עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
Hi, I'm an actress, model, designer,Or simply a creator. Here you can read and watch my Unusual Life course. Find out what I'm working on now, and watch my new works
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
אופנה  (3)
משחק  (2)
צילום  (2)
קולנוע  (2)
איפור  (1)
אנורקסיה  (1)
במה  (1)
גברים  (1)
דוגמנות  (1)
נשים  (1)
סטייל  (1)
סטילס  (1)
שמנה  (1)
תאטרון  (1)
ארכיון
מותר לי להגיד לך שהשמנת?
30/04/2015 11:41
שובל גביש


2011 חזרות להצגה

 במאי: יכול להיות שאכלת יותר מידי מצות בפסח?

אני: לא אכלתי מצות בכלל, למה?

במאי: כי נראה לי שהעלית קצת במשקל.

אני: יכול להיות, קילו פה, קילו שם, לא משהו משמעותי.

  למחרת:

במאי: את שונאת אותי

אני: לא, למה?

במאי: בגלל מה שאמרתי לך אתמול. פשוט זאת הצגה עם ריקודים ולפעמים נופיע באולמות ממש גדולים ואת צריכה לרוץ מצד אחד לשני, אז כדאי לשמור על כושר.

אני: קודם כל, קילו או שניים לא משפיעים לי על הכושר, חוץ מזה, נראה לי שמה שאמרת מפריע לך יותר ממה שזה מפריע לי.

 

 

2012 שיחה עם הבן זוג

הוא: אני יכול להגיד לך אם השמנת?

אני: לא

הוא: למה לא? אני הבן זוג שלך, אם אני לא אגיד לך אז מי יגיד?

אני: אף אחד לא צריך להגיד לי שהשמנתי.

הוא: אבל אם זה מפריע ליכשאת משמינה אז לא בא לך על עצמך ואז לא בא לך עלי.

 

כמו שאתם מבינים השיחה לא נגמרה פה וזה המשיך לוויכוח של שעה וחצי שבסופו בכיתי בסבל עמוק

 

 השיחה הזאת לא הייתה היחידה, היא חלק מדיון חד צדדי מצידו של הבן זוג על כמה אני צריכה לעשות ספורט, לדאוג למשקל שלי ולהיות במודעות מתמדת על הגוף שלי.  ולא חברים, הוא לא עשה ספורט דרך קבע וכן, הייתה לו כרסונת נחמדה ולא, הוא ממש לא שם לב מה הוא אוכל

אבל הוא בהחלט שם לב מה וכמה אני אוכלת....

 

אז למה העולם סביבי מרגיש בנוח להטיף לי שהחיים שלי לא מתנהלים נכון???

למה כל העולם מרגיש בנוח להחליט שאם יש לי קצת שומן בגוף אז כנראה שאני לא בכושר???

אני הולכת המון, כל היום אני על הרגליים, אני מאוד דינמית וכל הזמן בתנועה . לא חסר לי כוח בידיים (בכל זאת 10 שנים של מלצרות) והשרירים שלי ברגליים לא מביישים אף ספורטאי. אבל ספורט מעולם לא עניין אותי

ניסיתי חדר כושר, ניסיתי יוגה וניסיתי מלא שטויות, לא בא לי טוב.

כל פעם שאני מתחילה אני מחכה להתמכרות הזאת שכולם מדברים עליה -"חכי, את רק תתחילי ואת תתמכרי, אני אומרת לך, את תצטרכי את זה, את לא תוכלי בלי זה"

 

אכזבה, מסתבר שאין לי נטייה להתמכרות...

אבל בכל זאת, אם יותר משלושה אנשים אומרים שיש בעיה, יש מצב גבוה שיש בעיה.

 

אימא שלי תמיד נאבקה במשקל, דיאטות, מלחמות ועוד המון דברים בדרך. כמויות של בגדים והמון הענשה עצמית. אני יודעת שחלק מזה עבר אלי. לפני כמה שנים אחרי כשהפסקתי לעשן עליתי הרבה במשקל. עשיתי דיאטה לראשונה בחיי וירדתי 10 קילו. ירדתי למשקל 54 מידה 36במכנס.

 

זה נראה עלי זוועה!

 

כל הפנים שלי איבדו פרופורציות! המצח שלי נראה עצום לעומת הפנים, העיניים שלי היו שקועות,עצמות הלחיים שלי בלטו.

מידה 36

 

גיל 30 עוד חודש ואני סוף סוף מרוצה.

אני מסתכלת במראה ואני מרוצה ממה שאני רואה.

מידה 38, חזה- תודה לאל לא חסר, יש קימורים ויש נשיות.

נכון, יש ימים שאני מרגישה יותר טוב עם עצמי ויש ימים שפחות, אבל עכשיו כשאני מסתכלת במראה במקום לנסות למצוא את הפגמים בי, אני מחפשת את מה שאני אוהבת. ואני אוהבת.

 

אז לא. אין בעיה. הבעיה היא לא אצלי לפחות. הבעיה אולי מסביבי. התרגלנו לראות רזון כדבר יפה ושכחנו שאישה זה לא פס יצור, שאישה באה בהמון סוגים וסגנונות. הסגנון שלי הוא הסגנון השופע ותאמינו לי כשאני אומרת שמחזרים לא היו חסרים לי מעולם אז כנראה שיש ביקוש.

 

תחשבו על הבנות שלכם או על אלו שיהיו לכם- איך תגדלו אותן?

תתנו להן מכה על היד כשהן שולחות יד לעוגייה? או שתגידו להן שהן יפות, תמיד, לא משנה מה?

כי בחורה שגדלה כשאומרים לה שהיא מכוערת- ככה היא חושבת, אבל אם אומרים לה כל יום שהיא יפה, גם אם האף שלה גדול, גם אם היא ממש גבוה, גם אם היא ממש נמוכה, גם אם הגוף שלה לא שטוח כמו פלקט, היא תגדל ותחשוב שהיא יפה.

 

תנסו את זה....


מידה 38


 

2 תגובות
הלגיטימיות של הבגידה
31/12/2014 14:23
שובל גביש
דייט ראשון, והוא פותח איתי ויכוח:

" נגיד ואתם נשואים כבר כמה שנים טובות, כבר יש לכם ילדים והכל בסדר, אבל פעם אחת הוא שוכב עם מישהי אחרת, את לא יודעת מזה, זה מסדר לו מחדש את האנרגיות ועושה לכם טוב למערכת יחסים"...

??????
מה??????

אתה שואל אותי אם זה לגיטימי לבגוד? לא זה לא לגיטימי לבגוד, ובסיטואציה הספציפית שאתה מתאר זה גם לא פותר כלום. 
אולי זה עושה טוב לרגע, אבל זה לא פותר את הבעיות בהמשך, מה שהפריע עד עכשיו ימשיך להפריע גם אח"כ. 
זה לא רק שזה לא פתרון, זה גם דופק את כל המערכת יחסים. לשכב כל יום ליד האישה שלך ולשקר לה, זה בטח לא פותר את בעיות הזוגיות שלכם...

"את כל הזמן אומרת לבגוד, למה להציג את זה בתור בגידה באמון?"

?????
מה?????

אז איזה עוד שם יש ל'שקר'?? 


תופתעו לשמוע שזאת לא הפעם הראשונה ששמעתי גבר מתלבט עם השאלה הזאת?
איך זה שגברים מתלבטים אם זה מותר לבגוד עוד לפני שהם בכלל נמצאים במערכת יחסים?
איך זה שהשאלה הזאת בכלל נהייתה לגיטימית?
איך זה שבגידה נהייתה בכלל לגיטימית? 
האם זאת אני הדפוקה שעדיין מאמינה במערכת יחסים מונוגמית?

אני מסתכלת מסביב, על המדיה והתכנים שסביבנו ואני לא יכולה אפילו להאשים את הגברים הפחדנים האלה. 
זה מה שמאכילים אותנו מכל מקום. כל יום יוצאת עוד סידרה שמראה את הצד היפה של הבגידה, איך הוא עוזב את אשתו בשביל האחת (השנייה), וכמה הוא מקסים וכן. איך זה בסדר להתגרש כי הם לא מאושרים, אז בשביל מה לעבוד על זה אם אפשר לעזוב ואיך הגירושים ממלאים ומחדשים את הכל.  
אני רואה את זה אצל החברים בסביבה- מתגרשים באותה הקלות שבה הם מתחתנים. 
זה בסדר למהר לחתונה כי "מקסימום" נתגרש. 
גברים נשואים או אפילו 'סתם' עם חברה, מתחילים בחופשיות עם בחורות ואפילו לא מפחדים להודות בזה שהם במערכת יחסים ומחפשים משהו מהצד כאילו זה הכי לגיטימי. 
אבל מה שבאמת קשה לי איתו זה שיש הרבה בחורות שזה באמת לא מזיז להן. הן יודעות שהוא תפוס ועדיין יכנסו איתו למיטה, לא פעם אחת ולא פעמיים... אז מה אכפת לו לגבר, אם זה מתאפשר וזה עובר, אז למה לא?

אם חשבתם שהבחור מהדייט הפסיק בזה, אז היו לו עוד הרבה טיעונים: 
"מה יותר חשוב לך? שאני אגיד לך שאני אוהב אותך או שאני ארגיש את זה?"
-ברור שיותר חשוב שתרגיש את זה.
"אז אם אני עוצר את עצמי מלשכב עם בחורות אחרות אני עושה את זה כי אני מפחד לפגוע בך ולא כי אני באמת מרגיש שזה לא בסדר." 

זה לא חלק מהמהות של אהבה? שיהיה אכפת לך מהבנאדם השני? שלא תרצה שהוא יפגע? 
בעיני אם אתה לא מסוגל לשמור אותו במכנסיים ומוכן לקחת את הסיכון שהמעשה ה"לא משמעותי" הזה יהרוס את כל מה שבנינו עד עכשיו, ובשביל הזיון החד פעמי הזה אתה מוכן לקחת את הסיכון של לאבד אותי, אז כנראה שאתה לא באמת אוהב אותי...

כנראה שזה לא רק הבחור הזה, כנראה שהדור שלנו נדפק. 
התמכר לריגושים וכבר לא בא לו לעבוד. 
הכל הפך לחד פעמי, חברים, זוגיות, זיונים, עבודה. 
דור שכל הזמן מחפש את עצמו ורוצה את הדבר הנוצץ הזה שכל הזמן מראים לו במסך, אם זה בטלוויזיה ובסרטים או אפילו סתם החברים בפייסבוק שמראים רק רגעים מאושרים ויפים עד שכולם מאמינים שזה כל מה שאמור להיות במערכת יחסים. אף אחד לא מראה את הגועל, את הריבים המלוכלכים, את המילים המגעילות, את הרגעים הקשים והבכי.

אבל אתם יודעים מה?
shit happens
זה חלק מהחיים! מתי הפכתם לכאלה מפונקים?? 

"מי אמר שאני צריך לסבול? למה החיים לא יכולים להיות רצף של דברים טובים?"

כי זה החיים תינוקי!
החיים לא מתוקים וזה לא הבחירה שלנו. 
אם אתה רוצה חיים של גרף אחד, עזוב הכל ולך לאי בודד, תחיה לבד והכל יהיה בשליטה שלך, מה שאתה מרגיש ומה שאתה חווה. 
אבל בחרתם לחיות בחברה, יש משפחה וחברים שאספתם בדרך ותרצו או לא, אי אפשר לשלוט בכול. אתה תתאכזב מאנשים, אתה תאכזב אנשים, אנשים ימותו, אנשים יעזבו, יקרו דברים שלא תכננת ולא רצית. ומה תעשה?  תגיד שזה לא מה שרצית ותשב ותתבכיין על זה?

יש בין שני אנשים יחסי תלות מסוימים, בין אמא לבת, חברה טובה, בן / בת זוג. אתם מפתחים קשר ויש עוד חלק בו שהוא לא אתם, יש עוד צד שיכול לפגוע או להיפגע .ובשביל לשמר את הקשר, זה דורש מכם קצת מאמץ, זה דורש מכם לא להיות אגואיסטים ולא לחשוב רק על עצמכם. נראה לכם שתוכלו להתמודד עם זה?

מיותר להגיד; לא היה דייט שני...




* הערת המחברת: הטקסט כתוב לגברים אך מתייחס גם לנשים. מבחינתי בגידה היא לא דבר לגיטימי נקודה.
4 תגובות
הגעתי לvogue :)
13/01/2014 09:22
שובל גביש
אופנה, דוגמנות, איפור, צילום, סטייל


את ההפקה הזאת יצרתי בשיתוף עם רונן פריימן  (אם תלחצו על הקישור תגיעו לאתר שלו ולתמונות באיכות גבוהה...)

 תוך פחות מכמה שבועות, כבר הגענו לvogue (!!!!)

 אם הייתם שואלים לפני חודש חודשיים אם אני חושבת שהתמונות יגיעו עד לשם סביר להניח שהייתי מתחילה לגמגם, רוצה להאמין מצד אחד אבל מצד שני עוד לא מלאת ביטחון. 
 
 נכנסתי לתחום הזה כי אני מאמינה שתעשיית הדוגמנות לוקה בחסר. חסר בה פרופורציות, חסרה בה אמת. 
 
כל פעם שאני נכנסת לחנות בגדים אני עוברת תהליך שלם עד שאני מוצאת משהו במידות שלי ובכל פעם שאני מסתכלת על עולם האפנה אני גם מבינה מחדש למה. יש תחושה שהמעצבים היום התרגלו לעצב ל"קולב". הדוגמניות שמשתמשים בהם היום שוקלות 45 ונישאות מעל 1.70. 
אני לא כזאת.

 אבל הבעיה העיקרית היא שרוב הבנות בעולם הן לא כאלה. רובנו שוקלות יותר, רובנו יותר נמוכות ויותר עגלגלות. 

 הסתכלתי על הדוגמניות האלה, הסתכלתי על עצמי, הרגשתי שאין כאן צדק. 
הרגשתי שלמרות שהבנות בסביבה שלי חושבות שזה אידאל היופי, כל הגברים בסביבה חושבים אחרת.
 לאט לאט הבנתי שגם אני חושבת אחרת. 
אחרי שהייתי ב"משקל של דוגמנית" הרגשתי שזה לא יפה לי, שאני לא מרגישה סקסית עם כל העצמות שלי בולטות והפנים שהפכו מחודדות יותר.
הבנתי שגם אני אוהבת את עצמי עם "קצת בשר"

אז מה עושים כשחושבים שהסביבה טועה? 
משנים את הסביבה...

"אני לא רוצה לשקף את השינוי החברתי בעולם, אני רוצה לגרום לו"  (ניק נייט)

 ואני לא היחידה, אני צועדת יחד עם עוד יפות וחזקות, שנתנו לי השראה. 
אז בנות אם אני הגעתי עד לכאן ועכשיו שואפת לעוד... גם אתן יכולות...






אז איך זה קרה?

אחרי ההחלטה החדשה שלי שבה הבנתי שאני רוצה להתעסק בדוגמנות, התחלתי לחפש צלמים ליצור איתם שיתוף פעולה ורונן היה בין הראשונים שהגעתי אליהם. הוא היה צריך תמונות חדשות לאתר שלו ואני רציתי להצטלם. שידוך מושלם!
התחלנו לדבר על קונספט והחלטנו על כיוון, השלב הבא היה למצוא סטייליסטית, למזלי יש לי אחת מושלמת בארסנל החברים שלי- אפרת וכטלדרכה מצאנו את המאפרת שלנו ענבר אריה. קבענו יום, העברנו קונספט ויאללה לעבודה.

הצוות היה מעולה ומקצועי, החוויה הייתה מדהימה.
רונן הצלם הדריך אותי לכיוונים שהוא רוצה וכתומכת לחימה ממוקצעת אפרת הייתה שם לתת לי עוד כמה טיפים על החזקה של הגוף. 

 כל התהליך הזה חיזק אותי בהבנה שאם אתה רוצה משהו- לך על זה, כי איך תדע אם הצלחת או לא אם לא תנסה? 
אם הייתי עוצרת לשאול אם אני יכולה או לא, רוב הסיכויים שהייתי מקבלת יותר לא מכן. אבל מעולם לא הייתי כזאת שעוצרת לשאול אחרים מה אני יכולה, כי הם לא מכירים אותי כמו שאני מכירה אותי...

 תודה לכל מי שהיה חלק מהחוויה הזאת, נתראה שוב בפרויקטים הבאים.
5 תגובות
היי קוראים לי שובל ויש לי חזה.
22/12/2013 01:39
שובל גביש
  
הציצים שלי התחילו לצמוח בכיתה ד' וכבר קיבלו את מלוא תשומת הלב מהסביבה, אם זה בתור ילדה שחיברו שירים על השדיים שלה ואם זה בתור נערה שהבינה מהר מאוד את היחס שגברים נותנים להם.

 לפני יותר משנתיים הייתי לפני ניתוח הקטנה. 

כבר קבעתי מנתח ותאריך סגור. הייתי מוכנה נפשית לעבור את התהליך.
כמובן שקיבלתי מחברי תגובות פליאה וחוסר הבנה ברורה- "אבל למה? את יודעת כמה בחורות היו רוצות כאלה? אולי תתני לי קצת?"
ניסיתי להסביר להם כמה זה לא נוח.
 שאני צריכה להוציא מינימום 400 ש"ח על חזייה נורמלית, שאי אפשר ללבוש סטרפלס או חולצה עם גב חשוף. שבהיותי שחקנית זה מאוד מגביל, שמלבישות לא יודעות להלביש אותי, שזה לא מצטלם טוב, שאני נראית בתמונות ובמסך הרבה יותר שמנה ממה שאני באמת, שלעולם לא אוכל לעשות תפקידים של נערות צעירות, או כל תפקיד שמצריך חוסר סקסיות. 

אבל הכי קשה היה להסביר להם את הסיבה העיקרית שבגללה רציתי לעשות את הניתוח הזה, 
בגלל חוסר הנוחות שזה גורם לי מול הסביבה. 
את תשומת הלב שהם מקבלים שאני לא אוהבת, 
את זה שהם ממש ציבוריים.

במהלך חיי נדהמתי לגלות באיזו נוחות אנשים פונים אליהם.
אני לא מדברת רק על מילים ואני לא מדברת רק על גברים.
אני מדברת על בנות שאומרות לי שלום בחפינה אגרסיבית שלהם במקום איזו נשיקה על הלחי.
על גייז ששולחים ידיים בהתפעלות ואפילו דוחפים את הפנים שלהם לתוכם.
(כבר מצאתי את עצמי בסיטואציה בה נתתי סטירה לאיזה גיי חביב שהרשה לעצמו לחפון אותם. אם אתם לא נמשכים לזה, זה אמנם לא הטרדה מינית, אבל זאת עדיין הטרדה! הם עדיין מחוברים לי לגוף ואני מרגישה אם נוגעים בהם, ונחשו מה? זה לא נעים לי!)

אחרי שפתחתי את הדיון מול חבריי נדהמתי מהתגובות שקיבלתי-
"אבל שובל, את משדרת משהו"
"את משדרת סקסיות"
"את משדרת פתיחות מסוימת אז אנשים כנראה מרגישים חופשי לידך"

מצאתי את עצמי מתביישת בעצמי ואפילו מהרהרת לא פעם אם אולי יש צדק במה שהם אומרים. אולי באמת אני משדרת משהו.

כמה חודשים לפני הניתוח המדובר קרה מקרה:
במהלך אחת המשמרות שלי כמלצרית רציתי לצאת לחצר ועמדתי במעבר, חיכיתי שהבליינים שנכנסו מהחצר יעברו כדי שאוכל לצאת ואחד מהם פנה אלי בעוברו ובלי לחשוב פעמיים אמר לי "ואוו, איזו יפה! ווואי איזה ציצי יפה!" ובאותה נשימה שלח את שתי ידיו, תפס לי את השדיים ואף נתן שתי לחיצות!!! למזלי התאוששתי די מהר ושלחתי לכיוונו אגרוף, כמובן שהאגרוף פגע רק בכתף שלו כי הוא כבר המשיך ללכת, אבל לא וויתרתי ודחפתי אותו לכיוון הכניסה, הצלחתי להביא אותו עד הדלת, כנראה בגלל שהוא לא הבין מה אני עושה ומכוח האינרציה הוא המשיך ללכת אבל ברגע שהוא הבין שהוא עומד בכניסה למקום מול תור של אנשים משתהים, הוא הסתובב אלי וניסה להחטיף לי סטירה (!!!) הספקתי להתחמק ושלחתי יד לתת לו סטירה בחזרה, המאבטח בכניסה תפס לי את היד ועצר אותי (על הבחירה המטומטמת שלו לצודד בבחור ולמנוע ממני לעצור אותו ולקחת ממנו איזו תעודה מזהה אני אפילו לא אדבר). למחרת הלכתי למשטרה והגשתי תלונה, עד היום לא שמעתי על זה שום דבר. 

 הרגשתי גאווה מסוימת שהצלחתי להגיב באותו רגע ושעשיתי מה שצריך והגשתי תלונה, אבל האמת שהתחושה העיקרית שהייתה לי באותו זמן היא השפלה. מישהו פלש לי לגוף כרגע.
 כמובן ששקעתי מתחת לשמיכה איזה שלושה ימים וכשכבר יצאתי מהבית הצטיידתי בחולצות גדולות ולא מושכות.

אחת המחשבות הראשונות שעברו לי בראש זה- מה לבשתי? האם הייתי לבושה בצורה פרובוקטיבית? האם שידרתי משהו?

התשובה היא חד משמעית:
לא
הייתי לבושה בבגדים רגילים לא חושפניים ואפילו לא הייתי עם איפור.
הבחור הספיק לראות אותי בדיוק שנייה אז אני בספק אם הספקתי לשדר לו איזה מסר כלשהו.

למזלי יצאתי מזה יותר חזקה.
הבנתי שאין לי מה להתנצל!
שזאת לא אשמתי.

לקחתי את הזמן, השקעתי בזה המון מחשבה, אבל בסוף ביטלתי את הניתוח. הבנתי שאם החברה לא יודעת להתנהל מול נשים בכבוד זה לא אומר שאני צריכה לעבור ניתוח בהרדמה מלאה שכרוך בהרבה סיכונים ובאפשרות לבעיות בתפקוד שלי בעתיד (הן מבחינת הנקה והן ומבחינה מינית).

אני לא צריכה להעניש את עצמי על ההתנהגות של אחרים

אני שמחה לספר שהיום שלושתנו חיים בשלום והרמוניה.
למדתי לכבד אותם ולהבין שהם חלק מהגוף שלי, חלק ממי שאני. 
למדתי אפילו לאהוב אותם כמו שאני אוהבת את העגלגלות שלי ואת שאר הגוף שלי.
 אפילו למדתי להשתמש בהם מבחינה קומית והם אפילו קיבלו תפקיד או שניים בסרטים שעשיתי. 
היום אני אפילו מוכנה להציע את עצמי לפרסומת לכריות אוויר. למה לא?

אז לא עשיתי את הניתוח, במקום זה הלכתי לפסיכולוג :)


8 תגובות
5 סיבות לצאת עם אימפוטנט
26/11/2013 16:10
שובל גביש
אנורקסיה, אופנה, גברים, נשים

5 סיבות לצאת עם אימפוטנט:

1. הוא תמיד ינסה לפצות על זה בדרכים אחרות.
הוא יקנה לך מתנות, יחמיא לך המון, יעדיף בילויים על רביצה בבית. ובסקס- ישקיע בכל מה שמסביב ובעיקר בך...

2.יותר כרבולים.
הרי כל בחורה אוהבת את הכרבולים שאחרי הסקס, ככה את לא צריכה לחכות שעות עד שהוא יגמור ומדלגים ישר להתכרבלות...

3. אם אין לך חשק לסקס, הוא לא יתווכח.
ככה את לא תצטרכי להתחיל לחשוב על תירוצים- כואב לך הראש, את צריכה לקום מוקדם...

4. אם תרפאי אותו, הוא שלך לנצח.
אם תהיי זאת ש'מרימה אותו' הוא לא יעזוב דבר כזה לעולם. את המלכה שלו. הוא יסגוד לרגלייך

5. יש לך קלף מנצח בגירושים....

זאת בעצם התשובה שלי ל tuthmosis שהעלה שבוע שעבר פוסט בבלוג שלו עם הכותרת: 
 5 סיבות לצאת עם אנורקסית, בפרסום הזה הוא מפרט למה משתלם ושווה לצאת עם בחורות שיש להן הפרעות אכילה.

הוא מפרט 5 סיבות מלאות ומפורטות על תכונות האופי של האישה האנורקסית ולמה היא מתאימה לגבר האמריקאי הממוצע- למה היא מציאה בשוק העכשווי

אני חייבת להודות שמה שהפריע לי בפרסום הזה, זה לא רק התיאור התלוש מהמציאות שבו הוא מציג בחורות עם מחלה קשה שמלווה בקושי בריאותי שדורש טיפול, אלא עצם העובדה שהפרסום הזה וסגנון הדיבור שלו הם מה שמוביל בחורות למחלה הזאת!!!!!

הוא מדבר שם על זה שבחורים רוצים לצאת עם בחורות רזות, שזה מה שיפה, שדימוי עצמי נמוך זה סקסי ויפה.
הוא טוען שבחורות עם אגו והערכה עצמית הן תכונות דוחות ולא מושכות אצל בחורה. שכל מה שגבר רוצה זאת בחורה חסרת ביטחון שכל הזמן תרצה אותו ותחפש את האישור שלו בכל דבר.

 בסיום הפוסט הוא אומר- "תגידו מה שתגידו, בחורה עם הפרעת אכילה קלה עד מתונה שעוד לא פגעה בגוף שלה היא מציאה יוקרתית בשוק ההיכרויות המידרדר".

 ואני אומרת: אם אלה הגברים שיש בשוק, עדיף לי לבד.

 אין ספק שלגבר הזה יש בעיות דימוי עצמי נמוכות מאוד אם הוא צריך בחורה חולה לידו כדי להרגיש גבר.

פוסטים ומאמרים כאלה הן מה שמובילות את התעשייה שלנו לייצר מוצר יופי פגום.


אז בואו תסבירו לי, כי אני לא מצליחה להבין. אם אתם מסתכלים על התמונה הזאת, זאת ההגדרה שלכם ליופי? איך אפשר לחשוב על סקס כשרואים את זה? אתם לא פוחדים שהיא תתעלף לכם באמצע האקט??? שהיא תישבר לכם בידיים??? 
 
אני מאמינה שמותר לצחוק על הכל ואין טאבו בהומור, מי שמכיר אותי יודע שאין לי שום בעיה עם הומור שחור, אבל הבלוג הזה לא נכתב בצחוק. 
הוא נכתב כי זה באמת מה שהגברים רוצים היום. זה מה שהעיתונות והמדיה מספקת, רזון אינסופי זה יפה. אוכל ושמחת חיים זה פאסה ונחשב כדוחה בימינו.

אז אתם יודעים מה, הנה- ככה נראה רזון אמיתי, ככה יראה הדור הבא של הילדות שלנו:

                                         
                         
                                                                        

                     אז מה אתם אומרים? 
                               זה סקסי?


5 תגובות
קריירת המשחק שלי
26/11/2013 00:30
שובל גביש
משחק, קולנוע, במה, תאטרון
 

אז אני יכולה לספר לכם מאיפה הכל התחיל, על היום שבו החלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות, איפה למדתי, מה עשיתי, במה השתתפתי וכמה "לא" קיבלתי בדרך, על הקשיים והתככים והסיבוכים והכאבים, אני יכולה לספר לכם על הדברים הטובים שקראו לי במהלך הדרך, על הבמאים המגניבים שיצא לי לעבוד איתם, על הפעמים האלה שאתה "פשוט נכנס לטראנס על הבמה" ועל עוד המון המון דברים.


      או שאני פשוט אשים פה לינק לערוץ היוטיוב שלי ותוכלו לראות בעצמכם...
0 תגובות
החלטה חדשה
26/11/2013 00:16
שובל גביש
אופנה, משחק, קולנוע, צילום, סטילס, שמנה
לאט לאט אני מתקדמת.
מחפשת עוד פינה, עוד מקום לגלות.
בתעשייה, בעצמי, ביצירה.

את הבמה והקולנוע אני חוקרת וממשיכה לחקור כבר 5 שנים. השבוע החלטתי לחקור גם את עולם הסטילס והאופנה. 
היכולת ליצור רגע, אמירה, אווירה וחיים בשנייה אחת של קליק קוסמת לי, מפתה אותי, קוראת לי להתקרב אליה עוד.

ההשראה שלי:  


היא מדהימה!
כבר שנים שאני מכירה אותה, מסתכלת עליה מהצד ומתמוגגת. 
הנה אישה, וכאן זה הזמן להדגיש-  אישה, שלא מוכנה לקבל חברה שאומרת לה לא. 
במשך שנים היא פוסעת לאט ובבטחה לכיוון עולם הדוגמנות המפחיד הזה, יוצרת בעצמה, מקדמת את עצמה ועושה את הכל תוך פתיחות מדהימה ואין סופית.

אחרי שיחה מעודדת עם האישה המדהימה הזאת הגעתי למסקנה מאוד ברורה.

אני לא מסכימה.

אני לא מסכימה עם אידאל היופי שקיים ומתעוות עוד עם הזמן.
אני לא מסכימה שילדות שחיפות בנות 12 זה סקסי.
אני לא מסכימה שאם את לא שוקלת 35 קילו את לא יפה.
אני לא מסכימה ששומן זה דוחה.
אני לא מסכימה שאני לא יכולה להיות חלק מהתעשייה הזאת כי אין לי את המידות הנכונות.

אני לא מסכימה. אבל אני מסכימה עם ריי שגב. 

אני מסתכלת על עולם הדוגמנות של היום, על הנשים שעומדות בצמרת שלה, כמו קייט מוס למשל, ולא מצליחה להאמין שככה אנחנו אמורות להראות. הרי אפילו היום הנשים שנחשבות לסמל יופי הן נשים כמו אליזבת טיילור, כמו מרלין מונרו, כמו לייזה מינלי ועם כל הכבוד, אני במידות שלהן, לא במידות של הדוגמניות הכי מצליחות בשוק כרגע.


אז אחרי המסקנה הזאת, הבנתי שגם לי מגיע. שגם אני יכולה להיות...

כמה טלפונים לצלמים ויוצאים לדרך.

אני אעדכן אתכם בהתקדמות :)

1 תגובות