עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
reut ben zur
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
פוסט 11
14/01/2017 14:58
reut ben zur
1.) תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים ו 3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות קהילות ידע

צרכים ארגוניים:
  • שימוש בבלוגים/פורומים בכדי להגיע לשיתוף פעולה ומידע עם ארגונים אחרים
  • שימוש בבלוגים/פורומים בכדי ליצור לשיתוף פעולה ומידע בין העובדים בארגון 
  • שימוש ברשתות חברתיות למטרת קידום ופרסום הארגון
צרכים אישיים:
  • שימוש שבבלוגים/פורומים לצורך קבלת תמיכה ופורקן אישי 
  • הפצה מהירה של מידע וידע, לדוגמא בקבוצות של רשתות חברתיות בתחומים ספיציפים
  • השפעה על קבוצה, לדוגמא בעל דעה שכותב פוסטים ברשתות חברתיות על מנת לשכנע את האוכלוסיה לחשוב כמוהו

2.) תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים ו 3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות ויקי ארגוני

צרכים ארגוניים:
  • אימציקלופדיה/מילון לשימוש פנים ארגוני
  • בניית מאגר ידע מקצועי לארגון
  • תיעוד טכני ומדריך שימושי לתהליכים פנים ארגוניים
צרכים אישיים:
  • שליפת מידע לגבי נושא מסויים
  • עריכת/עדכון/ הוספה של מידע בתחומים שונים
  • מעקב אחרי תרומות אישיות ועדכונים חדשים לגבי תחומים שונים 

3.) אילו בעיות ארגוניות ניתן / רצוי לפתור באמצעות קהילת ידע ואילו בויקי?

נעדיף להשתמש בויקי כאשר אנו רוצים ליצור ספריית ידע לקהילה סגורה מסוימת כמו מעין אינציקלופדיה בנוסף הויקי מאפשר לנו לנהל הרשאות והוא אף מאובטח. הויקי הינו מקור ידע רשמי ומהימן בעל גרסה אחת המתעדכנת בתדירות גבוהה. לעומת זאת, כאשר ברצוננו לערב גם גורמים חיצוניים ולקבל חוות דעת אקסטרנית, נתשמש בקהילת ידע. קהילת הידע מאפשרת לכל גורם לספק ולשאוב ידע בכל רגע נתון, תוך כדי האפשרות לבחון את האינטראקציה ולנהל דיון בנושא מסויים.
0 תגובות
פוסט 10
07/01/2017 02:08
reut ben zur

שאלה 1

כלל 90-9-1  או "חוק האחוז האחד" מציין כי ברשתות החברתיות המקוונות  אין  שוויון השתתפותי בין המשתמשים.  הכלל נוגד את הדעה הרווחת בחברה כי קיים שוויון ברשתות החברתיות, ולמעשה מציג כיצד רוב המידע ברשת נוצר על ידי 1% מהאוכלוסייה הגולשת. כ- 9% מהגולשים עוסקים ומגיבים למידע  ברשת, וכ-90% מהגולשים צופים בתכנים ללא לקיחת חלק פעיל. ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות כל ידי מתן תמריצים למפרסמי המידע. תמריצים לדוגמא: זכיה בפרס כספי, חופשה, הטבה, תפקיד מבוקש ועוד. 


שאלה 2

רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות המפורטות במאפיינים שצוינו במאמר. ניתן לחלק את אותם מאפיינים לשלושה גורמים עיקריים: 

1.) אנשים- רשתו חברתית תסייע ביצירת קשרים בין העובדים השונים. רשתות חברתיות מהוות כלי תקשורת מעולה בין גורמים שונים. 

2.) תהליכים- רשת חברתית תאפשר לעובד לנהל תהליכים בצורה יעילה יותר תודות לנגישות הפשוטה לכלל הארגון. למשל תהליך ביצוע של סקרים ומשובים יתבצע בצורה פשוטה יותר.  

3.) כלים - הרשת החברתית ארגונית היא סוג של כלי גישה לאנשים השונים עם ידע שונה בארגון. בעזרת רשת חברתית ניתן ליצור קשר בצורה נוחה ופשוטה (למשל שליחת מסרונים בין העובדים), בצורה כזאת זרימת הידע של העובדים השונים מתבצעת בצורה מהירה, יעילה ונוחה.



 


0 תגובות
פוסט 9
30/12/2016 20:49
reut ben zur
1. ארגון מסוים החליט להעביר את כל פעילויות ניהול הידע שלו לענן ולהיעזר בשירות ענן KMaaS (Knowledge Management as a Service).

א. מהם היתרונות שהארגון מצפה להם:?


מכיוון שכעת מתבצע שימוש בתוכנה של חברה חיצונית אין צורך בפיתוח עצמי דבר המוביל ליתרונות הבאים:

  • חסכון בעלות הפיתוח עצמו, במקום יש תשלומים תקופתיים לחברה המספקת רת שירות הענן.
  • חסכון בעלויות אחזקה של שרתים.
  • חשיפה לגורמי לידע שונים.
  • יצירת קשרי גומלין.
  • שיתוף פעולה ברחבי הארגון תוך שמירה על סביבת עבודה אחידה.
  • חיפוש יעיל יותר למציאת ידע נחוץ.
  • מאגר מידע אחד מרכזי לארגון.


ב. מנה שלושה תנאי סף להצלחה. 


תנאי סף להצלחה:

  • מחויבות של החברה החיצונית עם חוזים ברורים לכל צד
  • יחסי עבודה טובים עם החברה המספקת את שירות הענן.
  • ממשק יציב עם המערכת של הארגון.
  • אבטחת מידע טובה ומספקת.


2. מתי יש צורך ב"מיחשוב ערפל” ?


מחשוב ערפל (fog computing) הוא תבנית המרחיבה את שירותי מחשוב הענן לקצה הרשת המקומית. המטאפורה באה מהעובדה, שערפל הוא הענן הקרוב יותר לקרקע ועל כן, "מחשוב ערפל" מתרכז בעיבוד מידע בקצה הרשת הארגונית. בדומה לענן, גם מחשוב ערפל מספק שרותי מידע מחשוב אפליקציות ואחסון המידע למשתמשי הקצה. מחשוב ערפל מהווה פתרון למצב בו יהיה כמות המידע תהיה גדולה מידי לאחסן בענן. בנוסף, מחשבו ערפל מאפשר הצגת מידע בזמן אמת, דבר שיכול להיות מאוד שימושי לאפליקציות הדורשות זמינות גבוהה ומידע עדכני. 



3. בהנחה שאתם אחראים בחברה גדולה להיערך לשיווק המוצרים בהתאם למכירות בפועל ותוצאות הפעילות של הלקוחות שלכם באתר החברה וברשתות חברתיות. האם לצורך אגירת הנתונים לפני עיבודם תבחרו במחסן נתונים או אגם נתונים?


הייתי בוחרת באגם נתונים מכיוון שאתר נתונים יאפשר לי להשתמש בנתונים לא מובנים באתר החברה וברשתות החברתיות, ניתוח הנתונים הקשורים למדירות ותוצאות הפעילות של הלקוחות ולבסוף ביצוע אנליזה בזמן אמת בעת היערכות לשיווק המוצרים.

0 תגובות
פוסט 8
30/12/2016 19:51
reut ben zur

שאלה 1: אתם עובדים בארגון שמפתחים בו רובוטים חדשים. במה לדעתכם החליט הארגון שכדאי לו להיעזר במיקור המונים? 


מיקור המונים הוא הפניה של ביצוע משימה או משימות, אשר לרוב היו מתבצעות בידי עובדי חברה או ארגון, לביצוע על ידי קהל גדול (“המונים"). לדעתי הארגון יכול להיעזר במיקור המונים בכדי לבצע מבחנים ראשונים של הרובוטים בעזרת הקהל הרחב. בהתאם לייעוד הרובוטים, יבצעו אנשיים חיצוניים משימות שיבחנו את טיב הרובוט. בצורה כזאת, עובדי הארגון יוכלו להעריך את ביצועי הרובוט ולבצע שינויים מתאימים במידת הצורך. 


שאלה 2: עליכם לבצע תחזית לגבי סיכויי ההצלחה היחסית של שלושה מוצרים המיועדים לשוק מסויים. באיזו שיטה תבחרו?


היית בוחרת בשיטת הצבעות וסקרים. בעזרת הצבעות/סקרים יהיה ניתן לדעת מה מבין אותם מוצרים יהיו מבוקשים בשוק. לביצוע הצבעות/סקרים יש 4 טכניקות בהן ניתן להשתמש:

  1. דירו באמצעות גיליון ציונים
  2. דירוג באמצעות אסימונים
  3. טורניר רעיונות
  4. שווקי חיזוי 

ניתן להיעזר בכל אחת מהטכניקות להסיק לגבי הצלחת המוצרים בשוק.


שאלה 3: מהם הסיכונים במימון סטארטאפ בשיטה של מימון המונים?


הסיכונים:

  • ניהול מספר רב של משקיעים.
  • עם זאת שמספר המשקיעים גדול יחסית, המשקיעים בדרך כלל ישקיעו סכום נמוך.
  • חשד לגבי איכות העסקה.
  • חוסר תמיכה לחברות.
  • אכוף לחוק ה- SEC המחוקק התנהלות הוגנת כלפי המשקיעים.



0 תגובות
פוסט 7
18/12/2016 00:57
reut ben zur

שאלה 1: 


 a.) ניתן לראות כי לפי המאמר כשלונות חשובים לחדשנות ארגונית לארגון מכיוון שיש צורך רב בהפקת לקחים ולמידה מטעויות. בצורה זו ניתן ללמוד משגיאות של מקרי עבר וכך למזער את הטעויות בפעמים הבאות. זוהי הזדמנות למידה שממנה ניתן להסיק כיצד להשתפר ולהתייעל לקראת תהליכיים שיתבצעו בעתיד. בחברות מסוימות מתבצע חישוב של אחוז כישלון לעובד המתבסס על ניסיון העובד. חשוב לנהוג בחוכמה לאחר זיהוי הכשלונות, כעת ניתן ללמוד כיצד לשפר ולייעל את תהליכי העבודה. כמעט כל ארגון טועה ועליו לבחון היטב את כישלונותיו. למידה מכשלונות גורם לארגון ללמוד, לצמוח ולהביא לחדשנות ארגונית מהירה ויעילה.

 

b.) בטויוטה מתגמלים על חדשנות את העובדים כל ידי בונוס צוותי. הבונוס מחולק לכל אחד מחברי הצוות בצורה שווה לפי ביצועי החברה. הבונוס מעלה את מוטיבציית העובדים לשפר את ביצועי החברה ולתרום לחדשנותה בתחום.


שאלה 2: 

 

בשנת 2000 חברת בגיר פיתחה לראשונה חליפה שניתן לכבס אותה במכונת כביסה ביתית במקום בניקוי יבש. החליפה החדשנית הפכה להצלחה גדולה מהר מאוד, ומאות חליפות נמכרו מאז. בשנת 2003 זכתה חברת בגיר בפרס היזמות והחדשנות של קונצרן IDB. בזכות החליפה החדשנית בגיר ברחיבה את מעגל לקוחותיה והגדילה את הכנסותיה באופן משמעותי.

 

שאלה 3: 


כידוע לאורך החיים של מוצר יש בדרף כלל התחלה, אמצע ולעיתים גם סוף (דעיכה). מחזור חיי המוצר מורכב מארבעה שלבים: הצגה, צמיחה, בגרות ודעיכה. במודל מחזור ההתלהבות של חידושים ציר ה-x מציג את הזמן וציר ה-y מציג את הציפיות. ניתן לזהות במודל עלייה תלולה שמיד אחריה מגיעה דעיכה הנקראת "סנפיר הכריש". כאשר נכנס מוצר חדש לשוק ישנה מודעות גבוהה למוצר ומחירו בד״כ גבוה. לאחר מכן ישנה ירידה בציפיות וההתלהבות מהמוצר, כמו כן ישנה ירידה גם במחיר. שלב זה הוא בעצם "סנפיר הכריש". 

0 תגובות
פוסט 5- שימור ידע
13/12/2016 18:45
reut ben zur

חלק מהארגונים מתמודדים עם בעיית שימור הידע באופן רציני ופועלים למען המשכיות הידע (knowledge continuity) של המומחים לתועלת הפעילות העסקית של הארגון. אנשי משאבי האנוש מזהים יחד עם המנהלים העסקיים את העובדים הפורשים בעלי הידע הקריטי. נקבעים עובדים "ממשיכי דרך", המומחים העתידיים, בין אם מתוך הארגון או כאלה המגוייסים לצורך תפקיד זה. מתבצעת העברת ידע תוך כדי עבודה, במקרים מיוחדים אף במשך מספר שנים. זהו תהליך לא מובנה, אשר לא נוצרים ממנו נכסי ידע מוחשיים. הידע "החבוי" (tacit) אצל המומחה הופך לידע חבוי אצל ממשיך הדרך. עם זאת, קיים צורך בביצוע תהליך מובנה, יצירת ידע "גלוי" (explicit) כלומר מתועד. ידע שהינו נגיש לממשיך הדרך בכל עת וכמו כן זמין גם לעובדים נוספים, בעיקר חדשים. הידע המתועד תומך בביצוע העבודה ומאפשר קיצור משמעותי של עקומת הלמידה. תהליך מובנה זה נקרא "שימור ידע" והינו אחד מהמנגנונים של התחום המקצועי של "ניהול הידע". שימור הידע מתמקד בהנגשה נוחה של ידע הקיים בארגון לעובדים הזקוקים לו לצורך ביצוע עבודתם. להלן מספר פתרונות לשימור הידע בארגונים:

  •  מיפוי הידע  - רושמים בטבלה את התהליכים והנושאים בהם עוסק המומחה הפורש, את הידע התומך בכל אחד מהם, אצל מי נמצא הידע, האם הידע בנושאים מסוימים כבר מתועד והיכן נמצא תיעוד זה. למיפוי יש גם ערך העומד בפני עצמו: זוהי רשימה מלאה של הפעילויות בתחום עליו מופקד המומחה הפורש וכל המידע באשר לידע התומך בפעילויות אלה. שימור כלל הידע של המומחה עלול לכלול גם נושאים שאינם רלוונטיים יותר וכן לכלול ידע שאיננו קריטי, כאשר אנחנו רוצים לשמר את הידע בו אכן יעשו בפועל שימוש המומחים העתידיים, אשר נתונים בעומס עבודה מתמיד ומתקשים להקדיש תשומת לב לידע מתועד אשר איננו חיוני עבורם. לפיכך בוחרים לצורך שימור כ-5% מכלל הידע, שיש לו משמעות של כ-75% מהתועלת של כלל הידע של המומחה הפורש.
  •  אריזת הידע - תיעוד הידע במסמך, בסרט וידאו או לחילופין ביחידת לימוד מתוקשבת. התיעוד כולל גם מרכיבים כמו ספר טלפונים של גורמים העובדים עם המומחה הפורש, ותובנות באשר לכל אחד מהם.
  •  הקמת מאגר ידע - אתר בו אנחנו מארגנים באופן ידידותי למשתמש את תוצרי שלב התיעוד. חשוב שאתר זה יהיה זמין לעובד במקום אליו הוא רגיל להיכנס לצורך ביצוע עבודתו.
  • הטמעת הידע - פעילות שמטרתה חיבור בין העובדים הזקוקים לידע לבין מאגר הידע – מודעות, שילוב תוצרים בתהליכי העבודה, נגישות נוחה עבור גורמים בכלל הארגון הזקוקים לידע זה.

Kalkan, V. D. (2011). Knowledge continuity management processin organizations. Journal of Business & Economics Research (JBER)4(3).‏

0 תגובות
פוסט 4
25/11/2016 15:17
reut ben zur

שאלה 1

במאמר ״הפקת לקחים בארגונים גדולים״ מתוארת החתירה למצוינות, השתפרות בארגונים, ביצוע תחקיר בארגון וחשיפה ארגונית. לאחר עיון במאמר זה ניתן למנות מספר סיבות שיסבירו מדוע יש בעיות עם תחקירים בצה״ל: מדוע מעת לעת חוזרים על עצמם אירועים בשל אי יישום של לקחים מהעבר.

  •       וויתור על תחקירים ולאחר מכן מניעת פרסום על כך-לא ניתן ללמוד מאותן טעויות עבר.
  •       חוסר שימוש בתחקירים שנכתבו- אין למידה מלקחים שכבר הופקו בכדי למנוע טעויות חוזרות.
  •       תחקירים לא גנריים- מוביל לכך שלא ניתן להסיק על מקרים דומים, דבר היכול למונע טעויות חוזרות.
  •       איכות תחקיר נמוכה- מוביל לתחקיר שאינו מדויק בפרטיו.
  •       דיווח לא בזמן אמת- לעיתים מתבצע התחקיר כעבור פרק זמן רב מהתקרית, לבינתיים עלולות לחזור על עצמן אותן טעויות שהתרחשו בתקרית קודמת.


שאלה 2

בתיאור המקרה מסופר על מפעל כימי שמפעיליו ניתקו גלאי של ריאקטור עקב מספר רב של התראות שווא, פעולה שגרמה לכך שהריאקטור עלה על גדותיו והחומר הזורם בו נשפך החוצה.

לדעתי מקרה זה אינו מחייב להעניש את המפעילים, אך כן חשוב מאוד לבצע שיחת הזהרה וליידע את כל עובדי המפעל על התקרית בכדי שאותה טעות לא תקרה שוב בעתיד. הייתי ממליצה לרכז את כל העובדים במטרה להעביר את חומרת העניין ולתאר את אופן התגובה הרצויה במידה והמקרה יחזור על עצמו, למשל בפעם הבאה יש לדווח על גלאי תקול במקום לנתקו.

לסיכום, במקרים כאלו יש צורך לרכז את עובדי הארגון, ליידעם בתקרית ולהגדיר אופן התמודדות נכון. בתורה כזאת יהיה ניתן להפיק לקחים ולמנוע טעויות חוזרות בעתיד.

0 תגובות
פוסט 3
19/11/2016 11:56
reut ben zur

שאלה 1

לפי הטיעונים שהוצגו, בעיני אין צדק בכך שסיגל תוותר על כרטיס הלינקדאין האישי שלה לחברה הקודמת בה עבדה. כמו שנאמר, ישנם חברים שאינם קשורים לעבודה שמתחברים לכרטיסים אישיים בלינקדאין, חלק מהחיבורים נעשו בזמן הפרטי ולאו דווקא בזמן העבודה ועידן הרשתות החברתיות אישי ולא ניתן לקחת ברטיס של אדם אחר ולהחליף לו את השם. אומנם המעומדים מהווים נכס עיקרי לארגון ובגלל זה החברה טוענת כי מדובר בגניבה, אך יש אפשרות להזין את הנתונים הרצויים אל מאגר החברה במקום לקחת בעלות על כרטיס הלינקדאין. 

שאלה 2

ההון האינטלקטואלי הוא סך כל הדברים שידועים לארגון וברובו נכסים בלתי מוחשיים, ניתן לחלקום לשלושה חלקים: אנושי, מבני וקשרים. עשר העקרונות של תומס סטיוארט לניהול הון אינטקטואלי מתקשרים ישירות לניהול ידע של תחומים אלו בארגון. סטיוארט מדבר על כך שעובדי הארגון הם בעצם נכסים בגלל הידע והמיומנות שלהם ובכדי ליצור הון אנושי זה יש צורך בטיפוח עבודת צוות. סטיוארט טוען כי ההון המבני קל לניהול ופחות חשוב ללקוח, כמו כן מאמין כי יש צורך לצבור מידע שעתיד לשמש את הלקוחות. בנוסף מציין כי על הארגון להתמקד על זרימה של מידע ולא של חומרים, להקפיד שכל חלקי ההון האינטלקטואלי עובדים יחד ובאופן תמידי לבחון מהו המידע החיוני לארגון.  


0 תגובות
פוסט 2
12/11/2016 18:31
reut ben zur

1.) כתובת בלינקדאין: https://il.linkedin.com/in/reut-ben-zur

2.) שם משתמש בטוויטר: reutb92

3.)mendeley:


4.) evernote:


0 תגובות
פוסט 1 - ניהול ידע בנמל המבורג ובחברת EYP
12/11/2016 15:29
reut ben zur
מהו ניהול ידע? מהם יתרונותיו? וכיצד ניתן לנהל ידע בארגון? 

נמל המבורג
הסרטון הבא מתאר בקצרה את שיטות ניהול הידע בנמל המבורג: 


ניתן לזהות מספר יתרונות בניהול הידע של נמל המבורג:
  • אחת לתקופה מתבצע תהליך של הפקת לקחים. בתהליך זה מתבצע זיהוי של טעויות שהתרחשו במהלך פרויקטים שהושלמו בשנים האחרונות, בצורה זו נמנעת התרחשות עתידית של אותן טעויות בפרוייקטים הבאים של החברה.
  • כאשר עובד ותיק עוזב את הארגון הוא עובר תחקור הבנוי משאלות מובנות על מנת לשמר את הידע שלו בארגון. בצורה זו הידע של אותם עובדים מועבר לעובדים החדשים בארגון ומשפר את ביצועיהם בצורה משמעותית.

ארגון EYP
2.) מצורף קישור למאמר שהופיע בכתב העת HBR:

על פי המאמר מ-HBR ניתן לזהות מספר פתרונות לבעיית זרימת הידע בחברת EYP:
  • מתן עזרה למנחים לצורך העברת הידע שלהם בצורה יעילה יותר לעובדים הזוטרים על ידי ביצועאבחנות, פתירת בעיות מעשיות ומתן משובים במקום הרצאות. מנחים בחברת EYPצריכים למסור לחניכים תוכנית למידה שתכלול מטרות ומשימות שעל התלמיד לבצע, לדוגמא בניית מצגת ללקוח. כמו כן, המנחים ידרגו את ביצועיהם של החניכים במהלך תוכניתהלימודים ולהיפך.
  • הארגון מעודד גם הכוונה/הדרכה הפוכה - כלומר עובדים חדשים ידריכו את העובדים הותיקים בארגון. בחברת EYP מאמינים שהעובדים החדשים המגיעים לחברה יודעים היטב מודלים חדשניים, לכן יכולים לחנוך את המעצבים המנוסים והאדריכלים שבארגון לשלב את הידע המעשי שלהם עם התוכנה המוצעת בחברה.
  •  יצירת ידע חדש על ידי מחקר, השוואה והבאת גורם השראה לארגון. ארגון EYP תומך בביצוע פרוייקטי מחקר המוצעים על ידי העובדים. אותם פרוייקטים מתמשכים נותנים מענה לבעיות/אתגרים שצצים במהלך העבודה עם לקוחות ובנוסף מיועדים להבדיל את EYP משאר המתחרים בשוק. לדוגמא פרוייקט המתמקד באינטרקציה של הפונקציונליות של הבניין והמצב הנפשי של דייריו.

0 תגובות