עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
ידע סמוי
05/01/2015 15:15
naama moshe
ידע סמוי, אמנזיה ארגונית, גיבוי קבצים
נתבקשנו השבוע לתאר דרכים לשימור ידע סמוי.
נסביר תחילה מהו ידע סמוי?  ידע סמוי הוא ידע שאינו מתועד בכתב או בצורה מוחשית אחרת. הוא קיים במוחו של האדם, לעיתים אף ללא מודעות לכך מצד המחזיק בידע. ידע גלוי לעומתו הינו ידע קיים שהמחזיק בו יודע לנסח אותו ומודע לקיומו. שימור ידע סמוי בארגונים הינו חשוב ביותר, שכן הוא מהווה את החלק הארי מכלל הידע שיש לארגון וניתן להשתמש בו ולנצלו לייעול הארגון. קיימים כלים טכנולוגיים שונים המאפשרים שימור ידע , סיווגו ושיתופו עם שאר עובדי הארגון. ראשית, ניתן לתרגם את הידע הסמוי לצורה הניתנת לתיעוד וכך להופכו בעצם לידע גלוי, על ידי העלאתו על הכתב, הקלטתו, הסרטה וכדומה. בנוסף, ניתן לעודד את חברי הארגון לשתף ידע סמוי בדרכים שונות, כגון: קבוצות דיון- קבוצות לדיונים סגורים המתאפיינות בתכנים ייחודיים. מפגשים מקצועיים - מינוף מפגשים מקצועיים בפורום רחב כך שיהיו שימושיים עבור עובדים רבים בארגון. תוצרי הפורום יופצו אל כלל עובדי היחידות על ידי המשתתפים באופן פרונטלי / וידאו (רצוי לא במייל כיוון שזהו ידע רגיש ומסווג ). 
קיימים אמצעים נוספים ומגוונים לשימור ידע סמוי בארגון, הרעיון החשוב הוא שארגון יכיר בחשיבות שיתוף ושימור מידע כזה וישקיע מחשבה ומשאבים בשימורו.

שלוש נקודות חשובות שנלמדו בהרצאה:

1.גיבוי קבצים- ישנן שתי גישות שונות לגיבוי קבצים : גיבוי דיפרנציאלי, שמשמעו שימור השינויים שבוצעו מאז הגיבוי המלא האחרון, וגיבוי אינקרמנטלי, שמשמעו שימור השינויים שנעשו מאז הגיבוי האחרון בלבד.

2. אמנזיה ארגונית- אמנזיה ארגונית היא אובדן של זיכרון ארגוני. אובדן כזה עלול להיות קריטי לארגון ולגרור בעיות רבות, לכן חשוב לתעד כל פיסת מידע רלוונטית, כי אין לדעת מתי הארגון יזדקק לה.

3. לכידת ידע- שתי דרכים מרכזיות לרכוש ידע: # תיעוד על ידי מוסר הידע- תיעוד זה מתבצע ע"י תיעוד כתוב לסוגיו, סרטוני וידיאו והקלטות אודיו.
# תיעוד על ידי מקבל הידע- תיעוד זה מתבצע ע"י התלוות מקבל הידע לתהליך ותיעודו, תיעוד השיחות עם מוסרי הידע ורישום שאלות ותשובות.

תודה ולהתראות :)

0 תגובות
מיילים
22/12/2014 11:12
naama moshe
הארגון החליט לצרף את תכתובת האימיילים שלו למערכת ניהול התכנים הארגונית. באיזה אופן הארגון יפעל כדי שצירוף זה יצליח?

לשימוש במיילים יתרונות רבים שיכולים לסייע ולהועיל להתנהלות בארגון. הם מהירים, נגישים, נוחים וכמובן חסכוניים בנייר.., ניתן לכתב מספר אנשים באותו מייל, להגיב על מייל מסויים בצורת שרשורים, לצרף קבצים ועוד. מסיבות אלה השימוש במייל נעשה חלק אינטגרלי מארגונים כיום, והרוב המוחלט משתמש בהם ככלי מרכזי להעברת מידע ולניהול תקשורת בארגון. ההחלטה לצרף את תכתובת האימיילים למערכת ניהול התכנים הארגונית יכולה להיות יעילה עד מאוד, אך על הארגון לשים לב למספר נקודות חשובות ולגבש מדיניות שימוש באימיילים במערכת ניהול התכנים.

כאשר מצרפים תכתובות אימיילים למערכת ניהול ארגונית, עלולים להיווצר מצבים לא נעימים של מיילים אישיים שנחשפים, מיילים מסווגים שלא כל עובדי הארגון צריכים להיחשף אליהם, דואר זבל (ספאם), הצפה של תגובות, חלקן לא רלוונטיות, על מיילים מסוימים ועוד. לכן על הארגון להחליט אילו עובדים יכולים להיות בעלי הרשאה לקריאת אילו מיילים ומי יכול להגיב על מיילים מסוימים, אילו תכנים ניתן לשלוח במייל ואילו לא, אילו סוגי קבצים ובאיזה גודל ניתן לצרף למיילים, אם בכלל, האם יש עובדים מסוימים או מחלקות מסוימות שאין צורך שיהיו חלק מהמערכת וכדומה.   

במידה וארגון יעשה תהליך חשיבה וקבלת החלטות מעמיק ויעיל, תוך התייחסות לנקודות שהוזכרו לעיל, הוא יכול להפיק תועלת רבה מצירוף תכתובת האימיילים למערכת ניהול התכנים הארגונית.

שלוש נקודות חשובות בעיני שנלמדו בהרצאה:

1. פרוייקט דיגיטציה: פרוייקט הדיגיטציה הוא פרוייקט שמטרתו להביא לכך שמסמכים סרוקים ברי-חיפוש יהיו שמורים בפורמט מאושר ISO לאירכוב ושימור מסמכים לפרקי זמן ממושכים, המודפסים לקבצים דיגיטליים. זהו פרוייקט בעל ערך רב לארגון, שכן בכוחו לסייע בשמירת ותחזוק מידע בארגון, שהוא כמובן יקר ערך. 

2. ניהול מסמכים: ארגון מאופיין בד"כ בכמויות עצומות של מידע וידע שנאגרות בו, כמויות גדולות אלה עלולות להביא למצב של כאוס במסמכים בארגון הגורם לחוסר יעילות בשימוש בהם ואף לאי שימוש עקב חוסר התמצאות ולעיתים אף חוסר מודעות לקיום מידע מסויים. בכדי לעשות שימוש יעיל וטוב בידע הרב שבארגון, יש לשמור על סדר ועל צורת ארגון ניעילה של המסמכים. שמירה על הסדר מונעת כפילות ומייעלת תהליכים בעת שימוש במידע הישן כאשר רוצים ליצור מידע חדש.

3. חתימה אלקטרונית: הכוונה לחתימה שמורה על מסמך. קיימים שני סוגים של חתימות אלקטרוניות- "חתימה אלקטרונית מאובטחת" שהיא חתימה "על" המסמך וחתימה "של" המסמך באמצעות הצפנה אסימטרית. ו "חתימה אלקטרונית מאושרת" שהיא חתימה אלקטרונית מאובטחת אשר מקבל המסר החתום זיהה על ידי גורם מוסמך שאישר את תקינות החתימה.

תודה ולהתראות :)
0 תגובות
מקורות מימון
15/12/2014 00:27
naama moshe
מימון המונים, מלאכים, וויקי, חוכמת המונים
הקמתם סטארטאפ חדש והגעתם לשלב בו דרוש לכם מימון משמעותי של כ- 250,000 דולר. איזו שיטת מימון תעדיפו: חברת הון סיכון, בנק, מלאכים, מימון המונים?

בתשובתי אתייחס לשיטות מימון המונים ומלאכים, כיוון שהן בעיני המתאימות והעדיפות ביותר עבור סטרטאפ חדש, ואנמק:
שיטת מימון המונים היא שיטה פיננסית למימון מיזמים, עסקים וארגונים, שמבוסס על כסף שמושקע או נתרם על ידי מספר רב של אנשים פרטיים. שיטה זו טובה בעיני עבור סטרטאפ חדש כיוון שהיא כוללת תרומות והשקעות נמוכות יחסית מכל מקור מימון, שכן מדובר במספר רב של תורמים ומשקיעים, ולכן החברה הצעירה אינה מתחייבת ומסתכנת בחוב של סכום גדול למשקיע אחד. כמו כן, חלק מהכסף המגוייס הוא תרומה כך שעל החברה אין חובה להחזירו/ להעניק תמורתו מרווחי החברה.
שיטת "מלאכים" היא שיטה בה משקיע יחיד מספק הון לחברת הזנק. מדובר בקבלת סכום גבוה ממשקיע פרטי יחיד או לעיתים מחלק מקבוצה, כך מופחת הסיכון עבור כל אחד מהפרטים בקבוצה, בתמורה לאחוזים מהחברה ומרווחיה העתידיים. שיטה זו מתאימה לחברות הזנק חדשות וצעירות וכמובן שלפיתוח סטרטאפ חדש, שכן היא בד"כ מהווה מקור מימון לשלבים הראשונים של פרוייקט. יתרון השיטה עבור חברה חדשה הוא מקור המימון הגדול, החברה מקבלת סכום כסף גדול "בבת אחת" ויכולה להתחיל בפיתוח הפרוייקט. עם זאת, משקיע מסוג אנג'ל יודע שהשקעה כזו כרוכה בסיכון רב, ולכן יבקש לרוב אחוזים רבים מהחברה בתמורה. למרות המחיר הגבוה יחסית, אני חושבת שזוהי שיטה טובה עבור סטרטאפ חדש, שבד"כ מתקשה בשלב גיוס הכספים הראשונים, משום שבשיטה זו מקבל את כל הסכום הדרוש, או חלק נכבד ממנו, ממשקיע אחד.

שלוש נקודות חשובות בעיני שנלמדו בהרצאה:

1. וויקי בארגונים- וויקי היא פלטפורמה פשוטה לכתיבה משותפת של תכנים המבוססת על טכנולוגיה כמו של ויקיפדיה. הוויקי מורכב מדפים, כשכל דף הוא ערך בפני עצמו. דף יכול לרכז את כלל החומרים בנושא מסוים בתוך הארגון, לאו דווקא בהקשר אנציקלופדי אלא בהקשר אופרטיבי: "תוכנית עבודה לאגף ייצור","רשימת הלקוחות של יוסי", "אמנת צוות שירות לקוחות" וכדומה. הוויקי פשוט ונוח לשימוש, מאפשר עריכת תכנים ע"י כותבים שונים, מאפשר מעקב אחרי תהליכים בארגון תוך שיתוף ושיפור הדדי כאשר חברי הארגון יכולים לצפות בשלבי כתיבת דף, גם אם אינו גמור, ולסייע. כך מתקיימת איטראקציה ארגונית פורה. מסיבות אלה זוהי נקודה חשובה בעיני שיכולה לתרום רבות לארגון המשתמש בה.

2. חוכמת ההמונים- הכוונה לרעיון שההמון אוחז בידע ובחוכמה הרבה מכולם- "ההמון יותר חכם מהגאון- אף אחד אינו יותר חכם מכולם". עם השנים העולם יודע להשכיל ולנצל את חוכמת ההמון לשימושים שונים. כמובן שתחום זה חודר לארגונים וככל שהם מנצלים יותר את הידע של אנשים שונים (אפילו אינם חברי הארגון), משתפים ומקבלים מידע מחוכמת ההמון, הארגון פורח ומתפתח יותר. זהו הבסיס גם לרעיון של מימון המונים.

3. Active Directory- חבילת כלי שירות שפותחה על ידי מיקרוסופט לניהול רשתות בארגונים. חבילת השירותים מאפשרת ניהול מרכזי של רשת המחשבים בארגונים. ניתן לשלוף מידע על אנשים בארגון ולבצע בקרת גישה מבוססת תפקיד. ארגון שעושה שימוש ב-AD מקנה לעצמו יכולת סנכרון וגישה בין כל המערכות הפנים ארגוניות. 

תודה ולהתראות :)

   


0 תגובות
גרטנר ושימוש בענן
08/12/2014 15:21
naama moshe
Gartner Magic Quadrant, Gartner HypeCycle
דיברנו בהרצאות על ריבוע הקסם של גרטנר - Gartner Magic Quadrant ועל מעגל אימוץ הטכנולוגיות של גרטנר - Gartner Hype Cycle. 
מה ניתן ללמוד מהריבוע ומהמעגל של גרטנר? אם אתם עובדים בארגון - למה תשתמשו בריבוע ובמה תיעזרו במעגל?

ריבוע הקסם של גרטנר ממקם חברות על בסיס יכולת הביצוע והחזון שלהן. חברות ממוקמות במעין ציר על סמך יכולות הביצוע שלהן ביחס לחזון שלהן. מהתבוננות במיקום של חברה לפי ריבוע הקסם, ניתן ללמוד הרבה. ריבוע הקסם מספק הבנה על שוק מוצרים כלשהו ללא תלות במוצר עצמו- מי משתתף בשוק, מה כיוונו, מה יכולות הביצוע של חברות מתחרות וכדומה. לכן, במידה וחברה מעוניינת לקבל תמונה רחבה לגבי שוק מוצרים שהיא מעוניינת להיכנס אליו ולדעת מי המתחרים בשוק והיכן הם ממוקמים מבחינת יכולת, יהיה כדאי לה להשתמש בריבוע הקסם של גרטנר. זהו בעצם כלי שיעזור לה לתחקר ולנתח את מצב השוק.

מעגל אימוץ הטכנולוגיות של גרטנר מתאר בצורת גרף את רמת הציפיות מטכנולוגיה חדשה, כתלות בזמן. הגרף כולל חמש נקודות מרכזיות- ה-trigger לציפיות כשצצה טכנולוגיה פוטנציאלית, משם מתחילה עלייה עד לפיק, המאפיין התלהבות ראשונית מטכנולוגיה ורמת ציפיות גבוהה, לאחר מכן רמת הציפייה יורדת עקב התפכחות מסוימת עד לנקודת מינימום, משם חלה מעין רגיעה והציפיות עולות שוב בצורה מתונה עד לרמה מאוזנת. לחברה שבידיה טכנולוגיה חדשה אמליץ להשתמש במעגל של גרטנר בכדי להבין ולבצע מעקב על דרך הטמעתו בשוק.

שלוש נקודות בעלות חשיבות בעיני שנלמדו בהרצאה:

1. Xaas- הגדרה כללית של שירותי ענן. איקס הוא משתנה המקבל כל פעם אות אחרת, וההמשך משמעו- as a service. כלומר, מדובר בשירותים שונים המסופקים בענן. קיימים הרבה שירותים כאלה, וכן נוספים שירותים כל הזמן, ובהתאם לאות הראשונה של סוג השירות ייקבע ה-X. למשל: Iaas- תשתית כשירות, Paas- פלטפורמה כשירות, Saas- תוכנה כשירות, ועוד. צורה זו הינה כללית ולכן כאשר נוספת טכנולוגיה חדשה בענן ניתן להתאים אותה לתבנית זו. השימוש בענן הולך ומתרחב ויש לו יתרונות רבים, ולכן זו נקודה חשובה בעיני.

2. Yammer- רשת חברתית ארגונית, נלמדה על ידי המרצה האורח. yammer היא דוגמא לרשת חברתית לארגונים המאפשרת שיתוף בין עובדי החברה באמצעות: פתקים המשמשים לרישום משימות וכו', העברת מסרים ע"י מנהלי הקבוצות, צ'אט, רשת חיצונית המיועדת לתקשורת עם גורמים חיצוניים לארגון למשל- עבודה עם שותפים, ספקים, לקוחות. בחרתי להתמקד בנקודה זו כיוון שלמדנו בהרצאות על חשיבות רשתות חברתיות בארגונים ועל יתרונותיהן ותרומתן הרבה לניהול ידע בארגון, ולכן דוגמא מעשית לכך נראתה לי חשובה.

3. IT as a service- ITaas, טכנולוגיות מידע בענן. זוהי דוגמא לשירות הניתן בענן אשר בחרתי לציין דווקא, כיוון שהיא מתקשרת בצורה הכי חזקה לניהול ידע. לשירות כזה יתרונות רבים- הפחתת צריכת אנרגיה ב- עד 95%, הפחתת פסולת אלקטרונית כמו בטריות ועוד.

תודה ולהתראות :) 
0 תגובות
מעבר מארגון 1.0 לארגון 2.0
01/12/2014 11:28
naama moshe
ארגון 1.0 וארגון 2.0, מרחב Ba, מודל SECI
ניתן לחלק בצורה גסה צורות התנהלות של ארגונים ל"ארגון 1.0" ו- "ארגון 2.0". כיצד משתקף מעבר מארגון 1.0 לארגון 2.0 בשינוי אופן ניהול הארגון?
שני סוגי הארגונים נבדלים ביניהם בתפיסת צורת ניהול הארגון, הובלתו והתוויית מאפייני ניהול הידע שלו. ארגון 1.0 מתמקד בקריאת וצריכת מידע, בעלות על מידע, אינדבידואליזם ושליטה אישית. שם במרכז את מנהל הארגון בתור בעל התפקיד החשוב ביותר בארגון וכן בעל הידע המרכזי בארגון. לעומתו, ארגון 2.0 מתמקד בכתיבת מידע (מעבר לקריאתו), שיתוף מידע ויצירת מידע חדש. מתאפיין בקהילתיות ושימוש ביתרונות שמקנה השיתוף, ברעיון שידע חשוב מצוי אצל כלל עובדי הארגון ולכן יש לשים את העובדים במרכז. ארגון 2.0 נחשב לחדשני ומודרני יותר מאשר ארגון 1.0, אך עם זאת אין לבטל את העולם הישן, אלא לבנות עליו קומות חדשות. בעקבות השינוי במאפיינים שציינתי, במעבר מארגון 1.0 לארגון 2.0 משתקף אופן שינוי ניהול הארגון במידה רבה בצורת השימוש במידע וידע של הארגון. כיוון שארגון 2.0 מתאפיין בשיתוף, במהלך מעבר אליו על ארגון ליצור תשתית מתאימה לשיתוף מידע, יצירת ידע חדש ונתינת כוח ואחריות לעובדים. עקרונות אלו ניתנים ליישום ע"י מודל יצירת ידע ארגוני Ba .Ba הוא מרחב בארגון המיועד לקשרים בין העובדים באופן שיסייע ויעודד שיתוף והעברת ידע.

שלוש נקודות חשובות בעיני שנלמדו בהרצאה:

1. מודל SECI- מודל ליצירת ידע הכולל ארבעה שלבים: Socialization- שיתוף- שיח משותף בצוותים על ידע אישי. הידע אמנם נוצר אצל הפרט, אך עיקר התפתחותו הנה מהשיח המשותף. Externalization- החצנה- הפיכת ידע אישי מסמוי לגלוי. Combination- שילוב- מינוף הידע הגלוי ע"י שילוב מידע וידע גלוי יחד לכדי דבר משותף. Internalization- הפנמה- יישום ידע שפותח ע"י הפרט בדרך מסוימת, כך שהידע הופך לאישי – דהיינו לידע סמוי. זוהי נקודה חשובה בעיני שכן היא מציעה דרך יישומית לרעיון למעבר למאפייני ארגון 2.0.

2. עולם גלובלי- "העולם הוא שטוח" (תומס ל.פרידמן), כלומר, העולם הולך ונהיה יותר ויותר מבוסס טכנולוגיה ורשת. התקדמות זו גורמת למידע להיות נגיש וזמין לכל. האינטרנט, רשתות חברתיות ורשתות אינטרנטיות אחרות, מאפשרות שיתוף מידע מהיר ויעיל המגיע לקהל רחב מאוד. כיום, השימוש באינטרנט וברשתות חברתיות הינו חלק אינטגרלי מחיי היומיום של אנשים רבים ברחבי העולם, השימוש ברשתות אינטרנטיות ובפרט רשתות חברתיות גדל באופן אקספוננציאלי ביחס לגודל הרשת (קצב גידול עצום!) ולכן מצוי בתחום זה כוח רב שיש לנצלו ולהשתמש בו במישורים רבים- אישיים, עסקיים וכדו'.  

3. רשתות חברתיות בארגונים- ארגונים רבים כיום מבינים את חשיבותה וכוחה של הרשת, ולכן עושים בה שימוש לצורכיהם. רשתות חברתיות הן נפוצות, קיימות באינטרנט ולכן זמינות ונגישות וכן בעלות עקומת לימוד קצרה. לכן הן מהוות כלי יעיל ביותר לקידום צורכי הארגון על ידי שימוש בקהילות ידע, פורומים, איתור מומחים וכדומה. ארגונים משתמשים ברשתות חברתיות לשיווק, גיוס, הדרכה, פרסום, ניהול ידע ועוד, ויוצאים נשכרים מההתפשטות הרחבה, הזמינות והנגישות שלהן. זוהי נקודה בעלת משמעות רבה בעיני משום שרשת חברתית פנים-ארגונית מהווה אמצעי מוצלח למיצוי שני המשאבים החשובים ביותר כיום –אנשים וידע, ולכן עשויה לשמש כמנוע צמיחה משמעותי בארגונים.

תודה ולהתראות :) 
0 תגובות
טעות במפעל כימי- מי אשם?
24/11/2014 14:18
naama moshe
הענשה, ארגון לומד, BAR, ARR, תרבות אל-אשם
במפעל כימי נשפך חומר גלם יקר בעודף גדול לתוך הריאקטור. בתחקיר התברר שבחדר הבקרה של המפעל היו בלילה הקודם מספר התראות שווא על מפלס הנוזלים ולכן המפעיל ניתק את הגלאי. האם להעניש את המפעיל?
לשאלה זו אין תשובה חד משמעית בטרם נעשה תחקיר מעמיק לבדיקת המקרה, וכמובן שגם לאור תוצאות התחקיר התשובה תלויה בנהלי המפעל.
על המפעל לבצע תחילה חקירה למפעיל בה ייבדק האם הוא פעל על פי נהלי המפעל במקרה של התראות שווא, זאת כמובן במידה וקיימים כאלה. אם המפעיל אכן פעל על פי הנהלים, אזי אין להאשימו בתוצאות המעשה וכמובן שאין להעניש אותו, אך יש לבצע תחקיר הבוחן לעומק את המקרה- הגורמים לו, הבנת הבעיה שהתרחשה ובעקבות זאת פיתוח דרכי התמודדות טובות יותר במידה ובעיה כזאת תחזור בעתיד. את הנהלים יש לעדכן בהתאם למסקנות ולהדריך את העובדים בהתאם לשינויים. במידה והמפעיל לא פעל על פי הנהלים, יש לבדוק מדוע- האם המפעיל היה בכלל מודע לקיום הנהלים? האם הוא נדרש אי פעם ללמוד אותם או קיבל הדרכה לגביהם? מדוע החליט לפעול כפי שפעל? האם זוהי אינה הפעם הראשונה שהמפעיל עושה טעות חמורה שכזו? וכדומה. בהתאם לתוצאות החקירה ולמסקנות שיעלו בעקבותיה, על המפעל להחליט כיצד הוא פועל. עליו לקחת בחשבון גם את אפקט ההרתעה וההשפעה על שאר העובדים שמן הסתם מודעים למקרה, שכן תגובת המפעל יכולה להוות תקדים למקרים דומים שאולי יקרו בעתיד ולהשפיע על יחס שאר העובדים כלפי המפעל ועל רצינותם בעבודה.
לעניות דעתי, במידה והמפעיל אינו פעל על פי הנהלים יש להענישו. חומרת העונש תהיה תלויה במצב האישי של המפעיל, במידת שביעות רצון המפעל ממנו באופן כללי ובהיסטוריה שלו במפעל. אם זוהי המעידה הראשונה של המפעיל, ובדרך כלל הוא עובד ברצינות ובצורה טובה, ניתן להסתפק בנזיפה, אי מתן תמלוגים או עונש אחר שאינו חמור במיוחד. במקרה והמפעיל כבר עורר בעיות בעבר ואינו לוקח את עבודתו ברצינות הראויה, יש להענישו ביד קשה יותר ואף לשקול את פיטוריו, שכן עובד כזה עלול לגרום לנזקים נוספים למפעל בעתיד.

שלוש נקודות חשובות בעיני שנלמדו בהרצאה האחרונה:

1.  "ארגון לומד"- למידה ארגונית
ארגון לומד מוגדר כארגון המייצר, לוכד, מפרש, מעביר ושומר ידע חדש. ארגון המבצע למידה מתמשכת כזו משפר את יכולותיו בהיבטים שונים- אנשיו משפרים בהתמדה את יכולותיהם, הארגון מאפשר יצירת נכסי ידע חדשים שמביאים לשיפור ביצועיו ולהגדלת רווחיו בסופו של דבר, הארגון לומד להתאים עצמו לשינויים סביבתיים ולטפח דפוסי חשיבה חדשים. יכולות אלה, בכוחן לספק יתרונות רבים לארגון, כגון- השגת יתרון תחרותי, שיפור יעילות ומועילות והגדלת נכסי ידע. נקודה זו חשובה בעיני שכן היא מדגישה את היתרונות הרבים והרווחים שישיג ארגון שישכיל להנחיל למידה ארגונית.
  
2. BAR ו- ARR
BAR ו- ARR הן שיטות לביצוע תחקירים והפקת לקחים. Before Action Review= BAR, כלומר, תחקיר לפני ארוע.After Action Review= ARR, כלומר תחקיר לאחר התרחשות ארוע. ביצוע תחקירים, הן לפני והן אחרי התרחשות ארועים, הוא בעל חשיבות קריטית לארגון שכן הוא מאפשר הפקת לקחים ובעקבותיהם מניעת טעויות ותקלות ושיפור ביצועים. ההשוואה בין התחקיר לפני האירוע לאחרי האירוע מסייעת בהבנת האירוע עד לפרטיו האחרונים.

3. תרבות אל-אשם
משמעותה התרת וחשיבות הודאה בטעויות. ארגון צריך להעביר לעובדיו מסר לפיו מותר להם לטעות ולייצר סביבה תומכת להודאה בטעות. מהטעויות ניתן ללמוד ולהשתפר, וכמובן חשוב להבהיר שאין לחזור על טעות שנית. זוהי נקודה חשובה בעיני משום שפעמים רבות נוצרת תחושה בארגונים לפיה אסור לטעות, ואם עובד מעד ועשה טעות הוא מנסה להסתירה ולהדחיקה. ההודאה בטעות דווקא חשובה משום שהיא מהווה דרך טובה, ובדרך כלל בלתי נשכחת, ללמידה ולשיפור עתידי.
0 תגובות
פטנטים
24/11/2014 13:46
naama moshe
פטנט, מנוע חיפוש, linkedIn, google trend

חברה ערכה חיפוש פטנטים לפני הגשת פטנט על המצאה חדשה שלה. החברה נעזרה בכל המאגרים ומנועי החיפוש החינמיים ולא מצאה פטנט המציג משהו דומה. האם כדאי לחברה להגיש מיד בקשה לפטנט?

האינטרנט הוא אמנם כלי יעיל ביותר לחיפוש מידע, הוא מכיל כמויות עצומות של ידע עד כדי מצב בו לעיתים אנו טובעים בים המידע המציף אותנו ומתקשים לאתר את החלק הרלוונטי עבורנו. גם אם החברה התגברה על מכשול זה ולא מצאה בחיפוש בכל המאגרים החינמיים פטנט דומה לשלה, עדיין אין זה אומר שכדאי לה כבר בשלב זה להגיש בקשה לפטנט. המידע באינטרנט לפעמים אינו מלא והגישה אליו אינה מיידית, ישנו מידע המאוחסן באתרים שאינם חינמיים, ובנוסף קיים מידע חסוי שלא ניתן להגיע אליו בחיפוש פשוט באינטרנט. מסיבות אלה ייתכן שעל אף שהחברה לא מצאה פטנט דומה לשלה בחיפוש בכל המאגרים החינמיים, כן קיים רעיון דומה שהחברה לא הצליחה להשיג מידע עליו, ולכן עליה לבצע חיפוש במאגרי ידע נוספים.

מלבד השאלה "האם יש או אין פטנט דומה", קיים עוד מידע רב שעל חברה לאסוף בטרם היא מגישה בקשה לפטנט. ניתן למצוא מידע רב שיכול להועיל לארגון בהבנת מצב השוק, בבחינה עד כמה קיים צורך ברעיון שהחברה פיתחה (אם בכלל), בהבנת רצון הלקוחות וסגנון לקוחות פוטנציאליים וכדומה. איסוף מידע כזה יכול להביא לחסכון רב במשאבים ובאנרגיה לארגון- הארגון יידע להערך טוב יותר לפני היציאה לשוק, כמו כן הוא יחסוך בהעסקת חוקרים שישיגו מידע שניתן בעצם למצוא באינטרנט גם בלעדיהם ועוד. 

על כן, על חברה לבצע לא מעט הכנות מקדימות לפני שהיא מגישה בקשה לרישום פטנט. עליה גם לברר במאגרי ידע שונים (לא רק במנועי חיפוש ומאגרים אינטרנטיים חינמיים) האם קיים כבר פטנט דומה, ומלבד זאת גם לאסוף מידע וידע בנוגע לשוק אליו פונה ההמצאה ולשוק הכללי בכדי לדעת להיערך בהתאם.

 

שלוש נקודות חשובות בעיני שנלמדו בהרצאה:

 

1. חיפוש מתקדם בגוגל- חיפוש במנוע החיפוש, תוך שימוש במילות חיפוש נכונות, מאפשר חיפוש יעיל ומהיר בהרבה מאשר שיטוט באינספור דפי אינטרנט למציאת המידע המבוקש. זוהי נקודה בעלת חשיבות רבה בעיני שכן חיפוש כזה הפך כבר לשגרתי ויומיומי בקרב רוב האנשים, ולכן למידה של צורת חיפוש עדיפה ושימוש במילות חיפוש נכונות יכולה לשפר ולייעל את פעולת החיפוש ואת התוצאות שיתקבלו כתוצאה ממנו.

 

2. רשת Linkedln- זוהי רשת חברתית עסקית, שמהווה פלטפורמה חשובה ויעילה מאוד בעולם העסקי. הרשת מאפשרת ליצור קשרים עסקיים בין חברות, בין עסקנים פרטיים, ובין חברות ולקוחות בכל העולם. העובדה שהוא האתר ה- 14 הנצפה ביותר באינטרנט מלמדת אותנו על כוחו ועל הפוטנציאל העצום שטמון ברשת החברתית המכוונת הזו. ברמה האישית, מעבר להכרת הרעיון הכללי של הרשת, לא ידעתי עליה הרבה. מההרצאה הבנתי את הכוח הרב הטמון בה ולכן החלטתי לציינה בתור נקודה בעלת חשיבות עבורי.

 

3. Google trends- כל חברה וארגון שירותיים משתמשים במידע שיש להם על הרגלי הלקוחות (ע"י שימוש במערכות מידע או בכלים אחרים). ל-Google trends  יש כוח עצום בנושא זה. האפשרות למדל את הרגלי החיפוש של גולשים מאפשר איסוף מידע על רצונותיהם, תחביביהם, הרגלי הצריכה שלהם, תחומי העניין שלהם, או אפילו בעיות שקורות בחייהם. ע"י מידע זה, ארגון או עסק יכול לקדם שירותים ומכירות באופן ספציפי ללקוח בהתאם לידע שיש לו עליו, כמו למשל- איזה מוצר להציע לאיזה לקוח, באיזו תקופה להציע את המוצר וכדומה. איסוף מידע על לקוחות וניתוחו הינם בעלי חשיבות מכרעת לארגון ובכוחם להביא לשיפור השירות ולהגדלת מכירות בצורה משמעותית. לכן בחרתי לציין גם נקודה זו בתור נקודה בעלת חשיבות שנלמדה.

 

תודה ולהתראות :)

 

 

 

0 תגובות
בלוג 2- זרימת ידע בארגון
10/11/2014 02:44
naama moshe
Dave Snowden, נכסי ידע, הון אינטלקטואלי

שני עקרונות מעניינים של Dave Snowden לגבי ניהול ידע: 1. ידע נמסר רק "בהתנדבות".

2. יודעים יותר ממה שניתן לספר, מספרים יותר ממה שניתן לכתוב.

האם עקרונות אלו משפיעים על זרימת הידע בארגון? אם כן, כיצד? איזו השפעה יש להם על זרימת הידע- שלילית או חיובית..?


אני רואה בעקרונות אלה עקרונות בעלי השפעה על זרימת הידע בארגון, ובעיקר בהקשר של ידע סמוי- ידע שאינו מתועד בצורה גלויה, נראית לעין.

הידע הסמוי קיים "בראש" של עובדי הארגון, והוא מהווה את החלק הגדול של הידע בארגון. העיקרון הראשון אומר כי לא ניתן להכריח מסירת ידע מהאדם המחזיק בו, שכן אם הידע לא מתועד בשום מקום אחר מלבד במוחו של האדם המדובר, הוא יהפוך לנחלתם של אנשים נוספים אך ורק אם בעל הידע יסכים למסור אותו. כמובן שעיקרון זה משפיע על זרימת ידע בארגון- אם הארגון ישכיל לדרבן את עובדיו לחלוק ולשתף במידע ובידע השמור עימם, הרי שזרימת הידע תגדל ותשתפר וניתן יהיה להפיק מכך תועלת רבה לארגון- הידע המשותף יוכל לרוב להיות מנוצל בצורה טובה הרבה יותר מאשר כשהוא ידוע רק למספר מצומצם של אנשים, יהיה קל יותר להגיע למידע מבוקש ובסופו של דבר יסייע הידע בקבלת החלטות ובהשגת מטרות. במקרים מסוימים כדאי דווקא לשמור על מידע מסוים אצל אנשים בעלי "רוח התנדבות" לא מפותחת למסירת ידע...-כאשר מדובר במידע סודי או מסוכן שרצוי שייחשף כמה שפחות.


העיקרון השני רוצה להגיד שתמיד יהיה מידע שלא יסופר ויישאר נחלתם של מעטים- "יודעים יותר ממה שניתן לספר", ועוד פחות מהידע שכן סופר ייכתב ויתועד- "מספרים יותר ממה שניתן לכתוב". משמעות עקרון זה לגבי זרימת ידע היא שרק חלק מהידע הקיים ייחשף, ורק חלק קטן יותר מהידע שנחשף יתועד ויהפוך לידע גלוי. כלומר, רק חלק מהידע זורם הלאה, ולכן אין ניצול מרבי של כל 100% הידע הקיים בארגון. ככל שארגון יצליח להגדיל את כמות הידע שיסופר ושיתועד, כך הוא יגדיל וירחיב את זרימת הידע שלו ויאפשר שיפור עצום ביעילותו ובהתקדמותו לעבר השגת מטרותיו.


שלוש נקודות חשובות בעיני שנלמדו בהרצאה:


1. התנעת מהלך ניהול ידע ארגוני- הכוונה לכלים פרקטיים ולשיטות להתחלת ביצוע ניהול ידע בארגון. מדובר בפעולות שכנוע בצורך בניהול ידע, ובהתארגנות ראשונית. נקודה זו הינה בעלת חשיבות רבה בעיני, שכן עד עכשיו דנו בחשיבות ניהול הידע בארגון ובהשפעותיו על הארגון. נוכחתי לגלות כי לניהול הידע חשיבות רבה אף יותר ממה שחשבתי, ולכן תחילת היישום הפרקטי של מהלך כזה מהווה הוצאה מהכוח אל הפועל של מה שלמדנו עד כה. השכנוע כולל הערכת שווי הידע, הצגת תקלות הנגרמות כתוצאה מאי ניהול ידע/ מניהול לא יעיל שלו, הצגת מצב רצוי תוך הדגמה מארגונים אחרים ועוד. שלב זה יוצר שיתוף של העובדים במהלך ויצירת קשר אליו שיוביל לגיוס התומכים בו ולמניעת התנגדויות שיכלו לצוץ (או שצצו וזכו למענה).


2. נכסי ידע- נכסים לא מוחשיים אך בעלי ערך ושווי רב. אנו נמצאים בעידן המידע, המידע הולך וצובר כוח רב יותר ובא לידי ביטוי אף בשווי כספי עצום. משום שעולם המידע כבר תופס חלק גדול כ"כ מחיינו ורק הולך וגדל, אני חושבת שנכסי הידע מהווים נקודה חשובה להתמקד בה.

חלק גדול מהשווי של חברות כיום הוא קניין רוחני, כלומר- נכסים שאינם מוחשיים כגון ידע, פטנטים וכדו'. נכסי הידע הולכים ומתרחבים וצוברים יותר ויותר כוח, שכן העולם הגלובלי בו אנו חיים מייצר כלכלה חדשה - תחרותית יותר, מונעת טכנולוגיה, בעלת קצב שינויים מהיר, שנכסי הידע מתאימים לה, משפיעים ומושפעים ממנה.


3. הון אינטלקטואלי ומודל Skandia- הון אינטלקטואלי הוא סך כל הדברים הידועים לארגון מסוים, ברובו הוא נכס לא מוחשי. הון אינטלקטואלי מתחלק לשלושה סוגים: הון אנושי- הידע והמידע הטמונים בצוות העובדים, הון מבני/תהליכי- אוסף התשתיות המאפשר ניהול מוצלח של המידע והידע הארגוני, הון לקוחות (קשרים)-שיתוך הפעולה בין הארגון ללקוחותיו. מודל skandia מתאר את מרכזי ההון האינטלקטואלי בארגון ואת הקשרים ביניהם בזמני עבר, הווה ועתיד. המודל בנוי בצורת בית כאשר ההון האנושי נמצא במרכזו ומקשר בין כל סוגי ההון.

נקודה זו חשובה בעיני שכן היכולת לערוך חלוקה וסדר במושג הרחב הנקרא "הון אינטלקטואלי", וכמובן מידולו, מאפשרת שימוש טוב ויעיל יותר במה שהוא מאפשר וכן ניתוח ומדידת ההון האינטלקטואלי.       


תודה שקראתם :)

0 תגובות
בלוג מספר 1- הגדרת ניהול ידע
10/11/2014 00:51
naama moshe
ניהול ידע, HP, DIKW, ידע גלוי, ידע סמוי

שתי הגדרות שונות לניהול ידע הוצגו על ידי המרצה, ומכל אחת נגזרות משמעויות שונות. האחת- "הבאת הידע הנכון לאיש הנכון במקום הנכון ובזמן הנכון", והשנייה- "ניהול הידע הוא אוסף הפעילויות בארגון שמטרתן לטפח, להעשיר, לשתף ולשמר את המידע והידע הארגוניים, ולהשתמש בהם באופן שיסייע לארגון להשיג את מטרותיו". השנייה שמה דגש על ידע בארגונים תוך הגדרת מטרה ברורה לניהול הידע, ואילו הראשונה כללית יותר.


לדעתי, ההגדרה השנייה שהצגתי, זו שניתנה בהרצאה, מתאימה יותר למושג "ניהול ידע", ואסביר: ההתייחסות הישירה בהגדרה למידע וידע בארגונים דווקא, יוצרת אצל הקורא קישור אוטומטי לצורך בארגון הכמות העצומה של נתונים ומידע המאפיין בד"כ ארגונים שונים, בעיקר ארגונים גדולים, וזהו אכן הצורך העיקרי בניהול ידע לפי דעתי. בארגונים נאספות כמויות אדירות של נתונים, מידע וידע שללא ניהול נכון וקפדני עלול ללכת לאיבוד, "להעלות אבק" בלי שייעשה בו שימוש או לתפוס מקום אחסון/זיכרון גם אם הוא מידע מיותר. ניהול הידע בארגון הכולל, לפי ההגדרה, שימור הידע, שיתופו, טיפוחו והעשרתו, לא רק שמונע תקלות ובעיות עתידיות, אלא בכוחו לסייע ישירות לארגון להשיג את מטרותיו על ידי שימוש נכון ויעיל במידע הקיים בארגון, חיסכון בזמן ובמשאבים הנדרשים לצורך השגת מידע הקיים כבר בארגון אך העובדים אינם יודעים היכן הוא מאוחסן או לעיתים אף אינם יודעים כלל שהוא קיים, שיתוף מידע שיכול לתרום רבות למציאת פתרונות ולקבלת החלטות ועוד. מסיבות אלו אני חושבת שהחשיבות העיקרית בניהול ידע היא עבור ארגון מידע בארגונים והבאת הארגון להשגת מטרותיו, ולכן ההגדרה שמתייחסת ישירות לניהול ידע בארגונים מתאימה יותר לדעתי.


שלוש נקודות בעלות חשיבות בעיני שנלמדו בהרצאה:


 ".If HP knew what HP knows, we would be three times as profitable" .1 

 Law Platt, Former CEO of Hewlett Packard


משפט זה בא להגיד שאילו רק ידע הארגון (HP, אך הרעיון תקף לכל ארגון) "מה יש לו בידיים"- איזה מידע יש לו, היכן הוא

מאוחסן, כיצד לשלוף אותו בקלות וביעילות וכדו', יעילות הארגון הייתה משתפרת פי 3. משפט זה ממחיש את הבלגאן בנתונים

המאפיין בד"כ ארגונים ואת ההפסדים הרבים הנגרמים כתוצאה מכך, ולכן את הצורך והיעילות שבניהול ידע.


2. מודל DIKW- מודל המתאר את היררכיית הידע- מנתונים (Data) למידע (Information), לידע (Knowledge) ולחוכמה (Wisdom). כל שלב מתבסס על השלב שקדם לו, וקיימת חשיבות רבה לביצוע המעבר בין השלבים השונים. אני רואה חשיבות מכרעת לקיום ולביצוע כל השלבים בצורה הטובה ביותר האפשרית, שכן כל שלב חשוב לצורך הגעה למסקנות ותובנות שיסייעו לבסוף בקבלת החלטות.


3. סוגי ידע: ידע גלוי וידע סמוי- ידע גלוי הינו ידע המתועד בצורות שונות (מחשב, ניירת וכו'). ידע סמוי הוא ידע שאינו כתוב ומתועד ונמצא "בראש", כגון ניסיון ומיומנות. בארגונים כיום החלק הארי של הידע הוא ידע סמוי, לכן ידע מסוג זה חשוב ביותר שכן הוא מהווה את עיקר הידע של הארגון. לאור זאת, חשוב לדעתי לשים דגש על ניצול הידע הסמוי, ניסיון להופכו ככל הניתן לידע גלוי בכדי שיהיה אפשר לשמר אותו, לשתף אותו ביתר קלות ולהעבירו הלאה גם במידה והעובד בעל הידע כבר לא יהיה חלק מהארגון, עידוד העובדים לשיתוף המידע שבבעלותם ועוד פעולות הקשורות לשימור, שיתוף וטיפוח ידע מסוג כזה.


נתראה בבלוג הבא..


 


0 תגובות