עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
אדישות  (1)
הצלחה  (1)
חלאס  (1)
למי אכפת  (1)
ארכיון
באמצע
06/12/2013 22:43
ז'אן דארק
בזמן האחרון אני מרגישה כלום. חוסר מוטיבציה מטורף. נמאס לי לשמוע על עמית, ועל נינה, ועל כל בחורה יפה והורסת שהיא לא אני. כן, זה לא הסטייל שלי להיות הבחורה המהממת, אבל מידי פעם גם אני רוצה לשמוע. אני מרגישה חרא, ואני כנראה צריכה להתחיל לקחת צ'יפרלקס שוב. 

החברים שלי מכיתה ט' עכשיו בניו יורק, עושים קריירה, זאת מדגמנת, זאת מסטבלת, ומה אני עושה? 

שרה בוקר טוב השמש בשמיים לילדים בגן. לפני שנה הייתי בתהליך יצירה בלתי נגמר. עכשיו אני מחליפה חיתולים. אני רוצה לברוח, ואני חושבת שאני אעשה את זה די בקרוב. אני רוצה לברוח לניו יורק, אנגליה, כל מקום שאני אוכל להבלע בו לחלוטין ולהעלם. מקום שיש בו הרבה אנשים ולאף אחד לא יהיה אכפת ממני ולי לא יהיה אכפת מאף אחד. מה אני אעשה עם החיים שלי? מה אני עושה עם החיים שלי? כלום.

הלכתי לאכול פופ טארטס ולחתוך וורידים.
0 תגובות
הקורבן אשם
08/11/2013 02:01
ז'אן דארק

היא כבר התחילה לפקפק בגרסה של עצמה. אני מרגישה את זה. עבר מספיק זמן והיא מתחילה לחשוב שאולי היא לא אמרה לא, ואולי היא אמרה כן. אבל עדיין, הוא מסתובב ברחוב עם הפרצוף הזחוח שלו ועוד מאז להסתכל עליי, כאילו כלום לא קרה. סביר להניח שהוא גם מפיץ עליה שיט דוחה. והם מאמינים לו, כי אנשים טיפשים. עוד מעט יהיה מאוחר מידי להגיש תלונה. אני מפחדת שהוא יבייש אותה בפומבי, כי בנים כמוהו יודעים לערער ביטחון של בחורה. עוד יותר אני מפחדת שאנשים יסגרו בפניה, כי ההרגשה שלי אומרת שהם יאמינו לו ולא לה. ואז היא תצטרך להיות "הילדה הקנאית" שממציאה סיפורים כי לא השיגה את הבחור. אני תוהה גם אם חלק בי לא רוצה שהיא תדווח כי זה יסבך לנו את החיים. אולי אני עד כדי כך אגואיסטית שאני מפחדת שהקשרים שלי עם אנשים שאני אוהבת יפגעו בגלל שאני החברה שלה. זה דוחה אותי. אבל כן, חלק בי מפחד מאוד שזה יקרה. ואני יודעת שאני חייבת להיות שם בשבילה והכל, ואני שם כבר שלוש שנים. אבל אני אדם עם דעות, פחדים ופוביות משלי.

אם היא תחליט לדווח אני לגמרי אהיה שם בשבילה. אבל כרגע מפחידה אותי המחשבה שהיא תתפרק לגמרי כמו בשנה שעברה ואני לשם שינוי לא אוכל להיות שם בשבילה. אולי אני חרא חברה, או אולי אני חברה טובה מידי ומפחדת שאחת מאיתנו לא תעמוד בזה והשנייה תיפול.

 

קל מאוד לשפוט שאתה לא במקום.

0 תגובות
להתקדם
04/11/2013 18:56
ז'אן דארק
הצלחה, למי אכפת, אדישות, חלאס
כולם בזמן האחרון נורא מתקדמים בשכבה הישנה שלי. זאת מדגמנת, זה מצלם, זאתי מכבבת. אני לא שמחה בשבילם, ממש לא. הם ממשיכים עם החיים שלהם וסביר להניח שישכחו ממני אחרי כמה שנים. אני לא רוצה להשכח, אני חושבת שזאת הסיבה העיקרית למה אני מתעקשת להיות בחום הזה. כי להשכח בימנו זה פחות או יותר כמו לא להיות קיים. הייתי רוצה שהרעיונות היו מגיעים אליי כמו פעם, לפני שהלחץ להצליח נכנס. יכולתי לכתוב מבלי לחשוב, זאת הייתה פעולה טבעית עבורי פחות או יותר כמו לנשום. עכשיו אני כל כך עסוקה בקונפליקטים פניימים והתפתחות דמות, ששכחתי את תהליך היצירה. אנשים לא צריכים ללמוד לכתוב אף פעם. זה מזהם, משהו שאמור להיות טהור ואישי. זה קצת כמו השיר של ביאליק, "לא זכיתי באור מן ההפקר." ברגע ששחררתי את היצירה שלי לעולם, היא נהרסה. עכשיו אני לא יכולה לקרוא דברים ישנים שכתבתי מבלי לבקר את עצמי קשות. אני לא יודעת למה אני כותבת את הבלוג הזה. כבר ניסיתי כמה פעמים ולא הצליח. אבל מי כמוני יודעת שרק בגלל שמשימה כלשהי היא סזיפית ואבסורדית לא יעצור אותי מלעשות אותה. עולה כרגע רעיון לסדרה, אני אנסה לפתח אותו. נראה אם יצא משהו. אולי חלק מהאנשים המצליחים של השכבה שלי יתעניינו בלהוציא אותו לפועל. כנראה שלא כי הם יומרניים מידי.
0 תגובות
בנות זה עם דוחה
25/10/2013 20:55
ז'אן דארק

אחת מהסיבות שאני לא מחבבת בנות זה בגלל חוסר הישירות. בת לא תבוא אלייך ותגיד, שמע אחי יש לי בעיה איתך. לא. מה שהיא תעשה זה איזו שרשרת עינויים מסובכת בא אתה צריך לנחש למה הן כועסות ועל מה. "זה לגמרי בסדר" ואז היא מתנהגת כמו כלבה במשך שלושה ימים כי לא אמרת לה שהיא נראית טוב בשמלה שלה או איזה בולשיט כזה. נמאס לי מזה. למה בנות, כולל אני, לא יכולות פשוט להיות ישירות?

היא כל כך מרגיזה אותי לפעמים. כל כך שאני תוהה למה אני חברה שלה. היא יכולה להיות כלבה כזאת מטורפת כשהיא רוצה ולא אכפת לה במי היא פוגעת. אם היא תחשוב על עלבון שנון היא תגיד אותו, בלי לעצור. וזה כואב, כי הדבר היחיד שאני מנסה לעשות זה לדאוג לה, כי בנוסף לזה שהיא כלבה היא גם חסרת ביטחון, זה עובד מצויין.

 

אני מניחה שאני פשוט צריכה להגיד לה לסתום וזהו.

4 תגובות
הסבר
25/10/2013 14:41
ז'אן דארק

אני לא האדם שנפתח. לוקח שנים לגרום לי להפתח, וגם אז בקושי. לאחרונה בעקבות התפתחויות אחרונות אני הגעתי למסקנה שאני חייבת להפסיק לשמור את כל הבולשיט הה בפנים כי זה לא בריא. או משהו בסגנון. אני לא יכולה בכל פעם שיש משבר להתפרק. אבל מצד שאני לא יכולה להפתח למיישהו אחר, כי זה דורש בגרות רגשית שעדיין אין לי. אני לא מצפה שמישהו יקרא את זה. אני לא מצפה שמישהו יבין. זה פורקן חביב שאני משתמשת בו במקום פסיכולוג. אז זהו. אם אתם קוראים את זה, ברכותיי, החיים שלכם חסרי חיים יותר משלי.

 

אז במה אני אתחיל היום? החברה הכי טובה שלי, יוצאת עם בחור בן זונה. עכשיו שאני אומרת בן זונה, אני מתכוונת לחתיכת בן זונה אידיוט שאלוהים אדירים כמה שאני מתעבת אותו. הוא רודף שמלות בקטע הכי גרוע, שהוא טוען שהוא חסר ביטחון. אחי, לא. רק בגלל שאתה לא בטוח בגודל של הזין שלך לא אומר שאתה יכול להתייחס לבחורות כמו זבל.  זה עוד מקרה קלאסי של ילדה טובה שמתאהבת בבחור הרע. (אוי כמה שאני שונאת את עצמי שאני אמרת את זה אבל זה נכון) \

 

אין לי כוח לכתוב יותר.

0 תגובות