עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
ערב יום השואה 2014
27/04/2014 22:25
tai

מעל 70 השנים עברו והאדם כטבולה ראסה. מאום לא למדנו?


בהולכי לעת ערב בין דוכני שוק התקווה שכבר החלו מקפלים שולחנם, נקלעתיבעל כורחי לוויכוח בין שני מוכרים לקונה. אישה שחורה, פליטה ככל הנראה כרוב פוקדיהרחוב הזה, מחזיקה תינוקת עטופה בשמיכות בידיה, נלחמת בשני גברים בגופיות שחטפוממנה את שקיות המצרכים שרכשה. מתגרים בה, החלו מקרבים את השקיות אליה ולכששלחה ידהלקחתם, משכו אותן ממנה בקריאות בוז ולעג. הבטתי בהם דקה או שתיים, קפואה במקומיכמסרבת להאמין. "כל הסודנים גנבים" הכריעו המוכרים כשופטי בית דין עליון,צוחקים ומתגרים. בטון אלים ומתנשא הטיחו בה "למה את גונבת?". האישה, חסרתאונים, הפצירה בהם "לא גנבתי" ושוב ניסתה לקחת את השקיות, ללא הצלחה. המשכתילעמוד עוד שעה קלה להביט בנעשה, להבין. אך לשווא. אין צורך להבין, הזדעק ליבי.ניגשתי אליהם, רועדת מבפנים, אך מפגינה שליטה ונחישות. עטיתי על עצמי את החיוך הכיקורן שלי ופניתי לאחד המוכרים. שאלתי אותו "מה קרה?", והלה, שהבין כיאיני מהווה סכנה ענה שהאישה גנבה ממנו. העפתי מבט מהיר אל האישה והתינוקת העטופהבידיה. שאלתי אותו כמה היא חייבת לו והוא ענה מבלי לטעות "12 שקל".


טעיתי בחושבי שבריונות כזו נגוזה מהעולם ביום בו היטלר נפח את נשמתו(באם הייתה כזו), ואחרון הנאצים החזירה לשטן. 70 שנה עברו ולא למדנו דבר. כמה אירוני שזה קרה דווקא היום.


פניתי לדרכי כשההבנה הזו מצמררת את נשמתי ומינוס 12 שקל בארנק.

0 תגובות