עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
מרץ 2013  (2)
יולי 2013  (1)
הגיע הזמן ..
18/03/2013 23:18
jolene D S

היי לכל מי שקורא , אם מישו קורא ...


פעם ראשונה שהחלטתי לפרסם משהו , ועוד בבלוג לעיניי כולם .
האמת היא שתמיד התחלתי לכתוב יומנים אבל אף פעם לא התמדתי ותמיד איכשהו מצאתי את עצמי עם 10 יומנים כשבכל אחד מהם 3 דפים כתובים בסך הכל מתקופות שונות של החיים ..

אם לחשוב על זה ברצינות , אני לא מהאנשים שמתמידים ..
אולי עכשיו ההרגשה הזאת של לפרסם מה שחושבים ומרגישים תגרום לי להתמיד בדבר הזה ואני אכתוב פה ..

אני לא הולכת לחשוף את הזהות שלי במהלך הבלוג , אבל הולכת לספר את מה שקורה אצלי .. הרבה פעמיים אומרים לי שאפשר לביים סרטים על החיים שלי אז הנה אני כותבת משו בסיגנון בעצמי ..

את המחשבות , התחושות , הפחדים ..

אולי דווקא זה שאני יודעת שלא יהיה מי שישפוט מרגיע אותי , שלא יהיה מי שיבקר אותי פנים מול פנים אלא רק בכתב מה שעולה באותה השניה .. הרבה יותר קל להתמודד עם זה , בכל זאת זה לא החיים האמיתייים .

קצת על עצמי ? קוראים לי ג'ולין אני בת 19 וניראלי שאת השאר אפשר יהיה להכיר כבר דרך הבלוג ..
אני מאוד מקווה שכל הדבר הזה ילך וגם אם לא יהיה מי שיקרא זה מרגיש טוב קצת להעביר לדף ווירטואלי את מה שקורה בראש .

3 תגובות
מן משחק מחבואים , מחפש מילים ..
18/07/2013 20:11
jolene D S

מלא זמן לא כתבתי .. האמת שהיה המון מה לכתוב ואולי בגלל זה היה קשה להוציא את זה החוצה ..

גם התעסוקה שלי לא נותנת לי כל כך הרבה זמן לכתיבה .

הרבה דברים מעסיקים אותך ואתה פשוט לא יודע אל מה לפנות קודם .

אתה יושב בתוך הכלוב שלך ומקווה שמישו יציל אותך או שתציל את עצמך ,

מתפלל לנס .

והוא לא קורה , הוא לא מגיע .

אתה מסתכל מסביב וכאילו העיר כולה בשלה , לא מזיז לה כלום הכל ממשיך כהרגלו ..

אנשים הולכים קדימה ואחורה נראה כאילו לכולם יש בעיות ודברים שמנסים להשאיר אותם במקום והם בכל זאת זזים , זזים כדי לברוח כדי לשכוח מהדברים האלה שמשאירים אותם מאחור .

לפעמיים בריחה היא הפתרון המושלם הפתרון הכי קל והכי טוב לאותו זמן .

ומה עם הטווח הארוך ?

אם לברוח מזה עכשיו מה יהיה אחר כך ?

נראה כאילו בעיה אחת נפתרת ובעיה אחרת מתחילה .

כאילו גם כשאתה מחליט כבר לברוח אתה לא יודע לאן .

מסתכל על מכוניות חולפות ורוצה לסוע רחוק , כל כך רחוק שאפילו לא תדע איפה אתה .

כל היום הכל מסתובב לך בלופים בראש , אין לך מנוס זה .

אתה חושב על טיולים באמצע הלילה לבד בחשיכה , בדממה הזאת של הלילה .

כשאתה לבד עם עצמך ואלוהים .

המציאות הזאת אפילו לא מאפשרת את זה עם כל האלימות שקיימת בחוץ אתה פתאום כן מרגיש מוגן , בבית .

ושוב מתחיל יום חדש ושוב אתה מרגיש ריקנות , אתה מרגיש לבד ..

ולא משנה בכמה אנשים אתה מוקף אתה לבד פשוט לבד , אין מי שיבין אותך .

קשה להתרגל לזה . בבית הספר תמיד כולם מחייכים אליך וכל הזמן נפגשים , גם אם יש צביעות אתה לא שם לב אליה 

אתה ממשיך בשלך ויש לך המון " חברים " רק פתאום כשאתה מתבגר אז אתה מבין באמת מה קורה ..

מי שמחייך אליך בעצם צוחק עליך ומי שכל כך מתקרב אליך ואתה מחשיב אותו כחבר רק רוצה להתקרב כדי להתקיל אותך ולהוריד אותך למטה .

זה לא עיניין של שעות או ימיים או אפילו חודשים עד שמתרגלים לעיניין הזה .. איך אפשר בעצם להתרגל ? 

כל אחד חיי במעגל שלו ולאף אחד לא איכפת אם מישו נדרס בדרך .

עולם חסר רחמים .

עולם שהוא האדם בוחר על מי לרחם ועל מי לא לפי דעתו ... גם אם שתי החוויות הן זהות .

עולם שבו אדם שאוהב יותר מכל מוכן לשקר ולהגיד הכל בכדי להישאר במקום הנוח שלו , כדי לא לפול לתהום .

להמציא זהות מחדש , לשחק משחק מחבואים כזה .. שלפי דעתו אף אחד לא יפגע כי הוא בסך הכל הסתיר הוא לא שיקר כלכך ..

זה לא שהוא רצח מישהו . 

הוא פשוט רמס לך את הלב , זה בסדר.

אנשים לא חושבים לפני שהם אומרים ועוד יותר לפני שהם עושים ..

אבל מה המחיר לזה ? 

רוב האנשים נרדמים בבכי בלילה וקמים בבוקר , שמים חיוך שתלו בערב בארון והולכים לעיסוקייהם ..

בערב שוב חוזרים ותולים את החיוך בחזרה בארון כדי שלא יהרס ליום שלמחרת .


0 תגובות
הנה אני מתמידה ..
22/03/2013 20:31
jolene D S

כמו שאמרתי אני הולכת להתמיד בזה ,

והנה אני מבצעת ..

בזמן האחרון יש לי מין תחושת אופוריה כזו אבל לא בדרך טובה ..

אני מרגישה מעופפת , קצת מנותקת מהכל , התחיל להיות קל להתנתק מהמציאות לרגע במיוחד ברגעים שדורשים תגובה כלשהי ..

אתה מבין שהעולם לא כולו ורוד ושלרוב הדברים אין הסבר אבל הם קורים .

כמה פעמיים יצא לכם לחשוב על העבר ? אני בטוחה שהמון הרי אומרים שזה מה שבונה אותנו ואת העתיד שלנו ושיש לו השפעה מטורפת על מה שיהיה , אבל למה זה כל כך קשה להתנתק ממנו just to let it go !

יותר קשה ממה שכולם אומרים או מסבירים , כמעט בלתי אפשרי ..

אנשים שהכרת שחוו איתך חוויות מדהימות ולא מדהימות במיוחד אבל היו איתך בהמון רגעים ובכל מיני נסיבות הם כבר לא חלק מחייך מבחירה או לא מבחירה ..

לפעמיים אתה מסתכל על זכרונות ומחייך ומרגיש חמימות כזאת אומר לעצמך " כמה טוב היה , אני לא מצטער על שום דבר " ולפעמיים אתה מסתכל אחורה ובוכה , בוכה על מה שהיה אבל יותר על מה שלא יהיה .

קשה להתנתק מכל זה .

אז אתה מנסה למצוא תחליפים כאלה שיעזרו לך לשכוח במקרה הכי גרוע ובמקרה טוב באמת יגרמו לך אושר .. אבל מה קורה כשזה עוזר לשכוח רק קצת . שמה שחשבת לא עובד .

מערכת יחסים חדשה באמת יכולה להחליף מערכת יחסים ישנה ? גם אם היא בין בני זוג וגם אם היא בין חברים ? 

זה מה שניסיתי להבין בחצי שנה האחרונה ואני אשקר אם אני יגיד חצי שנה כי אני מנסה להבין את זה הרבה זמן כבר אם באמת אפשר להחליף משו . הרי תמיד יצוצו הזיכרונות הטובים האלה שיגרמו לך לשכוח את כל הרע שהיה ותרצה את מה שהיה בחזרה .

כניראה שאין לזה כל כך דלת יציאה אולי מפלט קטן של היסחפות במחשבות בדימיונות בחלומות .. 

וכמובן שכן אין ברירה ההחלפה הזאת . להחליף אהבה באהבה .. הדבר הכי קשה שאפשר לעשות ובחיים זה לא יהיה אותו דבר אבל רק ככה אפשר להמעיט מהכאב קצת או מהגעגועים .

1 תגובות