עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
פוסט מספר 10
31/05/2017 22:25
תום בנוליאל
1. 1-9-90, "חוק האחוז האחד", נקבע בשל הטענה כי קיים אי שיוויון בין משתתפי הקצה ברשתות החברתיות מבחינת השתתפות ברשתות אלו. הכלל אומר כי קהל המשתמשים מורכב מ1% פעילים שלמעשה הם אלו היוצרים את התכנים, 9% עורכים שדשים ודנים בתוכן שהפעילים העלו ויתר 90% הם אורבים שאינם יוצרים תכנים חדשים. בכדי להגדיל את אחוז העובדים ששתורמים ידע ברשתות החברתיות היא להפוך את 90% המשתתפים שהם הצופים השקטים לפעילים. בכדי לעשות זאת יש לבצע מספר דברים. ראשית, על המנהלים וראשי הצוותים לשמש דוגמא אישית ולהיות פעילים במערכת. שנית, יש להציע תגמול למשתתפים פעילים על מנת לדרבן את העובדים להיות פעילים ברשת. ולבסוף, לוודא כי הממשק פשוט ונוח למשתמש שיהיה נגיש לכל העובדים בחברה.

2. הניהול המטריציוני מהווה למעשה מתודה המשמשת לבניית החברה כך שעובדים עובדים על פי מטלות הארגון בהתאם לדרישה והם אינם אמונים על פרוייקט מסויים לאורך תקופה מוגדרת מראש. למעשה עובדים אלו מנותקים מפרוייקט מסויים אשר יש לבצע והם למעשה נענים לדרישות הארגון בעת הצורך ועוברים ממטלה למטלה. מבנה זה מאפשר התאמה לצורכי השוק אשר משתנים כל פעם. בניגוד לכך, ניהול רשתי הוא מבנה אשר מקנה תלות בין העובדים בשביל ביצוע משימות באופן יעיל.
רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות המערכת על ידי:
1. פלטפורמת שיתוף ידע, פרסום תכנים רלוונטיים בקבוצות עובדים. יכול לעזור להפחית את רמת הרשמיות ולעודד שיתוף.
2. העובדים מקבלים יותר אחריות וסמכות וכמו כן נדרשים לריבוי משימות.
3. יצירת סביבת תקשורת פשוטה ונוחה ליצירת קשרי עבודה חדשים, למשל חוצה מחלקות ולשימור קשרים קיימים והגדלת שיתוף הפעולה ביניהם.
4. קיצור זמנים וייעול משמעותי של תהליכים - ישנה קהילה שניתן להיעזר בה בקלות, וגם קיים שימור ידע (המידע ששותף בעבר עדיין קיים) כלומר ניתן להשתמש בידע קיים שכבר הועלה והוצעו לו פתרונות (מתקשר גם לחכמת ההמונים).
5. נגישות קלה יותר למרבית העובדים.


0 תגובות
פוסט מספר 9
30/05/2017 12:48
תום בנוליאל
1. א. העברת כל פעילויות ניהול הידע לענן מביאה עימה יתרונות רבים. מעבר לענן יוצר תשתית משותפת שבזכוה יוכל הארגון לחסוך בעלויות שונות כגון תחזוקה וחשמל. בנוסף, תועבר האחריות על שמירת המידע בשלמותו לחברה חיצונית, מה שמקל על החברה ומסיר ממנה אחריות כבדה, הארגון יזכה בשירותי תמיכה של מומחי ידע ובשמירה על המידע הקיים באופן קפדני ואיכותי. דבר נוסף הוא הנוחות הנוצרת כאשר כל המידע מרוכז במקום אחד, כך אין כפילות מידע והעבודה המשותפת נוחה ופשוטה יותר. 

ב. שלושת תנאי הסף:
1. אבטחת מידע - מומלץ מאוד לבחור בארגון אשר המוניטין שלו ידוע בכל הקשור לתחום אבטחת המידע מפני שלמעשה המידע אשר אנו מאחסנים צריך להיות מאובטח ככל הניתן במיוחד ומדובר בגורם חיצוני. 
2. תשתיות - מומלץ מאוד לבחור בארגון חיצוני אשר יש ברשותו טכנולוגיה וכלים חדישים ומתקדמים, אשר יביאו לארגון המשתמש יישום יעיל ונכון ככל הניתן באותם כלים תוך כדי שמירה על נתוניו והמידע אשר מחזיק בו.
3. יחסי עבודה - אנו נרצה לבחור בארגון אשר איתו יש לי את הקשר הטוב ביותר וכך למעשה יובטח לנו שיתוף פעולה תוך התמקדות במטרות אשר הצבנו עם סיכוי מינמלי להפרעות מצד שני הצדדים. דבר היבטיח לנו התמקדות במקסום הפעולות והתהליכים.

2. "מחשוב ערפל" זוהי תבנית שנועדה להרחיב את שירותי מחשוב הענן ותפקידה לתת מענה לכמויות מידע גדולות במיוחד הנמצאות שם. מחשוב ערפל נועד בעצם למנוע מצב שבו על רשת הענן יצטבר יותר מידי מידע והוא למעשה מחליף את הצורך ברשת הענן. על מנת שהטכנולוגיה תתאפשר והמידע יעובד בענן באופן המיטבי נבצע פעולת סינון ראשוני בעזרת "מחשוב הערפל". כך ניתן פתרון לאפליקציות בזמינות גבוהה בזמן אמת כאשר בסיס הנתונים לא מאפשר את הדרישות הרצויות. למעשה, לא נוכל לתמוך בIOT ללא "מחשוב ערפל".

3. אגם נתונים-  על פי גישת אגם הנתונים האחסון של הנתונים מתרחש בתןך הפורמט ובנוסף חלה אפשרות צירוף של נתונים בצורות מבניות שונות ומגוונות לבחירת המשתמש.

מחסן נתונים - מחסן נתונים הוא מעיין בסיס נתונים מועתק של הנתונים מבסיס הנתונים האופרטיבי של הארגון. למחסן ישנה אפשרות ליצור סכימות שונות ואינדקסים שונים מאלה שנבנו בבסיס הנתונים האופרטיבי.

אגם נתונים זוהי שיטת אחסון נתונים בצורתם הטבעית, המאפשרת אחסון בקנה מידה גדול ויכולת עיבוד חזקה. משום שמדובר על אגירת הנתונים מרשתות חברתיות לפני עיבודם, דבר המעיד על שונות גבוהה, אבחר להשתמש באגם נתונים. בנוסף לכך, המידע שנקבל ממקור כזה עבור חברה גדולה יהיה עצום מה שמחזק את טענתי.




0 תגובות
פוסט מספר 9
30/05/2017 12:48
תום בנוליאל
1. א. העברת כל פעילויות ניהול הידע לענן מביאה עימה יתרונות רבים. מעבר לענן יוצר תשתית משותפת שבזכוה יוכל הארגון לחסוך בעלויות שונות כגון תחזוקה וחשמל. בנוסף, תועבר האחריות על שמירת המידע בשלמותו לחברה חיצונית, מה שמקל על החברה ומסיר ממנה אחריות כבדה, הארגון יזכה בשירותי תמיכה של מומחי ידע ובשמירה על המידע הקיים באופן קפדני ואיכותי. דבר נוסף הוא הנוחות הנוצרת כאשר כל המידע מרוכז במקום אחד, כך אין כפילות מידע והעבודה המשותפת נוחה ופשוטה יותר. 

ב. שלושת תנאי הסף:
1. אבטחת מידע - מומלץ מאוד לבחור בארגון אשר המוניטין שלו ידוע בכל הקשור לתחום אבטחת המידע מפני שלמעשה המידע אשר אנו מאחסנים צריך להיות מאובטח ככל הניתן במיוחד ומדובר בגורם חיצוני. 
2. תשתיות - מומלץ מאוד לבחור בארגון חיצוני אשר יש ברשותו טכנולוגיה וכלים חדישים ומתקדמים, אשר יביאו לארגון המשתמש יישום יעיל ונכון ככל הניתן באותם כלים תוך כדי שמירה על נתוניו והמידע אשר מחזיק בו.
3. יחסי עבודה - אנו נרצה לבחור בארגון אשר איתו יש לי את הקשר הטוב ביותר וכך למעשה יובטח לנו שיתוף פעולה תוך התמקדות במטרות אשר הצבנו עם סיכוי מינמלי להפרעות מצד שני הצדדים. דבר היבטיח לנו התמקדות במקסום הפעולות והתהליכים.

2. "מחשוב ערפל" זוהי תבנית שנועדה להרחיב את שירותי מחשוב הענן ותפקידה לתת מענה לכמויות מידע גדולות במיוחד הנמצאות שם. מחשוב ערפל נועד בעצם למנוע מצב שבו על רשת הענן יצטבר יותר מידי מידע והוא למעשה מחליף את הצורך ברשת הענן. על מנת שהטכנולוגיה תתאפשר והמידע יעובד בענן באופן המיטבי נבצע פעולת סינון ראשוני בעזרת "מחשוב הערפל". כך ניתן פתרון לאפליקציות בזמינות גבוהה בזמן אמת כאשר בסיס הנתונים לא מאפשר את הדרישות הרצויות. למעשה, לא נוכל לתמוך בIOT ללא "מחשוב ערפל".

3. אגם נתונים-  על פי גישת אגם הנתונים האחסון של הנתונים מתרחש בתןך הפורמט ובנוסף חלה אפשרות צירוף של נתונים בצורות מבניות שונות ומגוונות לבחירת המשתמש.

מחסן נתונים - מחסן נתונים הוא מעיין בסיס נתונים מועתק של הנתונים מבסיס הנתונים האופרטיבי של הארגון. למחסן ישנה אפשרות ליצור סכימות שונות ואינדקסים שונים מאלה שנבנו בבסיס הנתונים האופרטיבי.

אגם נתונים זוהי שיטת אחסון נתונים בצורתם הטבעית, המאפשרת אחסון בקנה מידה גדול ויכולת עיבוד חזקה. משום שמדובר על אגירת הנתונים מרשתות חברתיות לפני עיבודם, דבר המעיד על שונות גבוהה, אבחר להשתמש באגם נתונים. בנוסף לכך, המידע שנקבל ממקור כזה עבור חברה גדולה יהיה עצום מה שמחזק את טענתי.




0 תגובות
פוסט מספר 8
24/05/2017 19:34
תום בנוליאל
1. א. כשלונות חשובים לחדשנות הארגונית על מנת ללמוד מהם ולצמוח מהם. על פי המאמר, כישלון הארגון קורה לרוב כאשר הארגון עוסק בתחומים חדשים אשר לא עסק בהם בעבר, כאשר מאמץ טכנולוגיות חדשות או כניסה לשווקים חדשים. זה קורה כאשר הארגון פתוח לחדשנות ומעודד לקיחת סיכונים. לכן ניתן לומר כי כשלונות מעידים על קידום רעיונות חדשים המהווים את הבסיס לשיפור וחדשנות.
על פי המאמר, כשלונות הם חלק מתהליך למידה וצמיחה של ארגון, על ידי פתיחות לטכנולוגיות ורעיונות חדשניים והתמודדות איתם מאפס, בנוסף, מדיניות על עידוד העובדים ללקיחת סיכונים מדרבנת את העובדים להביא רעיונות חדשניים שהם הבסיס לשיפור והתחדשות הארגון.

ב. חברת טויוטה המציגה את עצמה כחברה שדוגלת בסובלנות לכשלונות, דוגלת בשיטת תגמל עובדים אמריקאית על פיה תגמול העובדים יהיה באופן צוותי ולא פרטני. כלומר, התגמול ינתן בעקבות הצלחה של הצוות כולו יחד לא מהצלחה אישית של עובד כלשהו, והתגמול ינתן באופן שווה לכל עובדי הקבוצה. דרך שיטת תגמול זו מעודדת טויוטה עבודה צוותית ושיתוף פעולה, ומאגדת את כלל הצוותים לעבוד יחד למען מטרה משותפת.

2. חברת "בגיר" היא חברה לייצור חליפות. חברה זו נקלעה למשבר כלכלי עקב כך שצמצמה את התפוצה שלה ללקוח אחד עיקרי. על מנת לשמור על העסק מנהל החברה החליט כי יש להמציא מוצר חדשני במחירי שוק כדי ליצור יתרון תחרותי בתחום. תהליך מציאת הפיתרון שהוציא את החברה מהמשבר נקרא חדשנות ערך. זהו תהליך אסטרטגי שיעדו הוא קידום תהליכי הארגון המשפיע על ערכו של הארגון מול לקוחותיו. עליית ערכו באה לידי ביטוי במתן מוצרים ושירותים חדשים. 
בצעד חדשני חברת בגיר המציאה חליפה שאין צורך לנקותה בניקוי יבש במכונים חיצוניים, אלא ניתן לכבס אותה במכונת הכביסה הביתית. כתוצאה מהמצאה מוצלחת זו חברת בגיר הצליחה לצאת מהמשבר הכלכלי אליו נקלעה והגדילה את קהל לקוחותיה.

3. מוד "סנפיר הכריש" מבטא את מחזור חייו של מוצר מרגע כניסתו לשוק. התיאור הגרפי של פריצת מוצר לשוק נראית כסנפיר של כריש - בהתחלה ישנה עלייה גבוהה במכירות ואחריה ירידה חזקה שמסמלת את המוצרים התחליפים שנכנסו לשוק. אפרט על התהליך, בסיום הפיתוח מתחילה הפצה תקשורתית של המוצר היוצרת באז סביב המוצר ומעלה את מספר הלקוחות והמכירות. לאחר מכן, כעבור זמן וכניסת מוצרים מתחרים לשוק, חלה ירידה חדה במכירות. 
בנוסף המודל מתאר את הלקוחותהקונים - הראשונים הם המחדשים, הלקוחות שמוכנים לקחת סיכון וצמאים להתנסות. אחריהם קבוצת המאמצים המקדימים, גם הם מאמצים את המוצר בשלב מקדים יחסית. אחריהם קבוצת הרוב המקדים- רוב הלקוחות שמאמצים את המוצר לאחר שקראו חוות דעת של המקדימים להם. אחריהם קבוצת הרוב המאוחר, שמאופיינים בהססנות ולבסוף קבוצת המשתהים, אנשים המפחדים משינויים ומעדיפים את המוצר הישן והמוכר. הם אינם קהל היעד העיקרי של המוצר ואין לדעת אם יאמצו אותו כלל.



0 תגובות
פוסט מספר 7
11/05/2017 18:11
תום בנוליאל
1. מיקור המונים הוא הפניה של ביצוע משימה, אשר לרוב היו מתבצעות על ידי עובדי חברה או ארגון, לביצוע על ידי קהל גדול ("המונים"). כך, למשל, במקום להעסיק מעצב גרפי לצורך ביצוע משימת עיצוב גרפי, יכולה חברה להציע את המשימה לקהל הרחב ולהעניק תשלום למבצע המשימה באופן הטוב ביותר. 
התחום שבו אני הייתי נעזרת במיקור המונים בפיוח רובוטים חדשים הוא בשלב האפיון, לפני הפיתוח עצמו. טרם תחילת הפיתוח יש שלב שבו צריך לאפיין את המוצר - לפרוט את כל הדרישות שהמוצר צריך למלא ובהתאם לפתח את הפונקציות הללו. את הדרישות הללו ניתן לאסוף מעובדי החברה, וגם מהציבור הרחב שיכול לתת רעיונות לא פחות טובים מעובדי החברה הרלוונטים לפרויקט. 

2. בכדי לבצע תחזית לגביי סיכויי ההצלחה של שלושה מוצרים המיועדים לצאת לשוק הייתי בוחרת להשתמש בדירוג באמצעות אסימונים. חוכמת ההמונים יכול לשמש כלי חזק מאוד לחזות הצלחה וביקוש בשוק, על ידי לקיחת מדגם מייצג של החברה שיביע את הדעה הרווחת בשוק. שקלול דעות ההמונים יביא לדיוק כמעט מקסימלי לגבי תחזית הצלחת המוצר בשוק, יותר מאשר מומחה שהחברה תעסיק. שיטת האסימונים מחייבת את הנשאלים לחלק את המשאבים אשר קיבלו בצורה המיטבית בעיניהם, כאשר אם נגלה מגמה כלשהי המעידה שרוב הנבדקים בחרו להשקיע משאבים רבים במוצר אחד מהשלוש נצפה לסיכויי הצלחה גבוהים לו בעתיד.

3. מימון המונים היא שיטה פיננסית למימון מיזמים, עסקים וארגונים המבוססת על כסף שמושקע או נתרם על ידי מספר רב של אנשים פרטיים. מימון המונים משמש לקידום מגוון של מטרות, כגון תמיכה באמנים המבקשים סיוע מאוהדיהם, מימון חברות הזנק ופרויקטים עסקיים, קמפיינים פוליטיים, התמודדות עם מצבי חירום ואסון ועוד. לשיטה זו יתרונות רבים, היא מאפשרת לרעיונות טובים, שלא היו עוברים את המסננת השגרתית של בעלי הון, לפרוץ ולהשיג מימון באמצעות שימוש בחוכמת המונים. מנגד קיימים גם חסרונות. ראשית, עומדת הדרישה מהיזם לחשוף את הרעיון שלו בשלב התחלתי. חשיפה זו מעמידה את היזם בסיכון לכך שהרעיון שלו יועתק ויפותח לשלב מתקדם יותר על ידי מתחרים בעלי מימון יציב יותר. שנית, בפניה להמונים טמון סיכון של אובדן בסבך הפתלתל של חוקי ניירות הערך השונים, מכיוון שפנייה לקבלת השקעות מהציבור הרחב היא לרוב בלתי חוקית, אלא אם כן האפשרות הוגשה בשיתוף עם רגולטור ניירות הערך המתאים. בנוסף, מימון המונים יכול לשמש כסכום התחלתי מאוד למימון סטארטאפ, שכן הדרך אחרי כן ארוכה גם כן.
0 תגובות
פוסט מספר 6
03/05/2017 13:34
תום בנוליאל

בתחום שימור הידע בארגונים קיימות מספר בעיות בכל נושא המשכיות הידע. כבר ציינתי בעבר את חשיבות ניהול הידע בארגון ושימורו, אך שימור הידע מתפרש לאורך תקופות ארוכות מאוד. סיבה עיקרית לבעיה בהמשכיות שימור הידע היא עובדים שעוזבים את הארגון לאחר תקופה ארוכה. "אין חכם כבעל ניסיון" הוא פתגם מאוד רלוונטי בנושא מפני שעובדים בארגון זמן רב רוכשים ידע רב, לומדים לקחים מתהליכים שונים ומתקריות שהיו להם בעבר בארגון לומדים מזה ומממשים את הלקחים בעתיד. לכן, עובד שעוזב ארגון לאחר זמן רב לוקח איתו ידע חשוב מאוד להתנהלות הארגון. סיבה נוספת לבעייתיות בשימור ידע היא החלפת מבנה ארגוני או טכנולוגיות לשימור הידע. 

בעיות נוספות בהמשכיות ידע בארגונים הן אי הכרה בבעיה ולכן העובדים לא דואגים להמשכיות הידע, עומס וחוסר בזמן או משאבים, וכדאיות אישית. הכוונה היא שעובד שנדרש לתעד את הידע שצבר במרוצת הזמן לא ירצה לעשות זאת מפני שזהו תהליך שלוקח זמן יקר והתרומה היא לארגון כולו ולאו דווקא תרומה אישית לאותו עובד. כמו כן, עובדים בארגון כלשהו נשאבים למשימות היומיום, לכיבוי שרפות, לפרויקטים שוטפים וקיימת בעיה תפישתית שיש צורך לפנות זמן לשימור הידע, בגלל חוסר בזמן או משאבים.

קיימים מספר פתרונות לבעיות הנ"ל. ראשית, יש להציף את הבעיה ולהעלות אותה למודעות כלל העובדים ע"י הצגת סטטיסטיקות של עזיבת עובדים והשפעת העזיבה על הארגון. ברגע שהעובדים יבינו את חשיבות הנושא אלו יבחינו בבעיה ויטפלו בה. שנית, יש להסביר לעובדים שתהליך זה אמנם לוקח זמן אך הוא יביא לחיסכון גדול בהרבה בעתיד. ולבסוף, יש להסביר לעובד המתעד בעת עבודתו את היתרונות שבכך, להדגיש כמה תיעוד הידע אפקטיבי, ולהביע הערכה והוקרה שתעודד את העובד לעשות זאת. 

מעבר למניעת איבוד הידע, ניהול ההמשכיות מביא עימו יתרונות רבים. הוא משפר את קבלת ההחלטות של העובדים הותקים והחדשים, מסייע לעובד להבחין בין עיקר לטפל בעבודתו, מקצר את זמן קליטת העובדים החדשים ומשפר את מקצועיותם. כל אלו משפרים את ביצועי הארגון ומגדילים את היתרון העסקי שלו. 

לסיכום, בעיית המשכיות הידע היא בעיה נפוצה בארגונים רבים שחלקם אפילו לא מודעים לקיומה. לעיתים על אף המודעות לבעיה, לא מושקעים המשאבים הנדרשים לפתרונה, ולא דואגים לשימור הידע גם לאחר עזיבת בעלי הידע. חשוב לזכור כי במרבית הפעמים המשאבים שנאלץ להשקיע בהמשכיות הידע יחסכו משאבים רבים יותר בעתיד, לכן יש לשים לב לנושא ולהתייחס אליו בכובד ראש.


http://www.kmrom.com/Site/Articles/ViewArticle.aspx?ArticleID=1729

0 תגובות
פוסט מספר 5
25/04/2017 21:55
תום בנוליאל

שאלה 1

OCR - Optical Character Recognition הינה טכנולוגיה המאפשרת זיהוי תווים אופטים. טכנולוגיה זו מנתחת את התמונה הנסרקת לקוד המזוהה על ידי מחשב. הטכנולוגיה עוזרת באחזור דואר מודפס ובטיפול בדואר אלקטרוני על ידי הקלה בתהליך חיפוש במסמכים. עוד התוכנה עוזרת להמיר קבצי PDF לקבצי WORD בצורה מהירה, סידור מחדש של תוכן הקובץ, עיצוב מותאם ועוד.



שאלה 2

שילוב מסמכים דיגיטליים בזרימות עבודה הוא הליך חשוב מאוד להתנהלות ארגון. זרימת עבודה הינה פעולה בה משורשרות פעולות המתבצעות על ידי מספר גורמים שונים בחברה אשר כל תהליך תלוי באחר. שילוב מסמכים דיגיטלים מעניק יעילות וזירוז תהליכים בחברה, וכך נוצר חיסכון במשאבים. שימוש במסמכים דיגיטלים מאפשר ניהול ידע יעיל, בטוח ונכון על ידי תיעוד מסודר והימנעות מכפילות מידע.


שאלה 3

הגירת תכנים היא תהליך בו ארגון שומר את המידע של המערכת שלו במבר בין מערכות. המידע שיש ברשות הארגון הוא הנכס היקר ביותר שלו וכל שמירה ותיעוד הם המפתח להצלחה עתידית. כיום, הרוב המוחלט של הארגונים שומר את המידע שברשותו בצורה ממוחשת, זאת על מנת לשמור על אבטחת המידע ושימור ותיעוד טוב יותר. חשוב להקפיד על תהליך ההגירה בצורה מסודרת, מדויקת ומוקפדת, מפני שזו תבטיח להצלחת הארגון תוך למידת לקחים תוך כדי תנועה ועבודה בצורה מסודרת ויעילה.

שאלה 4

1. לטענתי, כל ארגון צריך לשמור את כל תכתובות המיילים ולא רק את הצרופות. ההתנהלות בכל ארגון כיום מתנהל דרך המיילים בעיקרו, לכן בתכתובות במייל נמצא מידע חשוב וחיוני להתנהלות הארגון. בנוסף, קובץ מצורף לבדו לעיתים לא מספיק להבין את סיבת שליחת הקובץ, האם זהו קובץ מעודכן או דרוש תיקון, לאיזה תהליך בארגון הקובץ משויך ועוד.

2. לדעתי האנשים האחראים על שירת המיילים בארגון אלו אותם אנשים האמונים על ניהול הידע במערכת או על ניהול מערכת המידע. מצופה מאנשים אלו לוודא ששמירת המיילים מתבצעת באופן אוטומטי ומסודר, להיות זמינים לתיקון בעיות ומעקב שוטף אחר התהליך.

0 תגובות
פוסט מספר 4
18/04/2017 21:13
תום בנוליאל
שאלה 1

במסמך "הפקת לקחים בארגונים גדולים" מתוארת תכונה חשובה חתירה למצוינות שהיא המפתח העיקרי להפקת לקחים. חוקרים הגיעו למסקנה שכדי לשרוד חייב אדם להצטיין במעשיו, וכך גם כל ארגון. אך לעיתים החתירה למצוינות יוצרת אפקטים שלילים כלומר, כאשר אנשים וארגונים פועלים באופן הרסני לעיתים. צהובונים מגיעים לרמת חיטוט, שדרני רדיו ומנחי תוכניות טלוויזיה המציגים תוכן רדוד ביוצר כדי להשיג רייטינג גבוה, ועוד דוגמאות רבות אחרות.
מבקר המדינה ציין ביקורת על צה"ל הידוע כארגון לוחמני שתמיד מחנך את חייליו לשאוף למצויינות ככל הניתן. על פי דעתי יש לשאוף לאיכות המשימות. אין זה הכרח שלא יהיו טעויות בביצוע המשימות אך החשוב מכל הוא - לא לחזור על אותה טעות פעמים, וזו על ידי הפקת לקחים.
בצה"ל בכל תקרית יש לבצע תחקיר אירוע מיד עם סיומה. בכדי שתחקיר יהיה יעיל ומלמד, יש לבצע מיד בסיום האירוע את התחקיר וכך כשכל המקרה טרי לכל הרלוונטים בזיכרון, התחקיר יהיה משמעותי בהרבה. מדו"ח מבקר המדינה: "עוד הוזכר כי ב-2012 בחן מבקר צה"ל, אילן הררי, את נושא התחקירים. הוא מצא ליקויים רבים באופן עריכת התחקיר הפנימי בצבא, וכן ליקויים בדיווח בזמן אמת על אירועים." כך גם על פי מסמך הפקת לקחים בארגונים גדולים בו מצוין כי רצוי לתחקר פעולה מיד עם סיומה.
דבר נוסף שמתואר במסמך הוא שהתחקיר צריך להתבצע על ידי רמה ממונה של הפונקציה המובילה את הפעילות. בדו"ח מבקר המדינה קיימת ביקורת על המפקדים המנהלים את התחקירים. מדו"ח מבקר המדינה: "כי מפקדים מעדיפים לא פעם שלא לתחקר אירועים, או לא להפיץ תחקיר כתוב, וכי "הדבר מלמד על חוסר ההפנמה של התרבות הארגונית אותה ביקשת לייצר באמצעות עריכת תחקירים בצה"ל. אין למידה, אין הטמעה, ואין הקפדה על איכות התחקיר"."
הציתות הנ"ל גם מתקשר לכתוב במסמך שהממונה על התחקיר נאלץ לעיתים לחשוף את עצמו ולהסביר את מחדליו. ניתן להבין כי מפקדי צה"ל כשעושים טעויות לא ישמחו לפרסם תחקיר המכיל ביקורת עצמית.
בשביל שארגון יוכל להשתפר באופן כללי יותר ויותר הוא צריך לשמור על תרבות של למידה מטעויות, הפקת לקחים, הבנת שגיאות על מנת שהוא יוכל לשפר את עצמו כארגון באופן פרטני ובאופן ציבורי ולהפוך להיות יותר טוב ויעיל.

שאלה 2
לדעתי טרם העונש יש לתחקר את האירוע במלואו. יש לבדוק האם ניתוק הגלאי הייתה פעולה שכיחה בקרב המפעילים או שמא על פי תקנון אסור לנתק את הגלאי כלל. יש לבדוק ולתשאל את כלל המפעילים מהן דרכי הפעולה במקרה כזה. מתחקיר האירוע יש להסיק מסקנה כללית ככל הניתן ולפרסם אותה לכל המפעילים במעמד רשמי על מנת שיבינו את חומרת העניין. לטענתי, עונש מיידי יכול לגרום למפעילים לא לדווח או לומר אמת במקרה הבא וזה יפריע לאותו ארגון להפיק לקחים מאירועים וכך לצמוח ולהשתפר בהמשך.

0 תגובות
פוסט מספר 3
02/04/2017 18:48
תום בנוליאל

1. השאלה למי שייך המידע בלינקדאין של עובד החברה היא שאלה מורכבת. לאחר שקראתי את שני הטיעונים של שני הצדדים הבנתי מספר דברים. מחד, אני מאמינה כי לכל עובד בתחום משאבי האנוש יש פרופיל באתר. לינקדאין הוא כלי חשוב בתחום שיכול לעזור לכל עובד בתחום משאבי האנוש. הפרופיל מנוהל על ידי העובד ורשום על שמו הפרטי. כל משתמש המתחבר לפרופיל של אדם מסוים אכן מחבר אליו באופן אישי. 
ומאידך, העבודה עם כלי זה נעשית במסגרת שעות העבודה ומשימות של החברה. התחברות משתמשים לפרופיל של עובדי החברה לאו דווקא מציג התחברות באופן אישי אליהם אלא סיבת ההתחברות היא מתוקף תפקידם בחברה. 
לטענתי, טיעון החברה הוא טיעון חזק יותר. הפעילות בלינקדאין ברובה הייתה במסגרת עבודת החברה וכחלק משעות העבודה עליהן העובדים מקבלים שכר. הפרופיל בתיאור המקרה כנראה היה פרופיל בעל ערך עסקי לחברה, שפותח על ידי עובדת החברה אך שוב, מתוקף תפקידה.
לדעתי, יש להקדים ולמצוא תרופה למכה, ולעגן נושא זה בחוזה מסודר. ש ליצור הסכם כתוב למי הזכויות המלאות על הפרופיל על מנת להסדיר את נושא זה כבר בעת גיוס עובדים לתפקיד. יש להגיע לעמק השווה, ניתן לפתוח פרופיל לינקדאין חדש לעובדים, כך לעובדים יוכלו להיות שני פרופילים - האחד עסקי, והשני אישי. 

2. בהרצאה הוצגו כלים מגוונים ושימושיים לשמירת מסמכים, ניהול מאגרי ידע וקישור בין קבצים שונים. לפני ההרצאה שמעתי על הלינקדאין אבל לא הכרתי את הכלי מקרוב, לא היה לי פרופיל משלי ולא נחשפתי אליו מספיק כדי לדעת איזה כלי שימושי זה. הלינקדאין לדעתי מנצל את היתרונות שיש לרשתות החברתיות להציע וממנף אותן להתדמות עסקית, בעיקר על ידי יצירת קשרים. בימינו אנו, קשרים בעולם העסקים הוא הקלף החזק ביותר להצלחה בתחומך, להשיג משרות חדשות ולהתקדם במעלה הדרגות. לכן הלינקדאין הוא כלי שימושי וחזק בעיני ואני ללא ספק אנצל את יתרונותיו בעקבות הלמידה עליו.
0 תגובות
פוסט מספר 2
26/03/2017 15:52
תום בנוליאל
1. תומס סטיוארט הגה עשרה עקרונות לניהול הון אינטלקטואלי בארגונים. בעקרונות אלו סטיוארט מדבר על ניצול כוח האדם של החברה, מעבר לעבודה השוטפת. על פי העקרונות יש לנהל קבוצות למידה, לזהות את העובדים המוכשרים ולהשקיע בהם כנכס הכי חשוב של החברה. כל זאת מתקשר לנושא ניהול הידע שיש לשמר, להשקיע וללמוד אותו בכל ארגון. אמנם הנכסים המוחשיים הם אלו שהכי קל לנהל, אבל אלו לא עוזרים ללקוחות.
תומס מציין שמידע הוא נכס לא פחות חשוב מנכסים מוחשיים לכל ארגון.
לסיכום, על פי תומס סטיוארט ניהול ידע נכון בארגון ממקסם את רווחיו ונכסיו. הארגון יהפוך ליעיל ואפקטיבי יותר גם עבור עובדי הארגון ובעיקר עבור לקוחותיו, וכך אותו ארגון ישמור על מוניטין גבוהה בקרב לקוחותיו.


2. תחילה יש לרתום את כל הארגון למיזם ניהול הידע. קבוצת המיזם לדעתי צריכה לכלול נציג מכל תחום מפני שיש ידע בכל מחלקה או תחום שחשוב לשמרו לנהלו כשורה. מנהל הידע הארגוני צריך להגיע ממחלקת הפיתוח מפני שהעסק עליו מדובר עוסק בפיתוח וייצור מכונות. אגף הפיתוח מנחה את אגף הייצור לדרך פעולתו לכן המנצח על המיזם צריך להיות ממחלקת הפיתוח. 
0 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »