עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות
בֶּכִי עִם נַזֶּלֶת
חיפוש
ארכיון
כמעט
26/04/2018 17:18
בובעלך
אני לא אוהבת שאתה כועס עלי.

לפעמים כשהוא מחמיא לי במילים נוצצות
אני כזה,
לא כל הנוצץ זהב,
ואיזו מן פתיה היתה נופלת
בכזה פח

אבל לא.
על ההרים ובין העצים
ובלי שתן על רחובות אפורים
מותר להיות פתיה
כאן זה הולך.
אז התמסרתי

לפעמים אפילו
התמסרתי מדי

יכול להיות שהאיש שלקח לי
את כמעט 
כל שעות היממה
ישאיר אותי לבד
כי אני לא מתרסנת
ולא מתמסדת
ולא כלום

יכול להיות שיבוא איזה יום
ואני אזכר בתקופה הזאת
ואני אגיד,
איזו סתומה הייתי
איך כמעט ויתרתי
איך כמעט הפסקתי להאמין

0 תגובות
לייטלי
12/02/2018 22:51
בובעלך
המציאות היתה מהנה מדי
הקפה בבוקר והנוף
מה שאני אוהבת
אפילו באה אהבה.

/

לפעמים אני מרגישה שהגעתי לאיזה שיא
ואין שני לו
החיים לא ירגשו יותר
הם רק יאפירו
להיות חלק מהזרם
עבודות ששואבות ממך את הבקרים
ומותירות אותך גוויה בלילות
ואז
חופש בשבתות וחגים
עומס
כל מקום שאתה אוהב מתפקע
רעש רעש
רעש
כל פעם שאני חושבת על זה אני באומללות.
אני לא מתקיימת כרגע
אני נתמכת
וזה עצוב.
הכל עצוב לי, עייף
יש לי רעיונות
שאני מפחדת לבצע
לפעמים אני מאמינה
ויש אור
ושוב לא
ושוב לא

0 תגובות
0.1
20/01/2018 23:50
בובעלך
אני ממש רוצה להאמין שאני יכולה
כי כבר הוכחתי
לפעמים אני ממש יודעת
שאני אצליח
ואני מקבלת פעימות של אושר כזה
כזה מהעתיד
ולפעמים

מפולת
בום
טראח

אני רוצה להאמין שאני יכולה
אני רוצה לאהוב את האיש
נראה לי
הוא
לא בדיוק
מה
שרציתי.
אולי הוא אפילו קצת יותר
הוא
הוא לא ראוותן כמוני
1 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »