עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
מרץ 2014  (6)
יום שבת - סטירת לחי
29/03/2014 20:59
זהובית גולד
הפעם אפילו אין לי מצב רוח לכתוב שלום.
אולי זה קרה לכם, ואולי לא, אבל לי זה בהחלט קרה.
ואין לי מושג (כמו תמיד) מה לעשות.

בתגובות של הפוסט הקודם, הערתי שהחתיך ההוא שאני עושה איתו עבודה, מציע ללכת איתי לים.
מה אתם הייתם חושבים? שהוא מחבב אותי, או משהו כזה, נכון?!
אבל... מה אני רואה היום?
הלכתי לטייל, ובדרך עברתי ליד הבית שלו (קוראים לו ריאן). חשבתי לעצמי: 'למה לא להיכנס אליו הביתה ולשאול מה קורה?'
אז נכנסתי צעד אחד, ולפתע ראיתי מחלון חדרו של ריאן, אותו (ריאן) ואת מאיה (חברתי הבוגדת) מתנשקת איתו! כן!!!

מ ה  ל ע ש ו ת ?
כבר ברחתי הביתה, ואני על המיטה, כותבת מהאייפון.
אין לי מצב רוח.
אין לי חיוך.
אני פשוט אבודה.
3 תגובות
יום רביעי - הדבר הטוב היחיד שקרה לי היום
26/03/2014 15:36
זהובית גולד
שלום!
לפחות יש קצה של משהו טוב - חילקו אותנו לזוגות ואני יושבת ליד בן חתיך מאוד..!
אני צריכה עזרה: מה עושים ליד בן כזה ואיך מתנהגים לידו??

תודה!
6 תגובות
יום רביעי - בבית הספר
26/03/2014 15:32
זהובית גולד
שלום לכל הקוראים ותודה שאתם קוראים!
הפעם אני בדילמה מה לעשות בגלל הילדים ה - ... טוב, אתחיל מההתחלה.

הקשבתי לכם, ועכשיו אין לי חברות כלל. בדרך כלל הסתובבתי במחיצתה ולכן כולם הסתכלו עלי וחשבתי שהייתי כוכבת הכיתה או משהו, אבל רק עכשיו הבנתי: זה היה כי הייתי עם מאיה. עכשיו כשאני מטיילת אני לא זוכה לאף מבט; ואם במקרה כן, זה מבט של רחמנות ולעג.

אין לי מושג מה לעשות.
1. לתת לכולם להעליב אותי ולהתעלם.
2. להיות בשירותים כל היום ולהסתתר שם.
3. ללכת בראש זקוף כאילו לא קרה כלום.
4. אחר???

תודה!
3 תגובות
יום שלישי - הבעיה באוטובוס
25/03/2014 13:13
זהובית גולד
שלום לכל קוראיי!
הפעם זאת בעיה ענקית. ואני לא יודעת מה לעשות. תודה לאל שיש אתכם, שתגידו לי את זה.

כמו בכל יום, כשנגמרו הלימודים (התבטל השיעור אחרון), הלכנו לאוטובוס, קו 96 לתלמידים.
רציתי לגשת אל מאיה ולומר לה את מה שכתבתם, אבל אז ראיתי שאת מקומי מחליפה נערה אחרת מהשכבה. יובל.
בלי כוונה יצאה לי זעקה שבורה מהפה. סתמתי את פי וניסיתי להסתתר, אבל הרגשתי שמבטי הנערים משפדים אותי. בסוף ירדתי בתחנה הכי קרובה שהייתה, בעוד אני שומעת את הצחקוקים, כשאני מתאמצת לא לבכות.

מה אני יכולה לעשות, אמא'לה?!?!
אני פוחדת רק מלחשוב על מחר! :(

- מה שהחלטתי לעשות: להתעלם ממנה לגמרי ולחפש חברה אחרת. תודה לכל העוזרים. - 
17 תגובות
יום שלישי - מה לעשות?
25/03/2014 12:14
זהובית גולד
שלום למי שקורא את זה!
היום אני צריכה להחליט החלטה חשובה ביותר.
אבל קודם, אספר לכם מההתחלה.


הלכתי לבית הספר כמו כל יום, השתעממתי לי, ולפתע קלטתי שיחה בלחישות מהחדר הסמוך: "ראיתם איך שהיא התחנפה אליו?" לחש קול אחד. "כן, והיא עוד חושבת שהיא יפה, הסתומה הזאת," לחש קול נוסף, מוכר. זאת הייתה החברה שלי.
המשכתי להאזין.
"היא בטוחה שיש לה שם מגניב, כאילו, זהובית גולד, זהב-זהב, אבל היא סתם חיה בסרט!"
לבי החסיר פעימה.

מה לדעתכם אני צריכה לעשות עכשיו?!
1. להטיח בחברה שלי (מאיה) עלבונות ולהגיד לה ששמעתי אותה? (אבל אני לא טובה בלשטוח טיעונים)
2. להתעלם ולנסות להתנהג רגיל? (כי אין לי עוד חברות)
3. לפנות למורה? (הייתי עושה את זה, אבל אז כולם היו חושבים שאני חנונית)
4. אחר?

- מה שעשיתי: רציתי לומר לה את זה בפרצוף, אבל... (קראו בפוסט שמעל) - 
12 תגובות
פוסט ראשון - התחלה חדשה!
25/03/2014 12:04
זהובית גולד
היי כולם! מקווה שלפחות שני בני אדם קוראים את זה.

אז ככה;

החיים שלי כל הזמן מלאים בטעויות שנוצרות מהחלטות לא נכונות.
יצרתי את הבלוג הזה, כדי שאתם תגידו לי מה לעשות - אולי כך ישתפר המצב שלי, ואולי לא - אבל אין לי שום דבר להפסיד.


ממני, זהובית
6 תגובות