עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
עוד יום חסר משמעות..
06/01/2015 16:11
תהילה
יש לי הרבה ימים חסרי משמעות.. 
כמו היום הזה, לא יום מיוחד - לא קרו בו דברים מיוחדים, לא טובים, דווקא ההפך.. רעים
אני לא רוצה להשמע כזאתי שאוהבת לרחם על עצמה, אבל אני חושבת שבלוג זה מקום לפרוק.. 
מהלילה הזה לפני 6 ימים,  אמא שלי בקושי מדברת איתי.. ואני? לא אכפת לי מזה..

אתמול יצאתי עם חברים לקניון.. חזרתי ב9, שעה נורמלית רגילה לחלוטין.. והיא צרחה ושאלה איפה הייתי, אמרתי לה ששלחתי לה הודעה בווסטאפ, אשמתי שהיא לא מעודכנת? 

לא, הגעתי למסקנה שזה לא אשמתי, וצדקתי.  זה לא שאני לא משקיעה בלימודים, שאני לא עוזרת לה, שאני לא דואגת לאחים שלי, אני נשארת איתם, לוקחת אותם לבית ספר ולגן, אוספת אותם, מכינה להם אוכל, וגם עוזרת להם בשיעורי בית עם צריך, ואז שאני רוצה קצת לבלות ולצאת מהשגרה החונקת הזאת אסור לי?

היום חזרתי הביתה בשעה רגילה, עם האחים שלי, אמא שלי היתה בבית. חשבתי שהיא תכין להם אוכל סוף סוף, שתהיה איתם קצת! אבל לא. 

"תהילה תלכי להכין להם אוכל!" ככה היא אומרת לי, תגידי אני עבד שלך? את בבית.. תעשי משהו! יש לי חים! אני לא אמא שלהם! את אמא שלהם!  "יש לי עבודה להגיש" אני מנסה להתפטר מהמשימה הזאת.. נסיון כשול. 
היא מתחילה בזה שהיא אומרת שאני לא מועילה, אני לא מועילה? את לא קמה מהספה הזאת, וממשיכה לראות סדרות קטשיות וטפשיות! 

היא חושבת שאין לי חיי חברה, דווקא יש לי, והיא לא מבינה את זה..

אבא שלי כולו לא קשור, "עבודה" אמא עונה לאחותי ששואלת איפה אבא.  אבא שלי לא קשור לחים שלי, בערך. פעם הוא היה קשור, האחים שלי לא רואים אותו! הוא חוזר בשעה אחד עשרה בלילה, כולם הולכים לישון, חוץ ממני ואמא שלי.

היום היה יום של צעקות מאמא שלי.. שאני סתם לא אחראית, ולא כלום!
יום חסר משמעות..

מחר נתעורר ליום חדש, ואולי טוב יותר :)
2 תגובות
2015 נפתחה ברגל שמאל ..
01/01/2015 10:11
תהילה
פריקות, עצבים, שנה חדשה.
היי ..

נראה לי זה מה שצריך לומר, אני חושבת.
אני יעשה מין היכרות - ואז יתחיל לפרוק,

אני תהילה, ואני בת 17, לומדת בכיתה יב'..
אני בטוחה שהרוב פה יצאו אתמול, למסיבות, ברים, חברים..

אז כן, גם אני.
יצאתי ככה ב21:00 למסיבה, סתם בשביל הכיף..
היה נחמד, שתיתי קצת.. חזרתי ב1 בלילה ..

הגעתי קיבלתי את הצרחות של החיים שלי מאימא ("מתוקה") שלי..
לפעמים אני לא מבינה אותה, מה כבר עשיתי?
אני כבר בת 17, עוד שנייה הולכת לצבא, תני קצת להנות לפני שאני הולכת..

אבל לא, היא רצתה שאחזור ב23:00 בשביל שאני יהיה קצת עם המשפחה, אני עם האחים שלי כל שנייה,
אבל גם אני צריכה לנשום ולצאת טיפה מהבית..


אז אני ואימא שלי רבנו איזה חצי שעה, על זה שהיא לא מרשה לי לזוז סנטימטר מהבית,
ואז הגענו להסכם, (היא הגיעה) שפשוט אני ייצא עם מי שבא לי, אבל כל חצי שעה להתקשר אליה..
חח מה נסגר איתה?

אני יושבת לי פה ומדמיינת לי את זה -

"שנייה אני מתקשרת לאימוש שלי לומר לה שהכל בסדר איתי.." אוי זה דבילי..

היום התעוררתי עם חום ... איזה עצביםם.. 37 חום..
כנראה הייתי צריכה את הלנוח הזה..

כל החיים שלי זה לימודים עבודה משפחה... וזה חרא ...

טוב, אני חושבת שפרקתי מספיק..
0 תגובות