עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
יולי 2014  (1)
בשבילי ורק בשבילי
01/07/2014 02:15
לאמשנה
החלטתי להתחיל לכתוב בלוג כי אני צריך מקום חופשי להקיא בו את כל מה שקורה ועובר אצלי בראש. אני מבקש ממי שלא יימצא חן בעיניו הדברים שאני אכתוב, לא להגיב ולתת לי את המקום שלי, תודה.

קשה לי ברגע זה. לא באופן כללי בחיים, אני דווקא בתקופה די טובה עכשיו כשהשתחררתי, אבל הלילה.
הלילה הזה כל כך טעון מבחינתי. אני יושב וקורא דברים שבחור שאני לא מכיר הרבה זמן אבל הוא יקר לליבי כותב על האשפוז שלו במוסד פסיכיאטרי וחתיכה אחרי חתיכה הלב שלי נשבר, ואין דבר שאני יכול לעשות, אין לי יד להושיט לו, אין לי חיבוק להביא לו, כלום...

ואני קורא את מה שכולם כותבים על הנערים שמתו ועוד חתיכות מהלב שלי צונחות ומתרסקות. מתרסקות מהשנאה, מהטיפשות, מהאלימות ומכאב אמיתי ועמוק שכולנו חלק, ערבים ויהודים ושאר העמים שפה, מהמציאות האיומה והנוראה.

ואני קורא דברים שבחורה טרנסית כתבה על האירוע ופעם אחר פעם אנשים פונים אליה בלשון זכר, אותם אנשים שוב ושוב, וכבר כמעט לא נשאר לי מה שיישבר. זה לא מצחיק, זה לא בסדר, זה לא לגיטימי! זה מדכא, זה מגעיל, זה גורם לאנשיםות לא לרצות להיות חלק מהעולם וזה גורם לי לא לרצות להיות חלק מהעולם.

עולם מכוער, עולם עצוב, עולם שאנשים עושים בו יותר רע מטוב.

וכל מה שאני רוצה הלילה זה לבכות, לא ב אלי לראות חברים, לא בא לי לצופת בטלוויזיה, או לקרוא או לאונן, רק לבכות בכי שישטוף את כל העולם וינקה אותו מכל הזבל שיש בו, מכל הזוהמה והחטא.


ואני רוצה לדבר עם מישהו, ואין לי עם מי, אין לי בן אדם שאני יכול להשבר בידיים שלו ושהוא יוכל לעזור ל להשאר בחתיכה אחת ואין לי מי שיאהב אותי, פשוט אין
0 תגובות