עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
חברים
TigerLilyLonely guy
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
אהבה  (1)
אימא  (1)
חברות  (1)
נאמנות  (1)
פרדה  (1)
שחרור  (1)
ארכיון
רצון, רצון זה דבר טוב אבל כנראה שלא מספיק
18/09/2013 01:41
pretty liar
אני רוצה לקחת החלטות בלי לעשות טעויות. 
אבל אני לא מצליחה.
אני רוצה שלא ידאגו לי, להיעלם בגלי שישימו לב. 
אבל אני יודעת שזה לא אפשרי.
אני רוצה שלאמא יהיה הרבה כסף ולא יהיו דאגות מהדברים האלה. 
אבל יש חובות שאבא השאיר אז הכסף הולך על זה כל חודש. 
אני רוצה שהעולם יהיה ורוד ויפה כמו שפעם חשבתי שהוא. 
אבל העולם אכזר. 
אני רוצה להיות תמימה וחמודה כמו פעם. 
אבל נהרסתי. 
אני רוצה להיהרס בשקט בלי שאימא שלי תפריע לי לעשות טעויות. 
אבל ככה אימא שלי לא נותנת לי לעשות טעויות.(לפחות לא כשהיא מודעת למה שהולך איתי..)
אני רוצה להפסיק לשקר כל הזמן. 
אבל זה נהיה חלק ממני, זה מה שאני צריכה כדי לשרוד. 
אני רוצה להיות משוחררת וחברותית. 
אבל אני פשוט לא כזאת. 
אני רוצה להיות בן, כי להם הרבה יותר קל בחיים. 
אבל נולדתי בת. 
אני רוצה שאימא שלי תעזוב אותי לנפשי ותתן לי את החופש שלי. 
אבל היא פשוט לא משחררת לא משנה מה אני עושה. 
אז כנראה שרצון זה דבר טוב, אבל לא מספיק. 
1 תגובות
נפרדתי ממנו
17/09/2013 23:27
pretty liar
פרדה, אהבה, שחרור
"אני חושבת שאנחנו צריכים להפרד..." מלמלתי לעברו בעוד ראשי מושפל ומבטי פונה אל רגליי. 
"מה? למה?" יכולתי לשמוע בקולו מעט רעד ועצב. הוא הרים את פניי והחזיק והכריח אותי בעדינות להביט בעיניו. 
"אני רק פוגעת בך.. אני לא רוצה להמשיך ולפגוע בכה ככה. איך אתה לא רואה את זה? איך אתה לא רואה מה אני עושה לך?" אמרתי לו שקטה אבל סוערת ודמעות של רגשות מעורבבים בעיני אף על פי שאני יודעת היטב שלא אני צריכה לבכות עכשיו. 
,אל תבכי, בבקשה רק אל תבכי אני לא יכול לעמוד בפני הדמעות שלך..." הוא מלמל בצער ואחז בידי בחוזקה. משכתי את ידי בעדינות והחזרתי את מבטי אל רגליי. 
"זוכר מה שאלת לפני כמה ימים? איך אני אפרד ממך, אז זאת התשובה שלי." אמרתי בשקט. הבטתי בעיניו וראיתי בהן עצב וחוסר אמון ועוד אלף ואחת רגשות שהתחלפו במהירות. התקרבתי אליו לאט ובשקט ונשקתי קלות לשפתיו. הוא החזיר לי נשיקה ואני התנתקתי ממנו. 
"אני לא רוצה להמשיך לפגוע בך, יהיה לך יותר טוב בלעדי." לא טרחתי לומר לו שנשאר ידידים כי ידעתי שזה לא יקרה, לכן פשוט הסתובבתי והלכתי משם, משאירה אותו כך עם אותם הרגשות שלא ידעתי מה הם. אז עכשיו אני כבר חופשיה מהעמדת הפנים והוא חופשי ממני....
7 תגובות
אני יותר מדי רעה, למה לא עוצרים אותי?!?!
17/09/2013 16:24
pretty liar
כן אני משקרת לו וסובלת מהזוגיות שלנו, אבל זה כלום לעומת מה שאני עושה לו. 
אני עושה לו רע, למה הוא לא מבין?!? למה הוא לא עוזב אותי? הוא לא מבין שהוא לא אוהב אותי, הוא אוהב את השקר שלי, את האשליה שגרמתי לכולם לראות ולהאמין שהיא אמת. ועכשיו כשאנחנו זוג, אני מתנהגת כמו עצמי וכן אני רעה! אבל אני לא שולטת על זה יותר, זה באמת כבר מחוץ לגבול היכולת שלי להשתלט על עצמי כשהוא משגע אותי מעצבים. מה שאתמול עשיתי היה בלתי נסלח, למה הוא לא מבין את זה? למה קשה לו להבין את זה שאני לא מי שהוא חשב שאני? 
שקר אחרי שקר, ועוד אחד ועוד ועוד ועוד ולא נמאס לו. הוא לא רואה שאני משקרת, תמיד מאמין לי כשאני אומרת "נו, אתה יודע שאני שקרנית גרוע... אז תסתכל לי בעיניים ותראה שזה לא שקר." והוא מאמין! כמו כולם, למה הם מאמינים?!? למה הם לא מבינים שהם צריכים להתרחק ממני?אני חושבת שאני אפרד ממנו בפעם הבאה שאני אראה אותו... כי אני באמת לא יכולה עם זה יותר. אני עושה לו רע, ורע לי כשאני גורמת לאנשים להרגיש לא טוב...
6 תגובות
עם כל הכבוד לה... נמאס לי!
15/09/2013 21:46
pretty liar
חברות, אימא, נאמנות
"אני לא רוצה שתהיי בקשר עם החברה הזאת..." היא אומרת ואני מסתכלת עליה בשוק. 
"למה? מה היא עשתה לא בסדר?" אני שואלת בתהייה באמת לא מבינה מה לא בסדר. היא מביטה בי במבט רב משמעות ופונה לאייפון שלה. 
"אמא! מה היא עשתה לא בסדר?! תעני לי!" אני צועקת עליה אחרי מספר דקות בהן היא לא השיבה לשאלתי מלבד אותו מבט מעצבן. 
"אני לא גידלתי אותך והשקעתי בך את הנשמה שלי בשביל שתסתובבי עם אנשים כאלה!" היא השיבה צעקה ודמעות עלו בעיניי. לא לא דמעות עצב אלה עצבים, עצבים שהשתדלתי כל כך להסתיר ולעצור. 
"היא לא עשתה שום דבר לא בסדר, היא בנאדם טוב!" אני מגנה על חברתי. 
"את לא תסתובבי עם אנשים כאלה." היא צועקת שוב. 
"איך כאלה?! מה את רוצה ממנה?" אני משיבה צעקה ומרגישה איך דמי מתרתח תחת עורי הבהיר. נכון, היא קצת פרחה אפשר להגיד, אבל היא בנאדם טוב. אז מה אם היא אוהבת אודם אדום ונשארת מחוץ לבית עד שעות מאוחרות, אז מה אם היא קצת מופרעת ולא ממושמעת. אז מה?!היא לומדת טוב, והיא חברה טובה. אכפת לה ממני באמת. 
"היא גידלה אותך כל השנים?!?! לה את חייבת נאמנות?" אימי צועקת, זאת הצעקה המאה שלה בערך... 
"היא בנאדם טוב וזהו! תעזבי אותי!" אני צועקת גם אני והולכת למחשב לכתוב את הפוסט הזה. הרקע היא המשיכה לצעוק לעוד דקה או אולי שתיים. צעקה על זה שאולי היא תעזוב אותי באמת להתמודד עם כל החיים לבד ודברים מהסוג הזה. שמתי אוזניות והפסקתי להקשיב לה. אין לא כוח לשמוע את הדברים האלה, זה רק מעצבן אותי ואין לי סיבה להתעצבן זה לא טוב לי להיות עצבנית. 
היא לא מבינה שהיא הורסת את האיזון הפנימי שלי וככה אני עצבנית גם עם החברים שלי וזה לא טוב. היא חברה שלי ואכפת לי ממנה. אז נכון, היא קצת מופרעת והיא לא מסוג האנשים שאני בדרך כלל מסתובבת איתם אבל אז מה? היא חברה שלי ולא שופתים בנאדם לפי לבוש ואפילו לא לפי סגנון דיבור. היא בנאדם טוב והיא חברה שלי, לא אכפת לי מה אמא תגיד, אני אשאר חברה שלה כי זה כבר עלה לי על העצבים. 
2 תגובות
בובות על חוטים
14/09/2013 23:26
pretty liar
אמרתה שאתה אוהב אותי, אמרתי גם אני. שיקרתי.
שאלת אם אני רוצה שנצא, אמרתי שכן. שיקרתי לך. 
שאלת אז מה עכשיו... אנחנו זוג? אמרתי שכן. בכיתי. 
ועכשיו? עכשיו כבר שלושה חודשים ביחד אתה מאושר. אני אומללה. 
הבטתה בשפתיי ללא הרף באותו יום, רוצה לנשק אותי ומפחד מתגובתי. נישקת אותי לא התנגדתי, שמחתה. אני רציתי להרוג את עצמי. 
מי לא אוהב את הנשיקה הראשונה שלו? אני. 
אתה אומרת שאתה אוהב אותי, אני אומרת גם אני. משקרת לך, שוב. 
שואלים אותי, אז מה את אוהבת אותו? אני אומרת שכן. משקרת להם.
אתה מחבק אותי ואני רק רוצה לברוח משם, לא רוצה את המגע שלך. בוכה כל לילה מהמחשבה על זה. 
אתה מנשק אותי, ובא לי למות! רק לא זה רק לא עוד נשיקה ממך. 
ובכל זאת למרות הכל אני נשארת אתך. למה? באמת שאין לי תשובה. 
אני משקרת לך משקרת להם, משקרת לי ומשקרת לכל דבר אחר. לא זה לא השקר היחיד שלי, אפילו לא קרוב. כי כל מה שאתם יודעים עלי, הכל שקר אחד גדול. אני לא ילדה טובה, לא תמימה, לא חמודה, לא נחמד, לא מדהימה. לא אני פשוט לא. אז מה אני כן? אתם לא יודעים, אתם גם לא תדעו. אתם כמו בובות על חוטים, מאמינים בשקרים, משחקים באותם משחקים אכזרים שאתם אפילו לא מבינים. אתם פשוט סתם עוד בובות על חוטים, שמשחקים את המשחקים לפי הכללים, וכשאתם חושבים שאתם חכמים ומתחכמים אתם רק הופכים את המשחק יותר אכזרי. כי אתם בסך הכל בובות על חוטים שמצייתים בלי לדעת לחוקי המחק האכזרי. חוקי המשחק שלי. 
5 תגובות