עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
סטודנט תואר שני תעשיה וניהול התמחות במערכות מידע
חברים
ליאור
נושאים
מפגש שמיני- ויקיפדיה -חנוכה שמח
25/12/2016 13:42
rani
שלום חברים וחנוכה שמח!!

אתמול בערב מוצ״ש הדלקנו את הנר הראשון של חנוכה, מנהג (מצווה-פרסום הנס) שעם ישראל מקיים מאז נצחון החשמונאים על היוונים...כל המשפחה מתאספת ליד החנוכיה ואני מברך את הברכות ומדליק את הנר הראשון תחילה ואז את השמש...״הנרות הללו שאנו מדליקים....״ , ואז הבן שואל :״אבא גם לחשמונאים היו רובים ומטוסים כמו שיש לי?״, ״לא מתוק, אני עונה, רוצה לשמוע מה היה באותה התקופה?״ ....כן כן...(צמאים לסיפורי גבורה של העם הנבחר). כאן אני מודה שאני צריך לסדר בראש את מה שאני יודע...פותח את הטאבלט ומקליד ״חנוכה״ בגוגל, מיד נפתח דף של ויקיפדיה מלא כל טוב ...וכך אני מספר את הסיפור ומראה לילדים את התמונות (תודה... ויקיפדיה).

כן בטח ניחשתם.. השבוע בהרצאה של ד״ר גלעד דיברנו על ויקיפדיה-  עולם שלם של תוכן וערכים שנכתבו ונערכו על ידי אנשים מכל העולם, מדובר בקהילה שלמה של אנשים שעובדים בעצם בחינם, וכל אחד מסיבותיו, הכל עריך ומחיק וכולם יכולים לכתוב ולערוך קישורים. קיימים כללי כתיבה לערכים על אנשים וישנם ערכים מוגנים שלא ניתן לערוך אותם, השיחות והדיון של קהילת ויקיפדיה פתוח ומופיע, ניתן לראות את הטענות בעד ונגד כתיבה של ערכים.
  • האם הערכים בויקיפדיה נכונים?
  • האם האנציקלופדיה הישנה (המודפסת) חלפה מן העולם?
  • האם ההחלטה של ויקיפדיה לא לפרסם בדפים נכונה?
שאלות חשובות שלדעתי התשובה, היא אחת- כן, בבדיקה שנערכה לגבי נכונות פרוש הערכים שמופיעים בויקיפדיה למול אנציקלופדיות כתובות (מודפסות) אחרות, נמצא שויקיפדיה קיבל ציון גבוהה יותר, זאת אומרת שהערכים בויקיפדיה נכונים בהשוואה לאנציקלופדיות מודפסות אחרות, ולגבי הפרסום, עלו תשובות מגוונות של הסטודנטים, דוגמה: דף על סכרת והגורמים, וברקע פרסום של קוקה-קולה...בעייתי  קצת הייתי אומר. 

מה קורה אם יש עורכים ״מזיקים״? - המערכת בנויה בצורה שקל מאוד לשחזר ערכים, כך שאם מישהו מעוניין לקלקל זה יהיה מסובך יותר מלשחזר, במידה וזה מזוהה כבעייתי אז המערכת יכולה להזהיר ולחסום את אותו משתמש, במידה ומדובר בשיח בריא ובאידיאולוגיה של כותב מסויים זה נקרה -״ מלחמת עריכה״.

אנשים שכותבים הרבה ותרמו לויקיפדיה עולים בסולם הדרגות של ויקיפדיה והופכים למשפיעים בתוך המערכת, ניתן למצוא מידע בתוך ויקיפדיה על כותבים ועל הערכים שהם כתבו.

באוירת חג של אור ושמחה, אני מאחל לכם חג שמח ושבוע מצויין.  



0 תגובות
מפגש שביעי- הצגת המאמרים שלנו
17/12/2016 23:15
rani
בחרתי הפעם לפתוח את הפוסט בשאלה מיתוך המאמר ״Information sharing online״ שעוסק בשיתוף מידע באינטרנטכאשר אני עונה תשובה לאדם ששואל אותיי שאלה מסוימת, אבל, התשובה שלי לא עונה לשאלה בצורה מועילה, האם בעצם התרחש כאן תהליך של שיתוף מידע? 

כותבי המאמר הסבירו בצורה מאוד החלטית מספר מושגים וביניהם את המושג ״שיתוף מידע״, ההסבר הולך ככה:״שיתוף מידע - הינו המעשה של תשובה מועילה לבקשה לקבלת מידע״, לכאורה ההסבר הגיוני ומתיישב עם השכל הישר, אבל הרבה פעמים תשובות לשאלות אינן תמיד מועילות, ולעיתים אפילו מגיעות תשובות בצורת שאלות, איזה תהליך מתרחש כאן?! 
בדיוק כמו שאני תוהה כך גם חוקרים מתחום שיתוף הידע, מעלים תהיות בסוגיות אלו ואחרות, הקשורות לשיתוף מידע וידע, ובדיוק בנקודה הזו אני רוצה לשתף אתכם בתכונה שקיימת אצל כולנו, ואוליי אנחנו לא מקדישים לה את תשומת הלב הראויה- התכונה של ״שיתוף מידע״, תכונה, שזוהתה על ידי חוקרים שחוקרים שיתוף מידע, כתכונה מובנית (נולדים עם זה....) ואם באמת ״תריצו״ קצת אחורה את מהלך החיים שלכם, תראו שבהרבה מצבים שיתפתם מידע גם מבלי שנתבקשתם לעשות זאת, לדעתי זה משהו שאנחנו עושים בכדי לחזק קשרים וחברויות ולא תמיד ״עונים רק על שאלות״. 
כאשר עובד חדש מגיע לארגון ומתחיל להישתלב בעבודה, לאט לאט הוא מגלה שיש מספר דרכים לביצוע משימות ולא דרך אחת כפי שהדריכו אותו בהתחלה, את הידע הזה הוא משיג בשתי דרכים:
  • מניסיון אישי והתמודדות עם מצבים חדשים תוך חיפוש דרכי פתרון יצירתיות
  • מעובדים אחרים שבחרו לשתף את אותו עובד בידע ומקצועיות, שבספרות נקראים ״ידע-סמוי״
גלעד דיבר על כך שבישראל העובדים אומרים ״מה שעל ליבם״ לממונים, לכאורה נתון מעודד- בהשוואה למדינות המזרח הרחוק, שם התרבות שונה מאוד ועובדים נזהרים מאוד במה שנאמר לממונים, אבל, לדעתי התחושה שהכל חופשי לפעמים גורמת לנזק או חוסר כבוד...

שינוי אמיתי יכול להתרחש, כאשר נצליח לומר בבטחון שתרבות ארגונית היא נחלת הכלל בארגון בו אנו עובדים, ולא עיסוק של קבוצה מצומצמת מתוך הארגון....
המשך שבוע טוב (:

0 תגובות
מפגש שישי- שיתוף מידע , תרבות ארגונית?
11/12/2016 21:11
rani
מדע, ניהול ידע, השכלה
השבוע במהלך הצגת המאמרים (מטלה)נפתח דיון בשאלה איך ארגון דואג לשמר ידע? ואיך הוא משפיע על עובדים לעשות זאת?
מספר סטודנטים הציע ״תרבות ארגונית״ כפתרון הולם לבעיה - כאשר הארגון ינהיג כללים ברורים במסגרתם, יהיה על העובדים לנהל דיווח ולמלא את מסד הנתונים של החברה, הדבר יביא לכך שהארגון ישמר ידע חיוני לקיומו.
  • באחד המאמרים שקראתי במסגרת הקורס נבדקת טענה זו במסגרת עבודת מחקר של חוקר בשם סטפלס (2000) ממצאי המחקר מראים שהמוטיבציה לשיתוף מידע וידע בארגונים נסמכת על העדפה סוביקטיבית (מה אני מקבל? תמורה?קידום? הערכה?) - מסתבר שנורמות אישיות משפיעות יותר מהתרבות הארגונית במקרים של שיתוף ושימור ידע.
  • נקודה נוספת שקשורה לנושא זה - השאלה של שיתוף מדברת על כלל העובדים, מה לגבי מומחים או בעלי ידע קריטי לארגון? או עובדים בעלי ידע סמוי?
  • התאוריה סוברת שהקושי העיקרי הוא בשיתוף ושימור מידע של מומחים או ידע סמוי.
 פתרון שנבדק במספר ארגונים הראה שכאשר הארגון מגדיר עובדים ״כמומחים״ ומאפשר הגדרה של ״מידע״ כנכס אישי של העובד, עולה מידת הרצון של שיתוף ושימור הידע מצדו של העובד אבל רק כאשר מדובר בהעברת המידע לעובד אחר (חניך/ מתלמד), עוד ניתן היה לראות שהמוטיבציה לשיתוף מערכות טכנולוגיות נמוכה משמעותית משיתוף עובדים.

עוד בעניין של מחקר מדע וידע - בשבת האחרונה (אתמול) יצא לי לקרוא על כך שעברו להן מאה שנות מחקר בנושא ״בריאות הנפש״ - כל מה שנקשר לסכיזופרניה ודיכאונות ועוד ...(ל״ע), או במילותיו של הכותב ואני מצטט- ״חקר האומללות״- ״ככל שהתקדמנו במחקר זה נגלה לעינינו כמה קטן האדם ביחס לייקום, כמה הוא אומלל וכמה קשה לו ״  - לי נראה ואני מסכים עם מילותיו של הכותב בסוף הכתבה: ״שאם היו משקיעים ״במחקר שעוסק במה שמשמח את האדם״ ומה גורם לו אושר - היו נדרשים מחצית מהמשאבים ומחצית מהזמן ואולי הגילויים החדשים היו מצילים מעל חמישים אחוזים מאותם אנשים דיכאוניים..... נקודה לחמשבה!

המשך שבוע מצויין אנשים יקרים!

0 תגובות
מפגש חמישי- הצגת מאמרים ומיקור המונים
04/12/2016 00:07
rani
ההרצאה השבוע נפתחה בהצגת מאמרים כחלק ממטלה בקורס, אציין שהיה מקצועי ומרשים גם אופן ההצגה וגם התוכן של המאמרים (כל הכבוד!)
בחלקה השני של ההרצאה דיבר ד״ר גלעד על מיקור המונים (CROWDSOURCING) ועל אתרים העושים שימוש ב״המונים״, בין האתרים שהציג גלעד היה אתר kiva אתר שמגייס כסף לצורך הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בעולם .
הסרטון של kiva בו מציגה אחת ממקימות המיזם את מהות המיזם מאוד ריגש , היה בו מסר חשוב של נתינה (כן, מעט כסף, כזה שלא יגרום קריסה כלכלית לנותן ..) ומצד שני קבלה, מי שנותן בעצם מקבל כפול - מצד אחד הכסף הינו הלוואה לעסקים קטנים כך שניתן לקבלו בחזרה ומצד שני קבלה של ערך אחר , לא כסף אלה עשיית טוב וגרימת אושר לאחר.
לי זה גרם לרצות ולראות את התמונה בישראל לגבי שימוש במיקור המונים, ובחיפוש באינטרנט נתקלתי במשהו שמעסיק אותי קצת בתקופה האחרונה ״טיב מי השתייה״ ,(לאחרונה אני שומע הרבה אנשים עם בעיות שנגרמות למערכות חשמל וצנרת בעקבות אבנית ומזהמים במים),בכתבה שהתפרסמה באתר אוניברסיטת תל אביב מופיע מחקרו של פרופ׳ מיכאל נורבך ובו נעשה שימוש במיקור המונים לצורך בחינת התנהגות של אינספור מולקולות בסימולציה ממוחשבת, הרעיון היה שיתוף של 150,000 מחשבים (נייחים וניידים) של מתנדבים לפרויקט, שנערך בשיתוף אוניברסיטת צ'ינגואחה, שבביג'ין.
לדברי נורבך המחקר החדש נערך באמצעות סימולציית מחשב, שדימתה את זרימת מולקולות המים דרך הננו-צינורות. מאחר שסימולציה של התנהגות של אינספור מולקולות דורשת כוח מחשוב אדיר, המחקר נערך במיקור המונים. באמצעות ה-World Community Grid של חברת IBM, (מעל ל-150,000 מתנדבים תרמו את כוח החישוב של מחשביהם האישיים לטובת הניסוי)
הפרויקט הינו ראשון מסוגו בארץ, ולעולם לא היו מגיעים לתוצאות כאלו עם ארבעה סטודנטים במעבדה. 
רק כדי לסבר את האוזן, הסימולציה הצריכה כמעט 40,000 שנות חישוב של מחשב בודד. במקום זה, נעזרו החוקרים במחשבים של כ-150,000 מתנדבים, שהריצו את התוכנה בלפטופים ובמחשבים האישיים שלהם.

לדעתי השימוש במיקור המונים יכול להביא תועלת בהרבה תחומים אבל, וחשוב לומר - שלא בכל התחומים כדאי להשתמש במיקור המונים!

 

המשך שבוע מצוין חברים!!!

0 תגובות
מפגש רביעי- חכמת ההמונים ומיקור חוץ
26/11/2016 23:11
rani
המשך ממפגש שלישי ״חכמת ההמונים״ 
בעיות שיכולות להיפתר ע״י חכמת ההמונים:
  • בעיות קוגניציה - בעיות עם מרחב פתרונות מוגדר.
  • בעיות קורדינציה-תיאום פעולות בין חברי קבוצה כמו:- איך לנהוג בשעת עומס תנועה.
-בתנאים מתאימים נוצרות קבוצות אינטלגנטיות ביותר ולרוב חכמות יותר מהפרטים הכי חכמים בה, הקבוצה אינה נדרשת למומחים בתחום בכדי להצליח, גם אם רוב הפרטים אינם חכמים במיוחד , ביחד הקבוצה מגיע להחלטות חכמות.

תכניות טלויזיה שבהם קהל מעורב במתן תשובות לשאלות נמצא שב 91% התשובה נכונה.
וכפי שציין גלעד המרצה מקרה שארע בשנות השישים בו טבעה הצוללת האמריקאית סקורפיון. החיפושים היו בטווח של 20מייל מהמקום בו טבעה. על מנת למצוא אותה הוקם צוות של מתמטיקאים ומומחים אשרהצליחו להגיע למודל למציאת הצוללת.
 כפי שציינתי בפוסט הקודם בכדי ליצור או בכדי שתיווצר קבוצה של חכמת המונים צרכים שיתקיימו התנאים הבאים :
  • מגוון דעות – לכל משתתף יש מעט מידע פרטי לחלוק. חיוני להכניס אנשים אחרים לקבוצה אפילו אם הם עם פחות ידע או ניסיון. אנשים אלו הופכים קבוצה לחכמה יותר, אפילו אם בעלי מידע מועט, בשיתוף עם המידע הקיים נוצר מידע חשוב.
  • עצמאות – דעות האנשים לא מושפעות מדעת האחר. ככל שיש יותר שיתוף דעה והשפעה אחד על השני בתוך הקבוצה כך יש פחות סיכוי שההחלטה שתתקבל תהיה חכמה. הדרך הטובה ביותר לקבוצה להיות חכמה זה אם כל אחד בקבוצה יתנהג כאינדיבידואל. ההחלטות הקולקטיביות הטובות ביותר נובעות מחילוקי דעות וויכוחים ולא מהסכמה.
  • ביזור – אנשים יכולים להתמחות ולהסתמך על מידע מקומי.
  • התקבצות – אנשים צריכים להתקבץ ולחלוק דעות כקבוצה. 
עוד בהרצאה עסקנו במיקור המונים (CrowdSourcing)
פעולות שבוצעו באופן מסורתי על ידי קבלן או עובד במיקור חוץ, מועברות לידי קבוצת אנשים או קהילה באמצעות"קול קורא" לקבוצה גדולה של אנשים,זה המקום לציין שמחקרים רבים מנסים להבין את המניע של אותם אנשים להשתתף בקריאות אלו, אבל לדעתי האישית זה האתגר של מציאת הפתרון או ״הכי קרוב לפתרון״ זה אחד המניעים החזקים של אוכלוסיות ברשת.
השאלה שמתבקשת לאור אחוזי ההצלחה של מיקור המונים היא: מדוע מיקור המוניםעובד?
בניסיון לענות לדעתי, לרוב ה"אנחנו" חכם יותר מה"אני". איסוף קלטים רבים טוביותר לעיתים מקלטים בודדים. רשת האינטרנט מאפשרת לנו קורדינציה טובה יותר, כלומרמהירות, אנונימיות והיקף טובים יותר. להמונים יש מוטיבציה רבה יותר, כסף, שם טוב,בניית תיק עבודות, ניסיון, שליחות, פילאנטרופיות וכדומה.

התכונות של מיקור המונים:
  1. המשימה מנוהלת על ידי היוזם
  2. היוזם מבין את מוטיבציית ההמון
  3. היוזם מעצים את האינטליגנציה האנושית
  4. מבססת רשת האינטרנט. 
עד כאן בינתיים... נתכתב בשבוע הבא...

0 תגובות
מפגש שלישי - מעגלי ידע וחוכמת ההמונים
20/11/2016 00:09
rani
״נסה לדמיין שכל מה שאתה יודע, עובר בצורה מושלמת לעובד חדש״ , כך אמר לי אחד המנהלים הבכירים בארגון ומכאן כל אחד מהנוכחים במפגש לקח את הדברים למחלקה שלו.
ההרצאה האחרונה עסקה בין היתר במעגלי ידע בארגונים כיצד הם נוצרים, מה המקורות שלהם ואיך הארגון מיישם פעולות הכרחיות לשימור התוכן החשוב.
קיימים ארגונים בהם מחלקות מחקר ופיתוח (מו״פ) עוסקות בתהליכי הארגון, בדגש על ההווה ועל העתיד תוך הגשמת חזון הארגון, בארגונים אלו רוב המידע נוצר בתוך הארגון כאשר כל עובד במחלקה מביא איתו את מה שלמד ולעיתים משלב גם כנסים ומפגשים עדכניים שנערכים בתחום שלו. תהליכי העבודה משלבים ביקורות ומשובים מעובדים בשכבות הקשורת לייצור או ההשמה של מחלקת מו״פ , המעגל הזה של תכנית ייצור,ביצוע / השמה , משוב/ ביקורת מצליח לרוב למנף את התהליך ולהביאו למצוינות ולהצלחת הארגון, בנוסף שמירת המידע ,רצף התרחשות הארועים השונים והמשוב , יכולים ללמד בשלבי הניתוח היכן יש חוזקות לארגון והיכן נדרש לשים יותר דגש.

״אתה זוכר איך פתרנו את התקלה בפעם הקודמת?״-- משפטים אלו גורמים אי-נחת למנהלים, הדרישה למציאת פתרון לארוע /תקלה חוזרת, אפילו שעבר זמן רב, שולחת את המנהלים למאגרי המידע בחיפוש אחר אותו מקרה, אבל, לפעמים אי סדר ברשומות או שמירת קובץ בשם בעייתי מאריך ולעיתים קשה מאוד לאתר אותו, בנקודות זמן כאלו מתגבשות החלטות ניהוליות לבניית צוות או מינוי של עובדים שיהיו אחראים לארגון וביצוע סדר במערכות המידע הארגוני. צוותים אלו יודעים לעקוב אחר תהליכים בארגון ובכל זמן נתון מווסתים את המידע הרלוונטי לצוותי החלטה או ההשמה בשטח, בעזרת משוב - התהליך מקבל משמעות ועולה ״שלב״ בכל סיבוב.

״חכמת ההמונים״ -ספר שנכתב על ידי ג'ימס סורבטסקי ומנסה להסביר למה חוכמת הרוב יותר גדולה מחכמת האינדיבידואל. כלומר חוכמתם של הרבים גדולה יותר מחיבור חוכמתם של כל הפרטים בקבוצה.תחת התנאים המתאימים, נוצרות קבוצות אינטליגנטיות ביותר ולרוב חכמות יותר מהפרטים הכי חכמים בה. קבוצות לא צריכות לכלול פרטים חכמים במיוחד על מנת להיות חכמות. גם אם רוב הפרטים בקבוצה לא חכמים במיוחד, ביחד הקבוצה מגיעה להחלטה חכמה".
***על מנת שיוצר המון חכם צריכים להתקיים התנאים הבאים:
מגוון דעות – לכל משתתף יש מעט מידע פרטי לחלוק. חיוני להכניס אנשים אחרים לקבוצה אפילו אם הם עם פחות ידע או ניסיון. אנשים אלו הופכים קבוצה לחכמה יותר, אפילו אם בעלי מידע מועט, בשיתוף עם המידע הקיים נוצר מידע חשוב.
עצמאות – דעות האנשים לא מושפעות מדעת האחר. ככל שיש יותר שיתוף דעה והשפעה אחד על השני בתוך הקבוצה כך יש פחות סיכוי שההחלטה שתתקבל תהיה חכמה. הדרך הטובה ביותר לקבוצה להיות חכמה זה אם כל אחד בקבוצה יתנהג כאינדיבידואל. ההחלטות הקולקטיביות הטובות ביותר נובעות מחילוקי דעות וויכוחים ולא מהסכמה.
ביזור – אנשים יכולים להתמחות ולהסתמך על מידע מקומי.
התקבצות – אנשים צריכים להתקבץ ולחלוק דעות כקבוצה. 

0 תגובות
מפגש שני מעגל של ידע ומידע
16/11/2016 10:09
rani
את הפוסט הזה אני מעלה תוך כדי הרצאה שעוסקת בבעיות תחבורה בארץ ושילוב מערכות מידע בכדי למנף את התחבורה מתוך סמינר טכנאים באילת. ההרצאה האחרונה באוניברסיטה עסקה בין היתר במודל ידע/מידע של נונקה ,המודל מציג שלושה חלקים:, החלק הראשון ״ספירלת הידע״ כולל ארבע שלבים , השלב הראשון: מידע חבוי לידע חבוי- מדובר במידע חבוי שמצוי אצל עובדים או כזה שלא פורמלי (דוגמה :מומחיות ביצור מוצר מסויים שמלבד מפרט הייצור יש את הידע של העובד המקצועי הידע שלא מופיע ברשומות ). ארגונים מנסים לטפל תופעה זו בעזרת מפגשים ,פינות קפה, שיחות פרונטליות ועוד. השלב השני:מידע חבוי לידע גלוי - פיתוח רעיון או מידע שמועבר ומקבל ביטוי פורמלי. השלב השלישי: מידע גלוי לידע גלוי- שילוב רעיונות ומחשבות שיוצרות משהו חדש . השלב הרביעי: מידע גלוי לידע חבוי- הפנמה או הטמעה של הידע- יכול להיות ידע חבוי שחובר עם ידע גלוי ויצר ידע חדש. כך למעשה ארבעת השלבים של המרת הידע משפיעים באופן הדדי זה על זה , והספיראלה הולכת ומתעצמת גם במישור הרוחבי וגם לגובה. החלק השני: מדבר על המקום(Ba) שבו נוצר הידע: מרחב הידע לא מחייב מקום פיזי אלה גם יכולה להיות פלטפורמה וירטואלית (גם חלק זה כולל ארבע שלבים) החלק השלישי: מדבר על ניהול הנכס- בכדי לשמר ולגרום לארגון להישאר עדכני (ארגון לומד) חובה על הארגון לשמר ולפתח שיטות חדשות לניהול הידע. המרצה דיבר על עובדים וותיקים כאלו שפרשו או פורשים, שלהם ידע חבוי והארגון לא תיעד את הידע שלהם, מה שהארגון עושה כדי להתמודד: להביא את העובד ולצלם אותו תוך כדי עבודה, במטרה לתעד את כל הפעולות שמבצע העובד ולא נרשמו או תועדו בארגון. מהיכרות שלי עם הסוגיה הזו הדברים לא בדיוק כך, עובדים וותיקים בעלי ידע פורשים ללא העברה של הידע לעובדים אחרים , הארגון נדרש לידע/מידע של אותו עובד ולכן מזמן אותו בשכר גבוהה להמשיך ולעבוד כך יוצא שהעובד שפרש (פנסיה) ממשיך לעבוד עוד שנה ויותר בשכר גבוה ״ומזרים״ את הידע בקצב שלו... לסיים באופטימיות ... הרבה ארגונים מונעים היווצרות מצב כזה ומתעדים הכל, פשוט הכל, כך שרק סדר במערכות המידע ימנע מצב של איבוד / חוסר במידע נדרש. להתראות עד הפעם הבאה ....
0 תגובות
פוסט ראשון- עידן המידע-השינוי והתמורה
08/11/2016 20:57
rani
טכנולוגיה, מערכות מידע, תעשייה

במסגרת קורס-״ניהול ידע״ שנלמד בתואר שני ״בתעשייה וניהול״ אחת המטלות, הינה כתיבת פוסט באחד מאתרי הבלוגים, שיעסוק בין היתר בנושא הקורס והשיעור האחרון....

אז ככה, בשיעור דיברנו על מושג - ״עידן המידע״ , מושג שלדעתי הינו בעל משמעות נרחבת שמאפיין את השינויים שהתרחשו בלפחות שני העשורים האחרונים.

אני, כאחד שעובד בתעשייה , מצאתי לנכון לכתוב על מושג זה בהקשר של ארגונים גדולים ובינוניים, ולנסות להביא מבט אישי על חלק מהדברים מתוך הנלמד במהלך ההרצאה.

  •  בארגונים נאסף מידע רב על תהליכים בעבודה ועל העובדים ועוד , אך האם המידע הרב מכיל גם ידע רב?

מנהלים רבים בתעשייה מתמודדים עם חוויה חדשה של ניהול עובדים בעלי ידע נרחב לעיתים אף משלהם.   אך האם לעובדים יתרון על המנהלים?

         בשיעור דיברנו על ״ידע זה .....כוח״ (ההשלמה של רוב הסטודנטים לשאלת המרצה)

               כוח למי? או כוח ביחס למה?

היום התעשייה משתמשת במערכות חכמות לניהול ידע בארגון, ומנהלים נדרשים להכיר ולדעת לתפעל מערכות אלו.

·      אך מה לגבי תהליך הפקת תועלת או רווח ממידע זה? האם ההשקעה כדאית ומניבה רווח משמעותי? ( נראה שתמיד יש לבחון באופן פרטני מערכות כאלו)

·      האם קצב ניתוח המידע הרב  והפיכתו לידע ומומחיות מדביק את קצב איסוף המידע?

המרצה בקורס הביא דוגמאות לשימור הידע מתוך התנ״ך, ציווי אלוקי של ה׳ אל משה ״...למען ידעו דורותיכם...״ ,אז נכון בתקופת המדבר לא היו מחשבים וספרים ובקושי (לדעתי) היו יכולות שימור של מידע. מה בכל זאת הצליח מאז ועד היום להישמר? (נראה שהרבה מהעבר מלווה אותנו במחזוריות שנתית , חגי ישראל ועוד כהנה וכהנה מנהגים).

 

כאשר ראיתי את היחס שעובדים ותיקים מקבלים, כאלו שמכנים אותם ״דור א׳ ״ ,בעלי ה-״ידע״  - או בהגדרה חופשית ״מומחים״  (עובדים בתעשייה כאלו שהשכלתם תיכונית- בלי לזלזל חס וחלילה, כבר אמרנו שידע זה כוח...)  שאפילו מהנדסי תהליכים נוהגים להתייעץ איתם לפני ביצוע שינויים או תקלות תהליכיות, הבנתי שידע זה כוח, והרבה כוח!

כל אחד/ת שקורא/ת את השורות האלו מבין/נה את החשיבות של העברת המידע והידע לבאים אחרינו בתקווה שהמידע יהפוך לידע.

ד״ר גלעד (מרצה הקורס) ציין שארגונים ״נלחמים״ במושג הזה (ידע=כוח) בתוך הארגון ומתנגדים לשמירת ידע אצל עובד מסוים, הארגון שואף לרכז את הידע במערכות חכמות , לנתח ולהביא לשיפור תהליכים מתמיד ,כזה ששם אותו כארגון מוביל בתחומו.

 

ניתן לכתוב רבות בנושא זה ולהביא רעיונות ומחקרים שנעשו...

                         .........אני שומר קצת לפוסט הבא....הרי כבר הסכמנו שידע זה כוח.....

 

קצת עידוד מהדלאי למה עד לפוסט הבא: ״יש יומיים בשנה בהם לא ניתן לעשות כלום. אחד מהם נקרא אתמול והשני נקרא מחר...כך שהיום הוא היום הנכון לאהוב ,להאמין , לעשות ובעיקר לחיות״ (כן, ניתן ורצוי להגיב...היום כי אתמול אי אפשר ומחר יהיה מאוחר...)

 

1 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון