ויקפדר

כמו אמודאי מהספרים הצהובים שפעם ראיתי בקיבוץ . בוא יש איור בוא הוא מנסה להשתחרר מתמנון ענק. כך אני מרגיש . כבר חודשים רבים . 

החוטים אלייך טעונים בחומר הטהור ביותר . אותו חומר בדיוק שיש לו תכונות נגדיות . הוא יכול להציף אותי באושר . ולמוסס את נפשי הכואבת כחומצה . האם את מבינה על מה אני מדבר . האם הצלחת לקרוע ממך את מספר החוטים המועט שעוד היה שם כשאמרת לי שנגמר ? האם הוא מרגיש את החוטים . או שאת מצליחה להסתיר זאת . האם יש איזו שהיא תיקיה בגיבוי שאפשר למצוא את הקובץ שלי . או שהכל פורמט אצלך בקור מקפיא ? 

קפצתי על אופניי החלודות ודיוושתי במהירות לכיוונה . ראיתי אותה רצה בצעדים הקטנים שלה חוצה קבוצת אנשים בחליפות ומדברת בטלפון . עצרתי לידה ואמרתי . לא לקחתי את הכלב. היא מייד ניגשה אליי וסטרה בעוצמה בפניי. הרגשתי את כל הזעם שאצור ביקום בסטירה הזאת . נסוגתי לאחור . מתעלם מהסטירה ואמרתי לה . בואי נדבר.. 

- מי רוצה לדבר איתך בכלל ? איזה אדם רע אתה ! . אמרה בבכי

היא היתה היסטרית וגופה רעד. ואני חשבתי לעצמי . מי כתב את השיר כשאת בוכה את לא יפה . היה היתה הכי יפה בעניי בכל מצב. 

לא היתה שום דרך לתקשר . הסתובבתי לדרכי ודיוושתי הביתה מלא בכאב . לא מבין איך מזוג מכורבל עם הומור אישי הפכנו לאוייבים מרים . או נכון יותר היא הפכה בין לילה לשונאת נפשי .