עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
רויטל מור- מטפלת רב תחומית לילדים, מתבגרים ומבוגרים. עוסקת במגוון טיפולים: וויסות חושי, טיפול ריגשי מוכנות לכיתה א', בעיות קשב וריכוז, אנרגיית הסוסים, קואוצ'ינג, הדרכת הורים, ספורט טיפולי.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
ספורט שהוא לא רק כדורגל
24/05/2016 11:15
רויטל מור

   

חשבו לרגע ,כמה פעמים שמעתם "הבן שלך לא משתתף בחוג התנועה בגן" הבת שלך לא עושה את עבודות היצירה בכיתה"וכדומה. אנחנו כהורים צריכים לשים לב למשפטים אלו , ולסמן אותם כאותות אזהרה. לא ישר לצעוק על הילד ולכעוס עליו למה לא השתתף או הקשיב למורה. ילדים אלו זקוקים לעזרה ! לא מספיק בתור הורים לאהוב אותם להגן ולחזק אותם , ישנה דרך נוספת לטפל בבעיה זאת . זהו הספורט הטיפולי.


"
השנים הראשונות בחייו של הילד הן המכריעות בהתפתחותו, זהו גם הגיל בו נפערים הפערים הגדולים ביותר: ילד שלא רכש את הכלים הדרושים בגיל צעיר, יתקשה לרכוש אותם מאוחר יותר". (מתוך דו"ח וועדת דוברת).


ילדים רבים נאלצים להתמודד במהלך חייהם עם אתגרים לא פשוטים. הפרעות של קשב וריכוז, הפרעות תקשורת, הפרעות חברתיות, ואפילו קשיים בקואורדינציה, יכולים להשפיע עליהם לא מעט וגם לגרום לתחושת חוסר נוחות רבה, שלעיתים היא קשה מנשוא. הרי שישנם ילדים ,מתבגרים אפילו מבוגרים שעבורם העיסוק בספורט הוא עניין של טיפול רפואי משמעותי וחשוב, ומדובר, כמובן, על ענפי ספורט טיפולי שנחשבים לתת תחום של רפואה קוגניטיבית והתפתחותית ומסייעים לילדים, למבוגרים ולמוגבלים לפתח מיומנויות מוטוריות, קוגניטיביות ומנטליות החסרות להם עקב מצבם הרפואי, הנפשי או הפיזי. 


ספורט טיפולי הוא תהליך העושה שימוש באמצעים מתחום התנועה, המשחק והספורט, במטרה לפצות על ליקויים ספציפיים בתפקוד הגופני והרגשי.

במהלך שנות הילדות ובית הספר היסודי, ההצלחות של הילד והפעוט בלמידה, במשחק, תחרות והתחברות לילדים אחרים נובעות לרוב מיכולות טובות בביצועים המוטוריים.

גזירה, ציור, העתקה, כתיבה, נגינה, ריצה, קפיצה, זריקה, תפיסה ובעיטה מהוות רק חלק מהמיומנויות הבסיסיות אשר נדרשות מהילדים במסגרת הבית ספרית.

שליטה במיומנויות מוטוריות מהוות גורם חשוב בהתפתחות החברתית והרגשית של הילדים וכן בתפקודי ההתנהגות והלמידה שלהם. 


אצל רוב הילדים התפתחות המיומנויות המוטוריות מתפתחות בקלות יחסית- תנועה ומשחק הם אלמנטים יסודיים בתהליך ההתפתחות והלמידה. התנועה היא צורך ראשוני לאדם והיא דרושה לפעילותו במשך כל חייו כדי להתקיים, כדי להבין את סביבתו, להסתגל אליה, לשלוט בה וליצור קשר עם הזולת. 

יחד עם זאת, ישנם ילדים עם ליקויים מוטוריים בדרגות שונות. 

הליקויים המוטוריים יכולים בקלות להפוך לקשיים רגשיים- תפקודיים. קושי רגשי זה יכול להתרחש בדרך הבאה: ילד כזה מראה הישגים מוטוריים נמוכים וחווה כישלונות חוזרים ונשנים. החוויה השלילית גורמת לחרדה והימנעות מפעילות גופנית- עובדה הגורמת  לניסיון מועט בפעילות גופנית. חווית הגוף לא טובה, חולשה שרירית, כושר גופני ירוד- הפער בין הילד לילדים אחרים בני גילו- הולך וגדל, חווית הפער עלולה לייצר הערכה אישית נמוכה ודימוי עצמי שלילי.  

                     


כמו  שכבר הוזכרספורט טיפולי אינו מוגבל למגזר מסוים,לאוכלוסייה ספציפית או לגילאים, אלא שלכל סקטור יש את הפעילויות המתאימות לו ואת הפרוצדורות הייעודיות שלו, אלו שבעזרתן יוכל המטפל, וכמובן  המטופל, להשיג את התוצאות האופטימליות ביותר שניתן לקוות אליהן. עבור ילדים בעלי לקויות קשב וריכוז או בעלי עיכובים התפתחותיים שכליים ומוטוריים ירכיב המטפל תוכנית עבודה הכוללת יותר משחקים קבוצתיים עם כדור,חבל קפיצה ודומיהם, הדורשים גם יכולת ריכוז וגם צורך בשותפים לצורך המשחק עצמו,למבוגרים הזקוקים לספורט טיפולי תותאמנה תוכניות שונות בתכלית, אשר מטרתן תהיה שיפור נקודתי של הבעיה הספציפית או עבודה אישית על תיקון הפגמים והליקויים שזקוקים לתיקון ולריפוי. למשל, באם אדם סובל ממתיחות שרירי רגליים תכופות, יתאים לו המטפל אימונים פיזיותרפיים לצורך חיזוקם ולצורך הפיכתם לגמישים יותר. אלו טיפולים שיכולים להיות, בניגוד לפעילות עם ילדים, גם אינדיבידואליים ואישיים, ללא צורך בהפעלה קבוצתית משתפת.


גם נכים ומוגבלים יכולים למצוא בעולם של ספורט טיפולי פתרון יעיל למצוקות פיזיות או נפשיות, מכיוון שהספורט הוא גם מחזק,גם מרגיע, גם מפעיל הורמונים היוצרים אנרגיה חיובית ומצב רוח טוב, ובעיקר הוא הופך את האדם העוסק בו לחיוני, לפעיל, לכזה שמסוגל לעמוד ביעדים, למרות שאולי בחיי היומיום שלו הוא מרגיש כנטל או כסרח עודף, גם אם זו הרגשתו שלו בלבד.


על הכותבת : רויטל מור-מטפלת רב תחומית לילדים, מתבגרים ומבוגרים עוסקת במגוון טיפולים : ויסות חושי, טיפול רגשי, אנרגיית הסוסים, מוכנות לכיתה א', בעיות קשב וריכוז , קואוצ'ינג, הדרכת הורים, ספורט טיפולי וביופדבק.


revitalm68@gmail.com


Facebookרויטל מור- מטפלת רב תחומית.


 



 

 

0 תגובות
הילד שלך מסוגל ליותר...
25/04/2016 19:51
רויטל מור

הפרעת קשב וריכוז "טהורה" ((ADD: הפרעה רעה התפתחותית שהסימן הבולט שלה הוא שהילד מוסח בקלות ממטלות שבהן הוא מתבקש לעסוק. ילד הסובל מהפרעת קשב יתקשה להתמיד במטלות אקדמיות, או לשבת בשעת המפגש בגן. כאשר"נמאס לו" הוא יגלה חוסר סבלנות, ולעיתים הוא יתלונן על רעשים, גם כאלה שנדמים לנו כרעשי רקע כמסיחים את דעתו. הוא יתקשה להתאפק וימהר, למשל, להשיב לשאלה בטרם סיים השואל את דבריו. הוא יתקשה להמתין לתורו בעת משחק עם חברים, ועקב כך ייתכן שחבריו לא ייהנו ממשחק משותף עימו.


ילדים הלוקים בהפרעות קשב וריכוז עלולים לא רק להפסיד חומר לימודיחשוב אלא להיקלע לסיטואציות שבהן יחושו מנודים ולא רצויים. חשוב לדעת, כי הפרעותקשב וריכוז אצל ילדים הן מסוג הלקויות שניתנות לאבחון ולטיפול.

בבסיס ההפרעה עומדים בעיקר מאפיינים של: קושי להתרכז בגירוי אחד בסביבה מלאת גירויים, קושי להשהות ולווסת תגובות, פעלתנות יתר, הסחת דעת גבוהה, חוסר יכולת ארגון, שכחנות ועוד. שכיחות ההפרעה עומדת על 5%-8% אצל ילדים ובנים לוקים בה פי 2 מאשר בנות.


הפרעות קשב וריכוז עם מרכיב של היפראקטיביות (ADHD): כאשר להפרעת הקשב והריכוז אצל הילד מתלווה גם חוסר שקט בהתנהגות. ילד כזה יקום, יישב וירוץ. בעת שיתבקש לשבת בכיתה, הוא יקפץ בכיסא בחוסר נוחות במקומו, הוא יסבול מפציעות חוזרות ונשנות ומחבלות רבות יותר מאשר בני גילו.


                                



כיצד מאבחנים?

התהליך האבחוני מתחיל במילוי שאלונים על ידי ההורים והדמות החינוכית המרכזית (מורהאו גננת) ובפגישה ראשונית עם פסיכולוג חינוכי, קליני או עו"ס קליני.


תוצאות השאלונים יכולות להצביע על קשיים בהסתגלות למסגרת. לפעמים התמונה של בעיית קשב וריכוז אינה תוצאה של בעיה אורגנית, אלא של מתחים שבהם שרוי הילד. לדוגמא, אם הילד טרוד בבעיות כלכליות של המשפחה או שהוריו עומדים לפני גירושין, יכול להיווצר אצלו חוסר שקט. במצבים כאלה עלולה להתקבל תמונה של בעיית קשב וריכוז, בזמן שמתח נפשי הוא שבעצם מפריע לילד להיות קשוב בכיתה.


כאשר השאלונים מראים שהבעיה גבולית או שאכן ישנו חשד להפרעת קשב וריכוז, עוברים לשלב הבא והמוכר יותר הקרוי אבחון TOVA. בדיקה זו בודקת פרמטרים כמו קשב, ריכוז, אימפולסיביות, התמדה בביצוע מטלה ועוד.


מהם הגורמים להתפתחות של הפרעות קשב וריכוז? מחקרים מראים כי הפרעות קשה מקורן במכלול של גורמים. ידוע כי קיים בסיס ביולוגי - כלומר שינוי במבנה המוח (באונה הקדמית) ובפעילות החומרים הכימיים בו. נוירוטרנסמיטור דופמין הוא החומר העיקרי שפועל בהפרעות קשב וריכוז. כמו כן, ישנו קשר גנטי חזק בהפרעות אלו ונראה כי פעמים רבות הפרעה זו תעבור במשפחה מהורה לילד. בעיות בהריון ובלידה גם הם נמצאו קשורים בהתפתחות ההפרעה בהמשך. לבסוף, השפעה סביבתית חברתית יכולה לגרום להופעת ההפרעה למשל גידול ילד בסביבה מזניחה, לא מטפחת ומתעללת הגורמת לחסך נפשי.  


מהם הטיפולים הקיימים להפרעה? - טיפול תרופתי: כיום קיימות בשוק תרופות רבות לטיפול בהפרעה. התרופות מבוססת על חומרים מעוררים העוזרים לשפר את יכולת הריכוז והקשב ומטפלות גם בסימפטומים של ההיפראקטיביות  ריטליןהיא התרופה המוכרת ביותר וכן הוותיקה בשוק. מלבדה קיימות תרופות נוספות כמו קונצרטה, אדרל, ועוד. לכל תרופה ילדים שונים מגיבים אליה אחרת וכן יש לה תופעות לוואי.

חשוב לדעת- הפרעות קשב וההתנהגות בויסות החושי דיי דומים ומתנהגים דומה, לכן חשוב לאבחן את הילדים ליפני שרצים לתת לילד ריטלין.  ניתן  לטפל גם בהפרעת הקשב ע"י עבודה עם הגוף- חיזוק הגוף, קואורדינציה, הליכת שמונה ועוד.


טיפול התנהגותי:

מטרת הטיפול ההתנהגותי היא לשנות הרגלים לא יעילים וללמוד הרגלים חדשים ומועילים
המטפל נותן הסברים ומשימות שיכולות לעזור, למשל: הוא יכול לתת רשימה של שלבים לארגון הילקוט בערב, שלידה יש לסמן V אחרי ביצוע של כל שלב. את המשימות מבצעים בבית הספר או בבית, ובפגישה הבאה משוחחים עם המטפל על הביצוע. טיפול מסוג זה נעשה על ידי אנשי מקצוע שונים כגון: פסיכולוג, מרפא בעיסוק, קלינאית קשורת, עובד סוציאלי, יועצת ביה"ס, מאמן אישי ועוד...


טיפול פסיכולוגי

הפרעות קשב וריכוז מקשות ברוב המקרים על החיים ויכולות לעצבן ולתסכל
לפעמים הן מורידות את הביטחון העצמי ואת האמונה שלנו ביכולתנו. הן גםיכולות להקשות על התקשורת ועל היחסים עם אחרים.
לכן ממליצים לפעמים על טיפול פסיכולוגי. הפסיכולוג יכול לעזור לנולהתמודד עם הרגשות והתסכולים שלפעמים "שומרים בבטן", לשחרר קצת את הלחץולחזק את האמון שלנו בעצמנו.
הטיפול הפסיכולוגי יכול להיעשות בדרכים שונות, למשל: דרך אמנות,ריקוד, משחק ועוד.


אמנויות לחימה, ספורט ועוד

יש פעילויות רבות שעושים בשביל הכיף אבל הן גם מסייעות מאוד לשיפורהקשב והריכוז. פעילויות כאלה הן העיסוק באמנויות לחימה שונות, פעילויות של ספורטאישי או קבוצתי ועוד.

רבים מכם שואלים כמה שנים הילד שלכם עוד ימשיך לקבל ריטלין או תרופות נוספות אחרות? טיפול תרופתי אינו הפתרון היחיד העומד לרשותכם. אני מציעה דרכים נוספות יעילות ביותר:   

טיפול רגשי/התנהגותי לילד לפיתוח מודעות עצמית ולימוד דרכי התמודדות - השימוש בטכניקות של התרפיה בהבעה באמצעות‏ אומנות פלסטיתתנועה ומוסיקה בשילוב טכניקות קוגניטיביות (CBT) במסגרת פרטנית.


עבודה עם הגוף- חיזוק הגוף, קואורדינציה, הליכת שמונה ועוד.


אימונים אישיים- במסגרת האימונים האישיים אאתר את המקומות והנושאים בהם המתאמן מרגיש חוסר שביעות רצון ותסכול מחוסר מימוש הפוטנציאל האישי שלו, תחושת תקיעות, שלא מבינים אותו, אלו תחומי לימוד מתאימים יותר לבעלי הפרעת קשב ועוד. יחד נבחן האם מדובר במסגרת הלימודים שאינה מתאימה אובייקטיבית, או שבאמצעות הכוונה נכונה, ליווי צמוד ו"ארגז כלים" מעשי, יכולה המסגרת להפוך למקום הרבה יותר טוב.


אימון ממוקד ולימוד של פעולות קטנות בחיי היומיום יכולים לשנות דפוסיהתנהגות, לחזק את הביטחון העצמי ולהפחית משמעותית את מידת הלחץ והבלבול!!


על הכותבת : רויטל מור-מטפלת רב תחומית לילדים, מתבגרים ומבוגרים עוסקת במגוון טיפולים : ויסות חושי, טיפול רגשי, אנרגיית הסוסים, מוכנות לכיתה א', בעיות קשב וריכוז, קואוצ'ינג, הדרכת הורים, ספורט טיפולי.

אימייל: revitalm68@gmail.com

Facebook- דף עסקי רויטל מור

0 תגובות