עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
נושאים
30 פלוס  (1)
חזנות והתבגרות
11/12/2016 09:47
האזרח ד.
הרבה זמן שלא כתבתי כאן. לא שלא היה על מה, רק שלא היה איך לנסח את הדברים בצורה ראויה לפרסום. 
את הקטע הזה, כנראה שיבינו בעיקר מי שמנהלים אורח חיים דתי של ממש, כזה שכולל ביקורים קבועים בבית הכנסת, ובעיקר כאלו ממוצא אשכנזי דווקא בגלל התכנים והרעיונות שאני אזכיר כאן. כמובן שגם מי שלא יכול לקרוא את הקטע, אבל סביר להניח שלא יכיר חלק מהמינוחים, השמות והמושגים שאזכיר כאן. ואחרי ההקדמה, אעבור לקטע עצמו.
בשבת האחרונה, הייתה שבת קצת מיוחדת בבית הכנסת. אחד ממתפללי בית הכנסת ציין את יום הולדתו ה-70, ובחר לציין זאת יחד עם כל חברי הקהילה בשבת חגיגית ובקידוש שערך לאחר התפילה. 
כיוון שזו הייתה שבת חגיגית במקצת, והיו שם גם כמה מחבריו של בעל השמחה, כובד אחד מהם בתפילת המוסף לפני התיבה. אותו אדם, הוא בעל כשרון רב בתחום החזנות, ואכן הוא הפליא בקולו במספר קטעי חזנות קלאסיים. גם בתפילה לשלום המדינה, שהלחן אמנם מהשנים האחרונות, אבל התקבל מאד ברבות מקהילות הציבור הדתי לאומי המקפיד לאומרה מדי שבת וחג, וגם בתפילת מוסף עצמה, שם בקדושת "כתר" שילב קטע חזנות קלאסי, שלפי ההורים שלי הלחין החזן הידוע יוסל'ה רוזנבלט.
אבל לא על הקטעים עצמם או על הכשרון של אותו אדם רציתי לדבר כאן, אלא על מחשבה אחרת שחלפה בראשי, למען האמת בפעם הקודמת ששמעתי את אותו אדם מתפלל לפני התיבה, לפני כשנה, אז נסעתי עם ההורים שלי ועם קבוצה שבין היתר אותו אדם נכלל בה, לשבת בצפון הארץ, ואז הוא עבר לפני התיבה בתפילת ערבית של ליל שבת, וגם אז שילב כמה קטעי חזנות קלאסיים.
והמחשבה שחלפה לי בראש אז, וגם בשבת הזאת, היא על השינוי ביחס שלי לחזנות ולקטעי חזנות. 
הפעם לפני הפעם ההיא לפני שנה, ששמעתי את אותו אדם מתפלל לפני התיבה, הייתה יותר מ-15 שנים קודם לכן. בנו של אותו אדם למד אתי בבית הספר התיכון, והיו מספר פעמים מצומצם אמנם, אבל היו, שבתות שבהן נסענו תלמידים והוריהם יחד לשבת במסגרת בית הספר. באחת מאותן שבתות, כובד אותו אדם בתפילה, אני אפילו לא זוכר איזו מהן, ורק זוכר שלא אהבתי את התפילה שלו. אני אפילו לא זוכר אם הוא שילב קטעי חזנות, או בהתחשבות בקהל שחלקו לא מהעדה, וחלקו הגדול נערים הוא לא עשה זאת, אני רק זוכר שלא אהבתי את התפילה שלו. וכאשר שמעתי אותו שוב, כאמור יותר מ-15 שנה לאחר מכן, דווקא נהניתי ואפילו נהניתי מאד מהתפילה שלו ובמיוחד משילוב קטעי החזנות. 
מלבד זאת, כאשר הייתי צעיר יחסית, ונערכו בבית הכנסת שלי או בבית כנסת אחר שבתות חזנות שבהם אירחו חזן ידוע, ולפעמים אבא שלי הלך לשם, אני לא התלהבתי יתר על המידה מכך, והיום אני מאד נהנה משבתות מעין אלו, אם כי אני לא הולך במיוחד, ורק אם נערכת שבת כזאת בבית הכנסת בו אני מתפלל אני משתתף בה.
כנראה שזה חלק מתהליך ההתבגרות שלי, שבו אני מגלה פתאום סבלנות ועניין בדברים שבתור נער לא מצאתי בהם עניין. וכמו שהטעם שלי בתחומים אחרים השתנה, כך גם הטעם שלי בתחום הזה. 
0 תגובות
גשם
30/11/2016 08:02
האזרח ד.
גשם ירד הלילה. אחרי זמן רב של ציפיה, הלילה, היום ומחר, צפויים גשמים. נקווה שיהיו עוד הרבה גשמי ברכה במהלך החורף הזה.
וכמו האדמה המצפה לגשם, שירווה את צמאונה, יעורר את כוחה, ויאפשר לה ליצור בתוכה חיים חדשים, גם אני כבר שנים מצפה. לא בדיוק לגשם, אלא לאהבה אמיתית, שתרווה את צמאוני, תעורר את חיי, ותאפשר לי לפרוח באופן מלא. בניגוד לגשם, שמגיע למספר חודשים ואז נעלם לשארית השנה, אני מקווה לכך שכשהיא תגיע, היא תגיע כדי להישאר אתי לכל החיים, גם אם העוצמה שלה תשתנה במהלך השנים.
לפני הגשם רואים בדרך כלל עננים, הרוחות מתחזקות, ובכלל מתחילים להרגיש את השינוי. ואצלי, השמים בהירים והאדמה יבשה כמו בשיאו של הקיץ. פה ושם חולפת איזו עננה קלה ודקה, בדמות דייט מזדמן, אבל אף אחת מהן, לפחות בינתיים, לא הראתה סימן שהיא מסוגלת להתפתח לסערה שאני כה מצפה לה. 
ויש רגעים שבהם אני כמעט מתייאש לחלוטין. רואה שאין בדל ענן באופק, ותוהה האם נועדתי להישאר כמדבר, יבש וצחיח בלי שום דבר שיעורר אותו מתרדמתו העמוקה, ובלי סיכוי לראות בחייו טיפת מים. ובכל זאת שב ומתעודד, וממשיך להאמין שיום אחד הגשם יבוא, ורק מקווה שאדע לזהות נכון את הסימנים המקדימים, ולא אאבד את הסיכוי האמיתי ליהנות מגשמי הברכה. 
0 תגובות
שלילי מול חיובי
23/11/2016 16:21
האזרח ד.
אני לא חושב שאי פעם, בוודאי לא באופן אישי, קיוויתי לקבל תשובה שלילית למשהו כמו שאני מקווה לכך עכשיו, בתשובה שאני מחכה לקבל. אני לא מדבר על תשובה שלילית במובן החיובי של הדבר, כמו בבדיקות רפואיות מסויימות (אם כי גם בכאלו, תודה לאל, לא יצא לי להתנסות באופן אישי)  אלא לתשובה שלילית שלכאורה לפחות היא שלילית בכל המובנים.
אני מקווה לתשובה שלילית, כי תשובה חיובית תכניס אותי להתלבטות שמעודי לא הייתי בה. 
אולי כדאי שאסביר מעט איפה הבעיה.
לא פעם, ומיותר מסיבה אחת, אני מוצא את עצמי מגדיר את מקום העבודה שלי כסביבת עבודה משפחתית.
ובסביבת עבודה משפחתית, אם נמשיך את המשל, שבו המנהלים הם ההורים, הרי שגם בין ילדים להורים יש מצבים של חיכוכים, ובנסיבות שונות, מצאתי את עצמי בחיכוך כזה עם ההנהלה, שהביא אותי לרצון "לברוח מהבית" ולחפש מקום אחר. משהו כמו "העובד שהלך לחפש לעצמו מקום עבודה אחר". וככזה, לא הייתה לי ההזדמנות להתנסות, וודאי שאם אמצא לעצמי מקום אחר לא אוכל לחזור למקום הנוכחי, שלא כמו מי שבורח מהבית שבמקרים נורמליים, אם ירצה לחזור יקבלו אותו, במקום עבודה אם אתה עוזב לא יקבלו אותך בחזרה בדרך כלל גם אם תרצה.
וכך, לפני כחצי שנה, מסיבות שונות, התחלתי לחפש עבודה אחרת. במסגרת החיפוש שלחתי קורות חיים ללא מעט מקומות, ומהתשובות המעטות שקיבלתי לקורות החיים, הבנתי שאין לי הרבה סיכוי למצוא עבודה טובה יותר. בכל זאת, בתשובות המעטות שקיבלתי, היו כמה זימונים לראיונות.
וכך הלכתי למספר ראיונות.
אחד הראיונות היה ביישוב אחר, היה ראיון די מוצלח להרגשתי אבל בסוף לא קיבלתי שום תשובה לכאן או לכאן. ראיון אחר היה בסביבת עיר מגורי, וגם שם הוא התנהל בצורה די מוצלחת, אבל גם מהם לא קיבלתי תשובה.
בינתיים השלמתי עם מקום העבודה וכיום אני ביחסים תקינים עם כולם ובסך הכל לא חושב ברצינות על עזיבה.
והיום קיבלתי שיחת טלפון, ממספר מזוהה אבל לא מוכר לי. לא יכולתי לענות ולאחר מכן התקשרתי למספר ממנו יצרו אתי קשר. מתברר שמדובר בחברה בה התראיינתי. מי שענה לי במזכירות החברה שאל אם אני צריך הנהלת חשבונות, ובסופו של דבר העביר אותי למי שככל הנראה חיפש אותי, והוא אמר שהוא קיבל את קורות החיים שלי. השבתי שהייתי בראיון אצלם לפני יותר מחודש, והוא שאל אם קיבלתי תשובה, ואמרתי שלא, והוא אמר שתמיד הם משיבים תשובה, וגם תשובה שלילית היא תשובה. 
הוא אמר שהוא יבדוק ויחזיר לי תשובה, וכאמור מעולם לא חיכיתי לתשובה שלילית כמו בפעם הזאת. כי תשובה שלילית תקל עלי הרבה יותר מתשובה חיובית. כי אם התשובה תהיה חיובית היא תכניס אותי להתלבטות קשה. 
וכמו בכל התלבטות יש צדדים חיוביים וצדדים שליליים. הצד החיובי ברור, מדובר בעיר מגורי, במקום עבודה נוח מאד להגעה. גם העבודה עצמה, כפי שהוצגה לי בראיון מעניינת יותר וקרובה יותר למה שאני באמת רוצה לעסוק בו. גם המשכורת, אם יעמדו בציפיות השכר שהצגתי גבוהה משמעותית ממה שאני מרוויח במקום הנוכחי.
מהצד השלילי, זו עבודה חדשה על כל המשתמע. מכך, בניית קשרים חדשים, הכרות עם אנשים חדשים, סביבת עבודה חדשה וכל הקשור לכך. גם העזיבה של המקום הנוכחי מפחידה קצת, אחרי שיצרתי קשרים טובים כל כך עם מנהלים ועובדים, עד כדי כך שכאמור זה כמעט כמו משפחה נוספת. 
אני גם לא יודע איך אשתלב במקום אחר, והרי זה צעד שאין ממנו דרך אמיתית לחזרה. 
כך שאני מוצא את עצמי מייחל לתשובה שלילית מהם, אבל מצד שני גם אם אקבל תשובה חיובית, אני לא בטוח שאני צריך להיענות להצעה, למרות כל הפיתוי שיש בכך, ואולי בכל זאת כדאי להישאר במקום הנוכחי. 
אחרי הכל, גם ההתנהלות במקום ההוא נראית לי לא הכי מאורגנת אם אחרי חודש וחצי (ומעניין שעדיין הם מחפשים עובדים או שאולי מחפשים עובדים נוספים) הם לא שמו לב שהם כבר ראיינו אותי לתפקיד. מעניין מה היה קורה אילו הייתי מסכים להגיע לראיון בלי להגיד שכבר התראיינתי שם. אבל את זה לא אעשיתי וגם לא אעשה, כי לי זה נראה לא ישר לעשות דבר כזה. 
בינתיים עדיין לא הגיעה תשובה לכאן או לכאן, וכשתגיע אדע אם ההתלבטות נחסכה ממני או שאעמוד בה ואתלבט על מלוא משמעויותיה.
1 תגובות
« הקודם 1 2 3 הבא »
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון