עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בין נקודה לנקודה מסתתר מעגל קטן, בו אני מסתתרת.
חברים
הדסשקד
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
קינאה.
15/05/2014 16:00
סופת הקיץ
מעולם לא חשבתי שאקנא למישהו למשהו ממישהו.
עבורי קינאה זה דבר תמוהה גרוע ומחליא.
אז למה אני מוצאת את עצמי מקנאה 
באנשים בכל דבר גם בהם שהם מתקשרים.
אני מעולם לא קינאתי באיש, אני מתה שהתקופה הזאת תעבור לי,
אני מקנאה בחברות שלי שהן וורבליות כל כך ,
אני מקנאה במשפחה שלי שיש להם חיים מעבר לכך,
אני מקנאה במתים שיש להם שלווה כל כך,
אני מקנאה במי שחי את חייו.
אני מאמינה שזה הכל המחלה מדברת מתוכי ושאני לא באמת אני,
כי אין לי סיבה לקנא באף אחד,
כי יש בי דברים ששכחתי שיש בי,
וקנאה זה משהו שאינו באמת היה קיים אצלי.
1 תגובות
קבלת שבת.
09/05/2014 15:28
סופת הקיץ
היום יש חפלה של כניסת שבת, הוזמנתי,
אני לא יודעת אם כדאי ללכת כולם יפים ויפות שם
ואני מרגישה קצת פחות.
התעוררתי מחלום של צהריים בו מחפשים 
את האקדח שמנסה לשים סוף לחיי,
אני לא בטוחה שאני שמחה שזה רק חלום,
אבל רק זה רק.
0 תגובות
אירוניה.
08/05/2014 23:06
סופת הקיץ
אוטוטו מתחילה עבודה חדשה,
 והעובדה שאני חסרת ביטחון מכה בי שוב ושוב
הדרכה שיקומית.
אני?
מדריכה שיקומית לאנשים שמתמודדים עם בעיות בנפשם.
מי קיבל אותי לעזאזל עלובת החיים שכמותי. מי יטפל בי.
היום חברה התקשרה אמרה שלא מוצא חן בעיניה שאני מוזנחת כל כך 
ושאני צריכה לעשות דיאטה רצינית,
ולהתחיל לעלות מעלה מעלה.
אני באפיסת כוחות אין לי בגדים ללבוש
 אני מרגישה מסריחה מעשן של סיגריות.
מתי כל זה יעבור...
מתי הדיפרסיה הזאת תחלוף כך אני שואלת יום ביומו.
ואין לאיש מענה בשבילי.
וכנראה גם לא יהיה.
2 תגובות
היום.
02/05/2014 14:30
סופת הקיץ
היום קמתי על רגל שמאל ימין, מתלבטת מה אני מרגישה,
יש לי ראיון עבודה ביום ראשון ואני לחוצה,
אני רוצה את העבודה הזאת אבל מפחדת שלא אשתלב,
הפחדים מניעים אותי כל הזמן, 
רק לא למקום הכי חיובי שאפשר.
קשה לי עם לפתח ציפיות ולהתאכזב כל פעם מחדש, 
פיתחתי עור של פיל, נראה עכשיו מה אותי יבהיל.
חוזרת על עצמי כמו רוטינה נמאס כבר נמאס בא לי לצרוח,
פעם הייתי כותבת יפה ומקורי עכשיו מרגישה לעג עצמי , בנאלית כל כך.
2 תגובות
חשבתי שיהיה אפשר.
01/05/2014 23:40
סופת הקיץ
חשבתי שיהיה אפשר שאהיה נורמלית מתישהו,
שאתאקלם בחברה, שיהיה לי חבר ואקים משפחה,
חשבתי שיהיה אפשר שאמצא עבודה שמתאימה לי ואהיה טובה בה.
חשבתי שיהיה אפשר שיהיו לי חיים רוויים בשמחה בסיסית
ושלא אשקע ממהמורות החיים.
חשבתי שיהיה אפשר שלא אהיה נודניקית ואנדנד לאנשים.
חשבתי שיהיה אפשר שאחשוב תמיד שאפשר
ושאקבל מכל טוב טעם את מה שהחיים יכולים להציע.
0 תגובות
אני משתגעת.
30/04/2014 20:19
סופת הקיץ
אני משתגעת מכך שאני לבד, אני משתגעת מכך שאין לי אף אחד.
אני משתגעת מכך שענבל איננה בתמונה
אני משתגעת שאין לי תקווה.
אני משתגעת, ממבוכה שלא נגמרת, בושה שמכרסמת.
אני משתגעת מהאכילה המופרזת שלי, וההקאות מכדורים כרוניים שנגזר עליי ליטול.
אני משתגעת מהרובוטיות שלי, האדישות וחוסר רעב לחיים טובים, אדישות.
אני משתגעת , כששואלים אותי מה אני רוצה להיות ואיפה אני רוצה להיות, אני פשוט
משתגעת מעצמי, אז להתראות.
2 תגובות
כל מה שנשאר.
30/04/2014 01:38
סופת הקיץ

כבר כמה לילות שזה מטריד אותי.

המחשבה שהגלגל מסתובב, שהעולם קטן, ועוד כמה קלישאות.

לא ממש העסקת אותי במחשבות בשנים האחרונות,

היו לי הרבה דברים אחרים "לטפל" בהם.


אז העלתי אותך בגוגל.

וראיתי,

שוב,כמה בן של זונה אתה.


והמחשבה שאתקל בך שוב.

קצת קוממה אותי.

והביטחון שלי צנח.

המחשבה מרתיעה אותי.


מביישת אותי.


אולי כן הייתי צריכה לתת "הוראה" שישברו לך 

את שתי הרגליים,

השיניים,שלא תוכל לחייך,

לרקוד יותר.


ולא אתקל ממך מסוף העולם,

במסיבה שאתה קורץ לי,

ומרשה לעצמך לזרוק הערה כמו אחד מבולבל שמזהה לא מזהה.


"אני לא סובל נשים".


ואראה את חברות שלי על הבר,

ואת הגבר שלצידי מנסה להרקיד אותי,

ואתקשר אליה,

בהלם,

ואמלמל.

עזבי אני לא נכנסת לזה.

והבושה אוכלת כשלא אני צריכה.

למה לקרוא לי שקרנית, כשאני בוכה ומתמוטטת.

ולא מצליחה להכיל את האמת שבי.


את בוטן מתוק בקרקס,

שהתנגנו לךבפליליסט,

אני כבר  כן שומעת.


כי כל מה שנשאר...


0 תגובות