עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
חברים
אשת הזאב
נושאים
smile  (1)
דיכאון  (1)
הבנה  (1)
היי  (1)
התחלה  (1)
חיוך  (1)
חיים  (1)
עצב  (1)
עצות  (1)
פוסט ראשונה  (1)
שיער אדום  (1)
תקווה  (1)
היי
24/02/2014 17:58
אמה
היי, התחלה, פוסט ראשונה
היי 
אז... אני אמה ופתחתי את הבלוג כי אין לי יומן , ואני גם לא מתכוונת לכתוב אחד ... אני יודעת שלאף אחד לא באמת אכפת מהבעיות שלי.
אז חשבתי שאולי לאנשים אחרים, שלא מכירים אותי יהיה אכפת ויוכלו להקשיב ולעזור 

אני לא קטנה ואני לא מצפה שיהיו לי מיליוני כניסות אבל גם רק איש אחד שנכנס ורואה זה כבר טוב... :D
למי שמעוניין לדעת עליי דבר אחד או שניים אז הנה 
אני בת 14 
יש לי שיער בלונדיני ועיינים כחולות וזה לא כזה כיף כמו שזה נשמע אבל שוב... לאף אחד לא באמת אכפת 
אני לומדת בבית ספר ציבורי (כמובן) מעצבן עם מנהלת ששונאת אותי 
ויש לי מלא חברות טובות אבל אני אף פעם לא מרגישה שאני יכולה לספר להם הכל כי הם ישפטו אותי ....

אז זהו, מקווה שהתעניינתם ותשארו לעוד 
7 תגובות
קמפיין :D
25/02/2014 10:32
אמה
smile, חיוך, תקווה
כמו שכתבתי פעם קודמת, אני רואה מלא אנשים מדוכאים פה ( זאת אומרת שזה לא רק אני ...) 
אז מצאתי תמונה ממש יפה בעיניי שאומרת הרבה 
והחלטתי לעשות כזה קמפיין 
אני תולה שלטים כאלה שהכנתי בעצמי בכל מיני מקומות ליד הבית שלי 
אני יודעת שזה פתטי אבל זה גורם לי להרגיש יותר טוב משום מה 
בקיצור חשבתי להראות את התמונה 
אם תרצו אני ממליצה לכם גם לתלות אותה 
בחדר בבית או ברחוב סתם כמודעה 
אנשים עוברים ורואים שעוד לא איבדנו תקווה ;)
3 תגובות
דיכאון
24/02/2014 22:45
אמה
דיכאון, שיער אדום, עצב, הבנה, חיים
אוקיי 
אז מלא אנשים פה כותבים דברים נוראיים כמו למות ולמה הם לא אוהבים את החיים וזה מחזיר אותי לזמן שרציתי להיתאבד
בוא נאמר שאם היה לי את האומץ הייתי מתה ממזמן 
אני מפחדת מסכינים, מכדורים, מכמעט כל דבר 
אבל אם רק היה לי האומץ הייתי שמה קץ לחיים שלי כבר ממזמן 
תמיד הרגשתי שונה אבל לא במובן טוב, לקח לי שנים למצוא חברים אבל בסוף מצאתי ובכל זאת אני מרגישה שונה ולא שייכת לכלום 
אני מרגישה כאילו אני יחידה שיש לה אומץ לעמוד על שלה אבל אז איכשהו אם זה לא ההנהלה של בית ספר או של כל דבר אחר אז זה ההורים שמוכיחים לי שאין לי מה לעשות ושאני חייבת להיות כמו כולם.
מאז שהייתי קטנה הייתי עם אחרים והרגשתי שכולם שופטים אותי במבטים שלהם וניסיתי להיות כמוהם 
כשהגעתי לכיתה ז' בבית ספר חדש הבנתי שאני לא צריכה להיות שונה ושאני יכולה להיות מי שאני,
אני יודעת שזה ישמע מוזר אבל כן אני מוזרה מה לעשות, אז יום אחד החלטתי שאני רוצה לצבוע את השיער שלי באדום 
ואיכשהו אמא שלי הרשתה לי, אז בדקתי בתקנון בית ספר אם הכל מותר כי זה היה התנאי של אמא שלי והיה כתוב שאסור צבעים חריגים אז החלטתי ללכת למורה שלי ואמרתי לו שאני מתכוונת לצבוע את השיער שלי באדום, והוא אמר לי שאני לא -,- כן הוא מעצבן . אז אמרתי לו שצבע אדום לא נחשב חריג ושזה סובייקטיבי ויש מלא נשים עם שיער אדום .... 
ואז הגעתי הביתה וסיפרתי לאמא ואבא שלי שאני ממש מרוצה מה"דיון" שניהלתי עם המורה שלי וזה היום ששינה את הנקודת מבט שלי על החיים .... 
ההורים שלי הסבירו לי שאני במסגרת וכל החיים זה מסגרות ושאני יכולה לצבוע אתת השיער שאני יגדל אבל ככה אנשים פחות יעריכו אותי ולא ייקבלו אותי בחברה 
ומאז אני בדיכאון ורק רוצה לסיים את החיים כי מה שווה חיים אם אתה לא נהנה מהם בדרך שלך הא ?

סורי על החפירה ולילה טוב לכולם 
5 תגובות
ערב טוב
24/02/2014 20:38
אמה
עצות
ערב טוב ,
טוב אז אני חייבת להגיד שאני מזה מתרגשת 
חחחחח אני מרגישה כזה מטומטמת אבל אני מתרגשת 
אחותי וחברה שלה בנות 7 והם רצו לפתוח בלוג אז חיפשתי להם אתרים וזה מה שגרם לי לחשוב על לפתוח בלוג בעצמי 
ואז אמרתי לעצמי שאני סתם חולמת ושאין מצב שמישהו בכלל יראה מה שאני כותבת וכשכתבתי וראיתי שאנשים מגיבים הייתי בשוק חחחח 
אז כן... 
אמ.... משעמם לי אז אם מישהו רוצה אתם יכולים לשאול אותי שאלות ואני יענה או לבקש עצות , מסתבר שאני נותנת עצות טובות :D 




1 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון