עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
הפרפר העיקבי שלי
31/01/2016 10:27
kinder
נקודת הפתיחה הייתה נעימה לי...הוא היה רק פרפר קטן ששחה לי בבטן .
הפרפר הזה חי לו בשלום אצלי והתעורר בכל פעם שקיבל חיזוק. מחמאה. ליטוף לאגו.
וכך המשכתי לי ועברו להם הימים ולא פניתי מקום רב לפרפר הזה ששוחה בתוכי.
הוא סתם היה פרפר...לא מאוד מיוחד...לא מאתגר...סתם אחד.
אך הפרפר היה עקבי...הוא זיהה את הצורך ואת הרעב הגדול שלי והמשיך לעשות את עבודתו נאמנה כי בעצמו היה צריך למלא את החלל והרעב שלו...וכך נמשך לו הדואט הזה...בלי הרבה מחשבה ואחריות.
ועכשיו זה כואב. הפרפר מכאיב לי. הוא חלק ממני ואני חייבת לשחררו לאוויר הפתוח...לתת לו לעוף ולהישאר עם השגרה שלי.היא טובה לי. הפרפר לא.
הציפייה לפרפר כואבת...אך אינה אמיתית. היא רק ריגוש חולף...היא פרק בספר פנטזיה שנרקם לי בראש...והרי סופו של הספר הספציפי הזה יהיה מר...אז כאן...ברגע זה...אני משחררת את הפרפר מהכבלים הפנימיים שלי לאוויר הפתוח...לדרכו ומתפללת שיניח לי ללכת בדרכי.
0 תגובות
נחיתה רכה
31/12/2015 11:37
kinder
כשאת רגילה לעמוד על הצוק ולהביט מלמעלה
זורם הדם וחודר לכל חלקי הגוף
הלב מזנק ממקומו כמו ברכבת הרים
ואת משדרת אהבה לעולם...גם החלקים המורכבים...נראים סבירים ומקובלים
האנרגיות והאדרנלין...חוסר שעות השינה והפרפרים...זה ממכר!!!
ואז תמיד מגיעה הנפילה...בדרך כלל היא חדה וכואבת...היא לוקחת אותי לתוך בור מסחרר כשהיציאה לא נראית באופק...
כל ריגוש...סופו להסתיים...אין בו אמת...משחק של תעתוע
אבל אני מכורה...מזמינה לי ריגושים...מייצרת אותם כי אילולא הם...אז הכל מתמלא בריקנות..בשעמום...בפחד...והשדים לי מתעוררים לריקוד וממלאים את השגרה שלי...אז עכשיו אני בדרך לנפילה...מרגישה אותה סוללת לה דרך בתוכי 
אך הפעם בשונה מתמיד...אני מודעת לה...ומבקשת שתהיה הדרגתית...שלא תכאיב הרבה...שלא תפרק לגורמים...כי ההרכבה איטית
ואז מתגנב לו קול נוסף בתוכי...שלוחש לי שאולי הפעם היא תדלג עליי...היא תשכח להגיע ותאפשר לי לגדול ולצמוח לצד הכאב ולא בתוכו.
אני

2 תגובות
חלחול של עצב
30/12/2015 17:50
kinder
היום קיבלתי את הידיעה.
 התכנסתי וכאבתי
בכיתי ושתקתי
חשבתי עליה שקיבלה את בשורת האיוב...זאת שתשנה את חייה.
ואני...מה תפקידי בכוח?
כואבת אותך חברה שלי
בוכה לתוכך יפה שלי
מתפללת שאצלך הכל יגמר אחרת...
מפורקת לתוך עצמי ושולחת לך יד ארוכה באפלה...
אנא קחי אותה...אנא הישעני עליי
תאפשרי לי להיות שם עבורך עד יעבור זעם
אל תעלמי לי. אל תתנתקי לי. אל תלכי ותתכנסי בעולמך
פיתחי לי שער לבוא אלייך
פיתחי לי צוהר להיות שם עבורך
כי בלעדייך לא אוכל
כי בזכותך הרבה יותר פשוט לי בעולם
תיהי חזקה למענך וגם למעני
אוהבת אותך
החלמה במהרה
קינדר
2 תגובות
גשר לתוך הלב
14/02/2015 20:36
kinder
מתנגן לו שיר בתוכי. 
אני מנסה להחליפו בראש לשיר יותר אופטימי.
הוא מתנגן ובונה לו בית בתוכי.
 ואני נלחמת בו ומנסה להכניע...
מנסה לגרום לו לוותר ולעזוב....ככל שיותר מתאמצת כך הוא יותר עקשן.
מתעייפת לרגע ומנסה להבין את המילים...להתחבר למסר...מזמזמת את המלודיה...ומחליטה לאפשר לו להתחבב עליי....מפתיעה את עצמי בגמישות שפיתחתי אליו... ואז מבינה שהענקתי לו פרשנות חדשה.
קיבלתי אותו בתבנית שלו והכנסתי לתוכו התאמות משלי
בנינו גשר בננו....גשר של פשרות...גשר שמחבר עולמות
שמצמצם פערים וגורם לי לתהות מחדש
 מחדש על עצמי ...מחדש על העולם...
מחדש בכלל!


0 תגובות
ריגוש במקום להרגיש
13/02/2015 13:28
kinder
חייבת למלא. למלא את מה שהיה רייק תמיד.
מנסה למלא ברגעים. בחוויות. במחוות...
לעיתים הצורך למלא נראה כהתמכרות...כמו היכולת לנשום...או להתקיים
ולפעמים נלקחת ממני השליטה והכל מתמלא בריגושים...
בריגושים שסופם להרוס...להכניע...אך קיים רווח מישני והוא איום וממכר בו זמנית. גם אם הוא קצר ותכף נעלם   הוא ממריץ...הוא מפיח בי תקווה וחיוניות.
אז אם אקבל אותי ואפסיק להילחם בי...אולי אשלים עם אותה אחת שהיא אני.
אבקש ממנה להניח עליי את ראשה
אספר לה שאין זה חטא וכי הכעס והזעם הינם לחלשים.
אחבק אותה ואתחיל אפילו לאהוב אותה.


4 תגובות
פירוק לגורמים
09/02/2015 19:20
kinder
הכל מסביב סתמי....מעייף...מחול שדים מטורף של ריצות ומשימות...
מנסה למצוא רגעי חסד לנשימות ואוורור...אך מרגיש שהאוויר לא נקי והוא מתערבל ויוצר תערובת של מחנק.
אני בורחת לרגעים ומתנחמת ברגעי חסד...
הערב צפוי לי רגע שכזה...מסיטה את העייפות הצידה כדי לאפשר לעצמי לקחת נשימה עמוקה לתוכי ולתוך הלא נודע.

0 תגובות
משבר אמון
07/02/2015 19:00
kinder
אני והיא...כבר לא.
הכרנו לפני חצי שנה...חשבתי שדרכה אני מגשימה חלום ילדות ישן...
התמכרתי ורציתי רק לחזור הביתה לאחוז אותה ולהתמכר לצלילים ולקצב.
זה חודש שאני והיא במשבר...אני עוברת דרכה ולא מעיפה מבט...כואבת מבפנים אך לא לוקחת אותה לידיי.
מנסה לבדוק עם עצמי אם היא גם ריגוש חולף או שמא יעד...חלום...הגשמה...
מכירה בי את ההתלהבות שמייד מתחלפת במיאוס ואז בויתור...האם גם כאן אשחזר או אשבור מעגל קיים ואוכיח לעצמי שהיא מעבר לריגוש רגעי...
חיכיתי לה מגיל 13 ועכשיו שנפגשנו היא חלק בלתי נפרד ממני...
אבודה...


0 תגובות
איזה יום עבר עליי...זה קצת יותר מידיי
05/02/2015 17:51
kinder
מנסה לסכם לי את היום מוקדם מהרגיל...מנסה כבר לסגור לי את הערב...מותשת!
עוד יום עבר לי...באינטנסיביות.
אז מה היה לי היום...פגשתי ...ייעצתי...ליוויתי...הכלתי ועשיתי את מה שאני הכי יודעת לעשות.
השגרה שומרת עליי..מגנה עליי מפני השדים שלי.
השדים שלי מגיעים לבקר...הם בדרך כלל לא דופקים בדלת ואני הרי נולדתי מכניסת אורחים...והם לא רצויים בביתי!!!
הם לא מבקשים רשות ומשתלטים בונים להם בית בתוכי....השיגרה שלי עוזרת לי להתמודד איתם...יום אחרי יום...
אז שלום לך ריגוש...ברוכה תיהי שיגרה!
2 תגובות
ריגושים
04/02/2015 20:19
kinder

מכירה מכורים לסמים,מכירה מכורים לאלכוהול, לאוכל, לכסף לקניות,

 מכירה מכורים בכלל, מכירה את עצמי. אני מכורה לריגושים.

במסע של חיי נזדמנה לי רכבת הרים, מתקן אכזרי בעיקר בירידות הכואבות, כי אז באה הנפילה והיא קשה מנשוא. הרכבת שלי גם מטפסת ועולה ואני מתמכרת לתחושה ומאפשרת לה להתפשט ולמלא אותי...ואין תחושה שמשתווה לרגעים הללו...סם חזק ישיר ומהיר לוריד.

אני מודעת ונזהרת ולרגעים גם נשמרת...אבל מתה מבפנים שאין ריגוש כי הכל מתמלא בריקנות ....אני בגמילת ריגוש...בביתי שלי בשעת ערב זו...ומייחלת למלא את ההתמכרות בעצמי,בעולמי הפנימי שיש אומרים שהוא עשיר ורק אני עיוורת ואיני רואה את הכתובת על הקיר....הזהרי הנפילה קרובה מתמיד...הישמרי!!!

 

0 תגובות