עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
קיסה
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
יוני 2019  (5)
מאי 2019  (11)
...
15/06/2019 16:14
קיסה
אחד הדברים שאני הכי מעריכה בו הוא שהוא יודע להעמיד אותי במקום כשצריך.
הרבה מאוד זמן הרגשתי ממש מתוסכלת בעניין הזה, ואיתו זה כל כך טבעי.
מצחיק אותי לכתוב את זה, כי אני מנחשת שמהצד זה נשמע ממש מוזר,
אבל זה בדיוק מה שהיה חסר לי.
הוא אמר לי פעם שזה כאילו שכתבו אותי בשבילו, ואני מתחילה להבין למה הוא התכוון.

מאוד נבהלתי מהשינוי ביחסי הכוחות בהתחלה. אפשר לומר שזה עדיין מעט מבהיל.
אני לא רגילה להיות במעמד הזה, אבל זה טוב בשבילי. אני צריכה את זה.
אני צריכה לפחד. בלי הרגש הזה הכל הופך לחסר משמעות ועיסתי.
...
10/06/2019 21:39
קיסה
כשישבנו בתחנת הרכבת ואמרת לי שאתה שוקל ברצינות לעבור לנתניה
העיניים שלי בכו נהר, זה היה כל כך כואב שאפילו לא יכולתי לעזור לך לארוז
כשהיום הגדול הגיע.
בשבוע שעבר טיילתי עם אהובי והכלב שלו והרגשתי פחד לראות אותך, ותהיתי
איך זה שרגשות יכולים להתהפך ככה. איך יכולתי לאהוב אותך פעם?
איך זה שרק המחשבה עלייך עושה לי בחילה היום?

אני זוכרת איך מודיעין הרגישה לי באותו ערב.
ירדנו במדרגות וכל הגוף שלי צרח לי לעזוב את העיר המקוללת הזו.
כשהוא ליווה אותי לתחנת האוטובוס הבטתי במודיעין בפעם האחרונה
ואמרתי לעצמי שלעולם לעולם לא אחזור יותר.

יש גם אזור קטן באלנבי שנותן לי את אותה ההרגשה.

עד כמה זה לגיטימי לפחד ככה מערים?

אתה זוכר שישבנו יחד וחיפשנו דירה?
אתה זוכר את היום שאמרת לי שאתה מוכן לעבור לגור איתי?
זוכר את היום שבו אמרתי לך שאני מוכנה?
זה היה שקר. לא הייתי מוכנה ולא רציתי וכשאמרת
שאם היינו עוברים בסוף זה היה מציל את הקשר שלנו זה בולשיט.
אם לא היית תוקף אותי מינית זה היה מציל את הקשר שלנו.
אם לא היית מכור לפורנו ילדים זה היה מציל את הקשר שלנו.
אם לא היית מזכיר את האקסית שלך כל חמש דקות במשך שלושה חודשים
זה היה מציל את הקשר שלנו.

המרירות והקנאה שלי עלו לשיאים חדשים איתך.
הוצאת ממני את כל הטינופת והרוע שהייתי מסוגלת לייצר.
כעסתי ושנאתי ונטרתי טינה וגל עצום של הקלה שטף אותי כשנפרדנו.

ומה שעצוב הוא שאני מסוגלת להסתכל על הכל ככה רק כי אני רחוקה
וכי יש אדם אחר שעושה לי טוב,
משום מה כשאני בתוך הסיטואציה אני לא מצליחה לצאת או לחשוב בבהירות.

אני תוהה כמה זמן ייקח לי לעבד את שלושת השנים שהעברתי במחיצתך,
כמה זמן ייקח לי להשתחרר מכל המעמסה הזו ולמצוא הקלה.

הפסיכולוגית שלי אמרה שהוא הכתים את כל התקופה ההיא של התיכון,
אבל שהוא לא חייב להמשיך להכתים את העתיד.
גם אתה לא.
מגיע לי כל כך הרבה יותר טוב מזה.

הלוואי שהייתי מסוגלת לסלוח. לא רק לך, גם לו וגם לו וגם לה וגם לאבא ולכל
אותם אנשים זרים. אני לא מצליחה לשחרר אף אחד מכם.
אני לא יודעת מה לעשות.
אני רק יודעת שכשהאוטובוס עובר על פני אזורים מוכרים מדי כל מה שיש לי לעשות
זה לנשום עמוק ולקוות שיום אחד אוכל להציב לעצמי גבולות ברורים יותר וחזקים יותר,
ולחתוך קשרים לפני שהם הופכים לטרגדיה.

נתת לי המון זכרונות מזעזעים. קח אותם בחזרה. זה לא הגיע לי.
...
09/06/2019 21:10
קיסה
יש כמה דפוסים שחוזרים במערכות יחסים אצלי, וזה שאני מגיבה שונה הפעם
ממש תמוהה לי. מה מונע ממני לבכות? לנשוך את הלשון? לחתוך?
למה אני מחייכת? למה אני רגועה יותר משהייתי?
זו הפריזמה?
זו אני?
זה הוא?

אולי זה שילוב.
« הקודם 1 2 3 4 5 6 הבא »