עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
הי, אני מאי כהן, בבלוג הזה אני משתפת סיפורים בחיים שלי ונותת עצות לילדים שמרגישים כמוני, ילדים בגיל ההתבגרות. זאת הפעם הראשונה שאני עושה דבר כזה ומקווה להשתפר, תהנו. :)
חברים
ELLA ELROPilaמיה TT.TTחסויThe Cheshire Catyehav
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
דייייי זה מתפוצץ בתוכי
13/02/2014 19:21
מאי כהן

אינלי מושג. אינלי מושג כבר מה לעשות

באמת

אני מתחרפנת בתוכי וכבר לא מסוגלת

די

רוצה שיגמר

אינלי מושג כבר מה לעשות

אני כמו פצצצה עצמית

0 תגובות
דייייייייי בבקשה דייי
09/02/2014 22:28
מאי כהן

אני מרגישה שהשנה הזאת היא השנה הגרועה ביותר בחיי. לא רק שהשמנתי איבדתי את כל אבל את כל החברים שלי (אני לבד לגמרי כבר שלושתרבע שנה) אז גם איבדתי את האופי שלי (קשה להאמין פשוט נמחק מרגישה ריקה חלולה) וזהו אני לא יכולה לא לא לא יכולה

השנה הזאת אני פשוט כלום

אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.

ניסיתי לדבר עם אמא שלי על אחת מהבעיות שלי והיא אומרת שאני בוחרת להיות במצב הזה. אי אפשר לדבר עם אף אחד ובכללי אני שונאת לדבר על עצמי.

במילה אחת-חרא לי נאחס לא מסוגלת יותר הגוף שלי במצב של קריסה כרגע(מקווה)

יש לי עקמת,נשירה,השמנת יתר, חוסר בחברים,חוסר באופי וביופי לא קיבלתי מחזור וכו.. בי

1 תגובות
חלולה
28/01/2014 19:44
מאי כהן

בגלל שכבר הרבה זמן אני סובלת מדיכאון לימדתי את עצמי לנעול את המוח אוטומטיי באמצעות דמיון מודרך, אני מירגישה חלולה וריקה עם מועקה וחרדה שאוכלת כל הזמן בשביל לא לחשוב רק לאכל ולהתעסק באוכל, בימים האחרונים שמתי לב שנהייתי ריקה, לא מעניינת פשוט ריקה עם חברים ועם עצמי, שמתי לב כמה משעממת אני וחלולה וריקה

וההרגשה הזאת פשוט לא עוברת

שונאת את האשיות והגוף שלי וכבר לא יכולה

אין לי כבר כוח באמת שלא לנסות להלחם כל הזמן וכל פעם להפסיד כמה אפשר?

די, אני באמת מוותרת, די לא יכולה די

0 תגובות
אנחונ צריכים לנצל את כוחנו כדי להציל בני נוער
26/01/2014 21:40
מאי כהן

אני נסכנסתי לבלוגר כי רי לי ולכתוב זה פשוט עוזר, גם לידים אחרים יש את אותה הסיב ויש גם סיבות אחרות, רוב הכותבים בבלוגר הם בני נוער ומי כמונו יודע שבעצם לכל מתבגר יש קשיים אבל המצחיק פה שבסביבה החיצונית פשוט אי אפשר לדבר על זה באופן טבעי עם חברים,, לי ממש קשה כבר מלא זמן ומבחוץ נהיה לי רפלקס לשים מסכה של ילדה שמחה ווחקת שאין לה שום בעיות בחיים. אבל שאני חוזרת הביתה הן אית כל יום כל שעה. עכשיו אמריקן איגל עשו צעד ראשון של תמונות ללא פוטושופ, וזה גרם לי לחשוב- למה העולם שלנו, למה האנשים שבעולם מתאמצים כל כך בשביל שיצאו טוב אם אנשים אחרים סובלים בדיוק כמוהם או בגלל המושלם הזה!

אנני חושבת שאנחנו צריכים לקדם את המודעות שלרוב בני הנוער יש משברים בתוך עצמם והם (אנחנו) פשוט לא מסוגלים לדבר על זה עם חברים שלנו כי אנחנו מתביישים וכו'.. יש לנו את הכוח הכי גדול לקדם לאט לאט את המדינה המטומטמת הזאת עם כל הפוליטיקה והמושלמות

יש דעות בנדון ?

2 תגובות
please say something baby
26/01/2014 21:21
מאי כהן
תיקונים לשיר שהמצאתי

I remember the day when I looked at you

you smiled oh oh oh you smiled at me

I remember the moment when I call to you

you said "hi  oh oh oh and then I felt that its the moment

that I need to say that I love you


Iחח אין לי רעיונות להמשך השיר יש לכם רעיונות ?? או תיקונים 

0 תגובות
מחפשת את האור שבקצה המנהרה ולא מוצאת
26/01/2014 21:01
מאי כהן
עזרה

יש לי רצון רצון לשפוך הכל החוצה פעם אחת ולתמיד, להיות אמיתית עם עמי ופעם ראשונה עם העולם (מה שאף פעם לא העזתי)

לפני שנה הייתי אנורקסית, בגלל זה לא קיבלתי מחזור וזה הרס אותי, לא רק שאני שונאת את עצמי מבחינה חיצונית אלא גם מבחינה אישית. ממש מוזר אני מרגישה שיש בי שני גופים שהראשון הוא עם כל האנשים שעליו אני לא שולטת והשני רק עם עצמי. הגוף הראשון "חייכן", לצערי אני חופרת (שזו תכונה שקט מלחיץ אותתי) אני צינית וקשה לי מאוד עם בנים(אני מתרומת זרע ומלחתחילה זה לא היה טבעי)

כיום- עברתי לבית ספר חדש השנה ואני בכיתה ט'

יש לי מחלה בכבד מה שעושה אותי צהובה וכתומה+אני חופרת+מכוערת+צינית+את כל זה יורדים עליי הילדים בשכבה. לא היה לי חבר ואין לי כרגע חברים טובים, אני צריכה אחד אחד שאוכל להרגיש איתו בנוח ואנלא מוצאת. אני מרגישה כמו אלה שלא מוצאים את עצמם וטסים להודו רק שלי אין את האפשרות כי אני צעירה. והדבר היחיד שאני צריכה עכשיו זו אהבה, שמישהו יאהב אותי ולא יירד עליי כל הזמן מי שאני יסמוך עליו ואין לי כזה. זה מיאש לא למצוא את עצמך ועוד יותר שאתה לבד עם זה. אז כבר שלוש שנים אני במבוי סתום ולא מוצאת את הדרך החוצה.

אתם התקווה האחרונה שלי.

באהבה מאי

1 תגובות
לבד ורצה עזרה, מישהו?
22/01/2014 20:32
מאי כהן

לא יכולה יותר... קשה.

אני השמנתי, ולצערי התכערתי, אבל הפעם זו לא הסיבה.

אני מה שנרא" בתולת שפתיים" לא היה לי חבר כבר שנתיים (אני בכיתה ט) ואני פשוט לא יודעת כבר מה לעשות.

במשך השנים האלה לימדתי את עצמי להיות יותר מופנמת ולהסתיר את מי שאני ומבחוץ אני רק חייכנית, חופרת שכביכול אוהבים קצת לרדת עליה אבל יחסית נשמה ואם מישהו ריך לדבר איתה הוא מדבר.

אני גם צריכה מישהו כמוני, אבל מה לעשות שבנים אוהבים את הבנות האדישות שלא באמת אכפת להן מהבנים, אני צריכה חברים אמיתיים ואני פשוט לא מוצאת, אני לא משתפת אף אחד מה עובר עליי ופשוןט אין לי כבר כוח


אני יודעת שאני ייצא פטתית אבל יש לכם עצה או משהו?

צריכה ממש כרגע

2 תגובות
לחץ בלבול ומועקה
03/01/2014 22:45
מאי כהן

הרבה זמן לא כתבתי.

אני במין שגרה כזאת שבתוכה למדתי להקפיא את המוח שלי ופשוט להיות כמו רובוט.

אני מוצאת את עצמי כבר שבועיים בחרדה בלחץ ובמועקה בלי לדעת מה הסיבה 24 שעות.

כל כך הרבה דברים לעשות וכלכך הרבה דברים שאני עושה לא טוב וצריכה לעשות ההפך. אני פשוט לא יודעת לאיפה להתקדם.

אני מרגישה ריקה. מרגישה שאני כבר מיואשת מהחיים האלה בלי שום סיבה הגיונית..

0 תגובות
שינוי?
19/12/2013 18:03
מאי כהן
שינוי, כגודל הציפיות גודל האכזבות, עצה
" איך בבית ספר החדש? "
"בסדר כזה, מתרגליים...."
" למה את לא באה אלינו יותר ? "
" כי.... כי... קשה להתרגל למצב שאתה יוצא מהיישוב והולך לעיר אחרי תשע שנים שאתה מכיר את אותם האנשים .."

אני עברתי לבית ספר חדש השנה.
גרתי ביישוב והייתי עם אותם חברים כל הזמן. השנה רציתי להכיר אנשים חדשים ואת העיר.
בעולם שלנו לא הכל ורוד, כמו שאתם יודעים ואני עברתי לבית ספר שהוא ההפך מורוד. איך אומרים " כגודל הציפיות גודל האכזבות" וכך היה.. ההסתגלות למקום חדש כשאתה עובר לגמרי לבד היא מאוד אבל מאוד קשה וזה גזל ממני שכבר אין לי חיי חברה :\ 

 אם יש ילדים שגם רוצים לעבור לבית ספר חדש ורוצים עצה או עזרה, אני פה בשבילכם
והאמת גם עם אפשר עזרה או ייעוץ :)
1 תגובות
TIME OF YOUR LIFE :)
17/12/2013 17:36
מאי כהן
ככל שאני בבלוג יותר יותר אני מבינה כמה הוא ממכר וכמה הוא שינה אותי לטובה, באמת..
אני חושבת שהבלוג הוא יותר טוב מפייסבוק יותר טוב מהכל, הוא אמיתי וטהור! לכל אחד יש מקום.

אז שיהיה לכם לכבוד הפוסט הזה

Time Of Your Life 
Green Day 

Another turning point, 
A fork stuck in the road. 
Time grabs you by the wrist, 
Directs you where to go. 
So make the best of this test, 
And don't ask why. 
It's not a question 
But a lesson learned in time. 

It's something unpredictable, 
But in the end is right. 
I hope you had the time of your life. 

So take the photographs 
And still frames in your mind. 
Hang it on a shelf of good health 
And good time. 
Tattoos of memories and dead skin on trial. 
For what it's worth, 
It was worth all the while. 

It's something unpredictable, 
But in the end is right. 
I hope you had the time of your life. 

It's something unpredictable, 
But in the end is right. 
I hope you had the time of your life. 

It's something unpredictable, 
But in the end is right. 
I hope you had the time of your life.
3 תגובות
המקום האמיתי
17/12/2013 15:46
מאי כהן
אני בבלוג הזה בסך הכל יום אבל אני בטוחה סופסוף בדבר אחד-
מצאתי את המקום שלי. המקום היחיד שאתה פותח את הלב ברגעים הקשים והטובים ולא שופטים אותך ולהפך, מזדהים איתך ועוזרים לך.
תודה
2 תגובות
over
17/12/2013 14:08
מאי כהן
יושבת בצד, מסתכלת על המצב
הכל חשוך ואין דרך חזרה.
מנסה להשתייך, מנסה להתחזק
ושוב הכל מתנפץ.

רוצה לעמוד בחוזקה 
על קרקע יציבה
עם חיוך של אושר על פניי
אך ברגע האמת,
הכל מתפרק 
והכל חוזר להתחלה.

חושבת וחושבת ומנסה להבין
איך הכלל הדרדר
שום דבר לא עוזר
התקווה כבר מזמן נעלמה.


1 תגובות
אהבה-אין. דיכאון= יש.
17/12/2013 13:57
מאי כהן
אהבה-
האמת אני אומרת בדעה מוחלטת: אני צריכה אהבה!
אין לי אהבה, לא מקבלת אהבה.. 
בינתיים אני לבד מבחינה חברתית ואין לי חבר.. :\ 

אהבה זה הדבר הכי בסיסי שבן אדם צריך.. ובלעדיו- הוא מתפרק.. 
מה שקורה לי עכשיו נקרא דיכאון.. קשה להודות בזה, עכשיו שאני חושבת על זה בכתיבה.. 
מקווה להרגיש יותר טוב שהחורף הזה כבר יגמר :\
1 תגובות
Bound 2
17/12/2013 11:14
מאי כהן
"I KNOW YOU'RE TIRED OF LOVING, WITH NOBODY TO LOVE"

0 תגובות
עוצמת את עיניי והילדות נעלמה.
17/12/2013 11:11
מאי כהן
אתם מכירים את הרגע הזה שאתם כבר לא מתרגשים בבוא החגים, או כשיש שלג, ומרגישים כמו מכונה, חסרי רגשות ?! 
אני מתגעגעת לתמימות של הילדות שהייתה בי, לאיפה היא נעלמה? 
אני מתגעגעת לחוסר הדאגות ולשמחת החיים..

0 תגובות
keep calm and write on :-)
16/12/2013 10:27
מאי כהן
0 תגובות
קדימה
16/12/2013 10:20
מאי כהן
אוכלת שותה
עייפה ישנה
קמה מתעוררת ומחכה
כלום לא קורה, להפך מזה
החיים מתקדמים בלעדיי.

מה לעשות, מתלבטת קשות
האם לזרום או להמשיך לחכות?
מפחדת להפוך למכונה שרק ממשיכה
בלי שום רגש איתה.
1 תגובות
the scientist
16/12/2013 09:23
מאי כהן
The Scientist 
oldplay 

Come up to meet ya, tell you I'm sorry 
You don't know how lovely you are 
I had to find you, tell you I need ya 
And tell you I set you apart 
Tell me your secrets, and ask me your questions 
Oh let's go back to the start 
Running in circles, coming in tails 
Heads on a science apart 

Nobody said it was easy 
It's such a shame for us to part 
Nobody said it was easy 
No one ever said it would be this hard 
Oh take me back to the start 

I was just guessing at numbers and figures 
Pulling the puzzles apart. 
Questions of science, science and progress 
Don't speak as loud as my heart. 
Tell me you love me, and come back and haunt me, 
Oh, when I rush to the start 
Running in circles, chasing tails 
coming back as we are. 

Nobody said it was easy 
It's such a shame for us to part 
Nobody said it was easy. 
No one ever said it would be so hard 
I'm going back to the start
3 תגובות
לתעד רגעים בחיים הקצרים
16/12/2013 09:19
מאי כהן
 אתם יודעים שברגעים הכי קשים שלכם אתם מגלים את הצדדים הכי חזקים שלכם ומגלים דברים חדשים על עצמכם? 
אני גיליתי שלכתוב ולצלם זה נותן לי מחשבה ומן כוח כזה שמחזק אותך, תנסו, לצלם- תתעדו את החיים מהזווית שלכם, זאת יכולת עצומה שלכל אחד יש. אז הנה כמה צילומים שלי ;-)
1 תגובות
עולם מוכר עולם נסתר
16/12/2013 09:11
מאי כהן
כשאני מסתכלת סביב
אני רואה אנשים מוכרים
שמשחקים, ששמחים וצוחקים
וכאלה שסתם עצבניים

כשאני מסתכלת על אותם האנשים
אני רואה מה הם מרגישים?
האם הם באמת כאלה שמחים
או שזה סתם מסכה של שקרים..

0 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »