עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
היי!
אני אפרסם כאן סיפורים,דברים שקשורים לספרים,המלצות על סרטים,שאלות ותשובות,עצות ועוד מלא דברים!!!
חברים
amitnoyZippersTEUTליאליהונתן
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
קצת עליי
24/07/2014 18:45
נוגה
קצת עליי
אני ראיתי שהרבה אנשים כתבתי קצת על עצמם אז אני חושבת שגם אני יעשה את זה(שימו לב לסוגריים)
קצת(הרבה)עליי-
היי!
אני נוגה ואני בת 10,מה לעשות תמודדו.
תקראו לי נוגוש,נוגה,גברת די אנג'לו,הידידה של אנוביס,נוגי ושוב נוגה.
יש לי עניים של ביאנקה די אנג'לו ועור ושיער כמו של פייפר מקלין(יאי שווה לי),
אני תולעת ספרים מוסמכת(באמת:O),
ג'קסונית+די אנג'לוית בכל הנשמה,
אוהבת ג'לי,שונאת אוגרים וכדי ארד(אל-תשאלו-למה),מהירה(מאוד),דברנית(תזהרו,כשאני מתחילה לדבר אין כפתור עצור!),חננת מיתולוגיה מוחלתת,חכמה(אני בת אנתה מדופלמת),אוהבת חדי קרן(חדי קרן קדושים מדהימים!!),אוהבת עוגות(מי לא),אוהבת אני ניקו די אנג'לו וליאו ואלדס(ניקו אהובי),אוהבת סמיילים(במיוחד את זה ^-^),אוהבת לקרוא(זה דיי ברור,לא?),אוהבת מוזיקה,אוהבת לכתוב במחשב(כותבת שעות,זה ממש כיף),קוראת כל דבר חוץ מהדברים שהמורות נותנות לקורא(על תאשימו אותי!זה משעמם!),אוהבת להיות במחשב,אוהבת לשמוע שירים ביוטיוב(בעיקר קליפים של פרסי ג'קסון),חולה על IMAGINE DRAGONS על Of Monsters and Men ועל טיילור וויספט,שונאת איפור,שונאת שופינג(אלה אם כן קונים ספרים),אחת עם בטיחון עצמי שלא עובד,אוהבת לשנוא את ג'ייסון גריס,
,אוהבת להגיד שאני שונאת גאליס והחממה(*מחייכת*),אוהבת לקראו לריק ריירדן טרול,אוהבת להגיד בייניס אס טרטרוס(לך לטרטרוס ביוונית עתיקה(גאה בעצמי),בעניי ריק ריירדן הוא טרול וגאון הדור
,מכורה קשות לפרסי ג'קסון ומשפחת קיין והאלים המצריים ו39 רמזים,
אוהבת לשנוא מעליות,אוהבת להגיד שאני מוזרה(כי אני מוזרה),אוהבת לכלוא אנשים בכד ארד,אם אני לא קוראת אז אני במחשב ואם אני לא במחשב אני מציירת ואם אני לא מציירת אני בחוץ ואם אני לא בחוץ(אז אני בפנים,לחסרי ההבנה שבינכם)אז אני קוראת,חולה במחלת היאפ ובמחלת הוולבי(הוולבים הקדושים הצילו את העולם!),שונאת שיעור ספרות,אוהבת לשנוא את המורה שלי לספרות,אוהבת לישון,אחרי שראיתי את הסרט של פרסי ג'קסון וים המפלצות התחלתי לצעוק בלי סוף "קרונוס לא אכל את לוק!!! יוצרים דבילים",צ'רלס בינקלר הוא אבא של לוק(מאיפה הבאתי את זה?),אני שונאת הומופובים,אני מחכה לפלישת הטיטאנים על העולם,אוהבת להרוג אוגרים לשם מטרה נעלה(להרוג אותם), לא מסוגלת להגיד וואלה ובמקום אני אומרת וולבי, אוהבת להגיד וולבי בלי שם קשר למציאות,מאמינה בחמחנה החצויים,חולה על דן קהיל מ39 רמזים,חולה על איימי קהיל מ39 רמזים,חולה בכללי על 39 רמזים, שונאת נחשי גומי(כי הם מרושעים!)....
אני מוזרה גאה שגאה בזה עד מוות:)
אני די אנג'לוית גאה שגאה בזה עד מוות!
ואני גם חופרת גאה שגאה בזה עד מוות 
ואני אוהבת להגיד מוות וגאה בזה עד מוות^-^
אני חולת סמיילים מושבעת שנשבעה בשם הסמיילי הצהוב!,
החלק האהוב עליי בחתונות הוא שבירת הכוס,
יש לי צחוק מוזר ולפעמים מחשפי,מאמינה בחדי קרן,אבל לא מאמינה באלוהים,אבל כן מאמינה באלים מצרים\יוונים.
בקיצור-
אני ילדה שאוהבת חדי קרן מאמינה באלים יוונים\מצריים\רומים,שונאת הומופובים וגזענים חופרת ברמות רק בת 10 אוהבת ספרים ואוהבת את ניקו די אנג'לו,חולה במחלת היאפ,אוהבת להגיד וולבי 
זאת אני!
לא מרוצים?
בעייתכם:)
אני יודעת שאתה קצת(טוב נו ממש)מוזרה אבל מה לעשות,זאת אני!
3 תגובות
מבצע צוק איתן
24/07/2014 18:12
נוגה
דברים שהם לא סיפורים
-אני יודעת שזה לא ממש "סיפור" אבל אני מרגישה נכון לספר את זה-
אני רציתי לשתף אותכם באיך עברה עליי האזעקה הראשונה שהייתה לנו במושב.
אז ככה-
בגלל שעדיין לא היו אצלנו אזעקות מאז תחילת המבצע אמא שלי הרשתה לי ללכת אל נטע,החברה הכי טובה שלי.
בגלל שאנחנו גרים במושב קטן אז נסעתי באופניים.
הנסיעה אל נטע עברה חלק,הגעתי אל נטע בשלום,שיחקנו קצת ואז החלתנו ללכת לבית שלי.
הגענו בריאות ושלמות לבית שלי.
נטע עזרה לי קצת בלימודי הפוטושופ שלי ואז הכלתנו לחזור לבית של נטע.
באמצע הנסיעה לבית של נטע התחילה אזעקה.
אני באופן אישי נלחצתי נורא כי אני ממש מפחדת מאזעקות,אבל למזלי נטע היא ילדה שיודעת לשמור על קור רוח במצבי לחצץ והיא אמרה לי להחנות את האופניים,להישכב על הכביש ולשים ידיים על הראש.
וזה בדיוק מה שעשיתי,למרות שאני יותר זרקתי את האופניים מרוב לחץ ופחד.
נשכבתי על הכביש מתחת לעץ ושמתי את הידיים על הראש.
אני מודה שכביתי קצת,אבל זאת הפעם הראשונה שקורה לי דבר כזה אז ממש ממש נלחצתי,אפילו יותר מהרגיל(ואני ילדה ממש פחדנית)
כעבור זמן קצר האזעקה פסקה ושמענו בום ממש חזק.
קמנו מהכביש וראינו את הירוט ממש מעלנו(לא ממש ממש מעל הראש שלנו,יותר בצד).
נפרדתי מנטע וכל אחת נסעה לבית שלה.
יש שהגעתי הביתה אמא שלי חיבקה אותי ושאלה מה אני עשיתי באזעקה,אז ספרתי לה את כל מה שקרה ואז ביקשתי ממנה לנסוע לבית של סבא שלי כי אין לנו ממד בבית ולו יש ממד ממש גדול בחצר.
אז הגעתי לסבא שלי בשלום ועכשיו אני פה כבר יותר משבוע ואני ממש מתגעגעת הביתה ואל החברות שלי.
אני ממש לא תכננתי ככה את החופש שלי,אני תכננתי ללכת לבריכה ולהיפגש עם החברות שלי,ללכת לים,לבלות וגם שתם להיות בבית.
אני מקווה הכל זה יספיק בקרוב ואנחנו הילדים לפחות נוכל להמשיך בחופש שנשאר לנו.

0 תגובות
לברוח
24/07/2014 15:11
נוגה
קטעים קצרים, פרקים ראשונים שלא זכו להמשך
היא ישבה לה שם,
דפדפה באתר "סימניה" וחיפשה חברה.
בעודה שומעת את Bring me to Life,
היא התחילה לכתוב,בעוד הדמעות זולגות מעניה.
היא כתבה את זה-
אני משאירה את זה כאן,
את העבר שלי.
אני רוצה לשכוח הכל,להתחיל מחדש.
היא העבירה את זה לוורד והדפיסה.
בנתיים השיר עבר והתחלתו של Demons נשמעה.
היא הדפיסה את המילים והניחה על השולחן.ואז בשקט יצאה מהחדר.
היא התגנבה בבית ויצאה החוצה.
בעודה רצה למרחק היא חשבה,
חשה על העבר שלה,על החברה שלה,ועל כל מי שנטש אותה.
כי לא יכלה יותר לשמור את זה בלב.
היא הייתה צריכה "לשחרר" את זה.
ולהמשיך קדימה,אבל פשוט לשכוח זה קל.
בנתיים היא התחילה לשמוע מוזיקה בטלפון שלה,
היא חיפשה ביוטיוב את Demons והקשיבה לשיר מתנגן באוזניה.
בנתיים השיר שוב התחלף, התחלתו של When You're Gone נשמעה,
היא שמעה את השירים האלה כי הם עזרו לה.
הם עזרו לה להמשיך לרוץ.
לשוטט במחשבות ולמצוא אהבה,אהבה שמזמן לא הרגישה.
עיניה העלו דמעות ובעוד הדמעות זולגות על פניה,
היא משעה רעשים מבין העצים.
היא ראתה כמה דמויות יוצאות מהם.
היו שם שלוש דמויות,הם לא נראו אנושיות.
וכך היא רצה משם,מתפללת בליבה שדמיינה את הכל,את כל חיה.
אבל בפנים ידעה שזה לא נכון,למרות הכל הם גילו אותה,
ועכשיו כבר אי אפשר לברוח,רק להישאר ולהמשיך לחיות. 
0 תגובות