עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

עו"ד יוסף ויצמן, בעלים ומיסד משרד עו"ד ויצמן ושות', המשנה לראש לשכת עורכי הדין, מוסמך בגישור.

עו"ד יוסף ויצמן חיבר ספר בשם "הוצאה לפועל מעשה והלכה" ומוכר בתחום ההוצל"פ, גביית מזונות, פינוי דירות, וליטיגציה אזרחית בבית משפט, ומוזמן להופיע ולתת חו"ד בתקשורת האלקטרונית והכתובה בכל הקשור לדיני ההוצל"פ וחידושים בתחום. כמו"כ נותן עו"ד ויצמן חוות דעת בנושאים הקשורים לניהול תיק הוצל"פ, מזונות, ותביעות אזרחיות.

עו"ד יוסף ויצמן יו"ר ועדת הוצל"פ של לשכת עורכי הדין, חבר ועדה לבחירת רשמי הוצאה לפועל וחבר הוועדה המייעצת למינוי שופטים במחוז ת"א לשכת עורכי הדין,

עו"ד יוסף ויצמן, מנהל ומקים קליניקת הוצל"פ בקריה האקדמית אונו, בה מכשירים סטודנטים לעבודה בלשכות ההוצל"פ ועזרה לחייבם מיעוטי יכולת. כמו"כ מועברות הרצאות בתוכנית שכר מצווה של לשכת עורכי הדין, וכן נמסרות הרצאות פרטניות במשרדים השנים והכשרת עורכי דין לעבודה בתחום ההוצאה לפועל.
נושאים
הזוכה אישרה לך לשלם פחות מזונות, צפה פגיעה!
05/05/2014 21:05
עו"ד יוסף ויצמן
עוד יוסף ויצמן, איחוד תיקים, מוגבל באמצ
התגרשת, מהיום אין די בהגעה להבנות והסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט, האישה אישרה לך הפחתת מזונות, כתת רגלך אל שערי בית המשפט לענייני משפחה ודרוש לקבל תוקף של פסק דין על גבי ההסכמה,  בכך חסכת לעצמך תשלום דמי מזונות כפול. 
 
המקרה בקצרה
 
 ניתן פסק דין למזונות קטין ע"י בית משפט לענייני משפחה, בו נקבע שהאב ישלם סך של 1800 ₪ מידי חודש. האב שילם מידי חודש את התשלום בהתאם לפסק הדין ולאחר תקופה מסוימת החליטו הצדדים  – בהסכמה - שהקטין יעבור למשמורת משותפת, וחתמו על הסכם חדש בו נכתב מפורשות כדלקמן:
- "במהלך שנת הלימודים הנוכחית התשלום יהיה כדלקמן: 1,100 ש"ח שישולמו ל*** כל חודש דמי מזונות עבור ****". כלומר הסכמה מפורשת על הפחתת מזונות.
 
 הזוכה לא התכחשה לחתימתה על המסמך אך העלתה שלוש טענות. האחת, שהחייב הפעיל לחץ כבד ו"הכריח" אותה לחתום על ההסכם; השניה, שלהסכם אין תוקף משפטי, כיוון שלא קיבל תוקף בבימ"ש; והשלישית שעל פי דין זוכה לא רשאית לוותר על מזונות בשם בנה.
 
דיון והכרעה בהוצאה לפועל
 
 רשמת ההוצאה לפועל גילה גדות פסקה שאין תוקף משפטי להסכמה מאוחרת של הזוכה, ולכן הסכמה זו מבוטלת, ועל החייב לשלם את מלוא סכום המזונות חרף הסכמתה של האישה. (להלן: "ההחלטה")
בין היתר כתבה הרשמת : ".....אקדים ואומר, לשיטתי,הסכם מאוחר אינו קושר את הקטין להסכמות של הוריו, ולפיכך, אינו מחייב אף את הזוכה בהיעדר אישור הערכאה המוסמכת – קרי, בית המשפט לענייני משפחה. 
לעניות דעתי, בקביעה זו חשיבות רבה. מטעמים ברורים יחסיהם של הורים מתגרשים הינם לעיתים כגלגל ענק, ויודעים עליות ומורדות. האם נכון שבמצב בו היחסים "טובים" (כפי שטוען בענייננו החייב-האב), תורשה הזוכה-האם "לוותר" הזוכה על כספים המגיעים לקטין, ולהיפך, משהיחסים מתערערים תהפוך כל אבן, ובחוסר תום לב תעלה, מן הגורן ומן היקב, טענות שאין להם זכר בפסק-הדין במזונות נגד החייב, ובגין שנים אין ספור? תשובתי לכך בשלילה. דווקא בשל התנודות הרגשיות והאישיות במערכת היחסים בין ההורים-הצדדים, יש לשמר את הקטין הנתון במצב רגיש זה, ב"משטר" משפטי המעודד יציבות, בפיקוח בית המשפט".
 
 המסגרת המשפטית של ההחלטה.
בהחלטה נדונה השאלה האם סעיף 12 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 חל בנסיבות העניין או שמא ההסכמה ההדדית בין ההורים גוברת על הוראות סעיף זה, וכל זאת בצל פסיקת בית המשפט העליון לפיה הוראות החוק לתיקון דיני משפחה - בכללותן - אינן חלות על בני זוג שיש להם דין אישי. בסופו של דבר הרשמת החילה את סעיף 20(5) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962  שם נכתבו הנושאים אשר טעונים אישור בית המשפט, ואחד מהם הוא (סעיף 5) פעולה משפטית בין הקטין לבין הוריו או קרובי הוריו, זולת קבלת מתנות הניתנות לקטין. 
 
 הרהורים וביקורת על ההחלטה
 
 התוצאה הסופית של ההחלטה אינה רצויה ומעוררת ביקורת. בסופו של יום נהנתה האישה ממשמורת משותפת של הבן עם  האב, שהאחרון טיפל בילד והשקיע בו יותר בשל ההפחתה
בדמי המזונות. ומשחלפה לה שנה תבעה האישה את כל ההפרשים בגין המזונות רטרואקטיבית לשנה החולפת. גם אם נסכים שנכון הוא הדבר במישור המשפטי, ההפך הוא  בכל הקשור להיגיון הבריא! וכי יעלה על הדעת שניתן יהיה ליהנות מכל העולמות? לאחוז את החבל משני קצותיו? גם להנות מיתרונות משמורת משותפת, גם להתנהג כלכלית על-פי הסכמים מאוחרים, ובסופו של יום לטעון שההסכמה ניתנה בכפיה וכי אינה חוקית!!! היכן ההוגנות המינימלית? מדוע שתקה האישה בכל התקופה בהם גידל האב את בנו? מדוע לטפס על עץ לשון החוק בשעה שבמשך השנה חסכה האם אלפי שקלים באמצעות האב?
 
כמי שעוסק בתחום, ומייצג בטענות פרעתי בתחום המזונות, מרגיש אני חוסר צדק וסתירה בין דינים שונים. ואסביר: הכלל המנחה של פסק דין זה הוא שדמי המזנות הם שייכים רק לקטין, ובשל כך, כל הסכמה אחרת יש לקבל את אישור בין המשפט.
כלומר התכלית של תשלום דמי המזונות הינה שהקטין יקבל את הכספים לשם רווחת חייו. מנגד, מהמפורסמות הוא שאסור לאב לשלם כספים בגין דמי המזונות ישירות לצדדי ג', אף לא לנותני שירותים של צרכי הקטין (כגון גני ילדים, קייטנות, חשבון חשמל), אלא עליו לשלם את המזונות לידי האישה. במהלך השנים נוכחתי במקרים בהם שילמו אבות אלפי שקלים ישירות לגופים אשר נתנו שירותים חיוניים לילדיהם ובסופו של יום נדרשו לשלם כספים אלה בשנית לו רק בשל כך שדמי המזונות אמורים להיות משולמים לידי האשה והיא זו שאחראית לפרנסת הילד.
 
ולכן, איך ייתכן שמחד יפסוק בית המשפט כי דמי המזנות שייכים רק לקטין, וכי לא ניתן לחתום על הסכם הפחתת מזונות, גם אם בפועל שילם האב כספים רבים עבור בנו. ומאידך גיסא, לא ניתן לשלם כספים ישירות לצרכים החיוניים של הקטין,(בשעה שהאישה לא מבצעת את התשלומים האלו) אלא להעביר את הכספים לאישה שהרי הם בבעלותם המלאה.
 
התשובה לכך נעוצה בערכאה במסגרתה התנהל הדיון. יש לזכור שהדיון התנהל בלשכת ההוצאה לפועל ובמסגרתו סמכות הרשם מוגבלת לקביעות מעין אלה. 
 
לו היה האב פונה בתובענה הצהרתית לבית המשפט לענייני  משפחה או בתובענה לאכיפת ההסכם המאוחר, רשאי היה בית המשפט להגיע לתוצאה שונה מזו שהגיעה הרשמת.
ולסגויה דומה, מה הייתה התוצאה לו במקום הסכם על הפחתת מזונות היה האב "זהיר" והיה מבקש מהאישה כל חודש אישור שהיא קיבלה את כל דמי המזונות במלואם לידיה??  יתכן ובמקרה זה היתה מתקבלת בקשת החייב בטענת פרעתי, אף שלכאורה אין הבדל ממשי בין המקרים, מבחינת התוצאה. הדבר מעורר אי נוחות מסויימת. האם מעודדים את האב "לייצר" הסכמות שיעמדו במבחן הוכחת טענת פרעתי? הרי בשני המקרים האב שילם מכספו למזונותבנו, בדרך זו או אחרת.
 
לסיכום, אציע לחברי למקצוע, לשקול, טרם הגשת בקשה בטענת פרעתי, את גדר סמכות רשם ההוצאה לפועל להגיע לתוצאה המבוקשת על ידי החייב, ובמידת הצורך לעתור לבית המשפט המוסמך בעניינם של הצדדים בתובענה מתאימה בצירוף בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל עד להכרעה בתובענה.
 
תיק הוצאה לפועל 18-00407-13-8 לשכת ההוצאה לפועל ראשון לציון כב' הרשמת גילה גדות
 
 
 הכותב בעלים של משרד עורכי דין יוסף ויצמן, ראש וועדת הוצאה לפועל ומרצה במחוז ת"א לשכת עורכי הדין. תחומי פעילות בתחום האזרחי, ההוצל"פ, מזונות, ודיני שטרות.
 
יובהר כי האמור במאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.
 
1 תגובות
כיצד לבצע גבייה בתיקי הוצאה לפועל במזונות ילדי
22/09/2012 09:11
עו"ד יוסף ויצמן
עוד יוסף ויצמן, איחוד תיקים, מוגבל באמצ

בס"ד

גביית מזונות בהוצאה לפועל העדפה מתקנת או צו השעה

דרכי גביה אפקטיביים לניהול תיק מזונות.

                                                            מאת:עו"ד יוסף ויצמן

לא קלה שעתה של אם חד הורית המגדלת ילדים קטנים בד"כ בגפה, ונצרכת לקבלת דמי המזונות כאוויר לנשימה.תשלום דמי המזונות הוא כ"משכורת" לכל דבר ועניין בגין עבודת האישה בגידול הילדים, שמירתם, וחינוכם. למרבה הצער חלק נכבד מחייבי המזונות אינם רואים לנגד עינם את עבודת האישה, או שמשאירים משקעים מימי הנישואים, ומתחמקים מתשלום דמי המזונות אשר נחוצים לאישה כאוויר לנשימתה ולנשימת ילדיה – ילדיו הקטינים של האב. במאמר זה נדגיש את היתרונות המוכחים שניתנו על פי החוק לגבית דמי מזונות.

 

החוק במדינת ישראל בנה באמצעות מערכת הגביה בהוצאה לפועל  "העדפה מתקנת" לגביית חובות מזונות בהוצל"פ ונותן מגוון גדול של תנאים ייחודיים נגד חייבים סרבנים בתשלום מזונות.

 

כותב שורות אלו אשר מנהל תיקי הוצל"פ כנגד "חייבים רגילים" שאינם בתיקי מזונות, אלא בתיקי שטרות, פסקי דין אזרחים, וכו' חש את התנאים "המיוחדים" להם זכו הנשים בתיקי מזונות ומעלה על הכתב את הדרך שיש לפעול בניהול תיקי מזונות בהוצאה לפועל.

 

בסטטיסטיקה שבוצעה ע"י "הרשות לאכיפה וגביה" רואים בבירור כי תיקי מזונות, למרות כל ההטבות אשר ניתנו להם  ויסוקרו במאמר זה, הגביה עדין נמוכה מתיקים רגילים. וישנם הרבה תיקי הוצל"פ של מזונות שאפילו לא בוצעו בהם מסירה של האזהרה שהיא יריעת הפתיחה של כל תיק הוצל"פ.

 

אין ספק כי אישה רגילה אשר אינה בקיאה בכל רזי הטפסים של ההוצל"פ מפספסת הרבה כלים חשובים שעומדים לרשותה לעזר בגבית החוב. לכן מתגבשת יוזמה חדשה ברשות לאכיפה וגביה, שבתיקי מזונות יופעלו אוטומטית כל הפעולות האפשריות כנגד הבעל, וזאת ללא צורך בפעולה אקטיבית של האישה. עד לגיבוש יוזמה זו רצוי מאוד לפעול מול ההוצל"פ רק עם עו"ד שמומחה להוצל"פ ויודע כיצד לפעול מול הבעל, ולתת לאישה את כספה בהקדם. עו"ד שיודע כיצד להתנהל מול מערכת ההוצל"פ יכול לגבות את השכ"ט המגיע לו דרך תיק ההוצל"פ ולחייב את הבעל בתשלום שכ"ט ע"י הגדלות חוב שונות בתיק, וכך לתת לאישה שירות מקצועי ללא שתשלם ע"כ שכ"ט עו"ד.

 

פתיחת התיק

כבר מרגע פתיחת תיק מזונות בהוצל"פ נהנת האישה בפטור מאגרה, ומחויבת לשלם רק ב 22 ₪ דמי פרוטוקול בלבד, יודגש כי מכל סכום שיכנס בתיק יגבה אגרה  בסכום של 1%, אגרה זו אינה ניגבת בתיקי הוצל"פ שאינם תיקי מזונות.

התנגדות

לאחר פתיחת תיק הוצל"פ והמצאת אזהרה לחייב, יש לו 21 יום לשלם את החוב במלאו או להתנגד לתיק בפני ראש ההוצל"פ, התנגדות זו הינה רק בטענת "פרעתי" ועל החייב להציג מסמכים וראיות המאשרים כי שילם את החוב במלאו. לא תתקבל טענת "שילמתי במזומן" בלא להוכיח אותה!

פעולות לביצוע

מרגע שחלפו 21 יום מפתיחת תיק הוצל"פ האישה רשאית לבצע כל פעולה בכדי לגבות את החוב, הדרכים המקובלות הוא לבצע עיקולים בבנקים, לעקל משכורת, וגם לעקל נכסי דלא ניידי ואף למוכרם ע"י כונס נכסים, בכל אותם מהפעולות שהוזכרו לעי"ל יש לאישה העדפה ברורה בגבית החוב, שכן אם יש לבעל נושים נוספים מכל סוג שהוא, הם יקבלו את כספם רק אחרי שהאישה תקבל את מלוא גובה החוב בתיק ההוצל"פ, ללא כל התייחסות לזמן הרב של החוב האחר אשר רובץ על החייב בהוצל"פ. ובייחוד בעיקול משכורת, שם בתיקי הוצל"פ רגילים, לא מעוקל מלוא סכום המשכורת, אלא רק לפי חוק הגנת השכר, שמשאיר בידי החייב סכום למחייתו, אבל בתיקי מזונות ישולם לידי האישה מלוא הסכום. (לצערי סעיף זה גורם "להונאת מזונות" ויצירת פסקי דין פיקטיביים של מזונות לצורך העדפת גביה, אך ע"כ ארחיב במאמר נפרד)

צו מאסר

אחד הכלים האפקטיביים ביותר לגבית דמי המזונות, הוא צו מאסר, (אשר כאמור לעיל ניתן לקבלו ללא כל תשלום אגרה)  שנותר לביצוע רק בתיקי מזונות. שכן תיקון 29 לחוק ההוצל"פ (התשס"ט – 2008) הפסיק  לחלוטין את השימוש בו והשאיר על כנו את צו המאסר רק בתיקי מזונות. צו המאסר כאמור "מעניש" את החייב עד 21 ימי מאסר עקב אי תשלום מזונות. אומנם למרבה הצער  צו המאסר מבוצע ע"י המשטרה רק אחרי מס' חודשים, ובלי רצון גדול לחפש אחרי החייב, ולאחר מס' ביקורים בבית החייב (ורק בבית החייב ולא במקום עבודתו ) מתייאשים באיתורו, ומניחים את הצו בקרן זווית. אך ישנה אפשרות של ביצוע ידני של צו המאסר, בו פונים לקבלן הוצל"פ והוא מאתר את הבעל באשר הוא, ואז בתיאום עם המשטרה עוצר אותו. לרוב לאחר מאסר החייב מוסדר החוב לפחות בחלקו.

הגבלת רישיון הנהיגה

ישנם עוד הרבה כלים אפקטיביים במיוחד לגרום לחייב לשלם את דמי המזונות, כדוגמת, הגבלת רישיון נהיגה,(אשר ניתן למימוש כבר בפתיחת התיק, ולא כמו בתיקים רגילים שחייב להמתין 6 חודשים מרגע פתיחת התיק ומסירת האזהרה) עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה בבנק ישראל ועוד ועוד , חשוב מאוד לדעת כיצד להשתמש בכל הכלים העומדים לרשות הנשים בגביה של תשלום מזונות.

חובות ישנים

יש לתת את הדעת כי כיום כמעט ולא ניתן לגבות חובות עבר של הוצל"פ שחלפו שנתיים ולא נגבו, בייחוד בעניין ריבית והצמדה אשר ניתנים לתשלומי המזונות. לכן חשוב מאוד לפעול בהקדם האפשרי לשם גביית החוב.

 

הכותב בעלים של משרד עורכי דין יוסף ויצמן ושות' תחומי פעילות בתחום האזרחי, ההוצל"פ, מזונות, ודיני שטרות.

מאמרים נוספים בכתובת

http://www.yw-law.co.il

 

יובהר כי האמור במאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.

 

1 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
אתר האינטרנט