עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
סהכ
19/04/2018 23:15
וויוויאן
סהכ היה לי מאוד כיף היום משפחה על האש עם החבר והבני דודים צחוקים טעים הכול כיף 
אבל כן זה חרה לי ששינית תמונה בווצאפ ב4 בבוקר
ואז עשיתי אחד ועוד אחד ועוד יותר נגעלתי 
וכל פעם שאתה מבקש ממני לא להשמין זה בכלל מזעזע אותי

אתה גם טוב, אתה דואג אתה נשמה ואתה תומך והכול
והכי כיף לנו בעולם ביחד 

אבל יש דברים שמטרידים אותי
ויש דברים שאני מעדיפה לשמור לעצמי

אתה פשוט כל כך הרבה רמות מעל כל מה שהיה לי עד עכשיו
שאני מרגישה שזה פשוט טמטום לקטר עליך 
כאילו למה אני מצפה, לשלמות?
האם אני רוצה משהו אחר? מישהו אחר ממך? לא. חד משמעית לא. רוצה אותך נקודה.

אבל אני תוהה, כל פעם שאתה מחמיא לי שאני יפה, כל פעם שאתה אומר לי שאתה לא רוצה שאני אשמין (גם אם אתה אומר את זה בצחוק) עד כמה עמוקה האהבה שלך?
עזוב
עד כמה עמוקה האהבה שלי? 
אני  תופסת גם את עצמי הרבה פעמים מתגאה בלב על איך שאתה נראה, וכמה שאתה ייצוגי, וכמה שאתה טייטלי
גבוה, קרבי, 720 בפסיכומטרי ראשון, חכם, ריאלי, גברי, בחור שאוהב לבנות דברים עם הידיים 
ואני חושבת לעצמי-
רגע, תפסיקי וויווי, זה לא צריך לתפוס שום נפח כל הטייטלים האלה, אלה דברים חיצוניים, אלה דברים שגדלתי בסביבה שחינכה אותי להימשך לדברים כאלה
וזה פתאום נורא מטריד אותי לחשוב שזה יותר שטחי ממה שזה צריך להיות
גם מצידך וגם מצידי
כאילו כן, בסדר, ממש בסדר, הכי מבינה שמערכת יחסים צריכה להיות עם מישהו שאתה חושב שהוא יפה ונמשך אליו
אבל אני חושבת שיכול להיות שזה חלק גדול מידי בקשר שלנו
שזה לא צריך להיות כל כך גדול
אני חושבת על זה יותר מידי זה מה שבטוח

ובסטי כרגיל מעצבנת
אני כמובן תומכת בה, מישהו שבר לה את הלב, אבל כשהיא מתייעצת איתי איזה תמונה להעלות עם חברות שלה
פשוט בא לי להקיא קצת בפה
ובכלל, אני כל הזמן איתה, ממש ממש ממש כל הזמן, וחבר שלי מרגיש שזה הזוי שאני לא מחשיבה אותה לחברה הכי טובה שלי
ושאני לא סומכת עליה בנוגע להרבה דברים
אנחנו צריכות להתפצל, לפחות לשנה הקרובה, וזה יקרה, זה בטוח. 
אני ממש מרגישה מוזר עכשיו. 
לא יודעת.
מרגישה לא יציבה
שומעת פיפטי סנט ישן בלופים 
חייבת להפסיק עם הסיגריות 
2 תגובות
בויפרינדטראבלס
24/03/2018 10:33
וויוויאן
אני לא אתן לך לעשות ממני תחנת עצירה לפני הנסיעה לבאר שבע, בטח לא כשאני לפני הפסיכומטרי המלחיץ הזה,
בטח לא שיש לך משמרת באותו יום ויום אחריי השנה שלנו ביחד, בטח לא שאתה מפסיד יום לימודים בשביל יום עבודה אבל בשביל שום מועד שלי - אם זה היומולדת, אם זה השנה שלנו ביחד- אתה בחיים לא שוקל להפסיד יום לימודים,
בטח לא כשמתרוצצות לי מחשבות בראש על זה שאולי לבחורה אחרת לא היית עושה את כל החרא הזה, שאולי זה סתם כי זאת אני ואתה לא מספיק מעריך את מי שאני, אתה רק אוהב לדבר על זה שאתה מעריך אותי ומודה על זה שאני קיימת בחיים שלך, אבל אתה לא ממש מראה את זה אף פעם. 
ואתה יודע שהסופש שלי עמוס בלימודים ומראש הצהרת "אני אפנה זמן מתי שרק תוכלי להפגש" - אז בחמישי לא הצעת אפילו לקפוץ - אבל זה באמת בסדר, כביכול, איכשהו שיהיה, הייתה לך חתונה וכנראה לא היה בזין שלך לקפוץ לפני זה, וגם רוב הסיכויים שהייתי אומרת לך לא, אבל גם לא הצעת- 
ובשישי אמרתי לך שאני כנראה לא אלמד בטירוף אחרי ארוחת שישי, ואתה חייב ללכת ליומולדת של איזה חבר שלך- שעושים גם על האש, וגם יוצאים למסיבה- אז אמרתי לך שלמסיבה אני לא יכולה, אבל לשאר כן, 
אז אמרת "וואי אם אני אני לא אלך למסיבת יומולדת שלו הוא ישרוף אותי ויריב עם הגופה שלי אבל מה אומרת אולי נחתוך מוקדם אם תרצי לבוא אז אולי אני אדבר איתו? למרות שהוא יהרוג אותי.. תגידי לי מה לעשות אני לא יודע מה לעשות"
אז אמרתי לך תעשה מה שאתה רוצה חיים שלי, וכמובן שפשוט לא ענית על זה אלא רק עוד פעם הצהרת כמה שאתה מאוהב. 

וכמובן שלא הבנת אפילו כמה שזה נראה עלוב שאתה בא אליי בשבת, ככה על הדרך חזרה לבאר שבע... חחחח איזה עליבות
אז מה אתה חושב שהיום אני אפסיד זמן לימודים בשביל לראות אותך? אתה חי בסרט
יש לי עוד ארבעה ימים פסיכומטרי ואני חורשת מהבוקר עד הלילה כל יום, אז אתה יכול לקפוץ לי הלימודים שלי זה מקום ראשון ובצדק 
אתה פשוט לא תבוא לפה היום לא משנה מה תרצה או מה תגיד, זה לא מעניין אותי. 
אתה תראה אותי ביום שישי הבא, כמובן כי לא שריינת כמו שצריך את זה שלא תעבוד בחמישי הזה, אפילו שזאת השנה שלנו. אני הרי יודעת שלא אכפת לך מתאריכים ובתכלס מה שמניע אותך זה לעשות מה שהכי שנוח לך.

יודע משהו, אני לא חושבת שנ' היה עושה את זה לב', ואני לא חושבת שי' היה עושה את זה למ', ואני לא חושבת שב' היה עושה את זה לנ'. כשאני מסתכלת על כל החברים של חברות שלי, אני יודעת בוודאות ובנחרצות לקבוע- הם תמיד מתעדפים לראות את החברה שלהם אחרי שבוע של לימודים. תמיד תמיד תמיד. אין מצב שנ' או ב' או י' דוחים את המפגש שלהם עם חברות שלי ליום שבת. 
 ואצלך זה יכול להידחות קצת, אפילו שאתה יודע שאני בשבת לא יכולה ואפילו שאתה יודע שאני בשבת צריכה ללמוד, מבחינתך אתה נפגש איתי בשבת - כי זה גם ממש לפני שאתה חוזר לבאר שבע.......
אז תדחוף את ההצהרות אהבה המופרזות שלך לאן שאתה רוצה, אני לא אתן לך להתנהג אליי כאל מובן מאליו, ואני כן אוהבת אותך וכן הכי טוב לי איתך בעולם והכי קרוב לי איתך בעולם, אבל אני לא אתן לך להתנהג אליי כאילו אני איזה תחנת עצירה לבאר שבע. 

אז כן אולי זה נשמע כאילו אני מוקצנת, אולי זה נשמע כאילו אני נוקמת, ואולי זה לא רק נשמע, אבל בתכלס ממש לא מתחשק לי גם ככה לראות אותך עכשיו כשכל המחשבות האלה מתרוצצות לי בראש. 
1 תגובות
........
20/03/2018 13:44
וויוויאן
טוב אז עכשיו את בוכה ואת מרגישה מיואשת, אז מה? את בנקודה הזאת של לקרוע את התחת ולהלחם ולבכות ולהלחץ ולהתחרד ולהשתין במכנסיים עוד שנייה. ועכשיו זה בדיוק השלב הכי קשה. כי זה השלב שאת נמצאת על נקודה הזאת שהיא ממש ממש ממש ממש לפני שאת רואה את הקפיצה הענקית שאת הולכת לעשות. ואת הולכת לעשות, ברור שאת הולכת לעשות.
את הולכת לקבל מעל ל700 במועד הזה, את הולכת לקבל ציון עם הקידומת 7. אז נכון, את מרגישה עכשיו רחוקה, אבל היי, יש לך עוד שבוע. היום את הולכת לגשר על הכי הרבה פערים שאת יכולה במתמטיקה. וזה בסדר. זה בסדר לעשות שנייה פוס משחק, להפסיק עם כל הסימולציות ולהתרכז במקום החלש שלך ולחזק אותו. 
את תמחי את הדמעות, תפסיקי לחשוב שבזבזת את כל היום, השעה היא אחת בצהריים ויש לך עד 12 בלילה שהראש שלך מסוגל עוד לפעול. אז הכול הכול בסדר. ואת תהיי בסדר. ואת יודעת את זה. 
3 תגובות
מה עושים כשהחבר הכי טוב שלך פוגע בך הרבה זמן?
17/03/2018 13:38
וויוויאן

נניח שהחבר הכי טוב שלכם, זה שמכיר אתכם מכיתה ה', זה שחבר שלכם וקרוב אליכם יותר מכולם במשך יותר מעשור, פוגע בכם. זה כביכול דבר שטותי, אבל זה עקבי.


חברה שלי לא מעלה איתי אף פעם תמונות, או סטורי, או שום דבר. פשוט שום דבר. ועם חברות אחרות שלה היא כן. עכשיו זה לא שאני מכוערת או משהו,

ממש לא אפילו.

אני גם שמתי לב שהיא בעיקר מעלה עם חברות שלה שיש להן 9000 עוקבים באינסטגרם וחלקן נראות הרבה פחות טוב ממני. ובנוסף אני יודעת שהיא מאוד מאוד מאוד שטחית ובטוחה שאני ממש יפה.

ואני יודעת שהיא מתלהבת מאינסטגרם ומייחסת לעניין הזה חשיבות מאוד גדולה, במיוחד כי אפשר לעשות מזה כסף. 

עכשיו אני כבר מלא מלא מלא זמן שומרת את זה בבטן ואני תוהה אם להגיד לה.

לפעמים בא לי להתפוצץ ולהגיד לה איזה עצוב זה שעם כל מה שאני עושה בשבילך את אפילו לא מסוגלת לעלות איתי סטורי. איזה עצוב זה שאת טוענת שאני החברה הכי טובה שלך וככה אני מגדירה אותך גם,

אבל את ממש משתדלת שזה לא יבוא לידי ביטוי בתמונות ברשתות חברתיות

ושאם אני אתן למישהו את השם של האינסטגרם שלך הוא לא יבין למה אני חושבת שאנחנו החברות הכי טובות כי אפילו תמונה אחת אין לנו. 

האם כדאי לי להגיד לה את זה?

אני כבר הרבה שנים שומרת את זה בבטן, 

וזה לא פוגם ביחסים בינינו. אנחנו נפגשות כרגיל ובמרתון פסיכומטרי שלי היא היחידה שרואה אותי כבר איזה חודשיים,

וחוץ מזה שמידי פעם זה מתפוצץ אני לא חושבת על זה יותר מידי זה פשוט מחרבן לי תמצב רוח ועובר. הרבה פעמים אחרי מפגשים איתה אני פשוט בדיכאון קטן ואני לא חושבת שזה רק בגלל זה, אבא שלי אפילו אמר לאמא שלי שהוא חושב שהיא שטחית בטירוף ושכל פעם אחרי מפגש שלנו אני חוזרת מדוכאת.

ותכלס יש בזה משהו קצת. לא תמיד אבל זה כן קורה וזה קורה יותר מידי.

ומצד שני קשה לי להגיד לה את זה כי היא תבין שהיא עושה לי רע וזה יכול לגרום לי לאבד את הקשר איתה והיא כמו אחות היא מכירה אותי הכי טוב ואני אותה ואנחנו יכולות לדבר שעות ואנחנו נבין אחת תשנייה תמיד

ו... גם ככה שנה הבאה אגור רחוק ממנה ואני יודעת שאם אני אגיד לה את זה זה יכול לפוצץ את החברות הזאת.


אבל שוב, כשמדובר בחברה הכי טובה שכביכול מבינה אותי ויודעת שזה מפריע לי, איזו מן חברות זאת בכלל כשהיא מתעלמת מהנושא הזה או אפילו לא מנסה לרצות אותי בצורה מסויימת?

כאילו אני באמת לא מבינה למה זה קורה. וכן זרקתי לה איזה הערה על זה, וכמה ימים לאחר מכן היא העלתה איתי משהו ומיד מחקה אחרי איזה שעה. 

מה הקטע? אני באמת רוצה לשמוע דעות בכנות - היא מתביישת בי? היא חושבת שאני כונפה? היא חושבת שאני יותר יפה ממנה ואאפיל עליה? מה לעזאזל עובר עליה? 


מעבר לזה שזה משפיל בכלל לדבר על דבר כזה מטומטם, זה לא היה מציק לי אם אני הייתי יודעת שזה לא מכוון ושיטתי. אבל אני יודעת שזה כן כי אני מכירה אותה והיא מכורת רשתות חברתיות.

והיא הבן אדם הכי שטחי בעולם. ולא בא לי להיות חברה של מישהי שיש סיכוי שחושבת שאני מכוערת או מתביישת בי כי יש לי 300 עוקבים.  

כשחזרתי מהטיול הגדול הבנתי כמה שהשטחיות אצלה מככבת בכל דבר וחולשת על כל אספקט בחיים שלה. 

כמה שהיא חסרת בטחון וכמה שזה באמת מפריע להתנהלות תקינה בחיים שלה. 


וכן זה משפיע עליי. כי בתקופה שאני נפגשת רק איתה כמו עכשיו, זה פשוט מדכא להיות חבר של בן אדם כל כך שטחי. 

היה לי כל כך טוב בלעדיה עם החבורה של דרום אמריקה.

אני כל כך אוהבת אותן, וגם את כל שאר החברות שלי כמובן. 

אני צריכה להתרחק ממנה? לדבר איתה? מה אני יכולה לעשות? 


4 תגובות
זזזזזזזסתם מחשבות
10/03/2018 19:10
וויוויאן
אולי זאת אני שדפוקה, אולי זאת אני שלא בסדר.
אולי זאת אני האשמה שאני נתקפת בקנאה למרות שהוא אומר לי אלף פעם ביום שהוא אוהב אותי  
ושהוא עושה באמת הרבה, ונותן באמת הרבה מעצמו
אולי אני צריכה לעשות חושבים עם עצמי, להרגע רגע, ולהבין, שזה בסדר. זה בסדר שחבר שלי מסתכל על איזה כוסית אחת באינסטגרם. זה בסדר שפעם הוא עשה לה ולעוד אחרות מלא לייקים ואז הוא הפסיק כי אמרתי לו להפסיק[ממש בהתחלה שלנו]. זה בסדר שהיא הופיעה לו כתמונה ראשית בהומפייג' של האינסטגרם פעמיים היום. 
האמת שזה לא מרגיש לי טוב, ולא מרגיש לי נכון. אני מרגישה כאילו אני הופכת למפלצת ירוקה, מותקפת בקנאה. וחושבת לעצמי, וויווי איך תגורי איתו שנה הבאה כשאת מתחרפנת ממנו על דברים כאלה קטנים? והוא אפילו לא יודע כמה שזה עושה לי רע. כמה שזה מגעיל אותי. כמה שזה מרגיש לי בוגדני.
זה רק גורם לי לרצות לפרסם תמונות בביקיני. ושכל העולם ידע מה אני שווה. ורק אז, אולי אז, סוף סוף, אני אזכר בזה בעצמי.
איזה מחשבות עלובות, בחיי. 
אני מרגישה מה זה קטנה עכשיו. 
ואני יותר טובה מזה. 
ואני יותר שווה מזה. 
והקשר שלנו יותר עמוק מזה. 
זה קשר חזק. הדוק. קשר שמותר לך להיות מי שאתה. קשר שאוהבים אותך בדיוק כמו שאתה. קשר של דאגה. של הערצה. של אהבה. של כנות. של צחוקים. של שיתוף. של עזרה. של הדדיות נונסטופ.
 אני לא מרגישה עם עצמי בנוח אז אני משליכה את זה עליו לפעמים. 
והוא אפילו לא יודע עדיין איך אני הולכת להראות בקיץ הקרוב....אבל אני כן כבר יודעת שעם כוח הרצון שלי אני אגיע לכל מקום שארצה ואפילו מעבר לו. ואני כבר בדרך להם... שליש וואי דר.. 
0 תגובות
פוסט מקטר ועצוב ומאוכזב על חבר שלי
02/01/2018 00:28
וויוויאן
אני לא יודעת למה אני בוכה כל כך הרבה בזמן האחרון
זאת אומרת
אני לא בוכה
אני דומעת ממש מהר
הכול גורם לי לדמוע
סרטון מרגש
מחשבה
חדשות
הכול
ובמיוחד אתה
אני כן חושבת שאתה אוהב אותי ושאתה חושב ככה
ואתה דואג להגיד את זה אלף פעם ביום בערך

אבל זה הסילבסטר שעשינו בנפרד, זה היומולדת שפתאום צפה לי בזכרון, אולי כן היית צריך לנסוע מבאר שבע אליי? אוקיי היו לך לימודים נגיד
אבל בשביל לעבוד בסילבסטר אתה יכול להפסיד לימודים ובשביל היומולדת שלי אתה לא יכול אפילו לנסוע אחריהם? זה כל הביטול הזה שלי, שאני מנסה רק לזרום וכמה שפחות להראות כמה שאני רגישה
כי אין לי כוח להתמודד עם זה להתמודד עם להציף דברים והכל שוקע ונאגר בערמות הכול הופך לרשימה של מרמורים, רשימה לא כזאת גדולה ועדיין
זה שאני מרגישה שאתה מתקמצן עליי
אוקיי אתה עני והכול וסטודנט ובלי חסכונות ויש לך מכינה קשה רצח לעבור 
אבל משהו בהתנהלות שלך
אתה מתקמצן על התשומת לב שלך אליי
מתקשר אליי כל הזמן רק בנסיעות, 
ועכשיו זאת הייתה שיחה כל כך קצרה ועלובה
לדבר איתי אתה לא יכול
אבל לראות טלוויזיה עם השותף אתה כן יכול 
אני פשוט לא סובלת אותך עכשיו
וזה שאתה לא נוגע לי בציצים
זה כל כך מעציב אותי
וזה שאנחנו עושים סקס כל כך קצת
כל כך קצת סקס

יורדות לי דמעות

כי זה לא פייר כל כך טוב וכיף לנו ביחד ואני פשוט לא יודעת איך להתמודד עם הדברים שכתבתי פה
אני לא יכולה להגיד לך הכול בחופשיות כי זה יסרס אותך עמוקות

אבל אני פשוט נגעלת מהקשר שלנו עכשיו

אני אפילו לא מסוגלת להגיד את הדברים האלה לחברת נפש הכי טובה שלי כי זה כל כך משפיל וכל כך הזוי

אני כל כך כועסת עליך

אני יודעת שתוך כמה ימים זה יעבור, אני רק צריכה מרחק, ובתכלס יש לנו מלא מרחק עכשיו.
אל תדאג, בסופש הזה אני כבר לא אתבאס כשתלך ולא אנסה לשכנע אותך להשאר עוד קצת
בסופש הזה אני לא אהיה להוטה לראות אותך כי ככל הנראה שגם תהיה לי משמרת מתישהו

זה הקשר הכי טוב שאני חווה וחוויתי בחיים שלי
ועדיין יש בי כל כך הרבה עצבים עליך
ועדיין אני כל כך מאוכזבת

מה, אני חיה בסרט? בסרט הוליוודי עם ציפיות בשמיים? או שזה לגיטימי? 
אני לא יודעת אני לא סובלת אותך מצד אחד ומצד שני אתה כל חיי ואני מטורפת עליך

אתה לא בחור שאני אי פעם ארצה להפרד ממנו אתה הבחור שסימנתי ללנצח
ולנצח הכול
אבל יש כל כך הרבה דברים שאני חושבת ולא אומרת
ובגלל זה שתקתי
והאמת שגם לא היה לי כוח לנסות למצוא על מה לספר, רציתי שאתה תעשה את הצעד הזה ותנסה למרוח את השיחה,
וכמובן שלא עשית את זה
ואחרי השיחה שאמרת שאתה הולך לישון אני מקבלת ממך תמונה שלך בסלון ואתה כותב לי שאתה אוהב אותי ולא רוצה לחפור לי 
שאתה אומר את זה כל כך הרבה אבל זה מה שאתה חושב

וכמובן זיינת את השכל על זה שהסתכלת על צימרים בשבילנו, כמובן שלא האמנתי ישר, הייתי חייבת לבדוק
אז שאלתי אותך "כן? וראית משהו מעניין?"
"לא לא משהו ספציפי מעניין"
"אין איזה שם של צימר שבלט לך?"
"לא לא במיוחד"

נו ברור, כי לא באמת הסתכלת

בשביל מה השקרים הקטנים האלה?
זה מתסרט אותי

ואני כבר לא יודעת איך אני אחיה איתך ואיך אני.... אוף זה כל כך מעצבן

הלוואי שהייתי סתומה ואפשר היה לעבוד עליי בקלות
הלוואי שהאכזבה הזאת תעבור
ושתפסיק לאכזב אותי כבר

כי אתה מאכזב אותי הרבה
אמנם לא כל הזמן, האקס שלי היה מאכזב אותי באופן תמידי תמיד תמיד תמיד
אתה הרבה פעמים גם נסיך ומדהים
אבל אתה מאכזב גם
אם זה בסרט שתמיד רואים מה שרק אתה רוצה.. טוב הגזמתי עם המילה תמיד אבל זה שאתה עושה לי כזה רגשי ולא רוצה לראות סרט שאני רוצה לראות כבר מלא זמן ואני אומרת לך כבר טוב אז אני לא רוצה שנלך כי אני רוצה שגם תהנה ואתה עדיין נשאר בשלך והעיקר יום אחרי זה מתנצל ומבטיח שנראה מה שאני רוצה פעם הבאה
ואם זה הקמצנות אוטו הזאת שלך עליי ואני יודעת שההורים שלך עוזרים לך עם הדלק 
ו......כל דבר רע שעשית אי פעם עולה לי עכשיו
והמילים המלטפות שלך לא עוזרות רק גורמות לי להרגיש אשמה ומתוסרטת ומבולבלת
לא יודעת
באלי שניפגש בסופש ולא נדבר על שום דבר מזה, כי אני הכי רוצה שנשאר לנצח ביחד
ואני לא יודעת למה הדמעות תוקפות אותי ככה עכשיו
אני רק רוצה שיהיה לנו כיף
ושאני אפסיק להרגיש כאילו אני אוהבת אותך יותר
ושאני אפסיק להרגיש כאילו שאני איזה משהו בינוני למרות שהמילים שלך ממש סותרות את זה
אבל זה ההתנתקות הזאת כשאתה הולך
זה החוסר דחף שלך להיות כמה שיותר זמן איתי
זה המעשים 
זה לא המילים 
8 תגובות