עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
קומדיה של טעויות
02/06/2014 10:57
Omer

על פניו הכל נראה בסדר, אסתר מחוייכת ומגונדרת, יוצאת כל בוקר למספרה ומספרת לקוחות קבועים, הם תמיד מסתפרים בדיוק באותה התספורת. היא תמיד מנסה לשכנע אותם להסתפר שונה ופעם אחת גם הצליחה, היא גזרה לאלי הטבח את הקוקו ובמקומו עיצבה קוצים שכפו עליו כל בוקר להיעמד מול המראה ולסדר אותם במשך דקות רבות. אלי לא היה מרוצה, הוא רצה את הקוקו בחזרה וסיפר על כך לרוחי שנוהגת להעביר כל מידע שהיא מקבלת לכל חוג האנשים הרלבנטים, וכך יצא בעצם שכולם היו ערים לעובדה שאסור לעשות תסרוקת חדשה אצל אסתר הספרית, עובדה שהדהדה במלוא העוצמה כאשר ישבו על כסא התספורות וענו לשאלה האם ברצונם לשנות תסרוקת.

אבל לא זו הסיבה  שגרמה לאסתר להפסיק לשיר במקלחת, מכיוון שהיא הפסיקה לשיר עוד לפני שגזרה לאלי את הקוקו. היא תמיד מפסיקה לשיר במקלחת כשהיא בדיכאון, ומפסיקה לאכול כשהיא לא בדיכאון, וזה מספר חודשים שהיא נכנסת למקלחת שוטפת מסתבנת עוד פעם שוטפת מתנגבת מציצה במראה, רואה שהעלתה כמה גרמים ויוצאת. את כל הפעולות היא עושה בדממה, ללא שירי אהבה באנגלית וגם לא בעברית.

הכל התחיל בדיוק באותו היום שהגיע אליה שמעון הפחח שהוא חצי שמאלני וחצי ימני, הוא ביקש להסתפר בדיוק אותו דבר כמו בפעם הקודמת ולאחר שיצא מהמספרה, גנבה אסתר הצצה חדה למראה וראתה שגם היא זקוקה לתספורת + צבע. אז עשתה מה שמקובל לעשות אצל ספרים, היא הלכה להסתפר.

אסתר תמיד מסתפרת אצל ספר שונה ותמיד עושה זאת מחוץ לעיר מחשש כבד שלקוחותיה יראו אותה מסתפרת אצל ספר ולבטח ילכו ויסתפרו אצל הספר שמספר את הספרית שלהם, זה הדבר הנכון לעשות.

ובמקרה הזה גם הצודק מכיוון שעוד בגזירה הראשונה של השערה הראשונה היא קפאה במקום, צמרמורת צימררה את גופה, היא מעולם לא ראתה כזאת טכניקת גזירה, שילוב של רוגע וחדות והכל עשה במהירות. הכשרון דלף מידיו של הספר וזעק לכל עבר... התספורת יצאה מדהימה עד כדי כך שהחלה לשים כיסוי ראש כל עת שהתהלכה ברחוב או בכל מקום שניתן לראותה וזאת מחשש סביר שהלקוחות יראו אותה ויסיקו את אותה מסקנה שהיא עצמה הסיקה, יש ספר טוב ממנה.

לא עברו ימים רבים ושאול מהקיוסק שלא יודע שהוא אהבת חייה ראה אותה מתהלכת עם כיסוי הראש, הוא בעצמו קצת מאוהב בה, ותמיד דאג להסתתר כל פעם שהייתה חולפת על פניו של הקיוסק, היו אלה זמנים קבועים והוא נערך אליהם בהתאם בפעם הראשונה בדרכה לעבודה נהג להעמיד פנים שמסדר את תכולת המקרר וכשחזרה הביתה בדיוק בשש ועשרים היה אז מתעסק בלסדר את הפריגידר.

ואז כשראה אותה עם כיסוי הראש המאולתר נפער פיו, ותחושת מועקה זרמה במעיו ההפכפכים, הוא הבין שעצתו של אחיו אינה עצת אחיתופל, אחיו אמר לו שיזדרז ויעשה מעשה לפני שמישהו אחר יעשה את אותו המעשה והנה הוא נשאר אם פריגידר מסודר, ועצבים גבוהים, אבל אסתר הספרית במלתעותיו של איזה נבל.

שאול מטבעו היה בחור סתגלן וכבר באותו היום הבין את המצב, הוא הלך במהרה לחנות שממול שהיא לא בדיוק חנות אלא יותר מתפרה, ורחל התופרת שהיא גם במקצועה מוכרת הסכימה להצעתו הסתגלנית ויש שיגידו גם פשרנית, והלכו להתחתן במהרה. השמועה זלגה לרוחי כבר באותו היום וזו סיפרה לכל מי שהיא חושבת שיתעניין או יסתקרן או עבר באותו הרגע באותה השכונה. וכבר בערב נכנסה אסתר למקלחת ורחצה את גופה בדממה ...


0 תגובות
מציצנות
02/06/2014 10:53
Omer

"שלום תלמידים" אומרת המורה החדשה גילה ומרצדת את עיניה סביב הפנים החדשות של ילדי כיתה י. עיניה עוברות במהירות סביב התלמידים הישובים ונעצרות למראה ילדה אחת נמוכת קומה שמרכיבה משקפיים עגולים עבים ומביטה בה חזרה, היא מעלה חצי חיוך והילדה מחזירה לה חצי חיוך "היא לא טיפשה חושבת גילה לעצמה". "טוב תלמידים שקט שיהיה" , אומרת בצעקה מתונה, "זה תיכון, לא פיקניק, עתה תכתבו לי חוייה שעברתם בחופש הגדול ותעשו זאת בדממה...."


שמי קארין קריניצקי בת 16 גרה ביחזקאל 22 תל אביב.

התברכתי בשכונה לתפארת שמורכבת מבלוק של בתים רבי קומות, ובכל קומה מספר דירות  ולכל דירה יש מספר על הדלת ומאחורי כל דלת יושבת פולניה שאוכלת וישנה וצופה באופרת סבון. את הכל עושה בלי חשק. כל פולניה מציצה בשעונה לעיתים תכופות ומדמיינת שזה כבר מראה שעה מאוחרת שבו היא תוכל להסיט את הוילון ולתצפת אחר ליאונרדו שבקומה 2 של ביניין יחזקאל 23 כשהוא חוזר מהבר המקומי.

ליאונרדו הוא איטלקי מסוקס בעל מוס בשיער שנמתח לאחור, זיפים שחורים וחולצה מכופתרת פתוחה חלקית, פדחתו תמיד מבריקה ונעליו תמיד מוקסניות. הוא עונד שעון טאגור כסוף ולרשותו גוף שרירי גבוה רזה ושזוף, ליאונרדו שמכונה ע"י הפולניות שמסיטות את הוילון בלילה "לאטינו לאבר" תמיד מוכיח שהן לא טועות. הוא נוהג לחזור כל ערב שונה עם עלמה שונה לעיתים יפה יותר ולעיתים יפה פחות. אפילו בעבר שתפסה אותו שפעת הוא לא ויתר על הנוהל משלוש סיבות, הוא נהנה להביא עלמות לביתו, נהנה לחשוב על כל הפולניות שמציצות לביתו, אבל הכי הרבה נהנה לחשוב על הפולניות  שמעבירות את משך היום במחשבה על ההצצה לביתו.

ביום המחרת היו כל הפולניות נפגשות בבית קפה שכונתי שממקום באמצע הבלוק ובו היו שותות קפה, אוכלות קורסאון ובעיקר מרכלות על מה אירע בחדרי החדרים של ליאונרדו האיטלקי המסוקס. כל אחת הייתה מספרת מה ראתה מנקודת התצפית שלה וביחד היו מאגדות את כל המידע עד לכדי תמונה שלמה. רק על סבטלנה המסכנה נגזר לא להשתתף ולא לתרום לשיחה כיוון שהיא לצערה גרה בפנטאוז היוקרתי של ביניין בן 3 הקומות שממוספר בספרות 23, ממש מעל הדירה של ליאונרדו.

סבטלנה היא מהנדסת ראשית בפירמה גדולה ובעלת תושייה, ואת כל התקופה האחרונה ניצלה לטובת בניית טלסקופ משוכלל עם זרועות מתכווננות שלבסוף השתחל מחלונה ותיצפת ישירות על חדר השינה של ליאונרדו. הוא סיפק תמונה ברורה ודיסקרטית בהרבה ממה שהיו שאר השכנות רואות מחלונותיהן. מהר מאוד הטלסקופ הפך לאטרקציה שכונתית והשכנות היו נוהרות לביתה ובתשלום סמלי ולעיתים גם לא סמלי והיו זוכות להצצה מקרוב ומזווית משתנות.


אני מעולם לא התעניינתי במעלליו של ליאונרדו אבל יהיה זה שקר להגיד שלא תיצפתי על השכנים והשכנות מחלוני המשקיף היטב לביניין המדובר. יום אחד תפס את עיני מחזה מעניין, ראיתי שבעלה של סבטלנה שהיה בחור תמהוני שהזכיר לי את עצמי כותב כיתובים תוך שהוא מציץ בטלסקופ המשקיף אל ליאונרדו. קוראים לו אהרון והוא כן פולני אבל לא רכלן ולא מצאתי כל סיבה אמיתית להתעניינותו בליאונרדו מה שהפך את הצצתו למעניינת עוד יותר. אחרי שעקבתי אחריו זמן מה ורישמויו תפחו עד לגודל של מחברת שלמה שהתמלאה בטבלאות משונות החלטתי בלהט רב לגלות מה פשר הרישומים. הלכתי ערב אחד לסבטלנה ותוך כדי שאני עומדת בתור לטלסקופ עם כל הפולניות גנבתי את מחברת הרישומים, סרקתי אותה במהרה בביתי והחזרתי לו אותה מבלי להשאיר אפילו זכר קטן לגניבה.

כבר באותו הערב ניתחתי את הטבלאות שהכילו עמודות רבות וטורים מסודרים ופירטו לפרטי פרטים את לבושה של כל עלמה שהיה מביא ליאונרדו, לאחר מכן פירטו גם את גווני ריסיה, צורת הליכתה אורך ציפורני הידיים ומיקום חורי העגילים. אהרון המסכן הוא בחור חד אבחנה וחריף מחשבה, אבל הוא מיושן ונתקע במבוי סתום. אני לעומת זאת חריפת מחשבה  חדת אבחנה ולא מיושנת, הצלחתי לפתח תוכנה שסרקה לי את כל הנתונים ולהפתעתי החזירה לי תבנית קבועה... מהה??? לבי דפק  ואגלי זיעה זלגו ממצחי, מדובר באותה עלמה יחידה שמתחפשת כל יום לבחורה שונה, ממש כך, היא מתאפרת עם סומק ואיפור שונה, עגיליה מוכנסים לחורים שונים, ריסיה יום אחד מתארכים ויום אחר מתקצרים, פעם יוצרת לעצמה גיבנת קטנה, ופעם הליכה זקופה ואיתנה. הסתקרנתי ושאלתי את עצמי מי זו העלמה ולמה היא מהתלת בליאונרדו ובכל השכונה.

ואז התחלתי במעקב אחריה. גיליתי שהיא אישה צעירה בשנות השלושים לחייה, היא משכימה קום וחוזרת הביתה מליאונרדו, מתקלחת, מורידה איפור ועגילים וגיבנת ורפידות שעושות לה ציצים מזוייפים, אוכלת בוקר ורצה ללמד "בתיכון חדש". היא מלמדת ספרות כבר 4 שנים ובתחילת השנה הבאה היא תתחיל לחנך, היא מדוכדכת מכך, היא אף פעם לא רצתה להיות מורה, ואז היא נזכרת שזו למטרה חיונית, חינוך ילדים כלל לא מעניין אותה, המטרה היא שונה לגמרי. החיים הובילו אותה לשם בשרשרת של אירועים שהתחילו בעוד חודש לפני 16 שנים. אז היא הכירה את שמעון, הם היו רק בני 17 מאוהבים כך חשבה, אז מה גרם לו לברוח ברגע שזו הודיעה לו שהיא בהריון?. היא לא עשתה הפלה, היא גררה הריון ארוך ומסורבל שבסופו הולידה בת בריאה. אותה היא שלחה למשפחה אומנת חמודה ואמידה בשכונה מלאת פולניות. היא לא שכחה אותה לרגע דל ותמיד מוצאת דרך להיות בקרבתה... כמו לישון אצל דייר בדירה עם נוף איכותי שמשקיף לתוך חדרה, או ללכת כנגד כל רצונותיה ולהיות המחנכת שלה. 

0 תגובות
קיבעון
18/10/2013 22:34
Omer

יום אחד נולדתי במסווה של אדם רגיל

ממש כמו פלוני אלמוני וישו האדיר

גדלתי מתחת לרדר

חיי תחת משטר

של לעשות את המוטל

להזהר מהאסור

לפחד מעץ הדעת

ולקבל את האיסור


ניסיתי להשתלב בגוונים של שחור ולבן

לטשטש את עינו של הטורף המיומן.

 !!!היא חשובה 

אסור להזניחה

הנשמה שלנו רוצה להיות גלויה

היא יוצאת מדי לילה בשינה

בלבוש של חלום אימה

עושה מה שהיא רוצה

ונועלת עצמה עם הזריחה.


המפתח שוכן בשתייה החריפה(:



0 תגובות
חורף
17/10/2013 23:40
Omer
הייתי רוצה בית חם מחבק עם אח ורעש של שריפה
הייתי רוצה בית עם שטיח מקיר לקיר על כורסא מבד עם כוס תה ביד
לזפזפ ערוצים ובחוץ רעמים להסתכל על הכלב מביט חסר אונים
בחוץ כבר שלג נתפס על האדמה ובפנים אני בפיגמה חדשה
עם ריח עדין של כביסה שאמא עושה.

הרוח שורקת מחרישה השמיעה
האוזן קפואה לא מרגיש תחושה
האפ שלי נשר ואני מכורבל
ברעידות ונקישת שיניים מעביר עוד לילה מנוקר
מסתכל על האורות הרחוקים ממש נצנוצים זהובים
התנודות עושות בחילה, מעלה עוד שחור לשמירה.
מפחד להסתכל בשעון, אסור זה החוק הראשון.
נצנוצים מהמים מסתכל לשמים אין עננים רק אינספור כוכבים
סובבים סביב הלבנה שקודם הייתה צהובה.



2 תגובות
סיפור קצר
17/10/2013 20:28
Omer

סיפור קצר

בשער רפואת שיניים ממש בכניסה,עומד שומר שאת שמו אני לא זוכר, כבר שנתיים הוא מחייך אלי כל פעם שאני בא, הוא לא לוקח חופש גם לא ימי מחלה. תמיד מביט בצורה מביכה ומלמל איזו אמרה לא בטוח על מה אני מראה לו את התיק הוא מדפדף בין הדפים מחפש איזה חומר נפץ ממש ברווחים. הוא מכיר אותי כבר תקופה ותמיד מבקש לראות תעודה, תמיד אני נענה הרי זהו תפקידו והוא שומר לדוגמא. נקרא לו שאול רק לפשטות והוא תמיד דרוך לכל שטות. אחרי השער במעלה המדרגות אני לפעמים חושב כאלה מחשבות מאיפה הוא בא לאן הוא חוזר, איך אף פעם לא עצרתי לשיחה הרי אני לא באמת ממהר ,עולות לי בדרך  מיני שרעפים על חייו ומיהו באמת מבפנים  אם תשאלו את דעתי שאול אדם בודד שקם כל בוקר עם הזריחה מכין תמיד אותה ארוחה, קם ועומד על המשמר וחוזר הביתה אחרי שנגמר, מכין עוד פעם חביתה ונרדם באותה תנוחה, אני חושב שהוא מאמין, לא דתי אמיתי רק מסורתי. אדם מסור לעבודה ואם תשתנה לו השגרה הוא יהיה בהזייה הוא ייכרע על בירכיו ויצרח "איזה באסה היום הלך”.

יום בהיר אני צועד לכניסה, פתאום לנגד עיניי,, מה זה שומר אחר ממש מלפני, אחד כזה גדול שמדבר בנייד גם לא בודק תיק וגם לא מסורק לא מעניין את החדש האם אתה מרצח או פרחח, לא מהנהן ולא זורק אמרה ממש כאילו נכפתה עליו המשימה, חולפים הימים וכל פעם פוגש את אותו גדול מימדים תמיד בנייד בשיחה אם אוזניות כאלה נגד קרינה, שקוע  ושוכח לבדוק מי שבכניסה.

יום בהיר נוסף ממש במקרה אני עובר דרך שער אחר ונגלה לפני מחזה מצמרר אותו שומר גלמוד שאול מההתחלה בודק תיקים בלי אפליה ממש לכל אחד הוא פותח תיק ומחטט כאילו השער שייך לו והוא עומד להתמוטט, התעצבנתי ורתחתי איזה בוגד איך הוא עוזב ככה אחרי תקופה ארוכה ועוד לשער שנמצא ממש ליד הבריכה פתאום נפל האסימון זה בגללי העזיבה הוא ראה שנרשמתי לבריכה וחשב הופה הנה הזדמנות עכשיו אחרי העייפות הוא יכנס לשער מזדחל ואני לשיחה אשתחל אז הנה לך שאול היקר פעם הבאה אני נענה לא רק לפתוח התיק ולהראות תעודה גם להכנס לשיחה.

 

0 תגובות