עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

סיפור בהמשכים שעוסק בבחורה בת 14 בשם מרים,והיא מגיעה לבית ספר חדש ובו היא מכירה חברות חדשות,מתאהבת בבנים ועוברת דרמות חדשות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
פרק 3-כן,זה נגמר!!?
11/09/2012 20:26
חיים של מתבגרים-סיפור בהמשכים
"הוא עשה מה" שאלתי במופתעות ובכעס "כן,הוא נישק מישהי אחרת ושאל אותה עם היא מקנא" דנה אמרה והסתכלה על המסדרון בחיפוש אחרי ויקה שבכתה,"ויקה,אל תבכי עומר לא שווה את זה" אמרתי וחיבקתי חזק את ויקה בכתה בלי הפסקה,מעבר לכתף ראיתי את עומר יורד במדרגות ומסתכל עליי ועל ויקה,הסתכלתי עליו בכעס ורציתי פשוט להרוג אותו.
איך שהצלצול צלצל אני,דנה וויקה רצנו לאולם הספורט,ובשיעור רצנו צחקנו ושכחנו מעומר.
איך שיצאתי מבית הספר הרגשתי שמישהו תופס בידי ולא משחרר הסתובבתי וראיתי את עומר "מה אתה רוצה?"
שאלתי ושילבתי ידיים "את כועסת עליי?" הוא שאל והסתכל עליי כמו כלבלב מסכן "לא יודעת,אולי" אמרתי בציניות "זה בגלל מה שעשיתי לויקה" "כן אתה פגעת בחברה שלי" אמרתי ולקחתי נשימה אחת ארוכה,"אז זה אומר שאין בינינו כלום?"הוא שאל "לא היה ולא יהיה" אמרתי והסתובבתי ללכת אבל הוא תפס בידי.
"יש כאן בעיה?" מיכאל הגיח משום מקום ושיחרר את ידי מידו של עומר "לא,רק הבהרנו משהו על משו שהוא עשה לויקה" אמרתי והרגשתי את ידו של מיכאל מחזיק בידי "טוב,אז ביי" עומר אמר ועלה על הסקייט שלו.
"תודה שבאתה" אמרתיושילבתי את ידי בידו בזמן שהוא ליווה אותי לתחנת אוטובוס "זה בסדר,זה נראה כאילו הוא מציק לך" מיכאל אמר "פשוט לפני כמה ימים דיברנו והוא לא הבין אותי נכון" אמרתי ונעמדתי בתחנת אוטובוס.
האוטובוס הגיע ונישקתי את מיכאל ועליתי לאוטובוס ואז מיכאל עלה אחרי "מה אתה עושה?" שאלתי "מלווה אותך הביתה" הוא אמר ונעמד לידי כשידו על כתפי.
1 תגובות
פרק 2-דנה לא תסלח לי על זה
10/09/2012 19:36
חיים של מתבגרים-סיפור בהמשכים

"היייי" ויקה צעקה ורצה לעברי וחיבקה אותי חזק עד שלא יכולתי לנשום,"הי" עניתי בכל חנוק ושאפתי אוויר כמה שיותר,"בואי" היא אמרה וסחבה אותי אל הכיתה.

כשנכנסנו לכיתה כולם עמדו ודיברו ברעש,מיכאל זה שדנה היתה מאוהבת בו ישב כהרגלו והסתכל עליי וחייך,החזרתי לו חיוך ואז דנה ניגשה אליי ואמרה "הי" החיוך של מיכאל ירד ודנה נתנה לי חיבוק "בואי נצא" היא אמרה "רגע" אמרתי וזרקתי את התיק על השולחן שלי ויצאתי עם דנה וויקה אחוצה.

התיישבנו על הספסל שהיה בפטיו הענקי של בית הספר וויקה התיצבה על רגליה ועמדה עם הגב אל הכניסה לפטיו "אמג,אמג הנה עומר" היא לחשה וסימנה עם הראש אל עומר שעמד בכניסה עם חבריו והסתכל אלינו,"לאיזה מגמה הוא עבר?" שאלתי "לתיאטרון נדמה לי,למה את רוצה גם לעבור לשם" אמרה דנה והרימה את הגבות שלה ודחפה את המרפק שלה בבטן שלי "לא" אמרתי "טוב,אני משנה נושא" ויקה אמרה.

 

לאחר שהצלצול צלצל  כמה פעמים והמורות דיברו ודיברו הגיע סוף היום,ניגשתי אל הלוקר לשים את הספרים שלי ואיך שפתחתי אותו נפל ממנו פתק,שמתי את הספרים ופתחתי את הפתק היה כתוב שם:

'תפגשי אותי בסוף היום בפטיו,מ'

"את באה?"דנה שאלה אותי "אה,כן רגע,אני צריכה לשירותים" אמרתי,הלכתי אל הפטיו לראות אם עומר כתב לי אותו לומרות שהוא לא מתחיל ב-מ.

היה שם מישהו גבוהה יותר ממני עם שיער חום וכובעNY סגול.

"מיכאל?" שאלתי ואז הוא הסתובב וזה באמת היה הוא,"מה רצית?" שאלתי והסתכלתי בעיניו החומות,הוא לא ענה,רק נישק אותי נשיקה ארוכה.

התרחקתי ממנו קצת ואמרתי "אנחנו לא יכולים."

"את יודעת שאני לא באמת אוהב את דנה" הוא ועדיין מחזיק אותי קרוב אליו,"אבל אני חברה שלה" אמרתי וברחתי משם.

כל אחר הצהריים לא יכולתי להפסיק לחשוב על אותה הנשיקה,אהבתי אותה אבל מצד שני דנה היתה מאוהבת במיכאל והיא היתה חברה טובה שלי.

הטלפון צלצל שלוש צלצולים ארוכים עד שעניתי "הלו,מיכאל חשבתי על זה ו..אני בסדר עם זה" "תפגשי אותי בפארק"הוא אמר וניתק.

"מיכאל" צעקתי ונופפתי לו,רצתי אליו וקפתי עליו ונתתי לו נשיקה.

1 תגובות
פרק 1-סקייטרים הם חתיכים
07/09/2012 21:31
חיים של מתבגרים-סיפור בהמשכים

"סעי לבד הביתה" אמא שלי אמרה "אני יכולה לחכות" אמרתי בקול חנוק "לא תסעי באוטובוס,אבא שלך מתעכב"

אמרה אמא שלי בקול עצבני "ביי" אמרתי וניתקתי את השיחה,ניסיתי לשכנע את עצמי שלא לבכות כי אחרי כל שיחת טלפון כזאת עם אמא שלי הייתי מתעצבנת ובוכה,אני פשוט רוצה שההורים שלי יבינו אותי!

אז הדמעות הפסיקו ואני מתקדמת בשביל שהוביל מבית הספר החדש שלי אל רחבת הכיכר הגדולה,חיפשתי בטלפון שלי בעצבנות את שירן החברה הכי טובה שלי ורציתי לשאול אותה עם היא סיימה את בית הספר כי היא היתה בבית ספר אחר,אה רגע נכון היא לא לומדת בימי שישי והיא נסעה לאבא שלה,נשפתי בעצבנות והסתכלתי מסביבי ראיתי שמאחורי יש ילדה מכיתה ז' שניסתה לרכוב על סקייטבורד אבל רואים שהיא לא יודעת ומלפני בכיכר נמצאו כמה בנים סקייטרים שעשו כל מיני פעלולים על סקייט,זיהיתי משם את גיא שהיה איתי במגמת האומנות וגם את עומר שויקה חברה שלי מבית הספר הזה היתה מאוהבת בו אז היא כל הזמן חפרה לי ולדנה עוד חברה שלי מבית הספר הזה.

"תיזהרי" אמר עומר וחלף מולי על הסקייט שלו אבל התעלמתי והמשכתי ללכת,"לאן את הולכת בחום הזה?" הוא שאל "לתחנת אוטובוס" עניתי "רוצה לנסוע על הסקייט עד לתחנה?" הוא שאל וירד מהסקייט והתחיל ללכת קרוב אליי ככה שידו התכחה בשלי ויכולתי להריח את הריח המתוק שלו "ואז מה?וחוץ מזה אני לא כל כך טובה פעם אחרונה שניסיתי כמעט שברתי את הראש" אמרתי והוא חייך את החיוך הדבילי והחמוד שלו,הוא חטף במהירות את התיק  שלי והתחיל שוב לנסוע על הסקייט,"אז את תלכי ואני ייסע" הוא אמר, צחקקתי והסתכלתי עליו איך שהוא נוסע לעבר כיוון התחנה "זה לא הוגן" צעקתי הוא זרק את התיק שלי על הספסל ונסע אליי,הוא נעצר בדיוק מולי וירד מהסקייט "תעלי" הוא אמר "לא" אמרתי "קדימה אני מחזיק אותך" הוא אמר והחזיק בידיים שלי עליתי על הסקייט "טוב אז תשימי רגל אחת על אמצע הסקייט ואם הרגל השנייה תדחפי אותך,ואז תשימי אותה מלפני או מאחרי הרגל השניה" הוא אמר והסתכל עליי ושוב חייך והפעם שמתי לב לעיני השקד הקטנות שלו שהיו מוסתרות קצת מתחת לפוני השחור שלו,התחלתי לנסוע על הסקייט כמו שעומר הסביר לי.

הגעתי עד לספסל שעליו היה התיק שלי,"ייאי הרגע נסעתי על סקייטבורד" אמרתי והתחלתי לנסוע בחזרה אל עומר שעמד כמה מטרים ממני,נסעתי במהירות ולא יכולתי לעצור אבל עומר עצר אותי וכמעט נפלנו אחד על השני.

זה היה מאחד הרגעים האלה של שתיקה עד שמישהו אומר משהו "האוטובוס שלך" הוא אמר "תודה" אמרתי במהירות ונתנו זה לזה חיבוק שנמשך כמה שניות ולא רציתי שהחיבוק יסתיים,מגע גופו היה חמים וידיו היו גדולות ונעימות "ביי" אמרתי ורצתי לאוטובוס,העברתי את הכרטיס באוטובוסוהסתכלתי מהחלון וראיתי את עומר מנופף לי,

עברתי לסוף האוטובוס והתיישבתי במושב הפנוי ולא הפסקתי לחייך.

1 תגובות