עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
ברית כורתים עם העם
08/05/2012 21:14
צור טורנר

רבות כבר נאמר במהלך היום וחצי האחרונים על ה"ברית" שנכרתה בין ביבי למופז לשם הקמת ממשלת אחדות ו"הצלת המדינה". צודקים מופז וביבי, יש פה ניסיון הצלה של המדינה אבל רק אם המדינה מורכבת משלושה אנשים אמיתיים(ביבי,מופז וברק), ו7 מיליון אנשים שקופים שדעתם לא חשובה. אז הקיץ הזה אמנם לא נעשה בחירות אבל הקיץ הזה נצא לרחובות. סביר להניח שהקולות שאומרים שהמחאה היא כישלון ולא שינתה שום דבר יימשכו.

כנראה שיחוקקו עוד כמה חוקים גזעניים ואנטי דמוקרטיים ומעמדו של האזרח במדינה ימשיך להיפגע על אף שנהיה ברחובות. אז מה הטעם לצאת אם אי אפשר למנוע את כל זה? אז לי דווקא יש תשובה. אני חושב שהמציאות היום היא קשה אבל אני גם אדם מאמין ואיש של עקרונות ואידיאולוגיה(מילים גסות אני יודע ומצטער אם מישהו נפגע). תרשו לי להציע פרשנות אלטרנטיבית משלי לסיבות האמיתיות שבגללן אין בחירות בספטמבר ולתקווה שיכולה להגיח בעקבות ההחלטה האומללה הזו שממשיכה את מגמת ההידרדרות של הפוליטיקה ופוגעת בדימוי של הציבור לגבי הפוליטיקאים.   

לאחרונה נשמעו קולות לפיהם מעמדו של ביבי חזק מאוד בסקרים וכהונה נוספת מובטחת לו בקלות, לכן למראית עין החלטתו של ביבי להימנע מבחירות בספטמבר אינה ברורה. מדוע למראית עין? מכיוון שאני חושב שביבי שזוכר טוב מאוד כי סקרים הם דבר בוגדני שלא בהכרח משקף את רצונם האמיתי של האזרחים ולכן הוא החליט ללכת על ההימור הבטוח מבחינתו. אני חושב שביבי מעדיף עוד שנה וחצי ודאית בתפקיד ובפעם השנייה במהלך כהונתו אני שמח על בחירה שהוא עשה, (הפעם הראשונה קשורה לגלעד שליט). 

המרוויחה הגדולה היא שלי יחימוביץ' שכעת יכולה להקדיש את זמנה להתמודדות על ראשות הממשלה מול ביבי. תקראו לי משוגע ופנטזיונר אבל אני חושב שמעמדו של ביבי לא כל כך חזק כפי שחושבים ושיחימוביץ' מהווה עליו איום אמיתי. לדעתי,בעקבות ההתפתחות האחרונה, ביבי העניק לה יתרון גדול בכך שאיפשר לה להיות במשך שנה וחצי מנהיגת אופוזיציה אמיתית ובנוסף סיפק לה לה את הזמן הדרוש לה על מנת להקיף עצמה באנשים שמבינים בתחומים שהיא פחות מבינה בהם ,כמו הביטחון. בדרך זו תוכל   יחימוביץ' להפחית את הביקורת שמועברת עליה בנושא זה, לבנות אלטרנטיבה אמיתית לנתניהו ולממשלתו חסרת הזהות ולהשיב את התקווה לאזרחי המדינה בדמות מנהיגה שרואה לנגד עיניה את העם ולא את עצמה בלבד.   

3 תגובות
תמיד השארתי פתח לתקווה אפילו כשכבתה האהבה
20/04/2012 21:40
צור טורנר
"אם אין ערך שבשבילו שווה להקריב את החיים אז לחיים אין ערך". את המשפט הזה אמרה אישה בת 90 ששכלה את שני בניה במלחמת יום כיפור.לתחושתי המילה ערך איבדה הרבה מהערך שלה בעיניי אנשים או לפחות הלכה קצת לאיבוד. בשבוע שבו קצין בצה"ל מכה אזרחים זרים ברובה שלו, בשבוע שבו קצינה בת 20, שבוע לפני הגשמת חלום ילדות שלה, נהרגת מוות מיותר לחלוטין, בשבוע שבו שוב מתפרצת האלימות במגרשי הכדורגל אני תוהה לעצמי מה גרם לנו להפוך למדינה שמלאה בכל כך הרבה שנאה ואלימות. 
השבוע ציינו את יום הזיכרון לשואה ולגבורה ויכולתי לדבר פה על כמה שזה סמלי שדווקא בשבוע כזה אנשים מתנהגים כפי שהם מתנהגים אבל אני לא מעוניין לתת לנו הנחות אז אגיד פשוט את האמת. השנאה הזאת, האלימות הזאת, קלות הראש, תרבות החפיף וזריקת האחריות  שגרמו השבוע למותה של סגן הילה בצלאלי הם מנת חלקנו כבר זמן רב. לפני קצת יותר מחודש חוויתי בעצמי את התחושה הזאת שמשחקים עם החיים שלי כשמכללת ספיר ופיקוד העורף רבו ביניהם בידי מי ההחלטה לבטל את הלימודים במכללה בזמן שהדרום מופצץ. המכללה טענה שהלימודים במכללה בטוחים תוך התעלמות בוטה מכך שאלפי סטודנטים צריכים לנסוע בקו האש לא מוגנים בדרכם למכללה וראשיה טענו שרק לפיקוד העורף הסמכות לבטל את הלימודים. פיקוד העורף מצידו טען שהמכללה יכולה לבטל את הלימודים ושהטענות צריכות להיות מופנות אליה.
 כל מוות הוא דבר כואב אבל כמו שהאישה המבוגרת מתחילת הפוסט אמרה יש דברים שראוי לחיות עבורם ובמידת הצורך גם למות עבורם. אולי אם כל אחד בתור התחלה יתחיל להבחין כיצד הוא מתנהג לחבריו ולסביבתו ובמקום לזרוע שנאה בכל מקום נתחיל לאהוב, אולי אם נוכל להפסיק לבחון את עצמנו ביחס לעמים אחרים ונאמץ קוד התנהגות מוסרי וערכי, אולי אז לא ימותו פה אנשים בלי סיבה. הדברים שאני אומר יכולים להתקבל כתמימות וכקלישאות אבל אני מאמין באדם ומאמין בכח של האהבה כערך לשנות את המציאות. כבר זמן רב שאני משתדל להיות יותר סבלני ולהפגין אהבה כלפי האנשים החשובים לי בחיי( והם רבים מאוד). אני לא אוטופיסט שחושב שהמציאות היא דבר שיכול להשתנות כבמטה של קסם אבל צריך להתחיל מאיפשהו לא? ערב נעים ושבת שלום לכולם :) 
0 תגובות
(חוסר)שקט נפשי- מיום הולדתי עד יום מותי
17/04/2012 18:34
צור טורנר
מגיל קטן אמרו לי שאני לא יודע לשתוק(זה נכון) וכל הזמן אני מנסה להבין למה. היום נפל לי האסימון לגבי הסיבה שבגללה אני פשוט לא מסוגל לשתוק. איך אפשר לצפות מבן אדם שהנפש שלו מלאה סערות פנימיות בלתי פוסקות להצליח להיות רגוע מספיק כדי להיות בשקט?. בכל דבר שאני עושה אני מחפש אקשן, ריגושים ורגשות. היום אני סטודנט לתקשורת במכללת ספיר וקשה לי מאוד בשיעורים במכללה, בכתיבת עבודות או אפילו סתם בישיבה עם חברים מכיוון שמהר מאוד הסערות הפנימיות מתחילות לצוף על פני השטח ולהשתלט על כל איבר ואיבר בגוף שלי. במצב זה אני מרגיש שאני מאבד שליטה על הנפש שלי והייתי מאוד רוצה להצליח לשמור על איזון ביומיום על מנת להצליח במשימות שאני מציב לעצמי בחיי. אני מתלבט מה תהיה משימה יותר קשה בשבילי-להרגיע את הנפש ולהתמודד עם הבערה הפנימית הזאת שלא מרפה ולא נותנת מנוח או להשלים עם המצב שהחיים שלי הולכים להיות סוערים רגשית ונפשית ובעקבות כך רווים בכאב ולהתנחם בכך שלפחות הם לא יהיו משעממים ורגילים? 

אני לא בטוח אם מקור הקושי שלי הוא בתכונות האופי שלי או שמקורו בעובדה שהתרגלתי(התמכרתי?) למצב התמידי הזה של סערות נפש ואני כבר לא יכול להיגמל מכך. בכל מקרה אני מרגיש שיש פער די גדול בין איך שאני רוצה לחיות את חיי לבין הדרך שבה בפועל אני חי אותם. אולי אם אמצא פיתרון לריק הזה שמשתלט על חיי כשמשעמם או כשלבד אצליח למצוא את השקט הכל כך מיוחל או לפחות יהיה לי מקום שאליו אנתב את חוסר השקט התמידי ואספק לו מענה אמיתי לצרכיו. כנראה שלחוסר השקט חיים משלו והוא זה שקובע לי דברים ולא אני לו וככל שאשלים עם התכונה הזאת בתוכי יותר מהר כך אולי אתחיל לצעוד בדרך אל האור.  
2 תגובות