עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
רון גולדשטיין, סטודנט לתקשורת במסלול פרסום שיווק ויח"צ. כותב תוכן אישי
ניתן למצוא ב:
haifatimes.co.il/category/%D7%9E%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
מאי 2017  (4)
יוני 2017  (5)
אהבת נעורי/ רון גולדשטיין
04/06/2017 09:25
רון גולדשטיין

תיכון, כולנו עברנו אותו. יש כאלו המגדירים את תקופת התיכון כתקופה היפה בחייהם, אחרים יגידו לך שהם רק חיכו שזה ייגמר. אבל יש דבר אחד שמשותף לכולם. כולנו מצאנו את עצמינו במהלך התיכון עם איזה "קראש". הידלקות, רצון עז להיות עם מישהו שבכלל לא שם לב לזה. או במקרה שלי, יודע או חושב על זה. בשביל ההגינות נשאיר את שלי בעילום שם ונקרא לו דני. אויי דני… רבים היו הלילות בהם שכבתי במיטה וחלמתי עליו.

 

רוצים לשמוע איך נגמר הסיפור?


0 תגובות
ידידים פלוס/ רון גולדשטיין
04/06/2017 09:24
רון גולדשטיין

כולנו שמענו מתישהו בחיינו את המשפט "ניפרד כידידים". מוסד הידידות הפך בשנים האחרונות לדרך קלה לרקום קשרים עם בני המין השני מבלי כל מחויבות רגשית. לכאורה מספק עולם הידידות פטור מלא מהבעת רגש, ממחייבות  או מאקסקלוסיביות. גברים ונשים רבים רוכשים לעצם ידידים וידידות רבים. אך מה קורה כאשר נכנס לתמונה בן או בת הזוג?


להמשך קריאה:
0 תגובות
ידידים פלוס/ רון גולדשטיין
04/06/2017 09:24
רון גולדשטיין

כולנו שמענו מתישהו בחיינו את המשפט "ניפרד כידידים". מוסד הידידות הפך בשנים האחרונות לדרך קלה לרקום קשרים עם בני המין השני מבלי כל מחויבות רגשית. לכאורה מספק עולם הידידות פטור מלא מהבעת רגש, ממחייבות  או מאקסקלוסיביות. גברים ונשים רבים רוכשים לעצם ידידים וידידות רבים. אך מה קורה כאשר נכנס לתמונה בן או בת הזוג?


להמשך קריאה:
0 תגובות
מכתב לאחי/ רון גולדשטיין
04/06/2017 09:23
רון גולדשטיין

אחי, לאורך שנים היות עבורי דמות להערצה, מן מודל לחיקוי. בבית הספר תמיד הייתי מחייך למורים ששאלו אותי אם אני אח של? ובגאווה וראש מורם עניתי שכן. יש בינינו  שלוש שנים הפרש בגיל, הפרש שנתן מקום לכל אחד מאיתנו להתפתח בסביבתו אך מספיק קרוב כדי לאפשר לנו לחוות חוויות משותפות בזמן קרוב. לאורך השנים תמיד נשאתי מבט אליך, רציתי להיות כמוך כשאגדל. מקובל, מוקף בחברים, אהוב על המורים וההורים. מוצלח כזה. תמיד ידעתי שיש על מי לסמוך, למי לספר את הסודות הכי כמוסים ולמי אני יכול לפנות בעת צרה כשאני לא רוצה לערב את ההורים. ידעתי שיש לי גב, שיש מי ששומר עלי, שנמצא שם תמיד צעד אחד מאחורי למקרה שאפול. היו פעמים בהם הייתה לוקח אותי איתך בימי שישי ליציאות עם החברים שלך, רק כדי שלא אשאר לבד.


להמשך קריאה : 
0 תגובות
מכתב לאחי/ רון גולדשטיין
04/06/2017 09:23
רון גולדשטיין

אחי, לאורך שנים היות עבורי דמות להערצה, מן מודל לחיקוי. בבית הספר תמיד הייתי מחייך למורים ששאלו אותי אם אני אח של? ובגאווה וראש מורם עניתי שכן. יש בינינו  שלוש שנים הפרש בגיל, הפרש שנתן מקום לכל אחד מאיתנו להתפתח בסביבתו אך מספיק קרוב כדי לאפשר לנו לחוות חוויות משותפות בזמן קרוב. לאורך השנים תמיד נשאתי מבט אליך, רציתי להיות כמוך כשאגדל. מקובל, מוקף בחברים, אהוב על המורים וההורים. מוצלח כזה. תמיד ידעתי שיש על מי לסמוך, למי לספר את הסודות הכי כמוסים ולמי אני יכול לפנות בעת צרה כשאני לא רוצה לערב את ההורים. ידעתי שיש לי גב, שיש מי ששומר עלי, שנמצא שם תמיד צעד אחד מאחורי למקרה שאפול. היו פעמים בהם הייתה לוקח אותי איתך בימי שישי ליציאות עם החברים שלך, רק כדי שלא אשאר לבד.


להמשך קריאה : 
0 תגובות
גאווה יזרעאלית
28/05/2017 11:27
רון גולדשטיין
כתבה שפורסמה ב" חדש בגליל על פעילותי להקמת האחווה הגאה במכללת עמק יזרעאל 
0 תגובות
אחת שיודעת/ רון גולדשטיין
28/05/2017 11:04
רון גולדשטיין

שתיקה באוויר. שתי כוסות קפה חצי ריקות. אני יושב מולה ופשוט לא מצליח לדבר. זה לא קרה לנו אף פעם, בדרך כלל אנחנו לא מפסיקים לדבר, גם על שטויות. אבל הפעם פשוט נגמרו לי המילים. אני לא אשכח את זה. זה היה שנה אחרי הגיוס, חזרתי מלונדון עם אבא אחרי שברחתי מכל מה שקרה לי בארץ. בשביל להבין את הסיפור נחזור קצת אחורה, כמה חודשים, הכרתי בחור, יואב (שם בדוי) שלימים יהפוך לבן הזוג שלי בארבע השנים הבאות, גדול ממני בכמה שנים, מקסים, אבל לא אחד כזה שחיפש משהו רציני. ואם להגיד את האמת גם אני לא. אבל היה לנו טוב יחד, הייתי חוזר הביתה בסופי שבוע מהצבא, אומר להורים שאני הולך לחברה ובא אליו. זו הייתה תקופה מדהימה, היינו מבלים יחד אוכלים ,נהנים , מדברים ממש כמו זוג אבל בלי הכותרת או המחויבות. מתחת לפני השטח התחלו להתפתח רגשות, לפחות אצלי, אבל לא כאלו שייחסתי להם חשיבות. ואז, כמו בסרטים, פגשתי את אלון (שם בדוי). אלון היה בחור בן גילי, חמוד ומצחיק שחיפש משהו רציני ורצה אותי. הייתי מבולבל. הרגשות שעד לפני רגע היו מתחת לפני השטח צפו בבת אחת וטרפו את הקלפים. אחרי חשיבה משותפת עם יואב החלטתי לתת לאלון הזדמנות. אז יצאנו לדייט, בית קפה נחמד מחוץ לעיר, שלא יראו. הקשר עם אלון זרם וניתקתי קשר עם יואב. חודש וחצי ביליתי כל שנייה פנויה אתו,הוצאתי גימלים מרופאת היחידה כדי לבוא לבלות אתו בבית,דיברנו בטלפון כאילו אין מחר והכל היה נראה ורוד. אבל בסרטים כמו בסרטים מגיע הטוויסט בעלילה. זה היה ביום שישי, אלון צלצל ואמר שהוא רוצה לבוא אליי, זה היה לי מוזר, משהו בקול שלו היה לא רגיל, אבל עם חיוך מטופש ודפיקות לב אמרתי לו לבוא. ישבנו במרפסת הוא הניח את ידיו על ברכי לקח נשימה עמוקה ואמר את הדבר שלא רציתי לשמוע, שלא הייתי מוכן אליו ולא הבנתי כלל מאיפה הוא הגיע. הוא סיפר לי שיש לו רגשות לא פתורים לאקס שלו. ושהוא רוצה לפתור את הדברים שם לפני שאנחנו ממשיכים. בכיתי, כמו ילדה בת 16 שמספרים לה שהלהקה האהובה עליה מתפרקת. באותו הערב הלכתי ליואב, אבל לא נשארתי. הייתי חייב לעשות משהו לשחרר את הכעס שהיה לי על אלון .  יומיים אחרי זה כבר הייתי על המטוס בדרך ללונדון, זה התאים לי בול. ברחתי מכל המחשבות והבלבול, השארתי הכל מאחור, ופשוט נסעתי. כשחזרתי לארץ קיבלתי שתי הודעות, אחת מ יואב שרצה שנפגש והשנייה מאלון שכתב שזה נגמר עם האקס והוא רוצה שנחזור.  הרגשתי קרוע, פגוע, ומבולבל. באותו הרגע הבנתי שאני לא יכול להמשיך לבד, שאני חייב עזרה, אוזן קשבת, מישהי שתבין אותי שתייעץ לי ותעזור. הרמתי את הטלפון וצלצלתי, החברה הכי טובה שלי עונה בצד השני , אמרתי לה שאנחנו חייבים להיפגש, היום, בשעה 4 , בבית הקפה. היא לא שאלה יותר מדי שאלות וקבענו. ישבנו בבית הקפה אחד מול השנייה. הרגשתי מוכן, אחרי כמעט 8 שנים של חברות הרגשתי שזה הזמן, שאני צריך מישהי אחת לפחות בחיי  שתדע את מה שאני שומר בבטן כל הזמן הזה . הייתה שתיקה באוויר, שתי כוסות קפה חצי ריקות, יושב מולה ופשוט לא מצליח לדבר. לא מצליח להוציא את שתי המילים האלו מהפה, ברגע של עצבים היא זורקת לאוויר הערה "נו כבר יא קוקסינל" הסתכלתי עליה בחצי חיוך ועניתי " פחות קוקסינל…" היא חייכה והבינה. סיפרתי לה על מה שעובר עליי וביקשתי ממנה שתגיד לי מה לעשות. היא אמרה לי שלפי הצורה שבה אני מדבר על יואב הוא האחד בשבילי. ושאני צריך ללכת עם הלב. הקשבתי והחלטתי. והנה בסוף השבוע האחרון חגגנו 4 שנים של זוגיות מדהימה! כי כל אחד צריך את האחת שיודעת…

רון גולדשטיין תור

חפשו אותי בפייסבוק 

רון גולדשטיין 

0 תגובות
כבר לא מפחד/ רון גולדשטיין
28/05/2017 10:57
רון גולדשטיין
את עומר פגשתי בשישי בדצמבר 2011. אני זוכר את התאריך הזה טוב, זה היה היום בו התגייסתי לצה"ל. זה לא חדש, יום הגיוס הוא יום לא קל. הפרידה מהמשפחה בתחנה המרכזית מייד אחרי שקוראים בשמך לעלות לאוטובוס. עם התיק על הגב, השיער המגולח והמבט קדימה, אתה עולה על האוטובוס, יחד עם עוד קבוצה של נערים ונערות שזה עתה מתחילים מסע שימשך שנתיים, שלוש ולחלקם אפילו יותר. מי יודע אולי בין אותם האנשים, שעלו איתי על האוטובוס באותו היום, מסתתר הרמטכ"ל הבא של מדינת ישראל. אתה מגיע לבקו"ם ושם מתחיל הסיוט האמיתי. מתמונה לחוגר לזריקה בזרוע, צילום שיניים פולשני, ולקיחת דם מהאצבע. אליהם מתלווים תורים ארוכים של המתנה מתישה, פרצופים עייפים שמקבלים את פניך בחוסר רצון, התנשאות וזלזול. כמו פס ייצור של חיילים אתה מקבל את המדים איתם תשרת בשנים הקרובות, חותם על אותו הטופס שכולם אמרו לך לשים לב לשמור עליו טוב, ולהסתכל על מה חתמת. ואתה רק רוצה שהיום ייגמר.

להמשך קריאה

חפשו אותי בפייסבוק 
0 תגובות
מי אני
28/05/2017 10:41
רון גולדשטיין
שמי רון גולדשטיין, כיום סטודנט שנה שנייה לתואר ראשון בתקשורת במכללה האקדמית עמק יזרעאל. בחרתי להתמקד בתחום הפרסום שיווק ויחסי ציבור. במהלך התואר יצא לי להתנסות בסדנאות שבהם ניהלתי קמפיינים למותגים, ניהלתי משברים של חברות נבחרות ועוד.
בנוסף התנסתי בכתיבת תוכן, אישי בעיקר בתור אישי שבועי שהתפרסם במשך כ חצי שנה :

חפשו אותי בפייסבוק 
0 תגובות