עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
סיפור  (1)
ארכיון
מרץ 2013  (6)
עוד שניה 15
14/03/2013 22:12
זה משנה?
יש לי יום הולדת עוד יומיים, וכל מה שבא לי זה לברוח
לא לברוח ממישהו או מאיפה שהוא, לא כי אני עצובה או סתם משועממת-טוב אולי קצת משועממת אבל בעיקרון אני רק רוצה לברוח (להיות לבד בחו"ל למי שלא הבין מה זה אומר)
כדי לראות איך אני אהיה בלי אנשים שאני מכירה מסביב, איך אני אסתדר לבד בעולם. בא לי לקחת את עצמי לנסיעת מבחן! מה כל כך רע בזה?
למה חושבים שאני צעירה מדי אני חושבת שאני מוכנה לעולם
ואם לא אני אשמח להודות בטעות ולזחול חזרה הביתה.
אני רוצה לטייל בעולם לחיות את החיים שלי לפגוש מישהו שיאהב אותי ואני יודעת שזה נשמע כמו תסריט קיטש (שבדרך כלל אני מאוד נגד לראות אצל אחרים) אבל ממש בא לי בא לי לחיות כמו גיבורה בספר או סרט לחיות את הרגע לא להיות צריכה להתחשב באף אחד ואני ממש מעריכה את המקום שאני נמצאת בו אני יודעת שזה מקום טוב שכל אחד אחר היה מת להיות בו אבל מה לעשות שאני חושבת שבמקום אחר אני יכולה להוציא מעצמי יותר להיות מישהי שונה יותר טובה או פחות ולפחות ללמוד מהטעויות שלי אני חושבת שאני צריכה אויר חדש, שונה כדי שאני אהיה שונה ואולי בעצם זה כן כי משעמם לי אולי אני משעממם את עצמי כי אני הופכת להיות צפויה בא לי שמשהו מרגש יקרה כבר!! ואני מבינה שאני לא יכולה לשבת לחקות ועוד לזכות להתלונן שמשעמם לי אבל בעולם הזה החיים מתחילים בגיל 18  כשיוצאים מהבית ומגלים עצמאות וחיים בצבא ובית משלך או קומונה ושנת שירות וטיול גדול וכל החיים ובא לי כבר להיות שם


!!!!!!!!!!!!!!!
2 תגובות
הכל טוב..
11/03/2013 14:19
זה משנה?
אני חייה את החיים המושלמים בית עם שני הורים ציונים סבירים ואם נורא בודד יש עם מי להיות אין בעיות כספיות בריאותיות או כל דבר אחר
אז למה אני כל הזמן מחכה שהחיים יתחילו כבר
1 תגובות
עדיין משעמם לי
06/03/2013 21:54
זה משנה?
ואני מרגישה בודדה לא הרגשתי בודדה שנה כבר, מאז שנה שעברה, אחרי שכל החיים הייתי לבד מה שדרך אגב (אנשים לא מבינים את זה) לא בהכרח אומר שהרגשתי בודדה כל הזמן הזה אבל שנה שעברה הכיתה התחילה ממש להתגבש והייתה לי הקבוצה שלי-בערך היינו 4 בנות חברות בלי שאף אחת תשלוט בשנייה או משהו  אבל זה היה לקראת סוף השנה ואז שינו כיתות ועכשיו אני רק עם ילדה אחת שהייתה איתי בכיתה וזה שונה לגמרי כי אני באמת אוהבת אותה בתור חברה אבל מה שהיא חושבת שכיף אני חושבת שמשעמם ומה שאני חושבת שכיף-אגב אני עוד סגורה על מה זה בדיוק היא חושבת שמוזר ויש לי את החברים המוזרים שלי אבל זה לא חברים שאני נפגשת איתם אחרי הצהרים ואני לא יודעת למה ובודד לי ומשעמם לי מה שממש מעצבן בעיקר אחרי שחודש שעבר הייתה לי תקופה שהייתי ממש מאושרת ועכשיו לחזור להרגיש ככה ממש מבאס!!!!!!
2 תגובות
משעמם לי
06/03/2013 21:13
זה משנה?
אני לא זוכרת את הפעם האחרונה שישבתי בבית ולא היה לי כוח לעשות שום דבר שאשכרה מעניין אותי למה אין לי כוח לדברים מעניינים לעזאזל
0 תגובות
אז אני אתחיל סיפור?
05/03/2013 20:01
זה משנה?
סיפור
-מומצא ויש מצב שגם ממש משעמם תהנו-
אני קמתי בבוקר התלבשת, אכלתי-איכשהו סגרתי את התיק, ויצאתי לבית ספר.
סוף סוף טיול שנתי עם ציוד על הגב (זה מתחיל רק בכיתה ט' עד עכשיו היו טיולים שנתיים כאלה שהכינו לנו את האוכל וחזרנו עם אוטובוסים למחנה כל פעם מחדש) אז יצאתי מהבית כולי מתרגשת פתחתי את הדלת וכמעט התעלפתי העולם פשוט נעלם !!!!  
כולי מופתעת הסתובבתי בזהירות לכיוון הבית שלי וראיתי שהוא נשאר כמו קודם, ההורים שלי היום כבר יצאו לעבודה ואני בת יחידה ומסביבי במקום עולם הרגיל שקמתי אליו כל בוקר מהחיים הקצרים שלי היו צבעים-הייתה אנרגיה אבל לא עצים וכביש ומכניות כמו בדרך כלל.
זה היה כמו שלג לא קר במיליוני צבעים שאפשר לנשום בו והכי חשוב 
אפשר לעוף
ארזתי לי בתיק אוכל לקחתי חבל מאוד ארוך שקשרתי לדלת והחלטתי שבמקום להשתגע ולא להבין מה קורה סביבי אני אלך לחקור את השטח. 
-המשך יבוא- -אולי-
0 תגובות
הנה אני מתחילה
05/03/2013 17:08
זה משנה?
אני אתחיל בזה שלפעמים אני מרגישה שונה משאר העולם,
 לפעמים מאוד בדיליי משאר האנשים בגיל שלי, 
לפעמים אני מסתכלת מסביב חושבת שכולם כל כך מטומטמים. 
שאנחנו חיים בתוך תבנית שבינינו לעצמנו ועכשיו יש לנו את הדבק להמשיך לבנות אבל נדבקו לנו האצבעות לתבנית הזאת.
אני בוהה בתקרה בלילה ורוצה שיזכרו אותי 
לקבוע חוק חדש בפיזיקה ,להסביר את המפץ הגדול 
 לעשות משהו גדול שיזכרו אותו, שאני אשנה את העולם של המדע או משהו כזה
 ואז אני נרדמת ומתעוררת בבוקר והולכת בבוקר לבית ספר וחיה חיים שקבעו את המסלול שלהם מראש 
ומרגישה שזה כל כך בזבוז-אני מבינה שבית ספר נותן את הבסיס
 אני מבינה שזה  חשוב כי אנחנו עדיין לא יודעים מה אנחנו רוצים מהחיים שלנו אבל היה נחמד גם קצת לחיות בדרך
 ואין כזה הרבה שיעורי בית ואין סיבה לבכות
 אבל בא ל להתאהב או משהו בא לי להרגיש 
או לפחות להתחיל ללמוד מה שמעניין אותי ולא סתם  מספרים זה מעניין אבל מה אנשים שאוהבים מה שאני אוהבת??? מה איתם?
0 תגובות