עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
תרגיל 12 - שגיא פריהיטר 301885307
18/01/2015 20:14
sagi
שאלה שבועית
יש לבחור אמצעי שיווק מקוון בהתאם ליכולתו להגיע למספר רב של לקוחות פוטנציאליים. יש להיעזר בחוקי "כח הרשת" לצורך מתן התשובה.
אמצעי השיווק שאבחר לעסוק בו הינו ה"פייסבוק" , זהו כמובן כלי השיווק המקוון הנגיש ביותר ובאמצעותו נוכל להגיע למספר רב של לקוחות פוטנציאליים. ה"פייסבוק" הינו כלי מאוד אפקטיבי המשותף לכל אוכלוסיה ולכל גיל , אני יוכל לומר באופן אישי שאיני מכיר אדם שאין לו חשבון פייסבוק. כיום מסרים מועברים במהירות רבה בפייסבוק וניתן להגיע לרמות שיתוף גבוהות. 
כמו שגם דיברנו בשיעור, אמצעי שיווק זה ניחן באפקטים שונים המושכים את קהל לקוחותיו , כדומת ה"לייק" ב"פייסבוק" , כפתור זה מביע הזדהות ומראה שהאדם אהב את הפרסום שראה בפייסבוק. כמו כן , יש גם את אופציית השיתוף , ע"י שיתוף פוסט/תמונה/ דף וכו' מידע זה יגיע לכל חבריו של המשתף ובצורה כזאת יכול להתפשט באופן מסחרר.
אך כל כלי שהוא נפוץ בסדר גודל כזה עלול להיות כלי הרסני, כך למשל לקוח שאינו מרוצה מבית עסק מסויים יכול להכפישו ולפגוע בו קשות , דבר שלא היה ניתן לעשות אותו בצורה כזאת ללא הפייסבוק.

שלושת הנקודות החשובות מההרצאה-
1.  מטרות השימוש ברשתות חברתיות לשיווק- מודעות למותגים, שווקים חדשים, התפשטות מהירה מאוד של מידע, הגעה לקהל לקוחות מסויים, שיפור בדירוג ועוד..
2
ש  2. שיווק ויראלי הינה פעילות שיווקית הגורמת לקהל הלקוחות לדבר עליה ולהפיץ אותה באופן טבעי (כלומר לא דרך האינטרנט אלא ע"י דיבור). ברור לכל שמסר אשר מועבר על ידי חבר/משפחה/ אדם קרוב יעבור בצורה טובה הרבה יותר מאשר פרסום סתמי באינטרנט. 

       3.יתרונות השיווק באינטרנט - אמצעי מעולה לשיווק כפי שכבר הזכרנו לעיל.
0 תגובות
תרגיל 12 - שגיא פריהיטר 301885307
18/01/2015 20:14
sagi
שאלה שבועית
יש לבחור אמצעי שיווק מקוון בהתאם ליכולתו להגיע למספר רב של לקוחות פוטנציאליים. יש להיעזר בחוקי "כח הרשת" לצורך מתן התשובה.
אמצעי השיווק שאבחר לעסוק בו הינו ה"פייסבוק" , זהו כמובן כלי השיווק המקוון הנגיש ביותר ובאמצעותו נוכל להגיע למספר רב של לקוחות פוטנציאליים. ה"פייסבוק" הינו כלי מאוד אפקטיבי המשותף לכל אוכלוסיה ולכל גיל , אני יוכל לומר באופן אישי שאיני מכיר אדם שאין לו חשבון פייסבוק. כיום מסרים מועברים במהירות רבה בפייסבוק וניתן להגיע לרמות שיתוף גבוהות. 
כמו שגם דיברנו בשיעור, אמצעי שיווק זה ניחן באפקטים שונים המושכים את קהל לקוחותיו , כדומת ה"לייק" ב"פייסבוק" , כפתור זה מביע הזדהות ומראה שהאדם אהב את הפרסום שראה בפייסבוק. כמו כן , יש גם את אופציית השיתוף , ע"י שיתוף פוסט/תמונה/ דף וכו' מידע זה יגיע לכל חבריו של המשתף ובצורה כזאת יכול להתפשט באופן מסחרר.
אך כל כלי שהוא נפוץ בסדר גודל כזה עלול להיות כלי הרסני, כך למשל לקוח שאינו מרוצה מבית עסק מסויים יכול להכפישו ולפגוע בו קשות , דבר שלא היה ניתן לעשות אותו בצורה כזאת ללא הפייסבוק.

שלושת הנקודות החשובות מההרצאה-
1.  מטרות השימוש ברשתות חברתיות לשיווק- מודעות למותגים, שווקים חדשים, התפשטות מהירה מאוד של מידע, הגעה לקהל לקוחות מסויים, שיפור בדירוג ועוד..
2
ש  2. שיווק ויראלי הינה פעילות שיווקית הגורמת לקהל הלקוחות לדבר עליה ולהפיץ אותה באופן טבעי (כלומר לא דרך האינטרנט אלא ע"י דיבור). ברור לכל שמסר אשר מועבר על ידי חבר/משפחה/ אדם קרוב יעבור בצורה טובה הרבה יותר מאשר פרסום סתמי באינטרנט. 
       3.יתרונות השיווק באינטרנט - אמצעי מעולה לשיווק כפי שכבר הזכרנו לעיל.
0 תגובות
תרגיל 11 - שגיא פריהיטר 301885307
12/01/2015 00:52
sagi
שאלת השבוע: ארגון רוצה לשפר את שיתוף הידע בין עובדיו באמצעות מישחוק. האם לדעתכם יש סיכוי טוב יותר להצלחה בארגון גדול 

או בארגון קטן ?

לדעתי בארגון גדול יש סיכוי גבוה יותר להצלחה.

לדעתי משחוק הינו תריגר מעולה לגרום לעובדים לשתף ידע ולהנות מהתהליך, במצב כזה ניהול הידע יהיה אפקטיבי ויעיל

ככל שיש יותר אנשים יש יותר עניין משיטה זו וברגע שהדבר עובר מפה לאוזן ומתפשט המשחוק יגבר ויאתגר את העובדים לרצות

ולשתף ידע. גם בארגון קטן לדעתי סביר להניח שמשחוק ישפר את שיתוף הידע בארגון אך לדעתי יעשה באופן פחות אפקטיבי מכיוון

שישנה תחרות קטנה יותר בין אנשים והמוטיבציה לשחק ולהצליח כמו כן , משאביו של ארגון קטן נמוכים יותר ופחות יוכלו להשקיע , לגוון 

ולשווק את המשחוק ולכן התהליך לדעתי יהיה פחות טוב.



נקודות חשובות מההרצאה:
  • המרת משחק לטובת הצלחת חברה:
    מ
    שימוש טכניקות של משחקים מקוונים יכולים לעודד התנהגויות חיוביות מצד העובדים ושיתוף פעולה שיכול לעזור לארגון,
    לקוחות וכלל הציבור. 
  • משחוק: בהמשך ישיר לשאלת הבלוג , משחק מלווה את חיינו מגיל קטן, בשלל מצבים ואפשרויות. המשמעות של משחוק היא להשליך את מה שגורם לנו לאהוב משחקים- למציאות. ישנם אלמנטים בהם משתמשים מתכנני המשחקים כדי לגרום לאפקט הרצוי, כגון- איסוף משאבים, נקודות, רמות, התקדמות, גרף חברתי משימות ועוד.

  • תוצרים צפויים של שימוש מישחוק לצרכים פנים-ארגוניים : כגוןהגדלת פריון העבודהעידוד חדשנותעידוד ושיפוריחסים בין-אישייםקידום הידע ע"י עידוד למידה וכו'.
0 תגובות
תרגיל 10 - שגיא פריהיטר 301885307
03/01/2015 14:39
sagi
השאלה השבועית-  תארו מס' דרכים לשימור ידע סמוי:

ידע סמוי (הגדרה) -  ידע סמוי זה ידע קיים שהאדם שמחזיק בו  יתקשה להגדיר אותו/ להסביר אותו / לתרגם אותו למערכת חוקים, במקרים מסוימים האדם שמחזיק בידע לא יהיה מודע לו כלל.
חשוב מאוד לשמור את הידע הסמוי בארגון , בכדי לשעות זאת,  יש לשפר את דרכי ההתקשרות בארגון וייצרת נגישות רחבה בין כל יחידותיו של הארגון , בכך יהיה ניתן לנסות ולהסביר את הידע אותו נושא האדם. בנוסף לכך הארגון יוכל לתעל ותעד את המידע. בכדי להקל על הבנת הידע הסמוי ניתן לתעד אותו באמצעות סרטוני וידאו ובעזרת כתיבה, כמו כן ניתן להעביר את הידע ע"י הכשרת אנשים נוספים באמצעות הדרכות , ועל ידי הקמת קהילות ידע. יש לשמור את הידע ולשתף אותו בכדי להמשיך להעביר את הידע הסמוי בארגון ושימורו. ניתן לעשות זאת באמצעות מערכת ניהול ידע ארגונית, מערכת שיתוף קבצים ורשת חברתית ארגונית.

3 נק חשובות עליהן דובר במהלך ההרצאה:

1. המשכיות ידע- המשכיות ידע יכולה לעזור מאוד לארגון חדש/ ארגון לומד . מנהלים וארגונים רבים מודעים לחשיבות המשכיות הידע , אך בהרבה ארגונים נושא זה נזנח ולא מושקעים בו המאמצים הנדרשים בכדי להפיק את המירב גם לאחר נטישת מקורות הידע. אך חשוב לזכור כי פעמים רבות המשאבים שנאלץ להשקיע בעתיד על מנת להחזיר את הידע עלולים להיות גדולים בהרבה, ולכן המשכיות ידע היינה דבר קריטי ומשמעותי מאוד בכל ארגון ולכן בעדיפות רחבה שלא יהיה אף פעם רק בנאדם אחד שיודע דברים קרטים שקשורים לארגון אלא שיהיו מספר אנשים בעדיפות ממחלקות שונות כדי שלא יוכלו להתאחד ולעשות "דווקא" לארגון.

2. גיבוי קבצים- גיבוי קבצים הינו תהליך חשוב והכרחי בכל ארגון המעוניין לשמור ידע ,ישנם מספר דרכים נוחות שניתן לגבות את הקבצים בארגון. קיימות שתי גישות שונות לגיבוי קבצים : גיבוי דיפרנציאלי וגיבוי אינקרימנטלי. גיבוי דיפרנציאלי שומר את השינויים שבוצעו מאז הפעם האחרונה בה בוצע גיבוי באופן מלא בפעם האחרונה כלומר נשמרים קבצים נוספים. בגיבוי אינקרמנטלי נשמר כל מה שהשתנה מאז הגיבוי האחרון. 

3.ידע אבוד- ידע שלא תועד בארגון ולא ניתן לשחזר אותו.
0 תגובות
תרגיל 9 - שגיא פריהיטר 301885307
26/12/2014 16:22
sagi

השבוע קיבלנו 2 שאלות לבלוג עליהם עלינו להתייחס:


1.      ארגון גדול החליט למנות מנהל ידע ארגוני. מאיזו יחידה בתוך הארגון אתם ממליצים לקחת את מנהל הידע ?. נא לנמק

2.       מה הקשר בין הקטע מהספר "הנסיך הקטן" לבין תרבות ארגונית ?


1.   כמובן שקודם כל אמליץ לקחת מהנדס תעשייה וניהול... סתם ;) 
הייתי ממליץ לקחת את מנהל הידע מהדרג הניהולי הבכיר, שיוכל לספק לי את היתרונות אליהם אני מכוון, וכמו כן אדם בעל קשרים ענפים בכל הארגון.  בחירה באדם מהדרג הניהולי תביא לקידום נושא ארגון הידע , ותמנף אותו בתוך הארגון ובנוסף מינוי זה יחול על כל חלק בארגון ויהיה איש קשר מרכזי , זאת על ידי פתיחת עולם הידע של העובדים אחד לשני. בנוסף מנהל ידע מהדרג הבכיר הינו אדם בעל מוטיבציה גבוהה ,יכולות גבוהות בהנעת עובדים ובקידום החלטות ונושאים חדשים. 

2.    ההקשר של הקטע מהנסיך הקטן לתרבות ארגונית הינו קשר ישיר. הקשר בא לידי ביטוי שממש כמו בסיפור כאשר קהילת בני אנוש (הארגון) לא מקבלת את דבריו של האסטרונום רק בגלל שהוא לבוש לא לפי הנורמה המקובלת, אלא בלבוש תורכי (התרבות הארגונית),את סיפור זה ניתן להקביל לארגונים גדולים בעלת תרבות חזקה ודרך בה הוא דוגל שנים רבות,  ארגון כזה יתקשה לקבל דעות שונות וחדשות שיכולות להיות דעות פורצות דרך, זאת רק מכיון שהארגון רגיל לסטנדרטים מסוימים ודרך מסוימת בה הוא פועל, ממש כמו בספרד, שם מתעקשים לדבר אך ורק בשפה הספרדית ומתעלמים מאנגלית כשפה הבינלאומית כמעט לחלוטין , ואם מישהו לא פועל לפי המקובל הוא חריג ואין להקשיב לדעותיו אפילו אם הן הגיוניות.

הנקודות החשובות בהרצאה לדעתי הן:

1.   הערך המוסף של הרשתות החברתיות – הרשתות החברתיות כוללות ערכי מוסף ויכולות לשפר את העברת הידע בארגון ומחוצה לו. היכולות להיעזר בידע סמוי של אנשים, הנגישות שמאפשרת איתור תכנים והיכולת להיעזר באותם תכנים יכולים לעזור מאוד. הרשתות החברתיות יכולות לעזור לאתר אנשים בעלי תכונות אופי מסוימות, לפרסם דברים בקלות רבה , לגרום לשינויים ארגוניים , פרסום דעות ויכולת לשנות.  

2.   אבטחת מידע בארגונים עם אופי בטחוני-  בארגונים ביטחוניים, זליגת ידע יכולה להפוך לפגיעה בביטחונה של המדינה.בחברות מסוג זה העובדים נחשפים לפרויקטים ולתהליכים אשר ברי השפעה על עתיד המדינה וביטחונה.
העובדים אשר מועסקים במקומות אלו עוברים תהליכים ביטחוניים ארוכים ומייגעים זאת כדי לוודא את אמינותם ואת כשירותם לעבוד במקום העבודה.
 משום כך, תרבות ניהול הידע הארגוני היא ברוב הארגונים תרבות של need to know
.כלומר כל עובד נחשף רק לחומרים שאליהם הוא זקוק ותו לא
תרבות זו מהווה חסרון לארגון מכיוון שלפעמים ידע קריטי לא מגיע ליעד הרצוי עקב סיווגים שונים. אך יש למצוא את הנוסחה הנכונה לשיתוף הידע מכיוון שכמו שכבר ציינתי ידע שיגיע למקום לא רצוי עלול להוות בעיה גדולה.

3.    לימוד קולקטיבי –כפי שכבר הזכרנו בעבר , שינם שתי דרכים ללימוד קולקטיבי : לימוד וירטואלי ולימוד פנים אל פנים. יש כמובן לבחור באיזה שיטה אנו רוצים בכדי להשיג את מטרת הארגון.

0 תגובות
תרגיל 8 - שגיא פריהיטר 301885307
19/12/2014 01:17
sagi

שאלת השבוע :

 

ארגון החליט לצרף את תכתובת האימיילים שלו למערכת ניהול התכנים הארגונית. באיזה אופן הארגון יפעל כדי שצירוף זה יצליח ?

 

נתחיל ונאמר שלצורך הצלחת המהלך על הארגון לנהוג בנחישות ובסובלנות רבה לטובת הנושא,

צירוף מיילים למערכת ניהול התכנים הינו מהלך ארוך מסובך ומייגע , על הארגון לבחור את האופציה בה הוא יתמוך : שמירת תוכן המייל/מצורפים או שילוב של השניים. בכדי להבין את המייל יש להבין את הצירופים הנמצאים בו , בחלק מהמיילים הצירופים הם התוכן המרכזי של המייל ולכן הבנת הצירופים הינו מרכיב קריטי. לפי דעתי יש לשמור את ההתכתבויות והשירשורים העדכניים ביותר. אין לשמור כל הודעה בנפרד אלא עותק יחיד של כל השירשור והמסמכים המצורפים שנשלחו. תיעוד המידע יכול לעזור מאוד להבנת דרך קבלת ההחלטות שנלקחו ואת דרך הפעולה של עובדי החברה , כמו כן , תיעוד המיילים יתרום להמשכיות תהליכי התקשרות בין גורמים שונים. חברות שונות , הן גדולות יותר והן קטנות יותר מקבלות מסות רבות של מיילים , חלקם לא רלוונטי ולכן יש לבצע סינון בקבלת המיילים. סינון יכול להתבצע למשל על ידי השארת המיילים בעלי מילות מפתח מסויימות.

 

 

שלושת הנקודות החשובות בהרצאה לדעתי הן:

1.   ההבדל בין רשומה למסמך: רשומה הינה מסמך הכוללת בתוכה מאפיינים חובה שונים אשר  הופכים אותו למסמך חוקי. רשומה הינה מסמך בעלת משמעות רשמית או משפטית.  מסמך לעומת זאת, יכול להיות כל קובץ דיגיטלי כלשהו המכיל מידע או אוסף נתונים.

2.   ידע מובנה לעומת לא מובנה: ידע מובנה המאורגן באופן מסודר בתוך בסיסי נתונים הינו מרכיב חשוב אשר יכול לעזור לארגון באופן משמעותי ביותר, זאת מכיוון שבין היתר יהיה ניתן לשלוף נתונים באופן מהיר ולספק אפשרויות לניהול של תהליכים עסקיים מורכבים. לצד יתרונות אלו קיימים גם יתרונות בידע לא מובנה כמו למשל שמירה על אפשרות שיתוף המידע של העובדים כגון מסמכים בודדים, או קבוצות של מסמכים הנמצאים במקומות שונים בארגון , לכן לפי דעתי ,  ארגון מוצלח יש לתמוך בשני סוגי המידע. בנוסף שיתוף סרטים ומסמכים לא באופן פורמאלי בתבנית קבועה הוא נוח יותר לעובדים גמישים/ לא קבועים.

3.       : ECM (Enterprise Contetnt management) מערכת לניהול תכנים בארגון. מטרת המערכת               היא למסד את ניהול ואחסון מסמכים וקבצים אחרים בארגון, אשר משפיעים על תהליכים עסקיים בארגון.       הכוונה היא לאסטרטגיות, שיטות וכלים אשר נעשה בהם שימוש בארגון. בארגונים יש מערכות שונות                 היוצרות ושומרות תכנים בבסיסי נתונים (מידע מובנה (ניהול התכנים מטפל בכל התכנים האחרים                     שאינם נמצאים בבסיסי נתונים ונוצרים מפעילויות אשר מתועדות במסמכים מסוגים שונים, כגון מסמכים       טקסטואליים או מסמכים גרפיים ואחרים, הנוצרים בתוכנות שונות או מיובאים לארגון.

 

0 תגובות
תרגיל 7 - שגיא פריהיטר 301885307
15/12/2014 11:10
sagi
שאלת השבוע- הקמתם סטארטאפ חדש והגעתם לשלב בו דרוש לכם מימון משמעותי של כ 250,000 דולר. איזו שיטת מימון תעדיפו: חברת הון סיכון, בנק, מלאכים, מימון המונים ?


כאשר אצטרך מימון של כסף רב ארצה לשלב בין 2 שיטות מימון שונות כדי לקבל את הייתרונות של כל אחת מהן ונסות ולהגדיל את אחוזי הביטחון בלקיחת המימון ,הייתי משלב שיטת מימון המונים וחברת הון סיכון, שילוב שתי שיטות לדעתי יהיה טוב יותר מכיוון שאני לא מסתמך על גורם אחד.

מימון המונים- על ידי גיוס מממנים לפרויקט אוכל לגייס את כל הסכום הדרוש לי זאת מכיוון שיש באפשרותי לנסות ולגייס כסף ממספר מממנים שונים ובאופן זה להיות מכוסה מבחינה כלכלית ולהוציא את הסטארטאפ לפועל. אך כמובן כמו בכל שיטת מימון , גם כאן ישנו חסרון , החיסרון הינו הצורך במתן אחוזים/סך מסוים מהרווח למממנים, לכן אעדיף לקחת סכום קטן יותר כך שהאחוזים/סך רווח שאביא למממנים יהיה קטן ככל האפשר או לנהל משא ומתן נוקשה שיביא לתוצאות להן ציפיתי.

את הסכום הנותר שאותו אצטרך על מנת לפתח את הסטארטאפ הייתי מגייס דרך חברת הון סיכון.
פיתוח סטארטאפ טומן בחובו סיכונים רבים מחד , ומאידך אפשרויות לתשואות ורווחים גבוהים מאוד.ורווחים גבוהים לעומת ההשקעה ההתחלתית. על ידי שימוש בשיטה זו נוכל לקבל גם עזרה ותמיכה שאינה רק כלכלית אלא גם ניהולית ופקידותית וקבלת תמיכה לאורך כל הדרך .

3 נקודות חשובות מההרצאה:
  • מימון המונים- המון יזמים צעירים וחדשים שנכנסים לשוק עם רעיונות מקוריים ומהפכנים מתקשים להתחיל לפתח את הרעיון שלהם , זאת מכיוון שהפיתוח דורש עובדים וכלים שונים שעולים כסף רב, ולכן הם זקוקים להשקעה כלכלית, דרך נוחה לקבלת מימון זה הינה באמצעות מימון המונים . שיטה זו נפוצה מאוד בשנים האחרונות והיא בהחלט עוזרת ותורמת לכל מפתח באשר הוא.
  •  חכמת ההמונים- רעיון זה מדבר על כך שחוכמת ההמון גדולה מחוכמת מומחה יחיד. על פי רעיון זה, שקלול הרעיונות ודרכי הפתרון שיפיקו קבוצה גדולה דל אנשים שאינם מתואמים בניהם יהיה כמעט תמיד מדויק יותר מתשובתו של אדם בודד, גם אם הוא מומחה. רעיון זה הגיוני מאוד , קיבוץ של דעות שונות והסקת מסקנות על ידי מספר רב של אנשים , שלחלקם יש ניסיון גדול בתחום , כנראה יביא בסופו של דבר להמלצות טובות יותר מהמלצת מומחה בודד.

  • סקרי שוק- העולם של היום הינו מאוד תחרותי מגוון ובעל אופציות רחבות , אנשים רוצים לפתח סטארטאפים חדשים ולפתח את הרעיונות שלהם כדי לקדם ולשפר את העולם וגם כמובן בגלל הכסף הרב שטמון בפיתוחים אלו. ביצוע סקר שוק יספק לנו מידע רלוונטי , שמאוד יכול לעזור ,על היתרונות והחסרונות בנוגע לרעיון שברצוננו לפתח. על ידי סקר שוק נוכל ללמוד האם יש ביקוש למוצר, האם קיים משהו דומה, לאיזה קהל עלי לפנות, במי נוכל להיעזר, להכיר וללמוד את המתחרים וחסרונותיהם וכו'. סקר שוק גם יכול לייעל את הרעיון שלנו ולהתאים אותו בצורה המיטבית לקהל היעד, זאת כמובן תלוי באיכות הסקר. סקר שוק ללא ספק פעולה שתקדם ותייעל לכל חברה להתפתח ולהתקדם. לדעתי במהלך פיתוח מוצר חדש שאין עימו ניסיון עבר , סקר שוק הינו בגדר חובה , גם אם אין תקציבים גדולים לבצע סקר איכותי , יש לבצע סקר קטן.
0 תגובות
תרגיל 6 - שגיא פריהיטר 301885307
07/12/2014 21:35
sagi
3 נקודות מרכזיות שהועלו בהרצאה:

1.) YAMMER- בהרצאת האורח שהועברה על ידי עובד של חברת מיקרוסופט,לפי דעתי זוהי פלטפורמה שלא תצליח כמו הפייסבוק , פלטפורמה זו אמורה לעזור בניתוח המצב החברתי בארגון אך טומנת בחובה חסרונות רבים. לפי דעתי , עובדים אשר צריכים לרשום את כשלונות / הצלחות שלהם לא ירצו לעשות זאת לרוב לנגד עיני העובדים בחברה.
הסבר קצר על YAMMER - YAMMER הינו הפתרון הראשון בשוק לרשת חברתית ארגונית, פתרון יעיל ושימושי עבור חברות וארגונים, בעל מגוון רחב של שימושים החל מתכתובות, עדכונים, שיתוף בקבוצות, אפשרויות סקירה וצפייה בקבצים, ניהול שיחות (צ'אט) ועוד.

2.) יתרונות ניהול ידע בענן- ניהול ידע בענן הינה טכנולוגיה חדישה שיש ללמוד ולהסתגל אליה, לאחר הכרת ולמידת הטכנולוגיה וקבלת ההרגל לעבוג עימה מגלים את הייתרונות העצומים של הטכנולוגיה ולאחר מכן קשה להסתדר בלעדיה, יתרונות - עלויות נמוכות, לא דורש תיאומים מורכבים, גמיש בשימוש, מגבה אוטומטית, שמיש בכל מקום , חסכון בזיכרון וכו'.. כמו כן ניתן להעביר מידע בין מכשירים אישיים בקלות רבה.

3.) דרישות לקיום הענן- ישנן שתי דרישות חשובות מאוד לקיום ענן, אבטחה ותקשורת. על מנת שנוכל להשתמש בענן בצורה יעילה ומוצלחת ישנה דרישה לחיבור אינטרנט מהיר ואמין , ולאבטחה ברמה גבוהה (גם אבטחה פיזית וגם אבטחה ברמת התוכנה),  ישנה בעייתיות באחסון החומר הרגיש של חברה במיקום אשר היא אינה שולטת בו ולכן נדרשת אבטחה ברמה גבוהה ביותר ולמנוע מהאקרים את האופציה לפרוץ לענן ולהשתמש ולהפיץ את המידע שלנו ששמור בו.



דיברנו בהרצאות על ריבוע הקסם של גרטנר - Gartner Magic Quadrant

ועל מעגל אימוץ הטכנולוגיות של גרטנר - Gartner Hype Cycle.
מה ניתן ללמוד מהריבוע ומהמעגל של גרטנר ?

ריבוע הקסם של גרטנר מספק לנו סוג של מדרג על חברות שונות בשוק , ניתן לנתח היכן ממוקמים הפתרונות הקיימים, על סמך היכולת והתוצאות שמספקים. כולל ניתוח מפורט הבוחן את כל ענייני החברה כגון יעילות, איכות, שיטות עבודה, אסטרטגיות והתנהלות.
כמו כן , ניתן לשלוף מידע על החברות המובילות להבין , לנתח ולסקור את החברות השונות ובכך לדעת מי המתחרים שלנו ובמי כדי להשקיע ולפתח אסטרטגיות התואמות את יכולות המתחרים.
נשתמש במעגל זה כאשר נרצה להטמיע בארגון פתרון טכנולוגי ונרצה לבחון את זמן ואופן ההטמעה . מעגל אימוץ הטכנולוגיות של גרטנר מספק לנו מידע לגבי המוצרים והשירותים של הספקים איתם עובדים, באמצעות המעגל ניתן להשוות ולבדוק מי מהמוצרים טוב יותר. נוכל לבצע מבדק מעמיק ולבדוק איזה מן המוצרים והשרותים יכולים להתאים לחברה שלנו ולעמוד בדרישות ובמטרות של החברה שלנו ספציפית.



0 תגובות
תרגיל 5 - שגיא פריהיטר 301885307
29/11/2014 16:29
sagi

הנקודות החשובות שנאמרו בהרצאה ואני רוצה להתייחס אליהן הינן:

     1. שימוש מוצלח ברשתות חברתיות ארגוניות מחייב שינוי תפיסתי - ראשית על העובדים להבין שהשתתפות של עובדים ברשתות החברתיות אינה קשורה כלל למעמד העובד החברה והיא פתוחה לכולם. כמו כן על ההנהלה להסביר , להנחות ולהעביר הדרכות על אופן השימוש של העובדים ברשתות החברתיות.


2.  רשת חברתית פנים-ארגונית מהווה אמצעי מוצלח למיצוי שני המשאבים החשובים ביותר במאה ה-21  - אנשים וידע, ולכן עשויה לשמש כמנוע צמיחה משמעותי בארגונים. כמו כן הן יעליות במיוחד גם לצורכי הדרכה וקליטה של עובדים חדשים.


     3. שימושים של רשתות חברתיות חיצוניות ע"י אירגונים- אירגונים רבים משתמשים ברשתות חברתיות חיצוניות כדי לגייס עובדים , להפיץ מידע רלוונטי וכן לקבל מידע רלוונטי על ארגונים שונים ועובדים שונים מחוץ לארגון.




כיצד משתקף מעבר מארגון 1.0 לארגון 2.0 בשינוי אופן ניהול הארגון?


כאשר ארגון מחליט לעשות שינוי ועובר מארגון 1.0 לארגון 2.0 עליו לבצע התאמות רבות ולקחת את ההשלכות הצפויות בחשבון אך יחד עם זאת יש לציין שמעבר לעולם החדש אינו מבטל את קיומו של העולם שהיה מוכר לנו עד היום. הניהול יהפוך מניהול פשוט לניהול מורכב ומסובך.

כמובן שהשינוי העיקרי יהיה השינוי במבנה האירגוני , השינוי יהיה לעבור ממבנה אירגוני היררכי (אנכי) למבנה ארגוני מרושת (רב ממדי).

עד כה הארגון היה רגיל שהידע נמצא אצל המנהל אך כעת הידע יהיה אצל העובדים והטכנולוגיה תתרחב. הקשרים יתרחבו ,ויהיה יותר שימוש בבלוגים , תמונות ווידאו ועוד..

ניהול התשתיות התומכות של הארגון ישתנה לגמרי, ממחשבים גדולים, מחשבים אישיים, רשתות תקשורת , תשתיות תוכן בדידות ופורטלים ß כעת התשתיות יהיו על בסיס מוקדי ידע וקבוצות עניין, בלוגים, קהילות ידע, יישומים משותפים וba. כלומר ממבנה בו הארגון במרכז נעבור למבנה בוא העובד והידע שלו הם במרכז.

עוד מטרה של האירגון תיהיה לגרום לעובדים ליצור תכנים.



0 תגובות
תרגיל 4 - שגיא פריהיטר 301885307
22/11/2014 12:55
sagi
3 נק' חשובות שהועלו בהרצאה :

1. ARR/BAR- After/Before Action Review: דעתי היא שהיערכות מוקדמת ושאלות מכווינות שנשאל את עצמנו לפני תחילת אירוע משמעותי כלשהו הינו חשוב ,קריטי ויכול לשפר פלאים את תוצאות המהלך , דבר אשר יגרום לבצע את התהליך/פרויקט בצורה טובה ויעילה יותר. כאשר מגדירים מראש נושא, מטרות, יעדים, זמנים, נק' חלשות (בעיות, גורמים לכישלון) אנו מגדילים את הסיכוי להצליח ויכולים לזהות יותר ויותר נק' תורפה ולנסות לשפר אותם. After Action Reviews: בהתאם לBAR רק מבוצע לאחר התהליך, שלב התחקיר. חשוב ביותר על מנת להפיק לקחים ולהסיק מסקנות כך שנדע לתקן ולשפר להבא.

2. טיפוח הזכרון הארגוני - תיעוד תוצרי הלמידה ותהליך הלמידה ,בסופו של דבר תהליך התיעוד הינו תהליך חשוב מאוד , הדרך בה מתועדים הדברים מייעלת את התהליכים העתידיים ומאפשרת גישה נוחה לחומרים שנשמרו. יש לשמר את החומרים בצורה מסודרת הקשורה לתהליכים הארגוניים. רצוי לתעד את כל שלבי הלמידה שמירת כל הדיונים והנימוקים שהובילו למסקנות מאפשרת לחזור ולבחון את המסקנות במועד מאוחר יותר כאשר תתעורר בעייה כלשהי , וכן גם לשפר את תהליכי הלמידה וללמוד מטעויות עבר.

3. חשיבותה של הפיכת ארגון לארגון לומד. ישנם חמישה תחומים, חמשת התחומים הינם החשובים וההכרחיים על מנת להפוך ארגון לארגון לומד ועל מנת להוביל את הארגון קדימה. מיומנות אישית, מודלים מנטאליים, חזון משותף, למידה קבוצתית וחשיבה מערכתית תחומים אלו מציינים באופן ברור ונכון את שעל הארגון לעשות ולשנות על מנת להתקדם ולפתח את הארגון בצורה מתמדת.

שאלת השבוע:

  • במפעל כימי נשפך חומר גלם יקר בעודף גדול לתוך הריאקטור. בתחקיר התברר שבחדר הבקרה של המפעל היו בלילה הקודם מספר התראות שווא על מפלס הנוזלים ולכן המפעיל ניתק את הגלאי. האם להעניש את המפעיל ?

קודם כל , לדעתי, כמו כל דבר בחיים , לפני שמענישים את המפעיל יש לבצע תחקיר מקיף ומעמיק על מנת לדעת בדיוק מה קרה באירוע ומה מידת אחריותו של המפעיל באירוע.
לאחר שהחלטנו על תחקיר יש להגדיר את שאלת התחקיר: מה גרם לחומר הגלם להישפך לתוך הריאקטור?
לאחר שהגדרנו את שאלת התחקיר יש לבחור מנהל (עדיף בעל ניסיון עבר בתחקירים ) שיתחקר את האירוע.
לאחר מכן יש לאסוף עובדות וראיות- איסוף המידע ונתונים רלוונטיים בנוגע לאירוע שיעזרו במציאת פתרון קונקרטי.
יש לשאול את עצמנו שאלות מכווינות כמו -האם אירוע דומה התרחש בעבר? מתי? באיזו תדירות? כתוצאה ממה היו ההתראות שווא? מהי תדירות התקלות שווא במערכת? מה הנוהל לגבי ניתוק הגלאי? ועוד..
לאחר שאילת השאלות יש לנסות למצוא תשובות ולנתח את הנתונים, לגלות את סיבות השורש לתקלה ובסופו של דבר יש להסיק מסקנות ולקחים להמשך הדרך ולבסוף יש להחליט לגבי המפעיל.

בסופו של דבר יש לסכם ולנתח את כל הנתונים שברשותינו ולהסיק את המסקנות הרצויות. יכול להיות שנגיע למסקנה שהמפעיל טעה ולא עשה את המוטל עליו / לא עמד בנהלים הנדרשים ולכן יש להעניש אותו , אך מצד שני יכול להיות שנגיע למסקנה שהמפעיל פעל בהיגיון או אפילו פעל לפי הנהלים ולכן אין צורך להעניש אותו אלא לקחת את המקרה שלו וללמוד ממנו וכן ללמד את שאר העובדים במפעל מה יש לעשות במקרים מסוג זה ובכך ללמוד להבא.
0 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »