עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
מאי 2013  (2)
הזמן לא יעביר את ההרגשה הזו
06/05/2013 16:57
האדם החושב
אני רוצה אותו. אין דרך אחרת להגיד את זה. אני רוצה אותו ואני רוצה שהוא ירצה אותי.
יש לי חבר כבר כמעט 3 שנים ותמיד רציתי אותו ותמיד אהבתי אותו אבל עכשיו שהוא איבד עניין בי, אני רוצה אותו פי כמה עשרות יותר.
הרגע שבו הוא אמר לי בטלפון שהוא חושב שירד לו ממני ושהוא אוהב אותי פחות והרגע שבו הוא אמר לי שפעם להיות יאתי היה כמו לקפץ על עננים ועכשיו זה כבר לא ככה היו הרגעים הכי קשים שהיו לי עד כה.
אני מרגישה שאיבדתי שליטה על הרגשות שלי, שאני לא יודעת מה לעשות כדי להציל את הקשר שלנו.
אהבנו פעם מאוד. אי אפשר היה להפריד ביננו. היינו מתראים כל יום וגם כשהיו תקופות קשות עברנו אותם כמו גדולים. אבל עכשיו זה שונה. עכשיו זה שונה כי עד היום אני הייתי זו שעלה בי ספק פעם בכמה חודשים, אבל עכשיו זה הוא. עכשיו הבחור שחיזר אחריי ונישק אותי באומץ רב כשהיה לי חבר אחר ואמר לי שהוא אוהב אותי כבר המון חודשים ושרצה אותי מהרגע שנפגשנו, עכשיו הוא כבר לא רוצה ועכשיו לו יש ספקות, ספקות רציניים.
ואני? לא יודעת מה לעשות עם מה שאני מרגישה. האגו שלי מרגיש פגוע וכואב, הדמעות לא מפסיקות לרדת בכל פעם שאני חושבת עליו ואין לי את מי לשתף.  ובכל רגע אני מרגישה שמשהו עומד להתפוצץ. שמשהו הולך לקרות.
אני כל כך מפחדת מהרגע שהוא יגיד לי שהוא חשב על זה שוב ושהוא רוצה שניפרד ונפסיק לנסות. רק מלחשוב על זה המקלדת כבר מלאה בדמעות.
לא בא לי להיות עם מישהו אחר. לא רוצה להתחיל הכל מההתחלה. כל החלומות שלי כבר מבוססים עליו. חלומות על חתונה וילדים. הכל אמור להיות איתו.
תחושה קשה של מועקה וכאב ובעיקר פחד מלווים אותי בחודשים האלה.
כמה אני עוד אצליח להחזיק מעמד? אני באמת לא יודעת.
בבקשה שמישהו יעזור לי!
1 תגובות
מחשבות
06/05/2013 16:40
האדם החושב
מכירים את זה שאתם מרגישים שאתם חושבים יותר מדיי?
אתם מרגישים שהמוח שלכם עובד יותר מדיי והמחשבות שבהן הוא עסוק עלולות לגרום לכם לסיים את החודש בבית חולים מסוג מאוד מסוים.
מה שבדרך כלל תפקד כמוח רגיל, שמפליג לו בנהרות הדמיון מדיי פעם וחולם על דברים שתמיד יישארו בגדר חלום, מתחיל להתבגר, להבין שהחלומות האלה כבר לא פרקטיים, שדברים מסויימים בחיים שלכם שתמיד החשבתם אותם כרשת בטחון עומדים להיעלם ואין לכם מושג מה לעשות כדי לעצור את זה.
אתם מרגישים שאיבדתם שליטה על המוח שלכם. שכל הנתונים וההוראות שהוא מעביר לשאר האיברים כבר לא תחת אחריותכם וכל מה שאתם יכולים לעשות זה להסתכל מהצד ולהרגיש איך זה לאבד את מה שכרגע מוגדר הדבר הכי חשוב בחיים שלכם.
אתם מוכנים להתפשר על הכל, על הלימודים, על הקריירה, על כל הפנטזיות, מלבד אותה אחת, אותה אחת שעומדת להילקח מכם בדיוק כפי שלקחתם במו ידיכם פנטזיה של אדם אחר.
הכאב הוא עצום והתחושה היא של חוסר אונים מול העומד לקרות. המחשבות מרצדות בראש ולא נותנות מנוח.
אתם עומדים להיכנע למשפט "שיהיה מה שיהיה..", אבל פוחדים פחד מוות ממה שהולך להיות. היום או מחר. אין לאן לברוח. ובכל יום יש פחות כוח.
0 תגובות