עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
חברים
אלמוגsimcowsinZippers
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
מלחמה
30/07/2014 22:26
ugly
משפחה רגילה לחלוטין,מלחמה מפתיעה ואבא יוצא אליה ונשברה השגרה,שומעים על כל חייל פצוע בחדשות לא רוצים לשמוע עוד שמות. משפחה רגילה לחלוטין,אבא כבר לא היה בצבא הרבה זמן,כבר התחתן והוליד ילדים,משפחה רגילה ואבא יצא למלחמה. אבא לא חזר למשפחה רגילה ונשברה השיגרה.
0 תגובות
אהבה נצחית פרק א'
12/06/2014 15:48
ugly
אני ויון היינו יושבים תמיד על המדרגות של הבית שלי אחרי בית הספר,היינו נראים כאילו אנחנו שיכורים אבל סתם היינו עייפים. היינו החברים הכי טובים ,ידענו הכל אחד על השני.
הלכנו לכל מקום ביחד,היינו הולכים לקולנוע ביחד,או משחקים עם הכלב שלו בחצר,ידענו כל אחד מה הסודות הכי עמוקים אחד של השני,איפה הדיכאון שלנו,מה מרגיע אותנו,ידענו להקשיב אחד לשני,מגיל קטן מאוד. 
ליון היו פנים עגלגלות אבל הוא לא היה מלא,הוא היה בדיוק במידה הנכונה,הוא היה קצת נמוך ממני ותמיד היה נדמה שהיה אחי הקטן,היו לו עיניים גדולות,לא ברור אם חומות או אפורות,ריסים ארוכות,לחיים וורודות,תמיד תהיתי איך לא אהבתי אותו עוד אז,הוא היה הילד הכי יפה שראיתי. 
תמיד,כשהיינו יושבים על הגג בבית של סבתא וסבא שלי,הוא היה מסתכל דרך החלון על הירח והיה נדמה שהעיניים שלו נהיות גדולות יותר,אבל לא מוזרות יותר,יפות יותר. היינו חברי ילדות,הכרנו בגן,היינו משחקים ביחד כל הזמן,יושבים זה לצד זה ומשחקים במשפחה אחד עם השני בפינת המטבח. לבית ספר היסודי המשכנו ביחד,כבר ביום הראשון התיישבנו זה ליד זו,עדיין לא מבינים לאן הגענו,היינו נפגשים בבתים,ההורים שלי כבר הכירו את אימא שלו,גם את אבא שלו הם זכרו.
היו לי עוד חברות בבית הספר אבל לא היה לי קשר הדוק ועמוק כל כך כמו שהיה לי עם יון.
 כשגדלנו והגענו לחטיבת הביניים הקשר נהייה יותר ויותר טוב,תמיד דמיינו שנהיה חברים לנצח ושאף אחד לא יוכל להפריד בנינו. יון היה ביישן,שקט,בודד,בוגר ומאוד מיוחד ואני הייתי ילדה רגילה,לא ממש רגילה,אבל לא מיוחדת,בשבילי יון היה מיוחד,הוא היה כמו הנסיך הקטן. כשהקשר שלנו התחזק בתיכון היה נדמה שאם הגענו עד כה,נמשיך לעולמים. בערב אחד,אחרי שסיימתי את ארוחת הצהריים שלי,צלצלתי על הפעמון הישן שעל דלת הבית של יון,אימא שלו,שכרגיל הייתה עם פרצוף מודאג,בירכה אותי לשלום וביקשה ממני להיכנס פנימה,עליתי אל החדר של יון,הוא ישב וצייר ירח,התבוננתי מאחור,הוא היה כל כך מוכשר ,הוא שמע אותי וקצת נבהל אבל חייך,שאלתי אותו אם הוא רוצה ללכת למקום שלנו,לגג בבית של סבי וסבתי,הוא שם את נעלי הבית שלו ואת המעיל שהיה שייך לאביו,ירדנו למטה,אימא של יון ביקשה שלא נחזור מאוחר,אבל כשהסתכלה על יון וראתה את בגרותו על פניו,חייכה והתפשרה "תחזור כשתתגעגע" אמרה. 
הלכנו ברחוב החשוך,ידיו היו בכיסים,פניו היו אדומות מהרגיל,הסתכלתי עליו וצחקתי,הוא צחק יחד איתי,עלינו על הסולם שבנינו יחד,לעליית הגג של בית סבי וסבתי ,ישבנו מול החלון "אין מה לעשות-העולם תמיד יראה טוב יותר מהגג" אמר. הוא לא השתנה ,חשבתי לעצמי. דיברנו על אבא שלו,רק איתי הוא יכל לדבר עליו,דיברנו על החיים,על המוות,על ריחות שאנחנו אוהבים,על ריחות שאנחנו לא אוהבים,לרגע היינו בשקט,הוא הסתכל עליי לכמה שניות,צחקתי ושאלתי "מה?" "את יפה" הוא אמר,אף פעם לא אמרו לי כזה דבר,לא את המילה את,ולא את המילה יפה,תמיד חשבתי על עצמי כילדה מכוערת,בלי יופי מיוחד אבל כשיון אמר את זה,אני באמת האמנתי לו,באותו רגע הרגשתי כמו מלכת היופי,הסמקתי,רציתי לאמר המון אבל כל מה שיצא לי היה  חיוך קטן ותודה ,הוא צחקק,לעולם לא ראה אותי מסמיקה.ישבנו קרובים אחד לשני,היה שקט,הוא קרא לי,התקרבתי,והוא אמר בלחש: "אני אוהב אותך" העיניים שלו נראו גדולות,כמו בזמן שהסתכל על הירח,בתוכי גם אני אהבתי אותו אבל לא רציתי להודות בכך כי לא היה לי מספיק אומץ או ניסיון. הוא ליווה אותי הביתה,ישבנו על המדרגות, הוא נישק אותי על השפתיים,הנשיקה הייתה מושלמת,ידעתי שאזכור את הנשיקה לכל חיי,הקשר שלנו רק התחזק והתחזק,אהבתי אותו כל כך והוא אהב אותי,אני יודעת,הרגשנו כל כך קשורים,חשבנו שרק המוות יפריד בנינו ושכשנהיה גדולים,נברח ונחייה במקום משלנו,עם כלב גדול ושלושה ילדים. היינו החברים הכי טובים.

7 תגובות
13 זה גיל קשה,אין לי כוח לרקוד את ריקוד הבמבמם
09/06/2014 21:47
ugly
בעיה בנושא בנים 
בנות מכירות אל זה מספרים לכן על איזה ילד מהבית ספר שמחבב אתכן ? אתן מתלהבות והכל ועם הזמן מתחילות לחבב אותו גם ?
כן אני בטוחה שכן
בתחילת שנה,יום כיפור ניראלי,הייתי עם חברים מהיסודי ועוד איזה ילד שהיה איתי בכיתה החדשה שגם אחד החברים מהיסודי הכיר,הוא סיפר לי שילד מהכיתה שלנו מחבב אותי,חשבתי שהוא סתם אומר כדי לראות איך אני יגיב,ניסיתי להראות מאגניבה והכל כאילו שזה לא מזיז לי וזה קורה לי כל יום (זה לא) הוא אמר לי את השם של הילד,ג'ינג'י אחד שעד אז לא היה נראה לי כל כך מיוחד,הוא שאל אותי אם הג'ינג'י היה שואל אותי אם אני רוצה ללכת איתו לגלידה או משהו הייתי מסכימה,אמרתי שתלוי,אני הייתי ממש ביישנית בקטע של אהבה,היה איזה מישהו שממש אהבתי והוא אהב גם אותי,הייתי יכולה לראות אותו מחלון של החדר שלי והוא אותי מהמרפסת של הבית שלי,היינו באותה שכבה בבית ספר היסודי,היינו מתכתבים בפייסבוק כל דקה ושנייה,סיפרנו אחד לשני את הדברים הכי עמוקים,לבבות,אני אוהב אותך,אני חושב עלייך כל הזמן,היינו בסך הכל בני 12 זה נשמע ממש דפוק,בקושי דיברנו מחוץ למחשב,ממש פחדתי,לא יכולתי להסתכל לו בעיניים,הוא לא היה מאיים או משהו,הוא היה מושלם,בבת מצווה אחת הייתי ממש עצובה (כמו בכל השאר) והוא הסתכל עליי,אחר כך כשחזרתי הביתה הוא כתב לי שהוא רצה להזמין אותי לרקוד אבל התבייש,פעם אחת רצינו להיות חברים,אבל אין לי ניסיון בזה בכלל מה יכולנו לעשות,היינו חברים ליממה,החלטנו שזה לא הולך,ממש מביך,הוא היה ילד נחמד לפעמים היו לו יציאות מרושעות לפעמים חחחח ,חברה הכי טובה שלי גם חיבבה אותו,באיזשהו קטע גם הוא אותה,לא משנה סיפור ארוך,הילד עזב את הארץ,אנחנו מדברים מדי פעם,הוא עדיין חמוד והכל ואני מתרגשת מכל הודעה קטנה שלו אבל הוא מסנן והוא הופך אותי למפונקת,הוא שיחק טניס והוא היה ילד טבע כזה,שאוהב לעשות אקסטרימים ולשמוע כינורות (מוזר).אז בחזרה לילד הג'ינג'י
לפני שהילד סיפר לי על הג'ינג'י,בתחילת שנה הייתי צריכה לאסוף תאריכי לידה מכל הילדים בכיתה,כשהגעתי אליו ראיתי שנולדנו באותו יום (אני ממש מתרגשת בדברים שקשורים לתאריכי יום הולדת,שיט לא עשיתי שיעורים במתמטיקה) אז הלכתי לשאול אותו אם זה נכון,הוא היה עם חברים שלו והם התלחשו,כשאני הגעתי בריצה הם הפסיקו לדבר,כאילו שעכשיו הוא עומד להציע לי נישואים או משהו חחחח 
נזכרתי בזה כשהילד סיפר לי על הג'ינג'י,נראה לי הגיוני פתאום. אז אולי טיפה חיבבתי אותו,חיבבתי עוד הרבה בנים אני פשוט כזאת,עם הזמן דיברתי איתו קצת בווטסאפ,אנחנו דיי דומים,והוא ילד ממש חמוד,הוא הג'ינג'י הכי יפה שראיתי ועם הזמן אני יותר ויותר מחבבת אותו  ומתוך הסחפות כתבתי לו את זה בווטסאפ אבל הוא אומר "שלא בא לו חברה" מי בכלל הציע לך חברות ))): !!! זה ממש עיצבן אותי מאז אני מנסה למשוך את עצמי לא להסתכל עליו,אני מודעת לזה שאני נראת ממש מטריד,אני כל שנייה מסתובבת להסתכל עליו וזה לא נראה טבעי לגמרה,וזה לא שאני רוצה אותו כבויפרינד,הוא נמוך ואני יודעת שזה נשמע דפוק לגמרי אבל אני צריכה מישהו גבוהה ממני ובוגר,הילד הזה לא מספיק גבר,הוא לא היה מציע לי ללכת איתו לאינשהו או מתחיל לדבר איתי בכלל,אני רוצה בן כזה אבל אני לא יודעת מה לעשות עם הקטע הזה שאני מסתכלת עליו כל הזמן ואני פשוט מחייכת לעולם כמו איזה דפוקה,לא כמו. דפוקה. 
2 תגובות