28. להקליט שיר שכתבתי 
29. להתנשק בגשם
30. לנסוע לפולין 
31. לטייל בכל העולם
32. לומר ל*** מה אני באמת מרגישה אליו
33. לשמוע את כל האמת לגבי הפרידה 
34. לשפץ את החדר
35. לטוס עם חברות לחו"ל
36. לנסוע עם חברות/חבר לאילת
37. להגיע לגיל 16 כבר
38. לחגוג 18 (וחוקיות)
39. לצבוע תחדר
40. לקנות Vans
41. אולסטאר חדשות
42. להעביר את כל הבגדים של פול אנד ביר וזארה לארון שלי
43. לגדל כלב
44. לחזור לדבר איתו
45. להישאר קטנה בנפש לכל החיים
46. לעבוד
47. להתמיד בבלוג הזה
48. לזכות בטוטו
49. למלצר
50. לעלות על מטוס בפעם הראשונה
51. לנסוע לעזריאלי בשביל חנות אחת (forever21)
52. לעשות החלקה
53. לחסוך כסף 
54. לקנות עדשות ראייה
55. להוריד את כל הפוסטרים מהקיר
56. להופיע בעיתון
57. להגיע למצב שאני חופשייה להראות לאנשים את מה שאני כותבת
58. להפסיק להתאכזב מבנים
59. לעשות את כל הרשימה הזאת
60. לסיים את הרשימה הזאת

טוב אז אולי אני לא אצליח לעשות את כל הדברים פה.. אבל לפחות את מספר 60 כבר עשיתי! 
שבוע טוב לכולם,
עדן ♥
4 תגובות
מכתב שלעולם לא תקרא.
04/01/2014 21:33
Writing to drawer

אני לא יכולה להגיד לך מה אני מרגישה פנים מול פנים, כי ביקשת הפסקה. ואני יודעת שלעולם לא יהיה לי אומץ להראות לך את המכתב הזה. אבל אני מוציאה ורושמת הכל כאן. כל מה שיש לי על הלב, כל הכאב שלי, כל העצב, כל הכעס, ובעיקר כל ההבנה.
אומרים שאהבה אמיתית קיימת רק באגדות ובסרטים, אני לא מאמינה לזה. לכולם היה, יש, או יהיה אהבה אמיתית בשלב מסוים של החיים שלהם. אני חושבת שאני כן הרגשתי אותה, בצורה הכי יפה שיש.. עם הבן אדם הכי יפה שיש- איתך. ואני אפילו לא מתכוונת לחיצוניות.
אולי אני יותר מידי לא מציאותית כדי להבין שאין דבר כזה מושלם.
אולי אני ילדה קטנה, אולי אני באמת לא מבינה, אולי אני חולמת יותר מידי, אבל הרגשות שלי הם אמיתיים. הם כל כך אמיתיים שאני לא שולטת בהם..
מישהו פעם שאל אותי משהו מצחיק: אם מחליפים את הלב בהשתלה, גם הרגשות מתחלפים?
לא ידעתי לענות על זה וישר חשבתי עליך, איך אפשר להחליף את כל מה שאני מרגישה כלפייך בכמה דקות?

אני רק יודעת שמה שאני מרגישה אליך הוא משהו מיוחד, משהו שלא הרגשתי לאף אחד ואני בטוחה ויודעת שגם אם יעבור הזמן וכבר לא נחזור, הרגש הזה תמיד יישאר בתוכי, אני יודעת.

יש בינינו אהבה אמיתית, ההוכחה לכך היא שבקצת זמן הזה הצלחנו להרגיש דברים שלעולם לא הרגשנו, ברגע שהתחלנו לדבר הכל פשוט זרם, אף אחד מאיתנו לא היה צריך לחפש נושאים לדבר עליהם, ברגע שנפגשנו זה הרגיש שאנחנו ביחד כבר שנים, כאילו שאנחנו מיועדים אחד לשנייה.

הרבה חברות אומרות לי: "הוא סתם מניאק, תצאי מהדיכאון, הוא לא שווה את הדמעות שלך, את יכולה למצוא מישהו אחר בקלות, תמשיכי בחיים שלך.."

אבל אני לא יכולה, הן לא מבינות. הן לא מרגישות את מה שאני מרגישה! אני לא יכולה פשוט להוציא אותך מהראש שלי. לא יכולה, כי בכל פעם שאני רואה אותך בא לי לרוץ ולחבק אותך ולנשק אותך ושתגיד לי שאתה אוהב אותי, שתגיד לי שאני הנסיכה שלך, שאני רק שלך...

עצוב לי. עצוב לי שהמצב ככה. עצוב לי שבפגישה האחרונה שלנו הרגשתי כל כך מדהים ובשיחה האחרונה שלנו בכיתי מרוב כאב. כאב לי שאמרת שאני צריכה מישהו אחר שיהיה רק איתי ולא יהיו לו בעיות אחרות בראש.. אתה לא יכול לתאר מה עבר לי בלב. הרגשתי שהכל עומד להיגמר ושזהו אני לא יראה אותך יותר. או בכל אופן, יראה אותך אבל לא יוכל להתקרב.

אני לא רוצה את ההפסקה הזאת אבל אני יודעת שאני חייבת לתת לך את הזמן שלך כי אם נמשיך שהמצב שלך ככה זה רק יזיק לנו.

אני לא יודעת באיזו דרך אתה הולך להתנהג עכשיו, אני לא יודעת אם תמשיך להתקשר ולשלוח לי הודעות, אני לא יודעת מה תעשה.. אולי תהיה עם מישהי אחרת ופשוט תוציא אותי מהראש שלך, אבל דבר אחד אני יכולה להבטיח לך.. לא משנה מה יקרה, לא משנה מה יהיה, גם אם נאבד את הקשר בינינו תמיד תישאר אהבה בתוכי, תמיד שאני יראה אותך אני ירגיש את הרגש הזה שלא הצלחתי להסביר. תמיד תהיה אהובי היחיד- הבן אדם היחיד שידע מתי להצחיק אותי, מתי לרגש אותי, מתי לעצבן אותי. שידע לשלוט ברגשות שלי- מה שאני בעצמי לא יכולתי לעשות...

גם אם לא נחזור אחרי ההפסקה הזאת וגם אם אתה תמשיך בחייך אני רוצה להאמין שיהיה לך קשה כמו שיהיה לי. שתתגעגע אלי, שתהיה זקוק לי- בדיוק כמו שאני יהיה זקוקה לך.

אני באמת מקווה, מכל הלב, בלי קשר לזוגיות שלנו, אלא כי אני באמת דואגת לך, שתצליח להתגבר על הבעיות שיש לך בבית ואם רק תיתן לי, אני מבטיחה ללוות אותך לאורך כל הדרך..

אני מודה, אני לא רוצה שתהיה לך מישהי אחרת, אני לא רוצה שתשכח אותי בכזאת קלות. אני רוצה להיות בלב שלך לתמיד, אני רוצה שתמשיך להגיד לי כמה שאתה אוהב אותי וכמה שאתה מתגעגע אבל אם באמת יום אחד תחליט שהקשר שלנו נגמר סופית, ובאמת תחליט להתחיל חיים חדשים בלעדיי, אני מבטיחה לא להציק לך יותר ושלא תיתקל בי עוד לעולם...

אתה בטח חושב שאני ממש כועסת עליך עכשיו, ואני לא אשקר, יש בי קצת כעס, אבל ההבנה שלי אליך גוברת בהרבה על הכעס. גם אם אני הכי עצובה בעולם עכשיו, אני לא אפיל את זה עליך, אני לא אכביד עליך עם עוד דברים, אני אתן לך לסדר את הסיפור שלך, לסדר את המחשבות, את הבעיות.. ואם תחליט שאני מחוץ לעניין הזה, אני באמת לא אציק לך, לא אכריח אותך לשתף אותי. אבל אם תחליט שאני בפנים, אז אני אהיה כל כולי בפנים, אחרי כל נשימה אני אחשוב עליך, על כל דרך בה אני יכולה לעזור לך, וגם אם אף פעם לא אוכל פיזית לעזור, אני אהיה שם בשבילך, תמיד, רק כדי שתוכל להניח את הראש עלי ולשתף אותי בכל מה שכבד עליך.

ויותר מכל, אני יודעת שאתה לא אשם, אני יודעת שאתה כל כך מצטער ושכואב לך כמו שלי כואב, אבל כמו שאמרת לי פעם.. אלו נסיבות החיים. ואם זה מה שאלוהים החליט, אני מאמינה שהוא ימצא דרך להחזיר את הכל למקום.

והכי חשוב.. תדע שאני אוהבת אותך. אהבה ענקית, עצומה.. שלא תיעלם לעולם.

מאמינה שאחרי הכל נחזור ונחדש את האהבה בינינו.. אבל בינתיים מניחה לך..

עדן שלך♥         

6 תגובות
פוסט ראשון.
04/01/2014 21:30
Writing to drawer
תמיד הייתי כותבת למגירה. עכשיו אני כותבת גם לבלוג. 
אף פעם לא שיתפתי אף אחד במאגרי הכתיבה שלי, ביצירות שלי ובכל מה שמסתובב בראשי.
החלטתי שכדאי לי לשתף אחרים בכתיבה שלי. אני אתחיל איתכם, אם תאהבו זה יתקדם הלאה. 
ולכו תדעו, אולי אי פעם תקראו ספר שלם שלי ותגידו לעצמכם.. אנחנו היינו הראשונים לגלות אותה! :)

נשיקות,
עדן.
10 תגובות