עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
סיכום והמלצות
04/02/2015 09:00
vered sh
מה עושים עם הפליטים

סקירת ספרות

בעיית הפליטים / מסתננים / מהגרי עבודה נושאת מגוון רחב של דילמות מוסריות וחוקתיות. להלן סקירה קצרה של הדילמות שעלו בכיתה:

חינוך ילדי הפליטים- מדינת ישראל חייבת ע"פ חוק להעניק חינוך לילדי הפליטים, אך מנגד יש הטוענים שזה בא על חשבון משלמי המיסים שזקוקים למשאבים אלה.  

בעיית דרום תל אביב- האם הימצאותם של הזרים על חשבון האוכלוסיה המקומית או שיש פתרון שיכול להועיל לשתי האוכלוסיות. או בניסוח אחר:  כיצד ניתן לעזור לתושבי דרום תל אביב מחד ומנגד כיצד לטפל בעניין הפליטים.

לאחר סקירה מעמיקה של בעיות הפליטים, אנו בחרנו להתמקד בשאלה: האם מדובר בפליטים או במהגרי עבודה, ומהו הפתרון בכל אחד מהמקרים.

ראשית יש לציין שמדינת ישראל חתמה על אמנת האו"ם בדבר מעמדם של פליטים ב-1951. לאור זאת חובתה של המדינה לראיין כל אחד מהם ולבדוק מה המצב בארץ מוצאו על מנת לקבוע את מעמדו.

הגדרה של פליט לפי אתר אמנסטי(1) היא: "אדם הנמצא מחוץ לארץ אזרחותו בגלל פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים או להשקפה מדינית מסוימת ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד, או הנמצא עקב המאורעות האמורים מחוץ לארץ שבה היה קודם לכן מקום מגוריו הקבוע, והוא חסר אזרחות, ואינו יכול לחזור לאותה ארץ או אינו רוצה בגלל הפחד האמור".

אם נבדוק את התנאים באריתראה לפי חדשות ערוץ 2 (נוב' 2011) (3) אין שם מלחמה אבל יש כלכלה קורסת, דיקטטורה של מפלגה אחת וגיוס חובה של עשרות שנים בצבא בתנאי עבדות. סיגל רוזן מארגון זכויות פליטים אומרת שזו דיקטטורה מהסוג הקשה ביותר. אריתראי שנמלט מהצבא, מתנגד פוליטי, עיתונאי, נכנס למאסר מתחת לאדמה בתנאים לא הומאניים, עינויים ורעב. וארגוני סיוע הומניטאריים לא מצליחים להיכנס.

משה טרדמן (1) מהמכללה לביטחון לאומי התבסס על עבודתו כמתשאל מבקשי מקלט, וטען שהסיבה העיקרית להגירה מאריתריאה לישראל היא דיווחים של מי ששהה כבר בישראל‏ על היכולת לחיות ברמת חיים גבוהה. טענה דומה העלה גם שגריר אריתריאה בישראל . ומנגד פרופ' טארישה דארקר פרופסור עמית לאנתרופולגיה באוניברסיטת טנסי בארצות הברית, מומחית בענייני אריתריאה באמנסטי ונציבה בוועדת הבינלאומית לפליטים אריתראים, טוענת כי האריתראים אינם מהגרי עבודה או עריקים אלא פליטים. לדבריה, המשטר האריתראי כלא והעלים מבקשי מקלט שהוחזרו לאריתראה בכפייה ממדינות אחרות.

בתהליך הקליטה כל אדם מצטלם, נותן טביעת אצבע ועובר תשאול. בכתבה בערוץ 2 צולמו מספר אנשים מתראיינים על ידי נציג ישראלי רשמי בנוכחות מתורגמנית. בראיון שואלים לשם האדם, מבררים כיצד מרגיש, שואלים לדתו וכיצד הגיע לישראל. הגברים שהגיעו מאריתראה סיפרו שהגיעו לישראל כדי לעבוד ולפרנס את המשפחה. שם הם מרוויחים כ- 100 ₪ בחודש.

עו"ד עופרה קלינגר (1) טוענת שגלי ההגירה התרחשו בעיקר בתקופות נוחות לצעידה ממושכת במדבר, כך שכנראה לא מדובר במנוסה מתוך סכנת חיים. פחות מ-20% הגיעו עם משפחתם, הרוב הגדול גברים בוגרים. הם השאירו את בני משפחותיהם מאחור במטרה להבטיח הכנסה למשפחה. שפי פז פעילה מרכזית בשכונות דרום העיר תל-אביב, טוענת שכלכלת אריתריאה מבוססת על כספים ששולחים אזרחים לאריתריאה מעבודתם במקומות שונים בעולם.

לאור כל חוסר הבהירות והצורך לפעול ע"פ האמנה, מדינת ישראל צריכה לערוך ראיונות ולבדוק כל אחד בשביל להחליט על מעמדו, אך מדינת ישראל אינה עושה זאת. עד שלהי 2013, מבקשי המקלט ממדינות אלו שנמצאים מחוץ למחנות הכליאה לפליטים לא יכלו להגיש בקשות מקלט ולכן אף אחד מהם לא הוכר כפליט. משרד הפנים, האמון על בדיקת בקשות המקלט, הסביר מדיניות זו בכך שלאור העובדה כי בלאו הכי לא ניתן לגרש מבקשי מקלט למדינות אלו, "בקשות פרטניות נבדקות ביחס לנתיני מדינות אליהן כן ניתן להרחיק". כלומר, בראיית משרד הפנים, תפקידו של מנגנון בחינת בקשות המקלט בישראל הוא לסייע לגרש אנשים ולא להעניק זכויות שמקנה מעמד פליט לאלו שלא ניתן לגרשם ושוהים בישראל. עד כה הוגשו אלפי בקשות מקלט על-ידי מבקשי מקלט כלואים ואלו החיים בערי ישראל. מאות בקשות נבדקו. נכון לאפריל 2014, מדינת ישראל הכירה אך ורק בשני אריתראים כפליטים ואף סודאני, כולל ניצולי רצח העם בדארפור, שלא הוכרו כפליטים. במדינות שכן בודקות את בקשות המקלט של אזרחי אריתריאה וסודאן, אחוזי ההכרה בהם כפליטים הם גבוהים במיוחד: 73% מהסודאנים ו-90% מהאריתראים שבקשות המקלט שלהם נבחנו ב-2012 הוכרו כפליטים או קיבלו הגנה משלימה ברחבי העולם. (5)

במקביל לחוסר התשובה של המדינה לגבי מעמדם של הפליטים, מדינת ישראל מקיימת מדיניות של "הגנה זמנית" או "עיכוב הרחקה" לכל אזרחי סודאן ואריתריאה בהתאם לעיקרון "אי ההחזרה", ליבה של אמנת הפליטים, אשר קובע כי אין להחזיר אדם למקום שבו תשקף סכנה לחייו או לחירותו. (6)

לסיכום, נראה כי מדינת ישראל רחוקה מלקבוע את מעמדם של הפליטים, ולכן את התשובה לשאלה- מה לעשות כאשר הם יוכרו כמהגרי עבודה או כפליטים נענה באופן היפותטי.

אם המדינה תכיר בהם כפליטים- מדינת ישראל צריכה לעשות הכל בכדי לשלב אותם במעגל העבודה, לדאוג לחינוך ילדיהם, לדאוג לרווחתם ולצמצם כמה שניתן את הפשיעה. כמו כן, מדינת ישראל תעקוב אחרי ארץ המוצא שלהם וכאשר זה יתאפשר, היא תעשה ככל שביכולתה לעזור להם לחזור למשפחותיהם תוך עזרה מרבית.

אם המדינה תכיר בהם כמהגרי עבודה- מדינת ישראל אינה יכולה לשלוח אותם חזרה למדינתם, אך יחד עם זאת מדינת ישראל תעשה מאמצים רבים למצוא מדינות שכנות שיהיו מוכנות לקבל את מהגרי העבודה. כיום מחזירים למדינות ניגריה ואוגנדה.

במצב הנוכחי אנחנו רוצות להתייחס למדיניות שבה מדינת ישראל צריכה לנהוג. על מדינת ישראל לערוך ראיונות לכל המבקשים מקלט ולקבוע את מעמדם תוך זמן קצוב שיהיה מחוקק בחוק. החיסרון של ההצעה הזו- שאם המסתננים יוכרו כפליטים, מדינת ישראל תצטרך לדאוג לרווחתם המרבית ולהקצות משאבים לכך. אנחנו חושבות שזהו הפתרון עם היתרונות המרביים, מאחר וכך יבוא הצדק על כנו.

 

1.      סופר אהרון פרופ', פליטים או מהגרי עבודה ממדינות אפריקה, מרכז המחקר המכללה לביטחון לאומי וקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה אוניברסיטת חיפה

2.      אמנסטי – אמנה בדבר מעמדם של פליטים (1951)

3.      כתבה בערוץ 2 (2011) הזרם של המסתננים מאפריקה

4.      טופס לזימון תור ובירור מידע בנושא אשרות ומעמד בישראל – רשות האוכלוסין וההגירה

5.      כהן רן,  NRG, פליטים או מסתננים? איוולת דמגוגית

6.      א.ס.ף – ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל, דו"ח מבקר המדינה 2014 בנושא זרים שאינם בני הרחקה מישראל

7.      סרטן של הטלביזיה החברתית, המוקד לפליטים ולמהגרים, 2010, עיר מקלט? מיתוסים ועובדות על פליטים בישראל

 

0 תגובות
סרטוןכך מציפים מסתננים סודאנים ואריתראים את י...
קולות
26/01/2015 22:10
vered sh
אפשר היה לשים את הנושא במרכז ולמקם את כל הקולות סביבו עם חיצים למרכז. יש כל כך הרבה גורמים שטוענים בעדם ונגדם.
הנושא מורכב, אין ספק, אני חושבת שהוא כרוך בכל העניין של מדינה יהודית ודמוקרטית. זו מדינה שהוקמה כבית לעם היהודי, אבל מלכתחילה חיו בה רבים שאינם יהודים. כל עוד יש כאן רוב יהודי, בסדר, אבל מה יקרה אם לא יהיה רוב יהודי? שאלה מהותית ובסיסית של הקיום שלנו כאן. 
השאלה של הפליטים האפריקאים שאינם יהודים - משתלבת בתוך הסוגיה, הם כרגע לא מטים את הכף מבחינת הרוב היהודי, אבל מה המגמה הכללית? אותי זה קצת מדאיג, חייבת להודות.
0 תגובות
לסדר את הראש
23/01/2015 10:58
vered sh
עבודה משותפת
התישבתי לכתוב מסמך ראשוני שאותו אעביר ללבונה כדי שהיא תמשיך משם - סוג של עבודה ביחד.
פתחתי את כל המקורות וניסיתי לעשות סדר, להציג את הדברים בהיגיון ולהציג את הדברים המנוגדים של הקולות זה מול זה איכשהו,
אתר דייגו מכיל אמנם את המקורות ויש סיכום של הדברים, אבל סיכומים שעשיתי בנוסף ב-WORD עוזרים לי יותר.
הסתכלתי גם על המקורות של לבונה, שניים היו לעניין ושניים אחרים דמגוגיה זולה, לא מתאימים לדעתי.
מה שמעניין שמבחינת נתונים מספריים, כמה מקורות מראים מספרים שונים, בסוף לקחתי מהמצגת של המורה שנראתה לי הכי רצינית כי הגיעה מרשות האוכלוסין.
אני בדרך, סקרנית מה תעשה לבונה עם הדברים, אני רוצה להרגיש שהיא תורמת ואני נתרמת ולהיפך. אחרת מה עשינו? 
גיבשתי מסמך התחלתי ושיתפתי בגוגל דרייב כדי שנעבוד על אותו מסמך. גם כלי שיתופי מצוין.
0 תגובות
תקלות טכניות
22/01/2015 21:16
vered sh
מפריע לי העניין הטכני של התהליך. לקח זמן עד שכולם נכנסו לדייגו והעלו קישורים, ומסתבר שלא הפכו אותם לציבורי כדי שכולם יוכלו לצפות בהם.
רציתי להשתמש בקישורים של אחרים ולא היה לי מבחר, 
אנחנו רק 7 בקורס, מרגיש לי מצומצם מדי.
כל ההסבר על הדייגו והבלוג לקחו יותר מדי זמן. אפשר היה לעשות את זה הרבה יותר קצר ולהקדיש זמן לעבודה עצמה, להתחבר בינינו, לאסוף קישורים ולשתף.
אין פורום פעיל שאפשר לדבר בינינו.
0 תגובות
מה צריך לעשות
22/01/2015 13:58
vered sh
אני צריכה להסתכל על המקורות, ולכתוב נקודות חשובות מתוכן לקראת סקירת ספרות. ועדיין לא סיימתי ולא מצאתי את כל המידע שאני צריכה.
אני צריכה לעבוד יחד עם לבונה, האם אני יודעת לעבוד ביחד? צריך להתאמץ ולמצוא את הדרך.
0 תגובות
המורה לאזרחות
22/01/2015 13:55
vered sh
דיבר איתנו המורה שנתן לתלמידים שלו לדון בנושא האנשים מאפריקה. היה מאוד מעניין לשמוע. הוא נתן כמה נקודות חשובות מה לחפש בתוך הדילמה של המעמד. הוא לא כל-כך הכיר את פרופ' אהרון סופר. הוא הסכים איתי שיותר קשה למצוא באינטרנט חומרים מבוססים על הבעייתיות של הכניסה של האנשים לארץ. יותר קל למצוא את הדברים של ארגוני זכויות אדם שמניחים מראש שאלה פליטים. צריך לבדוק מה עשתה באמת המדינה, מה בדקו, איך בדקו, למה לא מסרו תשובות ברורות.
0 תגובות
בת הזוג שלי לעבודה
22/01/2015 13:44
vered sh
מיהרתי לבחור את לבונה לעבוד איתי כי הבנתי שהיא לא שקועה בתוך החיפוש של הפתרון עבור האנשים הללו, אלא גם חושבת על מיהם ומה מעמדם.
יפעת הציעה דווקא לעבוד עם מי שכביכול לא חושב כמוך, על הנייר אני חושבת שהם לא פליטים ועדי חושבת שהם כן, אבל זה לא העניין, העניין הוא במה עוסקת הדילמה.
או שאולי אני בורחת מעימות או מאמץ אולי חוששת?? אולי.
יפעת ביקשה שבזן הדיון שלנו ויצירת הסקירה, כל אחת תנסה לתפוס עמדה הפוכה לשנייה.
האם זה גורם לדיון להיות פחות דיאלוגי? העובדה שמסכימים? כנראה שכן, 
האם זה משטיח את הדיון? אולי כי לא עולות עמדות הפוכות שמאתגרות.
0 תגובות
התפתחות הדילמה
16/01/2015 16:21
vered sh
פליטים, מהגרי עבודה, עזרה, סיוע
בהרצאה הציגו הסטודנטים את הדילמות כפי שהם רואים אותן. רוב הסטודנטים יוצאים מתוך נקודת הנחה שמבקשי המקלט מאפריקה הם אכן פליטים, למרות שזה לא הוכח. סטודנטית אחת טענה שהמדינה באופן מכוון אינה מטפלת בבקשות ואינה מחזירה תשובה לאנשים. לטענתה זה נעשה במכוון כי אם יוגדרו כפליטים המדינה תהייה חייבת לאשר להם שהייה בארץ לפי האמנה שחתמה.
לפי מה שאני קראתי אני לא משוכנעת שהאנשים האלה מתאימים להגדרה 'פליטים', אבל בהינתן שהם לא פליטים, בכל זאת הם כאן, אם יחזרו למולדתם ייאסרו וייעונו בגלל שיצאו וערקו מגיוס. איננו יכולים לשלוח אותם למותם בעצם. אנחנו צריכים בדרך כלשהי לעזור להם, בלי לפגוע בעצמנו.
יש סטודנטים שמתיחסים באופן ספציפי למצב הקשה בדרום תל אביב. אני לא מסתכלת על הבעיה כבעייה מקומית שנובעת מעצם זה שהתכנסו שם, אני מסתכלת באופן יותר רחב וחושבת, מה סוג העזרה שאפשר לתת, מה המטרה שאנו רואים לנגד עיננו לגביהם.
סטודנטית אחת דיברה על בעיות שנוצרו עם חלקם - גניבות, אונס - ועל חשש מהם. ברור לי מתוך המידע שקראתי שהתופעות הללו נובעות גם מכך שאינם מקבלים אישורי עבודה והם מתוסכלים. זו הסטודנטית שאיתה אעשה את העבודה, מקווה שנפרה זו את זו.
הייתי רוצה לקרוא על אנשים שהעלו רעיונות כיצד לסייע, דרכים אופרטיביות.
בינתיים אינני מוצאת מקורות אשר מעשירים את הדילמה שלי, מתוך מה שהעלו סטודנטים אחרים. וזו המשימה. מקווה שהם יעלו בימים הקרובים. ייתכן גם שזו בעייה של הרשאה, הם לא איפשרו לאחרים לצפות בפוסטים שלהם.
בינתיים אחפש עוד מידע בעצמי.
0 תגובות
מהי הדילמה לגבי האנשים מסודאן ואריתראה
09/01/2015 15:55
vered sh
פליטים, הגירה, סודאנים, אריתראים

אני אציג אותה כשאלה שהמדינה באופן תיאורטי שואלת את עצמה:

התדפקו על דלתה של המדינה כ-50,000 אנשים מאפריקה (סודאן, אריתראה בעיקר) , נכנסו באופן לא חוקי, על פי הגדרת האמנה שהמדינה חתמה עליה לפני 60 שנה, כמעט כולם אינם מוגדרים "פליטים". האם המדינה צריכה / מחויבת / אמורה  לעזור להם? כלומר, לתת להם מגורים, לאפשר להם לעבוד, לתת להם שירותי בריאות וחינוך?

מצד אחד, יש את הרצון להיות הומאניים, ולעזור לאנשים בצרה שבורחים מסכנה, גם אם אינם בסכנת חיים מיידית. אנו רוצים לכבד את האדם ואת חירותו. יש עוד מדינות בעולם שקיבלו אליהם מהגרי עבודה ואזרחו אותם. גם למדינה ישראל יש חלק ואחריות למה שקורה בעולם. במיוחד אם האנשים כבר כאן, יש לדאוג שיהיו להם תנאים בסיסיים לקיום, ובראשם הרשות לעבוד.

מצד שני מספרם של המגיעים הולך וגדל משנה לשנה. יחד עם האזרחים הלא יהודים שחיים פה כיום: בדווים, ערביי ישראל, צ'רקסים, נוצרים, עובדים זרים, יש איום על אופייה היהודי המרקם והחוסן החברתי של המדינה, איום דמוגרפי. הרי היא הוקמה מתוך החזון שתהייה פה מדינת לאום ליהודים בגלל היחס ליהודים בעולם. אין עוד מדינה יהודית בעולם. לעומת זאת מדינות מוסלמיות יש רבות וגדולות.

מדינות אחרות סובלות מגלי ההגירה של זרים אליה וקיבלו החלטות לחסום הגירה נוספת. הן רואות את הסכנה הנשקפת להן. ישראל מדינה קטנה וצפופה, יש כאן איום על כושר הנשיאה שלה. ויש בה כבר קודם אוכ' חלשות שזקוקות לעזרה ועניי עירך קודמים. צפיפות נקשרת לאלימות, למחסור במשאבים, בעיות של אי אכיפת החוק ועוד – חשש להידרדרות לעולם שלישי.

כל הסבר רציונלי שניתן, נראה אולי כמו תירוץ, כשהאינסטינקט הראשוני אומר לנו – מבקשים ממך עזרה – תעזור. זה ממד אישי שמסתכל על אדם כאדם, מול ממד לאומי שרואה את חשיבות המשך קיום המדינה כמדינה בעלת אופי יהודי.

1 תגובות