עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

בת 17.
אני הילדה הכי רגישה בעולם . אף פעם לא הצלחתי להסתדר עם זה שהכל תמיד בסדר , אני צריכה שיכאב לי כדי שאני יוכל להעריך ואני צריכה לבכות כדי לראות יותר טוב את הדברים . תמיד רציתי לעוף אבל הבנתי שבשביל זה אני לא צריכה כנפיים אני פשוט צריכה את הספורט שלי . התאמנתי בקראטה מכיתה ג' עד כיתה ט' , עברתי חגורה שחורה וניצחתי בתחרות מקום ראשון בארץ נערות . אני דו מינית והשלמתי עם זה רק כשקיבלתי מענה מהבחורה שאותה רציתי . וגם עכשיו כמובן לא קל להשלים עם העובדה , הרי כל חיי נמשכתי ואהבתי גברים .. ופתאום ...(מה זה פתאום, חחח מכיתה ג' אני מאוהבת לה בתחת .. ) אני עם בחורה שנה ושלושה חודשים ! זו המערכת יחסים הכי ארוכה ועמוקה שהיתה לי . אני בחיים לא ימצא משהו טוב ממנה ואני יודעת את זה כי כולם כל כך שונים מאיתנו .. אנחנו באותה כיתה ואנחנו בראש אחר לגמרי משאר הילדים בגילינו..כנראה התבגרנו מהר יותר .
העולם שלי הולך להחשף בפניכם כאן , ואתם מוזמנים להכיר אותי בלי לדעת מי אני :) .
חברים
cosmicBFFנערת הגורל
נושאים
איפה המקום שלי ?
11/03/2014 18:01
Feeling myself
חיי כדו מינית
אז ..כן. הינה אנחנו..2014 .. כיתה יא .
אני מבולבלת כל כך..יום אחד אני יודעת מה טוב בשבילי, אני יודעת שהיא האחת שלי.אני יודעת שכל מה שאני רוצה בחיים זו ה י א .אבל יום אחר אני רואה את כל החברות "לשעבר" שלי (הסטרייטיות) רוקודת וצוחקות , משתגעות ומרגישות כל כך חופשיות ושמחות אחת עם השניה..אני רוצה להצטרף אבל משהו עוצר אותי..זה החוסר ביטחון שלי במה שאני.
השינוי שעברתי בחיי הוא משמעותי בשבילי ואני אחת כזאת שאכפת לה מה חושבים , אני תמיד רוצה להיות במרכז העיניים והייתי אפשר לומר עד לפני שנה וחצי.היו לי מלא חברות נפגשתי עם כולן והיינו יוצאות למסיבות נהנות והייתי מרשה לעצמי להשתחרר..היום אני לא מסוגלת לקום לקחת קולה ביום הולדת של חברה..אני לא מרגישה קשורה אף פעם אני מרגישה שונה מהן ותמיד יש לי הרגשה שכולן מדברות עלי וחושבות שאני מסתכלת עליהן בקטע לסבי ..אבל תכלס אני מאוהבת רק באחת ויחידה , ואף אחת לא מעניינת אותי .אני לא מסתכלת על בנות ככה ,אבל אני תמיד מרגישה שהן חושבות שאני כן וזה מרתיע אותי וגורם לי לרצות להתרחק מהן כדי שלא יחשבו ככה במקרה..אוף הכל כל כך מבלבל..אני מקבלת כבוד מאנשים בבצפר כשאני מופיעה על במה למשל .. כי אז אני מרגישה תחושת עילאיות ..אני מרגישה שאף אחד לא יכול להיות טוב ממני בזה ואני מודעת ליכולות שלי ..אני יודעת שאני יכולה להפיל כל אחד מצחוק וגם לגרום לו להקרע בבכי ..אבל ברגע שאני יורדת מהבמה החוסר ביטחון חוזר אלי .
אני מרגישה שוב סתם ילדה שלא רואים אותה בגלל הנטייה המינית שלה ..חלק מהחברים המשותפים שלנו יודעים והרוב לא ..אני מסתירות את זה במשך הרבה זמן אבל בעיקר בגלל ההורים שלה ..אבל אני מאמינה שהשינוי הזה שכולם ידעו קשה גם לי למרות שאני מאוד לוחצת עליה לספר , האמת היא שאני לא יודעת איך אני יתמודד עם זה כשזה יצא .הקושי בלהיות אני ..תמיד ילווה אותי.הוא ליווה אותי עד עכשיו.אבל כשהכרתי אותה זה השתנה , הרגשתי צורך להסיר את המסכות .אבל קשה לי להיות אני בפני עצמי. אני נשמכת מאוד גם לגברים והתאהבתי לא מעט בחיי והייתי רוצה שידעו את זה .שלא יחשבו שאני לסבית ולא כי אני חושבת שזה רע ,אלה אם כבר אנשים בוחנים אותי ומגדירים אז שיגדירו נכון..אוף עם כל ההגדרות .. למה אי אפשר להיות פשוט מה שאתה ושאף אחד לא ישפוט אותך ? למה אי אפשר לחיות בלי תיסבוכים ופשוט להרגיש טוב עם עצמך ?
4 תגובות
שינויים
11/03/2014 01:13
Feeling myself
שינויים
שינויים ...


החיים שלי התשנו מקצה לקצה ביום אחד . ביום שהבנתי שהתאהבתי .
זאת היתה אהבת ילדות , רק שלא ידעתי את זה .
זה לא גבר החלומות וזה בכלל לא גבר ! זאת האהבה של חיי , הנסיכה שלי .
אף פעם לא הבנתי איך זה אפשרי שתיהיה אהבת נשים אבל אחרי שבעצמי התאהבתי באישה ולא בגבר (שדרך אגב לא היה יום שלא הייתי מאוהבת בגבר-אף פעם לא היה לי יום שלא הרגשתי חיבה או רגש כלפי גבר)אבל במשך תקופה הרגשתי כאלו אני לא חיה .כאלו משהו חסר לי בכל יציאה בכל נשימה בכל עיטוש.
הבנתי שמה שהיה חסר לי זו היא .אני לא לסבית ואני לא סטרייטית .אני דו מינית ואני לא יכולה להגיד שאני גאה או שלמה אבל אני בהחלט מאוהבת .
במשך שנים לא הצלחתי להבין את הדחף להיות תמיד בקרבתה (מאז כיתה ג!) ואף פעם לא הצלחתי להבין למה אני בוכה כל כך הרבה כשאנחנו רבות ריב מטופש .
במשך שנים הכחשתי את הרגש עד שהגיע יום ובו נפקחו לי העיינים . יש לי חברה לסבית שהכרתי במסגרתי כספורטאית , והיא סיפרה לי על הרגשות שלה כלפי בנות ועל סטוצים וכו .. ובמהלך התיאורים שלה הבנתי שמה שהיא מספרת לי זה בעצם איך שאני מרגישה .. 
אחרי תקופה של חודש בערך החלטתי לפתוח את זה .אבל הייתי מאוד עדינה ומאוד מחושבת .
היינו חברות טובות וזו היתה תקופה שתהקרבנו מאוד והיא תמיד היתה שם בשבילי גם אם לא באמת היתה סיבה , ואמרתי לה שאין לי רגש מיוחד אליה אבל אני לא יכולה לראות אותה עם אחרים. שאני רוצה אותה לעצמי.ואז זה התחיל כקשר למחוייבות אחת לשניה והמשיך והתפתח עד להתפתחות ריגשית . אפשר לומר ששיחקתי את המשחק כי היא לא ידעה על קיום הרגש שלי שמסתתר תחת הצעה "תמימה" זו .אבל ידעתי שאם אני יתן לה סיבה לדאגה היא לא תוכל להתמקד בפיתוח הרגש שלה אליי , אלה תפחד לפגוע בי .
כמובן שהעדפתי להפגע מאשר להמשיך להיות תלויה בין שני עולמות אז לקחתי את הסיכון.
במשך חודש זה המשיך כאלו הקשר הוא קשר בין חברות , אבל בתחילת החודש השני היא כבר פיתחה כלפיי רגש . היא סיפרה לי את זה ואני כמובן אישרתי לה שגם אני מפתחת רגש אבל הוא לא חזק במיוחד .אני יקצר ויאמר שזה המשיך והתפתח והיום אנחנו שנה ושלושה חודשים חיות באהבה . יש חשדות מכל הכיוונים , חברים משפחה וכו.. אבל אנחנו עדיין לא חולקות את האהבה שלנו עם העולם . זה קשה כל כך להיות מה שאתה .. זה נשמע מוזר אבל זו האמת. לחיות בלי מסכות ... אני לא מכירה את זה .למעשה כל חיי חייתי תחת מסכות כדי לא לתת פתח לפגיעות וכאב..אני מכירה טוב את עולם המסכות אני בעצם שחקנית די מקצועית ואפשר להגיד שקשה להבדיל בין משחק לחיים האמיתיים , אפילו לי.


4 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
מרץ 2014  (2)