עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

היי,
לפני שנה כתבתי סטטוס בפייסבוק ששינה את חיי, בסטטוס הזה ביקשתי מחבריי עזרה במציאת הדבר שהיה חסר לי ורציתי אותו יותר מהכל. בן זוג!
והיום שנה אחרי, הכרתי בזכות אותו פוסט את החבר הכי טוב שלי ובעלי.
הבלוג הזה נועד להגיגים, שאלות, ועצות לכל מי שמתעניין ומרגיש רצון וצורך למצוא זוגיות.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
הסטטוס ששינה את חיי - הסיפור המלא
10/01/2015 16:13
reut
זוגיות, אהבה, חברות, עצות אישיות
לפני שנה כתבתי סטטוס בפייסבוק ששינה את חיי, בסטטוס הזה ביקשתי מחבריי עזרה במציאת הדבר שהיה חסר לי ורציתי אותו יותר מהכל, בן זוג!
הסטטוס נכתב בעקבות אימון אישי למציאת זוגיות שעברתי בתקופה זו, והיה חלק מ״שיעורי הבית״ שהיו לי לאותו שבוע, וזאת לאחר שאני והמאמנת שלי - ענת סלע - הבנו כי אני רוצה לחפש זוגיות מעבר לאתרי ההכרויות הרגילים. 
ועל מנת להגדיל את האפשרויות מעבר לאתרים ערכנו רשימה הכוללת מגוון רחב של דברים אותם ניתן לעשות בנוסף להכרות מתוך אתר. 
אחד הדברים ברשימה היה לכתוב סטטוס הפונה לחברי ולקרובים אלי המבקש לתזכר אותם כי אני מעוניינת ומחפשת זוגיות.
את המשימה הזו היה עלי לבצע עד יום ד׳ 21.11.13, כמובן שאני שכחתי ורק בבוקר אותו יום נזכרתי כי עלי להעלות סטטוס שכזה, ב-3 דק׳ לפני שיצאתי מהבית ליום מלא של עבודה, כתבתי את הסטטוס ששינה את חיי. 
הסטטוס פנה לחברים שלי ובו ביקשתי כי אולי יש מישהו שהם מכירים ויכול להתאים לי, ופשוט שכחו להכיר ביננו. 
ואם הם לא מכירים אז שישתפו את הסטטוס ואולי הוא נמצא שם במרחב הוירטואלי.
שלחתי ל-3 חברות לשמוע את דעתן, ובלילה מאוחר אחרי יום עמוס במיוחד, פירסמתי את הסטטוס על הקיר שלי בפייסבוק הפרטי שלי. 
ופה התחיל משהו לזוז, לפני שהצלחתי להבין מה קורה, הסטטוס הזה קיבל כנפיים, השיתופים והלייקים שהוא צבר היו ממש מעבר לכל ציפייה שלי. 
ובעקבות כך גם הרבה הודעות ופניות בפייסבוק. 
אני לא יודעת לומר כמה הודעות קיבלתי, הן היו מגוונות וכללו הרבה הצעות להכרויות (בחורים שהציעו את עצמם, אנשים שהציעו להכיר לי את החבר/השכן/הקולגה) וגם הרבה מאוד הודעות תמיכה ופרגון. 
לאט לאט התחלתי לעבור על ההודעות, השתדלתי לחזור ולענות לכל הודעה שקיבלתי. 
וכמובן גם להתכתב עם בחורים שעניינו אותי. 
יצאתי עם מספר בודד של בחורים שפנו אלי בעקבות הסטטוס, וכולם לא המשיכו מעבר לדייט שני. 
ואז נתקלתי בהודעה של יוחאי, כיוון שלא היו לנו חברים משותפים עניתי לו שלצערי כרגע נראה לי פחות רלוונטי (התמקדתי באנשים שיש לנו חברים משותפים שיוכלו לתת לי מעט רקע על האדם שמולי), ויוחאי גרם לי להתעניין כשסיפר מה הרקע שלו ושבטח יש לנו חברים משותפים ואנחנו עדיין לא יודעים זאת. 
אחרי כמה ימי התכתבות כיפיים ומשעשעים קבענו להפגש. 
הפגישה הראשונה היתה בירושלים, והיה בה משהו אחר, היה שם קסם כלשהו שגרם לי להבין שזה הגבר של חיי, נכון, אני יודעת שזה נשמע לא הגיוני וקיטשי אבל זאת האמת היה באותו ערב משהו שונה מכל דייט ראשון שהייתי בו. 
סיימנו את הדייט ב-4 בבוקר בכותל.. משם היה נראה כאילו הדרך למעלה מתחילה. יום למחרת באתי לחבר הכי טוב שלי ואמרתי לו ״אתמול יצאתי עם בעלי״. 
ובכן.. זה לא היה כל כך פשוט.. בלשון המעטה. 
יוחאי לא הרגיש כמוני, למרות שהתחושה היתה כאילו הוא בעניין אבל היה משהו שעצר אותו. 
אחרי 5 דייטים נפרדנו, והוא אמר שמבחינתו זה יכול לעבוד רק אם נהיה ידידים טובים. 
כל בחורה אחרת עם כמות תשומת הלב והאפשרויות להכרויות של בחורים חדשים שעמדו בפני, היתה אומרת ״לך חפש״, וגם אני אמרתי.. ואחרי סופש אחד שלא דיברנו, חזרתי בי, כי הבנתי שאולי צריך להמתין ולבנות את הדברים. 
ושעדיין הוא הבחור שאני רוצה. 
במשך חודשיים היינו ידידים טובים, הכי טובים, נפגשים כל הזמן, יוצאים כל הזמן יחד, מבלים שעות על גבי שעות.. ועדיין יוחאי באמירה שהוא לא מרגיש את זה, אין לו קווץ׳ בלב ולכן זה לא יכול להיות יותר מידידות. 
הוא הפציר בי שאצא עם אחרים ולא אמתין לו, וניסיתי, אבל אחרי שני דייטים ידעתי שזה לא הוגן כלפי אותם בחורים כי הלב שלי שייך למישהו אחר.  
אחרי חודשיים כאלו, הבנתי בזכות יוחאי כי ככה זה לא יכול להמשך ושיש צורך להחליט לאן ממשיכים מפה. 
החלטנו שאנחנו זוג, זה היה רגע מיוחד ומכונן במצפה רמון מעל המכתש, שהיה חשוב לי להבהיר כי זה לא לנסות להיות יחד, כי כל זוגיות זה ניסיון, ואם אנחנו יחד אז זה עם כל המשתמע מכך. 
הקשר שלנו ידע עליות ומורדות, הבנתי בצורה חד משמעית שזוגיות זה דבר שדורש השקעה ועבודה משותפת, ולשמחתי היה לי את הפרטנר לצידי. 
החודשים הראשונים שלנו יחד כזוג כללו המוווון זמן משותף, הרבה למידה אחד על השניה, ובעיקר המון פתיחות. 
ועם כל הדברים הללו הבנו שיש לנו התמודדויות שלא כדאי שנעשה אותם לבד, כי פשוט לא הצלחנו לפתור אותן. והבנו שאם אנחנו רוצים שזה יצליח לנו ה״ביחד״ הזה אז צריך עזרה חיצונית ומקצועית של מישהו שיעזור לנו להתמודד עם הקשיים. 
וכך מצאנו את עצמנו בייעוץ זוגי, כן כן, לא נשואים ואפילו יוצאים מעט מאוד זמן, ובכל זאת הבנו שאם זה קשר לחיים אז צריך עכשיו לעבוד על הדברים ולא לדחות כי אחרת לא נוכל להתקדם לשום מקום.
וזאת למרות הכנות והחברות המאוד גדולה שנרקמה ביננו. 
בטיפול הזוגי פתחנו הכל, למרות שכל הדברים עלו ודוברו ביננו בעבר, היה לזה אפקט אחר כשיש גורם נוסף שמקשיב, חושב ונותן דרכים להתמודד עם הסיטואציות והבעיות השונות. 
נתנו דד ליין לסיום הטיפול, בו אנחנו צריכים להבין לאן הקשר הזה הולך, אני ידעתי מה אני רוצה, אבל כמו שאומרים צריך שניים לטנגו. 
התאריך המיועד הגיע, וקיבל הארכה כשהבנו שאנחנו עדיין במקום של התפתחות ועבודה. 
אחרי חצי שנה יחד, ובעזרת העבודה האישית והזוגית שעשינו, עברנו לגור יחד. 
חודש אחרי המעבר יוחאי הציע לי נישואים בערב ראש השנה, בכותל, המקום בו סיימנו את הפגישה הראשונה שלנו... 
גם התקופה לאחר ההצעה היתה תקופה עם המון שמחה ואהבה, אבל גם בה היו מתחים והתמודדויות שדרשו הרבה עבודה זוגית ואישית - הפעם עשינו זאת באופן עצמאי ללא תמיכה חיצונית, כי הכלים כבר היו לנו.
ובחנוכה התחתנו.. 
אין ספק שבשנה הזו למדתי המון, על עצמי, על האדם שאני, האישיות שלי, וכמובן על בן זוגי. ומעל הכל, שצריך להאמין ולעבוד כדי שדברים יקרו.
עם זאת החלטתי לפתוח את הבלוג הזה על מנת לאפשר במה לדבר שמעסיק לא מעט את כולם, זוגיות, ואיך מוצאים אחת כזאת שתהיה טובה תומכת וראויה..
לקחנו על עצמנו שליחות לעזור לכל אותם רווקים ורווקות שמחפשים ומרגישים שנתקעו, נשמח להיות שם עבורם. 
19 תגובות