עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

קוראים לי איימי רוז אני בת 13 וחצי...
הקמתי את הבלוג הזה כדי לספר על החיים שלי לאחרים ולהראות שלא תמיד המצב כזה גרוע......
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
החלטה קשה?
21/02/2012 19:55
princess of darkness
אכזבה ואהבה
היי מה קורה? (התחלה די מטופשת אבל צריך להתחיל במשהו לא?)
טוב אז ככה בבצפר שלי יש ילד אחד בלונדיני גבוה והרבה בנות חושבות שהוא חתיך (אני אישית לא חושבת שהוא חמוד)
אז ככה הוא כל  השיעור מסתכל עליי אבל בקושי מדבר איתי.
מה הבעיה אתם שואלים??
אז חברה שלי גילתה לי את זה שהוא מסתכל עליי (זה היה אמור להיות סוד ) והחברה השנייה שלי גילתה את זה היא 
התעצבנה עליה על זה שהיא סיפרה לי! ניסיתי לתקן את המצב אבל אף אחד לא הקשיב לי.....
בגלל זה אני די מתעלמת מהילד הזה ואני מרגישה רע עם זה שאני מתעלמת ממנו אבל אני גם מרגישה רע כשאני מדברת  איתו מה אני עושה לא בסדר? תעזרו לי 
(ולא בעצות של בעיה שלך , לא אצל כולם זה ככה) כי זה פשוט לא עוזר לאף אחד!!!

2 תגובות
למה אני תמיד סובלת מהאהבה?
18/02/2012 17:48
princess of darkness
אכזבה ואהבה
נכון שאומרים שאהבה זה דבר נפלא וזה טוב ומושלם ? אז יש לי מה להגיד לכם! תפתחו את העיניים 
אהבה מעוורת אנשים ומעוותת מציאות!
יום אחד את פשוט מתאהבת  במישהו והוא מחזיר לך אהבה, עד כאן הכול טוב ויפה....
יום אחרי את מגלה שהוא רק ניצל אותך אבל את משכנעת את עצמך שזה היה טעות והוא לא התכוון ואת פשוט סולחת לו.
עוד יום נוסף שלך איתו עובר לך בשמחה ואושר מהצד שלך אבל מי יודע מה עובר בראש שלו.
שבוע אחרי האושר שלך מגיעות הדמעות!!!! את מגלה סופית שהוא לא רק ניצל אותך אלה שהוא גם בוגד בך או אם החברה הכי טובה שלך או אם מישהי שאת ממש שונאת! 
את בדיכאון ואת אומרת לעצמך שהכול נגמר ואין עוד טעם לחיים כשלמעשה בעוד שבוע את מתאהבת מחדש במישהו חדש
והכול חוזר עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ואת נשארת עיוורת בגלל האהבה. אהבה זה לא לנצח היא נגמרת יום אחד ואת זאת שנשארת בצד פגועה ולבד.  
אז בנות? תפתחו את העיינים שלכן אהבה זה לא דבר מושלם!
3 תגובות
יום האהבה הפך ליום של שנאה
14/02/2012 21:29
princess of darkness
אכזבה, כאב, צער
היום הזה הוא יום מקולל!!!!
אני שונאת את יום האהבה !!!!!!!!!! למה אתם שואלים? כי כבר שלוש שנים ברציפות ביום האהבה הזה אני מגלה שבוגדים בי!
וזה כואב לי כל פעם מחדש אז למה יש את היום הזה? זה היום הכי שנוא עליי בחיים!!!
אני הפסקתי לתת אמון היום באנשים סופית!
חבר שלי בגד בי עם החברה הכי טובה שלי וזה מה שהכי פגע בי בחיים האלה 2 האנשים שאהבתי ונתתי בהם את האמון שלי פשוט הרסו לי את החיים
בגלל זה אני שואלת האם כדי שיהיה אהבה בכלל? האם כדאי להתאהב כדי להפגע שוב ושוב? האם כדי להתאהב כדי לקוות שהכול יהיה שונה כשבעצם זה כל פעם אותו סיפור?


למה יש בכלל אהבה? כדי לפגוע ? כדי להסתובב עם לב שבור? חודש של שמחה שנה של כאב שנתיים של קווה זה כל מה שיש לאהבה להציע לי!
2 תגובות
כשיש אנשים כמו פה למה בכלל לטרוח?
08/02/2012 20:42
princess of darkness
אכזבה, כאב, צער, עלבון
זה הולך להיות קצר אז ליקוש אם את קוראת את זה זה בישבילך!!!!!!!!!!!



למה את חייבת להעליב????? הא?
מה עשיתי לך ??? את ממש פוגעת!
2 תגובות
בית ספר חדש ... לא הפתרון הכי טוב!!!
06/02/2012 17:42
princess of darkness
החיים שלי, גיל התבגרות, התחלה חדשה
היי....(אני  יודעת שזאת התחלה ממש דפוקה אבל צריך להתחיל ממשהו לא?)

אז ככה, אני עברתי לבית ספר חדש אני מחבבת את הבית ספר החדש והכול.
חברים? כבר יש לי כמה חברים (טוב יש לי די הרבה)  אז אתם בטח חושבים: יופי הכול טוב ויפה יש לה חברים
הכול מבחינת הלימודים בסדר אז מה הבעיה? אז טוב אם חשבתם ככה יש בעיה כי, זה לא ממש נכון
כן יש לי חברים וחברות והכול בסדר אבל אני נורא מתגעגעת לחברים הישנים שלי. 
בבית ספר החדש, אני מרגישה כאילו כולם מצפים ממני משהו. אני תמיד צריכה להוכיח לכולם שאני שווה
משהו ושיש לי שכל, אבל עם כל הכבוד אני מתגעגעת לימים שבהם הייתי תלמידה מופרעת והייתי צוחקת
עם חברים ואוכלת פיצוחים בשיעורי מדעים, וסתם כשהייתי צוחקת עם החברים שלי, אהבתי את הימים בהם אני 
הייתי צוחקת ונהנת מהחיים שלי עם החברים שלי שהייתי קמה בבוקר הייתי יודעת למה שמצפה לי בבית ספר.
בימים ההם הייתי נורא רוצה לעבור בית ספר ועכשיו.................. ??? אני מצטערת על הרגע בו בכלל זה עלה 
בדעתי.........

אז תגידו לי מה אני יכולה לעשות כדי שאני לא התגעגע יותר מידי? (שאלה טיפשית אני יודעת!)

נ.ב- אני מדברת אם החברים שלי בטלפון ובפייסבוק אבל עדיין הם נורא חסרים לי... 
3 תגובות
המשך הסיפור החדש שלי (מתבגרים)
02/02/2012 19:20
princess of darkness
סיפור


אני קמתי והתחלתי ללכת לכיוון הים. ראיתי ששאול נועץ בי מבט, אבל אני המשכתי ללכת. התיישבתי מול הים והשמש השוקעת והתחלתי לחשוב על רועי. יובל התקרב אליי והתיישב לידי.
"מה אוכל אותך שגית?" הוא שאל אותי.
"כלום. מאיפה הבאת שמשהו אוכל אותי?" שאלתי אותו.
" שגית, אני חבר שלך מאז הגן, את החברה הכי טובה שלי ואני יודע מתי את מודאגת ממשהו..." הוא ענה לי.
" טוב, אז אתה יודע שאני נורא מחבבת את רועי נכון?" שאלתי.
"נו בטח שאני יודע..." אמר יובל.
" אז אני חושבת אם היה כדאי לי ללכת לשם..." עניתי וראיתי את יועד מתקרב אלינו.
"הי שגית מה אוכל אותך?" שאל אותי יועד.
" כלום. מאיפה הבאת את זה?" עניתי והסתכלתי על יובל. יובל קרץ לי.
" הי שגית את החברה הכי טובה שלי ושל יובל אני יודע וכנראה גם הוא, מתי משהו אוכל אותך " ענה לי יועד.
" רועי והמסיבה שלו זה מה שאוכל אותה " ענה לו יובל במקומי.
" תודה" חייכתי עליהם, " אתם הכי הכי :) "
" אנחנו יודעים" ענו לי פה אחד גם יובל וגם יועד. כולנו פרצנו בצחוק.
" טוב, נכנסתי למים ביי" צחקתי ונכנסתי למים.
"הי שגית!" משהו קרא לי.
הסתובבתי וראיתי את רועי עומד שם גם הוא בבגד ים. יצאתי מהמים ורצתי אליו. 
" מה אתה עושה פה רועי?" שאלתי אותו וראיתי את שאול מזדקף בצד.
" המסיבה הסתיימה ורציתי לבוא לים, את יודעת להירגע מהכול" ענה לי רועי בחיוך חם.
" או עכשיו אני מבינה" צחקתי.
"וואו את ממש יפה" אמר לי רועי.
" ב-ב-באמת?" שאלתי אותו מגמגמת.
" כן, אני אוהב אותך " הוא ענה מסמיק ושם את הידים שלו על הפה.
" באמת? אני אוהבת אותך גם...." אמרתי מסמיקה והשפלתי את מבטי.
" באמת????" אמר רועי מופתע.
"כן, באמת" הסתכלתי  לרועי בעיניים וראיתי שהוא מתכוון לכול מילה ומילה. רועי הסתכל עליי ואז פשוט חיבק אותי. ראיתי איך יועד ויובל מסמנים לי מרחוק בהצלחה עם חיוך על הפנים. יערה ישבה קפואה ולא האמינה שרועי חיבק אותי בזמן שהעיינים של שאול יצאו מהמקום.
" בא לך אולי להכנס למים?" שאלתי את רועי כשראיתי את שאול מתקרב אלינו.
" כן ברור" אמר רועי.
" יופי כי אתה תופס" צחקתי.
ברחתי ורועי רדף אחרי עד שהגענו למים והוא תפס אותי. ראיתי את יערה נחנקת על החוף מרוב מה שראתה, ראיתי את יועד ויובל תומכים בי מרחוק ושאול עומד רותח מקנאה.
רועי הסתכל בעיינים שלי ואני הסתכלתי בשלו.

0 תגובות
המשך הסיפור החדש שלי (מתבגרים)
01/02/2012 19:56
princess of darkness
סיפור
הסתכלתי על שאול.
"מה?" אמרתי.
"חכי רגע" ביקש שאול.
הוא היה לבוש במכנס ג'ינס משופשפים ונעול נעלי ספורט. שערותיו החומות נפלו על מצחו כאילו לא עבר בהם מסרק במשך שבוע. שאול "זרוק אמיתי", ואף פעם לא אכפת לו איך הוא נראה. לא כמו רועי, שסוחב כל הזמן מסרק בכיס האחורי של המכנס שלו, ובכל הפסקה הולך לשירותים להסתרק.
התקרבתי אל שאול ושאול התקרב אליי.
" תקשיבי",הוא אמר,"את היית ממש אמיצה".
"תודה" אמרתי.
הוא חייך.
"יועד, יובל ואני החלטנו לארגן משהו פרטי במקום המסיבה הזאת של המלוקק הזה רועי," הוא אמר. "אז אם את רוצה, את מוזמנת :) ".
הסתכלתי בעיינים החומות שלו, ופתאום השתחררתי מהמחנק ובבת- אחת התמלאתי בשמחה.
"אני אשמח, אבל לאן נלך?" אמרתי בחיוך.
" אנחנו מתכננים ללכת לחוף ים" אמר שאול.
"מגניב" השבתי.
התיק שהיה על הכתף שלו, נפתח. שאול הוריד אותו למדרכה והתכופף לסגור אותו. וראיתי את השרירים שלו וכמעט התעלפתי נראה שהוא ממש חזק. 
הוא חזר ותלה את התיק שלו על הכתף.
"אז נראה אותך ביום שישי?" הוא שאל.
"בטח" עניתי.
הוא התכוון ללכת אבל עצרתי אותו.
"תגיד, אם יערה תחליט לא ללכת למסיבה של רועי אני יכולה להביא אותה איתי לים?" שאלתי.
" ברור" אמר שאול.
" יופי !" שמחתי, " אני בטוחה שאחרי מה שקרה היא לא תרצה ללכת למסיבה שלו..." אמרתי.
" ביי נתראה מחר?" הוא שאל.
" ביי וכן ברור למה לא?" עניתי.
"ביי" והוא הלך לכיוון הבית שלו, אני רצתי הביתה, כשהגעתי הביתה זרקתי את התיק ליד הדלת ורצתי לטלפון. כשאני מתנשפת חייגתי ליערה, וסיפרתי לה כול מה שקרה היום.
ידעתי שהיא תבוא איתנו. ולא בגלל הציור כמו בגלל שאול. כי יערה חולה על שאול למרות שהוא לא שם עליה, ולמרות שרועי הרבה יותר יפה ממנו. היא משתגעת אחרי שאול כי הוא הכי גבוה בכיתה,ומפני שלפי דעתה יש לו אופי חזק.
ביום שישי אחר הצהריים, בזמן שכול תלמידי הכיתה הלכו למסיבה של רועי, אני התקדמתי לביתו של שאול, לרגע הצטערתי כי נורא רציתי ללכת למסיבה של רועי ולפגוש את הלהקה שאני הכי אוהבת, אבל זה עבר לי כשראיתי את שאול.
אף פעם לא הייתי קודם אצל שאול. אבל בכיתה סיפרו שהוא גר בוילה גדולה ומפוארת ושהוא לא רוצה להתגאות בה. כשהגעתי לבית שלו התברר שמה שאמרו היה נכון הייתה לו וילה מפוארת ויפה וחשבתי לעצמי למה הוא לא סיפר כלום?.
" היי שגית" אמר שאול " את מוכנה לצאת?".
"היי שאול" אמרתי "כן אני מוכנה :)"
" טוב אז אנחנו יוצאים או מה?" אמר שאול.
" יוצאים" צייצה יערה.
וככה יצאנו אני, שאול, יערה, יועד, ויובל. בדרך כשהלכנו לא הפסקתי לחשוב על רועי וכשהגענו והלכתי להחליף לבגד ים שמעתי את יערה אומרת לשאול: " למה הזמנת את שגית?!" נדהמתי מה איך היא יכלה לעשות לי את זה?! היא החברה שלי! כשיצאתי מהביקתה עם הבגד ים המהמם שלי ראיתי את שאול מסתכל עליי נדהם וכמוהו גם יועד ויובל. חייכתי אליהם והתקרבתי אל יערה.
"יערה את לא מחליפה לבגד ים?" שאלתי.
"כדי להיות מכוערת כמוך??!!" היא ענתה לי.
נעלבתי אבל החלטתי שזה לא יהרוג אותי ולא יהרוס לי את החיים.
חייכתי חיוך מזויף ליערה ואמרתי " איך שבא לך" ונכנסתי למים. שאול נכנס למים אחרי.
" שגית? את בסדר?" הוא שאל אותי.
" כן אני בסדר " עניתי.
" את בטוחה?" הוא שאל אותי.
" כן בטח " עניתי תוך כדי שחייה.
כעבור שעה בערך יצאתי לחוף והתיישבתי ליד יועד ויובל. יערה נגשה אליי ורצתה לדבר איתי בפרטיות עניתי לה שבסדר והלכנו למאחורי הביקתה.
" תראי אני מצטערת פשוט חשבתי שאת רוצה לגנוב את שאול ממני.." היא אמרה.
" מה?! למה את מתכוונת לגנוב אתם בקושי מדברים!!!" עניתי לה רותחת מזעם.
" תראי אהה.. אני פשוט אוהבת אותו ואת יודעת את זה אז...." היא לא סיימה את המשפט ואני עניתי לה, " כן הבנתי אותך תרגעי" חייכתי והיא חייכה אליי בחזרה. אחרי הדיבור הזה חזרנו לשבת עם הבנים, יערה התיישבה ליד שאול, כמובן. ואני התיישבתי ליד יובל ויועד. וכך התחילה השיחה שלנו.
"מדהים", אמר שאול, "איזה שקיעה נהדרת" .
" תארו את רועי, נחנק בתוך החליפה המהודרת שלו ונושם את כל עשן הסיגריות של המבוגרים" גיחך יובל.
" הם בטח מתים שם משעמום חחחחח" אמרה יערה בצחוק מתגלגל.
"אבל לאף אחד אין אומץ לקום וללכת באמצע, כי זה לא מנומס" אמרתי בקול רציני.
" עזבו אותם" אמר שאול, " אם ככה הם נהנים, שייהנו. אני נהנה מדברים אחרים" הוא נשכב על החול ושילב את ידיו מאחורי עורפו.
יערה התקרבה אליו.
"ממה אתה נהנה?" שאלה.
שאול הביט בשקיעה.
" אני נהנה מטיולים, אני נהנה מהשחייה, אני נהנה מספורט." אמר.
"גם אני" אמר יובל בשקט.


2 תגובות
המשך הסיפור החדש שלי (מתבגרים)
31/01/2012 11:51
princess of darkness
סיפור
אני קצת איבדתי את עצמי בגלל זה האם משנהו קורה פה? האם הוא אוהב אותי? אני לא יודעת...אבל אני מרגישה משהו אליו משהו חזק, אבל שאול ממש כבש אותי לא יכולתי להוריד את העיינים שלי משלו.
ואז לפתע אמר רועי ליועד ושאול: " מצידי, אל תבואו, אף אחד לא צריך את הטובות שלכם." "באמת לא נבוא" אמר שאול ובעצם זה היה די ברור. כי מי שמכיר את היחסים בכיתה שלנו יודע ששאול בחיים לא יבוא לאירוע שבמרכזו עומד רועי.
שמחתי שיערה לא נמצאת שם באותו רגע. היא ילדה מאוד רגישה, אילו הייתה עומדת פה באותו רגע וודאי הייתה ממש נעלבת. חוץ מזה אפילו שרועי מארגן את המסיבה לא ממש רציתי ללכת מסיבה אחת פשוטה, כשילדים באים להנות במסיבה המבוגרים נוטשים אותם בשביל לדבר עם עצמם וחתן השמחה שלנו עסוק כל כך במתנות שהשאר פשוט מסתובבים ולא יודעים מה לעשות עם עצמם. אז למה לי ללכת בעצם?
אפילו שאני ממש אוהבת את רועי אני חושבת שהוא שוויצר, אתם בוודאי מכירים את הילדים האלה שמצליחים בהכול ושהכול הולך להם, אז רועי הוא אחד מהם. הוא תלמיד מחונן,כדורסלן מדהים, וילד עשיר. אבל בכיתה שלי יש עוד ילדים מחוננים שלא מתגאים בזה כמוהו למשל יועד, שיודע את כול התנ"ך בעל פה או יובל שמתמצא ומבין בצמחים ובבעלי חיים יותר מהמורה למדעים.
הייתי בטוחה שגם אורית ואופיר חושבות כמוני, אבל התברר לי שטעיתי כי בהפסקה הן התכוונו להגיע למסיבה ראשונות ולזכות בליבו של רועי. מה שדי עיצבן אותי. גם שלי העכברה אמרה שהיא לא מתכוונת לפספס מסיבה שווה כזאת. רועי אמר לה שבמיוחד בשבילה ההורים שלו הזמינו את ג'סטין ביבר למסיבה. ואז צצה לי עוד סיבה לא ללכת אני שונאת את ג'סטין ביבר ככה שזה סיבה מספיק טובה בשבילי.
בסופו של דבר נשארנו רק ארבעה: שאול, שיש לו עקרונות ושונא את רועי, יועד, ששונא מסיבות, יובל, שתמיד עושה מה ששאול עושה ואני שגית שנפגעתי קצת מרועי על קור הרוח שלו כלפי הציור של יערה.
מה אני אגיד לכם? להיות במיעוט זה לא הכי נעים שיש תאמינו לי, ולמרות הכול אני לא וויתרתי ולא שיניתי את דעתי. את ההפסה השנייה ביליתי בספרייה,ובסוף היום כשנשמע הצלצול השביעי, לקחתי את התיק ויצאתי מהכיתה, נושכת את שפתי. חשתי כאילו כל העולם נגדי.
ליד השער חיכה לי שאול.
" שגית!" הוא אמר.
הרגשתי חנוקה. היום אחר הצהריים יהיו כולם עסוקים בחיפוש מתנה מתאימה לרועי ורק אני אשב בבית נרקבת משעמום. אחר- כך אחרי המסיבה כולם יספרו חוויות ורק אני אעמוד בצד, לא שייכת. ואולי ליערה בכלל לא היה אכפת מהציור? ואולי, עם הייתה בכיתה אז היתה מוותרת לו?
הסתכלתי על שאול.

2 תגובות
אני מנסה לכתוב סיפור חדש (מתבגרים)
30/01/2012 22:38
princess of darkness
סיפור

הכול התחיל בגלל רועי.
שבוע לפני חופשת פסח מלאו לרועי 14 שנים, והוריו עשו לו מסיבה ממש מפוארת.
הם שכרו את הלהקה שאני הכי אוהבת "ביג טיים ראש". הם שכרו את האולם הכי גדול באילת והכול רק בגלל שיש לו יום הולדת 14! ההורים שלו עשו מזה ממש אירוע כיאלו המלכה של אנגליה באה.
הם שלחו הזמנות להבה אנשים מפורסמים וחשובים ואחת נתנו לו כדי שיביא לכיתה.
באותו יום היה ממש חם באילת, וכשניכנסתי לכיתה ראיתי את רועי וכמה ילדים מחזיקים דף מקושט  ומתלהבים ממנו מאוד. הם התקדמו לעבר הלוח מודעות ותלשו את הציור של יערה,ובמרכז שם את ההזמנה במקום הכי מרכזי בלוח מודעות ואז רועי הסתובב וצעק: "אל תפספסו! תיהיה מסיבה אדירה מי שלא בא מרובע". הציור של יערה נפל על הריצפה ומשהו דרך עליו והוא נקרע, כאב לי על השיר שלה אז הרמתי אותו ושמתי אותו בכיס של הג'נס המשופשף שלי. רציתי לפגוע ברועי, אבל שאול בקדים אותי.
"אני לא הולך לארועים כאלה " הוא אמר בזלזול. " אם אתה מסוגל להרוס שעות של עבודה על ציור של מישהי תשכח מזה שאני באה!" אמרתי וממש רתחתי על רועי, אפילו שאני ממש אוהבת את רועי פשוט לא יכולתי לוותר לו על זה. " שגית... גם את עם שאול הזה?" רועי אמר לי את זה בקול מאוכזב ולרגע רציתי לוותר וללכת איתו, אבל משהו במבט של שאול כבש אותי ולא נתן לי ללכת. " איזה מסיבה מפוארת, מה מלכת אנגליה באה לביקור?" גיחך יועד, רועי הסתכל עליי במבט מלא כאב ואז אמר "מילא יועד ושאול אבל גם את שגית דווקא את?" , אני הרגשתי נורא עם עצמי והחלטתי להצטרף לרועי אבל שוב המבט של שאול פשוט כבש אותי ולא נתן לי ללכת. הרגשתי רע ואמרתי לרועי: " רועי תראה אני אחשוב על זה קצת ואולי אני אבוא למסיבה שלך :) ", באותו רגע רועי חייך חיוך של אושר ואמר: " את הכי הכי שגית :) "





תגיבו לי עם זה יפה וכדאי לי להמשיך :)
0 תגובות
אולי עם הזמן זה יכאב פחות ....
25/01/2012 19:59
princess of darkness
לב שבור, אכזבה, כאב
טוב אז ככה  יום כשנכנסתי לכיתה בהפסקה ראיתי את ליבי והתחילה להתקרב לפדריקו זה לא ממש עניין אותי אבל אז היא הלכה לכיוון סבסטיאן (חבר שלי) והם התנשקו!!!!!!!!!!! 
אני לא האמנתי שהם התנשקו! איך ההם יכלו ??? החבר שלי עם החברה הכי טובה שלי ! ואז הם גמרו להתנשק ואני אמרתי לעצמי זהו זה אני אראה לו כבר מה זה! ניגשתי אל סבסטיאן וסטרתי לו, הוא לא הבין מה קרה כי כשהוא בא לשאול אותי אני ברחתי משם עם דמעות בעניים רצתי ורצתי וז נדפקתי בדור (ילד שמציק לי אבל בצחוק) הוא ראה אותי בוכה עזר לי לקום ושאל אותי מי גרם לי לבכות ככה, אני סיפרתי לו מה קרה והוא התעצבן מאוד על סבסטיאן...... ואז אני ודור הלכנו לחצר והתיישבנו על הספסל הוא חיבק אותי ואני הכיתי לו על הכתף וככה עברה ההפסקה ועוד שעה אחת פספסנו שיעור ולא היה לו אכפת ובסוף היום הוא ליווה אותי הביתה ואמר לי שהוא יטפל  בסבסטיאן ביקשתי ממנו לא לגעת בו האם עשיתי בשכל??
3 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »