עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
מרץ 2017  (2)
סיפורים
25/03/2017 09:56
inbal
סיפורים

בְּאַרְצוֹת הַצָפוֹן שָׂרַר חֹשֶׁךְ מֻחְלָט בְּכָל שְׁעוֹת הַיוֹם וְהַלַיְלָה.
 עַד שֶׁהָעוֹרֵב הֶחָכָם יָצָא לְמַסָע לְהָבִיא לָאֶסְקִימוֹאִים כַּדוּר אוֹר-יוֹם קָטָן.

תוֹשָׁבֵי אָלַסְקָה לֹא יָדְעוּ מַהוּ אוֹר-יוֹם. הַשָׁמַיִם הָיוּ תְלוּיִים מֵעֲלֵיהֶם תָמִיד כְּמוֹ קְטִיפָה שְׁחוֹרָה, כָּךְ שֶׁאִישׁ לֹא יָדַע מָתַי יוֹם וּמָתַי לַיְלָה, מָתַי צָרִיךְ לָצֵאת לָעֲבוֹדָה וּמָתַי לִשְׁכַּב לִישֹׁן. בְּכָל רַחֲבֵי אֶרֶץ אָלַסְקָה, הָיָה הָעוֹרֵב הַיְצוּר הַיָחִיד שֶׁיָדַע אוֹר-יוֹם מַהוּ. כֵּיוָן שֶׁהִרְחִיק לִנְדֹד, בִּקֵר בַּאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת וְשָׁם רָאָה אֶת אוֹר-הַיוֹם.
 בָּא הָעוֹרֵב אֶל אַנְשֵׁי אָלַסְקָה, הָאֶסְקִימוֹאִים, וְאָמַר לָהֶם: “אִם הָיָה לָכֶם אוֹר-יוֹם, יְכָלְתֶם לִרְאוֹת לְמֵרָחוֹק וְלֹא הֲיִיתֶם צְרִיכִים לְהִשְׁתַמֵשׁ כָּל הַזְמַן בִּמְנוֹרוֹת הַמוּאָרוֹת בְּשֻׁמָן כֶּלֶב יָם שֶׁרֵיחוֹ אָיֹם כָּל כָּךְ. הֲיִיתֶם יְכוֹלִים גַם לָלֶכֶת עַל הַקֶרַח בְּבִטָחוֹן רַב יוֹתֵר.”
 “נָכוֹן,” אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים, “הָעוֹרֵב צוֹדֵק. אֲנַחְנוּ זְקוּקִים לְאוֹר-יוֹם, וּמֵאַחַר שֶׁאַתָה חָכָם כָּל כָּךְ בְּוַדַאי תוּכַל לְהַשִׂיג לָנוּ מְעַט מִמֶנוּ.”
 “בְּסֵדֶר,” אָמַר הָעוֹרֵב, “אֲנַסֶה לַעֲשׂוֹת מָה שֶׁאַתֶם מְבַקְשִׁים וּלְהַשִׂיג לָכֶם אוֹר-יוֹם, אֲבָל עֲלֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי יָכוֹל לָשֵׂאת רַק כַּמוּת קְטַנָה מִמֶנוּ.”
 הָאֶסְקִימוֹאִים הִבְטִיחוּ לוֹ שֶׁיִסְתַפְּקוּ בְּכָל כַּמוּת אוֹר שֶׁיַצְלִיחַ לְהָבִיא וְאָמְרוּ לוֹ: “מוּטָב כַּמוּת קְטַנָה שֶׁל אוֹר מֵאֲשֶׁר חֹשֶׁךְ מֻחְלָט.”
 בֹּקֶר אֶחָד, חָשׁוּךְ וְאָפֵל, יָצָא הָעוֹרֵב לְמַסְעוֹתָיו. הוּא עָף דָרוֹמָה, לַמְקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם זוֹרַחַת הַשֶׁמֶשׁ. אַחֲרֵי דֶרֶךְ אֲרֻכָּה וּמַתִישָׁה, רָאָה סוֹף-סוֹף מְעַט אוֹר-יוֹם בּוֹקֵעַ מֵחַלוֹנוֹ שֶׁל אֹהֶל גָדוֹל בְּמַחֲנֶה שֶׁל אִינְדְיָאנִים לְיַד יַעַר גָדוֹל.
 הָעוֹרֵב הָיָה עָיֵף מְאֹד. הוּא עָמַד לָנוּחַ עַל עָנָף שֶׁל עֵץ, לֹא רָחוֹק מֵהָאֹהֶל, וְהִתְבּוֹנֵן בְּשֶׁקֶט. הָיָה זֶה הָאֹהֶל שֶׁל מַנְהִיג הָאִינְדְיָאנִים וּמִשְׁפַּחְתוֹ, וְאָמְנָם, אַחֲרֵי זְמַן לֹא רַב הוּסַט פֶּתַח הָאֹהֶל וּמִמֶנוּ יָצְאָה בִּתוֹ שֶׁל הַמַנְהִיג וּבְיָדֶיהָ מֵימִיַת עוֹר. הִיא פָּנְתָה אֶל הַנַחַל כְּדֵי לְמַלֵא מַיִם בַּמֵימִיָה. הָעוֹרֵב נִצֵל אֶת הַהִזְדַמְנוּת, הָפַךְ לְגַרְגִיר אָבָק קָטָן וְנָחַת עַל לְבוּשׁ הַפַּרְוָה שֶׁל הָאִינְדְיָאנִית הַצְעִירָה וְכָךְ חָזַר אִתָה אֶל הָאֹהֶל.
 בְּתוֹךְ הָאֹהֶל רָאָה תִינוֹק אִינְדְיָאנִי מְשַׂחֵק עַל הָרִצְפָּה בָּאוֹר הַבָּהִיר שֶׁל הַיוֹם. הָעוֹרֵב, בִּדְמוּתוֹ כְּגַרְגִיר אָבָק, קָפַץ מֵעַל בֶּגֶד הַפַּרְוָה שֶׁל הַנַעֲרָה וְנִכְנַס לְתוֹךְ אָזְנוֹ שֶׁל הַיֶלֶד, שָׁם דִגְדֵג אוֹתוֹ וְהֵצִיק לוֹ עַד שֶׁהַיֶלֶד פָּרַץ בְּבֶכִי.
“מָה אַתָה רוֹצֶה, יַלְדִי?” שָׁאַל הַמַנְהִיג, שֶׁהָיָה אָב טוֹב וּמָסוּר. גַרְגִיר הָאָבָק לָחַשׁ מַשֶׁהוּ עַל אָזְנוֹ שֶׁל הַיֶלֶד הַקָטָן, וְהוּא בִּקֵשׁ
עוֹד אוֹר-יוֹם כְּדֵי לְשַׂחֵק בּוֹ.
“תְנִי לוֹ כַּדוּר קָטָן שֶׁל אוֹר-יוֹם כְּדֵי שֶׁיוּכַל לְשַׂחֵק בּוֹ,” צִוָה הַמַנְהִיג עַל בִּתוֹ הַבְּכִירָה.
 הַנַעֲרָה פָּתְחָה קֻפְסָה וְהוֹצִיאָה מִתוֹכָה מְעַט אוֹר-יוֹם. הִיא גִלְגְלָה אוֹתוֹ לְכַדוּר נוֹצֵץ וְנָתְנָה אוֹתוֹ לַתִינוֹק. זוֹ הָיְתָה בְּדִיוּק כַּמוּת הָאוֹר שֶׁהָעוֹרֵב הָיָה יָכוֹל לָשֵׂאת אִם רַק יַצְלִיחַ לֶאֱחֹז בּוֹ. הָעוֹרֵב הָיָה חָכָם מְאֹד וּמָצָא פִּתְרוֹן. הוּא לָחַשׁ לְאָזְנוֹ שֶׁל הַיֶלֶד: “בַּקֵשׁ שֶׁיִקְשְׁרוּ שְׂרוֹךְ אֶל כַּדוּר-הָאוֹר.”
 הַיֶלֶד שָׁמַע וּבִקֵשׁ אֶת מָה שֶׁלָחַשׁ לוֹ הָעוֹרֵב. אֲחוֹתוֹ קָשְׁרָה אֶת כַּדוּר-הָאוֹר בִּשְׂרוֹךְ וְהַיֶלֶד נֶהֱנָה מְאֹד מֵהַמִשְׂחָק. הוּא מָשַׁךְ בָּרְצוּעָה וְגִלְגֵל אֶת כַּדוּר-הָאוֹר. זֶה הָיָה מִשְׂחָק מְעַנְיֵן.
 כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר יָצְאוּ הַמַנְהִיג וּבִתוֹ מֵהָאֹהֶל וְהִשְׁאִירוּ אֶת יְרִיעַת הַכְּנִיסָה פְּתוּחָה. זוֹ הָיְתָה הַהִזְדַמְנוּת שֶׁל הָעוֹרֵב. הוּא קָפַץ הַחוּצָה מֵאָזְנוֹ שֶׁל הַיֶלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּגַרְגִיר אָבָק וְהָפַךְ אֶת עַצְמוֹ שׁוּב לְעוֹרֵב. וְאָז חָטַף אֶת הַשְׂרוֹךְ מִידֵי הַיֶלֶד הַקָטָן, זִנֵק מִבַּעַד לְפֶתַח הָאֹהֶל וְהִמְרִיא לַשָׁמַיִם כְּשֶׁאוֹר-הַיוֹם הַקָשׁוּר בִּשְׂרוֹךְ מִשְׁתַלְשֵׁל מִפִּיו.
הָעוֹרֵב עָף וְעָף לְכִוּוּן אָלַסְקָה. הוּא עָבַר מֶרְחָק גָדוֹל וְהִשְׁגִיחַ עַל כַּדוּר-הָאוֹר שֶׁבְּפִיו. כְּשֶׁהִגִיעַ לַצָפוֹן הֶחָשׁוּךְ, הִתִיז כַּדוּר-הָאוֹר
 אֶת נִיצוֹצוֹתָיו וְהֵאִיר אֶת הַקֶרַח בְּאוֹר בָּהִיר.

אגדת עם אינדיאנית בשם מתנת האור מתוך מגזין לילדים אדם צעיר

איור: מריה גיבנר

יָצְאוּ הַתוֹשָׁבִים מִבָּתֵיהֶם בְּהִשְׁתָאוּת. הָעוֹלָם סְבִיבָם הָיָה מוּאָר וְיָפֶה. הֵם נֶהֱנוּ מֵהַמַתָנָה הַמֻפְלָאָה שֶׁהֵבִיא לָהֶם הָעוֹרֵב, רָקְדוּ וְשָׁרוּ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת. כַּדוּר-הָאוֹר שֶׁהֵבִיא הָעוֹרֵב הִסְפִּיק לְכַמָה חֳדָשִׁים. כָּל הַיוֹם וְכָל הַלַיְלָה הֵאִיר כַּדוּר-הָאוֹר עַל מִשְׂחֲקֵיהֶם וַעֲבוֹדָתָם שֶׁל הָאֶסְקִימוֹאִים הַמְאֻשָׁרִים. אֲבָל לְאַחַר מִסְפַּר חֳדָשִׁים נִגְמַר הָאוֹר שֶׁבַּכַּדוּר וְשׁוּב הֵחֵל לְהִשְׂתָרֵר חֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.
 הַתוֹשָׁבִים הִתְחַנְנוּ בִּפְנֵי הָעוֹרֵב שֶׁיֵצֵא שׁוּב אֶל מַסְעוֹתָיו וְיָבִיא לָהֶם עוֹד כַּדוּר-אוֹר קָטָן. הַחֹשֶׁךְ כְּבָר הִשְׁתַלֵט עַל הָאָרֶץ בְּכָל שְׁעוֹת הַיוֹם וְהַלַיְלָה.
וְהָעוֹרֵב הִסְכִּים לָצֵאת דָרוֹמָה לְהָבִיא אִתוֹ מְעַט אוֹר-יוֹם, כְּדֵי שֶׁיַסְפִּיק לְכַמָה חֳדָשִׁים שֶׁל מִשְׂחָקִים וְשֶׁל עֲבוֹדָה.
 לָכֵן שׂוֹרֵר בְּאַרְצוֹת הַצָפוֹן חֹשֶׁךְ מֻחְלָט בְּחָדְשֵׁי הַחֹרֶף. בְּכָל שָׁנָה הַתוֹשָׁבִים מְחַכִּים לָעוֹרֵב שֶׁיָבִיא אִתוֹ אֶת מַתְנַת הָאוֹר, וּבָאָבִיב מַגִיעַ הָעוֹרֵב עִם כַּדוּר-אוֹר חָדָשׁ, וְכֻלָם נֶהֱנִים מֵהָאוֹר בְּכָל שְׁעוֹת הַיוֹם וְהַלַיְלָה. וְאָז נִגְמָר כַּדוּר-הָאוֹר הַקָטָן וְהָעוֹרֵב צָרִיךְ לָצֵאת שׁוּב לְמַסָעוֹ כְּדֵי לְהָבִיא כַּדוּר-אוֹר חָדָשׁ וְחוֹזֵר חֲלִילָה.

1 תגובות
סירטון פתיחה
25/03/2017 09:48
inbal
יצירות, המצאת משחקים, סיפורים, שירים ועו
מקווה שנהנתם!
1 תגובות