עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
מטלה 12- קורס ניהול ידע
18/01/2016 10:01
rinat dvash
  1. במחשוב ערפל המידע מעובד מקומית על Smart devices במקום להישלח לענן לעיבוד נתונים. זה פתרון למצב ,שישרור כבר בעתיד הלא רחוק, בו יהיה יותר מדי מידע והמידע הזה יהיה חייב סינון כי לא ניתן יהיה לשלוח את כולו לענן.


מחשוב ערפל (fogging, fog computing) הוא תבנית המרחיבה את שירותי מחשוב הענן לקצה הרשת המקומית. המטאפורה באה מהעובדה, שערפל הוא הענן הקרוב יותר לקרקע ועל כן, "מחשוב ערפל" מתרכז בעיבוד מידע בקצה הרשת הארגונית. בדומה לענן, גם מחשוב ערפל מספק שרותי מידע מחשוב אפליקציות ואחסון המידע למשתמשי הקצה.

מייקל אנסקוCTO ליוזמות קוד פתוח בסיסקו, בכנס סיסקו אוגוסט 2014:"עולם ה-IT חווה 3 מהפכות: 1. המעבר ממחשוב מרכזי, מיינפריים, למחשוב מבוזר. 2. המעבר מעידן קליינט-סרבר למחשוב ענן. 3. כעת אנו על סיפה של המהפכה השלישית - של מעבר למחשוב ערפל, כשהמרכיב המרכזי בה הוא 'האינטרנט של הדברים' - IoT".

המשמעות היא לא לחזור אחורה לימים בהם כל המידע היה בארגון על שרתים מקומיים, אלא לשלב ולתת פתרון לאפליקציות הדורשות זמינות גבוהה ביותר בזמן אמת והמיקום של בסיס הנתונים לא מאפשר להגיע לביצועים הרצויים.

כאן נכנס המודל של מחשוב ערפל לתמונה. המידע יכול להיות מעובד מקומית על Smart devices במקום להישלח לענן לעיבוד הנתונים בענן.

כיום, במודל מחשוב עננים, נתונים מועברים ישירות לענן. בעתיד הלא רחוק יהיה יותר מדי מידע לעיבוד ושליחה והמידע הזה יהיה חייב סינון, כי לא ניתן יהיה לשלוח את כולו לענן. כדי להשאר עם אותם ביצועים ביחס למידע הגדל, יעבור ה-IT שינוי ויתאפיין בכך, שהאפליקציות תגענה לנתונים. סינון המידע יהיה מרכיב משמעותי לפני ניתוח המידע העיקרי וכוח המחשוב יהיה בקצה הרשת.

לדוגמא: מנוע מטוס נוסעים מייצר 10 טרה בייט של מידע אודות הביצועים והסטטוס שלו בחצי שעה בלבד. לשלוח את המידע הזה לענן ולקבל חזרה מידע רלונטי - זה בזבוז אדיר של רוחב פס וביצועים. בעולם ה- Big data יש המון Data, שעובר הלוך ושוב לענן. לכן, במקום זאת, חלק ניכר מהנתונים מעובד בקצה הרשת, ע"ג Smart (IoT) Devices, שמיועדים ופותחו לעבד סוג כזה של מידע.
דוגמאות נוספות ליישום מחשוב ערפל בשילוב "האינטרנט של הדברים":

רמזור חכם המזהה אמבולנס, שמתקרב לצומת, ע"י מצלמת וידאו חכמה ועי"כ משנה את הרמזורים הבאים בהתאם למסלול האמבולנס.

חיישנים, שנמצאים על מנועים של רכבות ללא נהג, שמזהים תקלה ברכיב ומורים למרכז הבקרה של הרכבת לעצור בתחנה הקרובה לתיקון התקלה.

מהדוגמאות הללו ניתן להבין איך מחשוב ערפל וה"אינטרנט של הדברים" משלימים אחד את השני למודל, שיתן מענה לכמה תחומים בהם מחשוב הענן לבדו לא מספק.

המודל הזה (תרשים עקרוני מצוי בסוף הכתבה) מאפשר לשים את האפליקציה קרוב יותר למקום בו ה-Smart devices מייצרים Actionable data, וכתוצאה מכך, יהיה קל ומהיר יותר לנהל כמויות מידע אדירות המיוצרות בתעשיות השונות.


  1. מנועי המלצה: הן מערכות מוניטין ו/או מנגנונים שונים המשמשים כדי לסנן כמויות גדולות של מידע באמצעות הפצת תהליך של סינון בקרב קבוצה גדולה של אנשים,המערכות מספקות המלצות למשתמשים על פריטים שעשויים לעניין אותם. ההמלצות עוזרות למשתמשים לאתר פריטים רלוונטיים.

    תיאוריית הזנב הארוך: הוא ביטוי מתחום הסטטיסטיקה , לתיאור תופעות כלכליות ותרבותיות הבאות לידי ביטוי במיוחד בערוצי שיווק מתקדמים כגון האינטרנט והטלוויזיה הדיגיטלית.

אנדרסון טוען כי עיקר ההצלחה של חברות כמו אמזון ונטפליקס היא לא ממכירה של מספר מוגבל של להיטים כמו בחנויות המסורתיות, אלא ממספר עצום של פריטים בעלי פופולריות נמוכה. לפי טענה זו, כשנותנים לבני האדם את חופש הבחירה התרבותית, הטעם שלהם יותר מגוון מאשר כל מגוון שמוגבל במגבלות פיזיות. חברות שיספקו את חופש הבחירה הזה ירוויחו יותר מאשר חברות שיספקו מספר המצומצם של להיטים. הרווח של החברות יבוא לידי ביטוי במכירות מרובות של פריטים פחות פופולריים באופן מצטבר. לפיכך, סך הרווח מהמכירה של הפריטים הלא פופולריים, יעלה על הפריטים הפופולריים שנחשבים "רבי מכר".

    big Data: הוא מונח המתייחס למאגר מידע הכולל נתונים מבוזרים, שאינם מאורגנים לפי שיטה כלשהי, שמגיעים ממקורות רבים, בכמויות גדולות, בפורמטים מגוונים, ובאיכויות שונות. למאגרים כאלה ארבעה מאפיינים עיקריים, שגורמים לקושי בניהול המאגר בכלים שהתאימו לניהול מאגרי מידע קטנים יותר (מכונים "4 ה V"):‏ Volume (נפח), Velocity (מהירות), Variety (גיוון) ו-Volatility (נדיפות).


הקשר בין שלושת המושגים הינו שבעולם קיים הרבה מידע על משתמשים וצרכנים (big data) דרך רשתות חברתיות, אינטרנט וכד'. על מנת להגיע לכמה שיותר לקוחות עם מגוון רחב של מוצרים ולשפר את הרווחיות הכלכלית של חברות, כלומר, ליישם את תיאוריית הזנב הארוך, על החברות להכניס לשורותיהן מנוע המלצה אשר יעזור להם להגיע לקהל לקוחותיהם.

  1. פירמידת הידע (DIKW) היא מודל המתאר תהליך שבו הופך נתון עובדתי אקראי לתובנה עסקית. הוא מתחיל כנתון הופך למידע לאחר מכן ליד ובסוף לתובנה.

    הקשר של מערכת ההזרעה לניהול ידע הוא שבאמצעות הנתונים המתקבלים מהמערכת אנו יכולים להסיק בתהליך של פירמידת הידע, לקחת את הנתונים הגולמיים ומהם בסופו של דבר להגיע לתובנות כיצד להזריע את הפרות, בזמן המדוייק לפי הזמני עבר שיש לנו ותוצאותיהן.

0 תגובות
מטלה 11- קורס ניהול ידע
13/01/2016 11:39
rinat dvash

סרטון 1: 

 

א.     הסיכון באי שיתוף המידע הינו המידע אינו מגיע אל מי שצריך אותו, והמידע הקיים לא עוזר לאף אדם אחר בארגון מלבד זה שהמידע נמצא ברשותו. בסרטון, ברגע ששיתפו את המידע שידעו זה תרם המון לקידום מהלכים שונים ללא שימוש בטכנולוגיות נוספות והשקעה של כסף, התרומה של שיתוף המידע היא עצומה. הסיכון בחשיפה הינו כאשר גורם שאינו צריך לקבל את המידע,  מקבל אותו. כמו בחברות סטארטאפ/ חברה חדשנית אחרת, יש בעיה עם חשיפת המידע כיוון שבסביבה יש מתחרים רבים שיכולים לנצל לרעה את המידע באם יגיע לידיו. הסיכון בחשיפה הוא קטן יותר מהסיכון של לא לשתף בכלל כיוון שאפשר להשתלט על חשיפת המידע באמצעות הרשאות וניהול נכון של מורשי גישה. אין דרך להתמודד עם החסרונות של חוסר שיתוף המידע.

ב.     על מנת לייצר תרבות של שיתוף ידע ניתן להשתמש בתמריצים ובהדרכות, הסבר על החשיבות של שיתוף הידע- יצירת פלטפורמות לשיתוף ידע. יוצרים תרבות של שיתוף ידע.

 

סרטון 2:

       א.       כל עובד מונע מתוך מוטיבציה כלשהי. מוטיבציה חיצונית ניתן ליצור באמצעות משכורת, תנאים וכו'. מוטיבציה פנימית הינה: רצון פיתוח, סקרנות . 

       ב.       כפי שציינתי בסעיף ב' הקודם. יש להשתמש בתמריצים ובהדרכות, הסבר על החשיבות של שיתוף הידע- יצירת פלטפורמות נוחה לכתיבת הדוחות והענקת זמן מספק לכתיבתם. דיווח על כתיבת הדוחות, בדיקת הדוחות. 

0 תגובות
מטלה 10- קורס ניהול ידע
05/01/2016 19:43
rinat dvash

קהילות ידע

קהילות הידע משרתות כמנגנון משמעותי בפיתוח והעמקת הידע בנושא כלשהו. כל קהילת ידע מורכבת מאוסף של אנשים וגופים שעוסקים בתחום מסוים, ויכולים להוות מקורות ידע רלוונטיים ומשלימים באותו תחום. השותפים בקהילות הידע יכולים להיות - אזרחים, מומחי תוכן עצמאיים, עמותות, גורמים ממשלתיים ועוד. השאיפה תהיה שכמה שיותר קהילות יהיו מורכבות ממגוון גדול של גורמים ואנשים. לכל קהילה יהיה מנהל. תפקיד מנהל קהילת הידע איננו להיות אחראי על כלל חבריה, אלא לתאם ולוודא שחברי הקהילה פועלים באופן מתואם, תוך שיתוף פעולה ותקשורת פתוחה. 

שימוש בתשתית ויקי בארגונים

ויקי היא גישה בתחום מערכות ניהול הידע ואתרי האינטרנט, המאפשרת עריכה שיתופית ויצירה של מבני ידע מורכבים ומרובי ערכים. הויקי היא מערכת בה המשתמשים הם שותפים פעילים ביצירת התוכן.

טיעונים  בעד המערכת-

עריכה שיתופית - משתמשים רבים יכולים ליצור יחד גופי ידע מאוחדים.

מערכת רוחבית הנבנית באופן אורגני - הויקי מאפשר להתחיל ליצור ידע באופן מיידי, ולהבנות את מבנה הקישורים לאורך זמן וללא תכנון מדויק ומוסדר מראש.

אין "מאחורי הקלעים" - העריכה והניהול נעשית על גבי האתר (ב-front-end).

גיוון- כך שכל אדם יביא פיסות מידע שונות לגבי תחום זהה.

ביזור- כך שאיש לא יכתיב את תשובת ההמון.

טיעונים נגד המערכת-

חוסר שליטה ובקרה- האפשרות הניתנת לכל אחד לערוך את המידע, יכולה להוביל למצב בו הארגון משתמש במידע שגוי, לא עדכני ולעיתים לא רלוונטי.

דרוש כוח אדם מקצועי על מנת לטפל ולתחזק את התשתית- עלות נוספת לארגון.

כל הסיבות הנ"ל (בעד ונגד) רלוונטיות הן לארגון גדול והן לארגון קטן.

 מתי כדאי להשתמש בארגון גדול בקהילות ידע ומתי בויקי ?

כאשר המטרה היא פיתוח משהו חדש, שיפור תהליך קיים, או כל דבר הדורש שיח ושיתוף דעות בין אנשים יהיה כדאי להשתמש בקהילת ידע. כאשר יש צורך למצוא פתרון למשהו קיים שכבר נחקר בעבר או שהתשובה אליו קיימת כבר בארגון כי מישהו בעבר התנסה/התעסק בתחום יהיה רלוונטי להשתמש בויקי.

 

0 תגובות
מטלה 8- קורס ניהול ידע
21/12/2015 14:43
rinat dvash

כיצד ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות מהמקובל ברשת האינטרנט 1-9-90?

כלל ה- 1-9-90, נקרא גם "חוק האחוז האחד", התכנים ברשתות החברתיות אינם נוצרים על ידי כלל המשתתפים, אלא קיימת חלוקה לא שוויונית בין היוצרים לבין הצופים בתכנים. הוא מורכב מ-1% "יוצרים" שמהווים משתתפים פעילים ברשתות החברתיות השונות, ולמעשה יוצרים את התכנים. 9% מהגולשים הם "עורכים" שדנים ועוסקים במידע שהעלו ה"יוצרים". 90% מהגולשים הם "אורבים", שצופים בתכנים השונים ובדיונים עליהם. ה"אורבים" לא יוצרים תכנים או נושאי שיחה חדשים. מהכלל ניתן להסיק כי ברשת קיים רוב דומם, שלא לוקח חלק פעיל ביצירת או עריכת תכנים.
הבעיה היא כיצד ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות החברתיות?
1.
יש להפוך את ההשתתפות בדיונים וביצירת התכנים לפשוטה- לא לדרוש יותר מדי התחייבויות או תנאי שימוש

2. יש להעניק תגמול למשתתפים הפעילים (לא יותר מדי) שיעודד אותם לתרום יותר.

3. יש לאפשר עריכת תכנים ולא רק יצירת תכנים, על מנת לא להרתיע את הגולשים מהשתתפות מתחייבת.

4. יש לקדם משתתפים איכותיים- ליצור בנק מוניטין אשר יוביל להצגת המשתתפים הפעילים באופן חיובי, כתהליך לקידום המשתתפים והיוצרים האיכותיים 5. יש להפוך את תרומתו של היוצר לתוצר לוואי של הפעולה שהוא ביצע. ג'ייקוב טוען, שברגע שיתבצעו הקלות אלו, הרשת החברתית תהיה מקום פורה יותר לדיונים ותכנים שיהפכו את הרשת החברתית לחזקה יותר, שתתבסס על יותר משתמשים שמחזקים את חכמת ההמון.
למעשה, הדרך הקלה להפוך את הרשת חברתית למקום המוני ושימושי יותר הוא בהגברת המוטיבציה והורדת תנאי שימוש ותהליכים שונים שמסרבלים את המשתמש ומונעים ממנו להתקדם ולרצות להשתמש בה.


2.בהתבסס על המאמר "מניהול מטריציוני לניהול רשתי", כיצד רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור?

בניהול מטריציוני קלאסי, יש מנהלים פונקציונאליים, מנהלי פרויקטים ועובדים. כלומר, גורמים שונים שצריכים להיות בתיאום ובסנכרון של מידע והעברת מידע כל הזמן.

העובד צריך לדווח תמיד ל-2 המנהלים שעוזרים בפתירת הקונפליקטים. רוב ההדרכות הן בפיתוח של השכבה הניהולית.
בניהול רשתי, העובד רואה את הארגון כסבך של ספקים ולקוחות למרות המבנה ההיררכי.
הניהול הרשתית בעצם מתפתח במקביל למגמות ניהוליות נוספות הנובעות מעידן המידע ודינמיות רבה הנדרשת.
באמצעות רשתות חברתיות שונות בעצם הארגון יוכל להיות בבקרה וידיעה שוטפת על כל המתרחש בארגון.
בבקרה מתמדת אפשר לתקן ולשפר דברים תוך כדי הפעילות השוטפת ולא לחכות שתתעורר בעיה שתהיה בסופו של דבר יותר גדולה.
בנוסף, רשת חברתית יכולה לסייע להעביר את המידע בצורה טובה ומהירה בלי צורך בתלות בגורמים שונים. ברור העניין שההצלחה של הטמעת מערכת חדשה תלויה בעובדים ובמוטיבציה שלהם וההבנה כי המערכת בסופו של דבר תשפר את המתרחש בארגון ותשפר את הביצועים ואף תקצר תהליכים ותפחית את התלות בגורמים שונים.
כך, לטווח הרחוק הבקרה ואיכות המידע שיועבר בארגון ישתפר והעובדים יהנו מביצועים טובים יותר וקלות בהעברת מידע ושליפתו.

0 תגובות
מטלה 6- קורס ניהול ידע
08/12/2015 22:37
rinat dvash

1.     OCRהוא זיהוי תווים אופטי זוהי בעצם טכנולוגיה המאפשרת לקלוט תווים מתוך דך סרוק במחשב. טכנולוגיה זו מוטמעת בתוכנות השונות שעושות עבודה מהסוג הזה. הטכנולוגיה יכולה לשמש בעזרה לדואר נכנס ע"י מיון של המסמכים גם אם אינם נכתבו במחשב, מי חתום על מסמך מסוים גם אם אינו שלח את המייל עצמו וחיפוש במייל לפי מילות מפתח שיופיעו בתוך טקסט זה בנוסף למילות המפתח הממוחשבות.

 

2.    זרימת עבודה נעשית בצורה מסוימת, כאשר אין טכנולוגיה ועובדים רק עם מסמכים שנכתבו במחשב, כלומר כל המסמכים האחרים נמצאים באופן ידני או ע"י חיפוש מייגע במחשב. בעזרת טכנולוגיה זו ניתן יהיה לתפוס מגוון מסמכים גדול יותר בזרימת העבודה.

 

3.    החשיבות הינה גבוהה, זהו בעצם מעבר לניהול של מסמכים אלו כמו כל שאר המסמכים במחשב, יהיה ניתן לחפש את המבוקש בתוך טקסט שעד היום לא יכולנו לנהל תחומים גדולים יותר של המידע הקיים.

 

4.    חובה לשמור במערכת את הצרופות, בלעדיהן המידע אינו מלא ומלל המייל יהיה ללא ערך של ממש, במיוחד במקומות בהם למסמכים יש רגישות משפטית.  

 

0 תגובות
מטלה 5 קורס ניהול ידע
02/12/2015 22:38
rinat dvash

דוגמא לעולם קטן בארגון:

עולם קטן משמעותו קבוצת אנשים בעלי קשרים חזקים בניהם , ובעלי  קשרים חלשים עם אנשים שמחוץ לקבוצה ועם קבוצות אחרות. עולם קטן יכול להתייחס לכל קבוצה של אנשים בעלי עיסוק משותף  , לדוגמה,  מחלקת רכש יכולה להוות דוגמא לעולם קטן .קיים  קשר הדוק בין כל חברי הקבוצה, אך אין מודעת לעולם התוכן של קבוצות אחרות באותה החברה  והקשרים עם אנשי הצוות השונים  הם  חלשים.

איך קיום עולמות קטנים בארגונים מפריע לשיתוף ידע?

איגוד קבוצות קטנות בחברה  בעלי  קשרים חזקים בין המשתתפים בה וקשרים חלשים עם אנשים שלא לוקחים חלק בקבוצה יוצר פילוגים רבים בחברה הגדולה . נקודה זו עלולה להוביל לחוסר שיתוף במידע של הארגון, שכן מידע שמשמש קבוצה מסוימת ככל הנראה ישאר רק  בידה ולא יחשף לשאר חברי החברה , דבר שעשוי היה לתרום גם להם ובסופו של דבר למטרת העל של החברה .

איך ניתן להגביר את שיתוף הידע מבלי לשנות את המבנה הארגוני?

בכדי להחדיר את חשיבות שיתוף הידע בארגון על מנת להשיג את יעדי הארגון ניתן לקיים הדרכות והרצאות לגבי שיתופיות המידע והדרכים להוציאה לפועל . מעבר לכך ניתן להציע פרסים לצוות אשר יפעלו באופן שיתופי.

עובד הגיש הצעת ייעול . באיזה שלב של למידה ארגונית מדובר?

לפי דעתי  הצעת הייעול של העובד נובעת ניסיון. העובד רואה את המצב הקיים ומבין כי צריך לבצע שינוי. חשוב לציין כי,  אין הכרח לכך שהצעות ייעול יעלו בשלב זה, הן יכולות לעלות בעקבות תובנות שונות שמגיעות בשלבים השונים של תהליך הלמידה הארגונית.

השלבים במודל הseci  אליהם ניתן להשליך את התובנה:

שלבי השילוב וההפנמה- מיזוג  הידע הנוכחי של העובד עם הידע של יתר העובדים יכול להוביל לתובנות רבות אצל העובדים , חיבור שכזה עשוי  לקרות  גם רק בשלב ההפנמה- העובד מעכל ומפנים את הנתונים הרבים שספג ומגיע לידי תובנה והצעת שיפור.
0 תגובות
מטלה 3- קורס ניהול ידע
15/11/2015 12:27
rinat dvash

לפי דעתי המידע שייך גם לחברה וגם לעובדת . החשבון שייך אך ורק לעובדת.

החברה יכולה להשתמש במידע שנמצא בחשבון לצטט, לשמור ולהשתמש, אך החשבון עצמו הינו פרטי, מאחר והינו על שם אותו אדם, ולא על שם החברה.  אך כאשר החשבון על שם אדם פרטי- רק לאדם זה זכות בעלים עליו (מלבד רשת לינקדאין בעצמה(.

התייחסות לטיעוני החברה

הטיעונים ש"הקשרים בוצעו על חשבון זמן העבודה" ו"הארגון שילם על העשרות הלינקדאין" זה לא רלוונטי- מאחר ובמידה וטענה זאת תתקבל , יהיה ניתן להגיד אמירה שכזאת על כל עובד שעוזב ורוכש קישורים , קשרים וידע במהלך תקופת עבודתו בחברה. על כל חברה לקחת בחשבון שכאשר היא מכשירה עובד, יש בכך סיכון שיום יבוא, העובד יעזוב, ואיתו כל הידע שהוא רכש במהלך תקופת עבודתו.

הטיעונים "אנשי הקשר חברו אליהם רק בגלל החברה" והמועמדים ואנשי הקשר הם הנכס העיקרי של הארגון או של חברת ההשמה" הוא נכון, ולכן אני חושבת שגם לחברה יש זכות להחזיק במידע שנצבר בחשבון הלינקדין, להתחבר אל האנשים הרלוונטיים וכד'. אך אין לחברה בעלות עליו.

התייחסות לטיעוני העובדת-

הטיעונים  שמעלה העובדת הינם טריוויאליים לחלוטין אך לא מסבירים את הסיבה שלחברה לא מגיע המידע ! אלא רק החשבון של הלינקדין

0 תגובות
מטלה 2 קורס ניהול ידע
09/11/2015 19:46
rinat dvash

1.      הבעיה העיקרית בקטע היא שהסוכנים אינם משתמשים בבסיס הידע שהשקיעו ביצירתו בחברה. הסיבות לכך הן שקשה לסוכנים למצוא בדיוק את מה שהם רוצים, אופן החיפוש אינו אינטואיטיבי  וכלי החיפוש אינו יעיל וטוב. סיבה נוספת לכך שבסיס הנתונים אינו רלוונטי היא שהעובדים לא מעדכנים ומעלים דברים חדשים אשר הסוכנים צריכים לעבודה שלהם וללימוד עובדים חדשים, מהסיבה שהם חוששים שהחומר שיעלו עלול לא לעמוד בסטנדרטים של מאגר המידע הרשמי, ועל כן משתמשים במאגר מידע שיצרו לעצמם.

 

2.      אילו הייתי סוכנת הייתי ממליצה לדבר עם הסוכנים ולבדוק  איזה מידע הוא רלוונטי ושימושי ובאיזה סוג מידע הם משתמשים וכמו כן הייתי לוקחת את המאגר הקיים בתיקיית הרשת ומעלה ללבסיס הנתונים . כך יהיה ניתן יהיה ליצור מאגר מידע שימושי ורלוונטי.מלבד זאת הייתי מנהיגה מדיניות חדשה לכל הנוגע לתנאים להעלאת המסמכים ומורידה את ההנחיות למינימום ההכרחי על מנת לא לגרום לסוכנים להתייאש מהעלאת המסמכים למערכת אלא להבין שהיתרונות בה עולים על החיסרון של הזמן המושקע בשינוי המסמך לסטנדרטים של המערכת.  לאחר בניית המאגר המידע יש לבצע הדרכות והכשרות בחברה תוך שימוש במאגר עצמו. כמו כן, יהיה ניתן לראות על ידי פידבקים של הסוכנים אם המאגר אכן משרת בצורה טובה במידה ולא לבצע את השיפורים והתיקונים הנדרשים.

0 תגובות
מטלה 1- קורס ניהול ידע
07/11/2015 15:12
rinat dvash

השלבים העיקריים של מו"פ תרופה הינם:

השלב הראשון במחקרים קליניים, שנקרא בעגה Phase 1 הוא המחקר הראשון הנעשה בבני אדם, והוא מגיע אחרי מחקרים שנעשים במעבדה ועל בעלי חיים (PRE CLINICAL STUDIES). בשלב זה לרוב משתתפים מתנדבים בריאים שהם גברים, על מנת שלא לסכן עוברים של נשים שאולי הן בהריון. המטרה המרכזית של השלב הזה הוא בטיחות, לבדוק שאין לתרופה תופעות רעילות חריגות. סוג הידע הנדרש לשלב זה הינו מה נחשב רעיל ואיזה תופעות לוואי אסור שיקרו ומה בסדר שיקרה 

השלב השני (Phase 2) זהו השלב בו מתחילים לבדוק גם את היעילות בבני אדם, ושלב זה מערב טיפול בחולים ולרוב נעשה בבתי חולים. שלב זה מצריך השקעות יותר משמעותיות הן מבחינה כספית והן מבחינת תשתיות. לרוב ישתתפו בו חולים שכבר מיצו את הטיפולים הקיימים או במצב מחלה קשה. המחקרים יבדקו יעילות, בטיחות וכן מינונים שונים על מנת לדעת מהו המינון האפקטיבי ביותר עם הכי פחות תופעות.סוג הידע הנדרש לשלב זה הינו מה הכמות שאינה נחשבת מסוכנת ומה כן נחשב מסוכן על מנת שבבדיקת המינונים לא חס וחלילה ניתן כמויות שיכולת לגרום נזק בלתי הפיך.

השלב השלישי (Phase 3) זהו השלב האחרון לפני הגשה לאישור רגולטורי. זהו השלב היקר והמשמעותי ביותר מכיוון שהניסויים נעשים על אוכלוסייה גדולה יותר ומשמעותית על מנת לבדוק יעילות ובטיחות פעמים רבות היבט זה נבדק מול תרופות דמה (תרופות פלצבו), וכיום גם נבדקת יעילות אל מול הטיפול הקיים או הנהוג כיום. הסיבה לבדוק אל מול הטיפול הקיים היא הרצון להוכיח תוספת ערך מעבר למה שנהוג.שלב זה דורש השקעות גדולות של כסף וכן זמן, ולרוב זה שלב הארוך ביותר..סוג הידע הנדרש לשלב זה הינו כמויות האנשים אשר אכן יוכיחו את הטענה וגם לא יייקרו את עלויות המחקר מעבר למה שאנו יכולים ותכננו להוציא מראש.


השלב הרביעי (Phase 4) שלב זה הנהוג היום יותר ויותר, ובו ניסויים נוספים ורחבים לאחר שיווק התרופה, על מנת לבדוק את התרופה בעולם האמתי ולאחר השיווק על מנת להשלים ולעבות את המידע הבטיחותי ואת היעילות של התרופה. סוג הידע הנדרש לשלב זה הינו היכן ניתן לשווק את התרופה והיכן לא, כיצד אנשים יכולים לקבל את התרופה ובאיזה אישור.


ניהול ידע חשוב לארגונים מאחר והוא  מאפשר פתרון בעיות בצורה אפקטיבית,מגביר הבנה המתבססת על ניסיונות העבר,  מאפשר להשיג, לצבור ולנצל ידע לשם פתרון בעיות,למידה דינאמית, תכנון אסטרטגי וקבלת החלטות,עוזר להגן על נכסים אינטלקטואליים מאי ניצול ודעיכה,מוסיף למודיעין תחרותי
בנוסף, ניהול הידע מגביר את הגמישות בקבלת החלטות, משמר ידע של מומחים אשר עוזבים את החברה, מאפשר שיתוף ידע, שיעורים ושיטות עבודה מומלצות אשר נרכשים לארוך ההתמחות.מונע המצאה מחדש ומאיץ חדשנות.
הידע הוא המשאב האסטרטגי החשוב ביותר בארגון. ניהול ידע מאפשר לארגון לנצל ביעילות את משאבי הידע שלו על מנת להשיג את יעדיו. 
 

 
התובנה העיקרית שהפקתי בהרצאה היא משמעות וחשיבות ניהול ידע בכל ארגון או חברה. מדובר בביצוע אוסף פעילויות אשר קריטי להצלחה! כפי שלמדנו, ידע מהווה כוח כאשר ניתן לבסס עליו פעולה או החלטה כלשהי. ניהול הידע מאפשר להעשיר, לשמר ולשתף את המידע והידע הקיימים וכך לסייע לארגון בהשגת מטרותיו ע"י הפצת הידע, סיוע בפתרון בעיות וקבלת החלטות,תכנון אסטרטגי והימנעות מהמצאה מחדש של דבר שהיה כבר ידוע ומוכר. 

0 תגובות