עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
תרגיל 2
10/11/2014 10:57
mai lester

עקרונות ניהול הידע של  Dave Snowden :
1. "ידע נמסר רק בהתנדבות"- ההשפעה של עקרון זה על הארגון היא שזרימת הידעבארגון עלולה "להיתקע" בחלקים מסוימים בארגון, מבלי שהידע יגיע לחלקיםאחרים רלוונטיים. כלומר, השפעות חיצוניות כגון יחסי אנוש, חוסר ארגון, אישיות,"משחקי כוחות" וכדומה, עלולים לחבל בניהול הידע. העברת המידע נתונהלשיקול דעתו של אדם מסוים, ואם ינהג בכח הזה בחוסר אחריות הוא יכול להסב נזק רבלחברה (אם ע"י אי-מתן הידע לגורמים רלבנטיים או ע"י מתן ידע לגורמיםשאינם רלבנטיים).

2. "יודעים יותר ממה שאפשר לספר, מספרים יותר ממה שניתןלכתוב"-  עקרון זה מדבר על חשיבותהעברת הידע בצורה אחראית לגורמים רלבנטיים. לא ניתן לספר את כל מה שיודעים- כלומרמספרים רק חלקים הכרחיים ורלבנטיים.  

 

שלושה עקרונות חשובים שנלמדו בהרצאה:

1.      "העולם הוא שטוח"- המשפט הזה מתאר בצורה טובה את כוחו שלהידע. ההתקדמות הטכנולוגית גרמה לכך שהמידע זמין יותר ואין כמעט חשיבות למיקוםגיאוגרפי.
העברת מידע הפכה לפשוטה יותר, ותהליך זה גרם לשיתופי פעולה רבים בין ארגוניםשנמצאים משני צידי הגלובוס.

2.     "מהלכי שכנוע"-ידע איננו מוצר מוחשי. זהו מוצר שקשה יותר "למכור" למנהלי החברה,ורפורמה בניהול הידע לעיתים אינה נראית כדבר בעל דחיפות גדולה כ"כ.
לכן, מהלכי שיכנוע יצירתיים ואפקטיביים שייצרו הכרה בחשיבותה של רפורמה כזאת(במידתהצורך) הינם הכרחיים וקריטיים.

3.      מודל  Skandia Navigator- מתאר את מרכזי ההוןהאינטלקטואלי בארגון ואת מערך הקשרים בניהם.
עפ"י המודל ההון האנושי נמצא במרכז, והוא המקשר בין יתר סוגי ההון. המודלנותן את מירב החשיבות לגורם האנושי, והוא בעצם לב המודל. עליו תיפול ותקום הצלחתניהול הידע בארגון. 

0 תגובות
תרגיל 1
10/11/2014 10:28
mai lester

לדעתי, המשפט המתאים ביותר להגדרת ניהול הידעמבין השניים הוא: "הבאת הידע הנכון לאיש הנכון במקום הנכון ובזמן הנכון".
הסיבה שבחרתי במשפט זה היא החלק במשפט שאומר: "..הידע הנכון לאיש הנכון...". כלומר, חלקים שונים במערכתאירגונית זקוקים למידע שונה על- מנת לבצע את עבודתם, ובאותו הזמן אינם זקוקיםלמידע אחר. החשיבות של אי קבלת המידע מהסוג השני, לפעמים עולה על קבלת המידע שהםכן זקוקים לו.
סוגיות כמו מידור, או חוסר רלוונטיות של מידע שעלול ליצורבילבול ובלגאן באירגון, הן בעלות חשיבות עליונה לתפקוד יעיל של המערכת.
ההגדרה לניהול ידע שנלמדה בכיתה("ניהול הידע הוא אוסף הפעילויות בארגון שמטרתן לטפח, להעשיר,לשתף ולשמר את המידע והידע הארגוניים, ולהשתמש בהם באופן שיסייע לארגון להשיג את מטרותיו ") אינונותן מענה בצורה ישירה לסוגיות אלה(למרות שנאמר "... לשתף ולשמר את המידעוהידע הארגוניים", זוהי אמירה כוללת מדי ואינה פונה בצורה ישירה לסוגייתהמידור), וגם סוגיית הזמן לא מקבלת כאן ביטוי(בארגונים שונים, זמינות המידע וזרימתהמידע במהירות הינה קריטית ביותר).

 

שלוש נקודות חשובות מהשיעור:

1. מודלDIKW והטעויות הנפוצות ביישומו- המודל מראה את הדרך שהידעעובר מהשלב הגולמי של איסוף נתונים ועד לעיבודו לכדי הסקת מסקנות ותובנות. השלביםהאלו הם קריטיים, ומימושם בצורה לא נכונה עלולה לפגוע באירגון וביעילותו.

2. ידע סמוי וגלוי- כתבתילמעלה על חשיבות המידור של הידע העובר בארגון. נקודה זו מתייחסת בדיוק לנקודה זו-הידע הסמוי(הידע הממודר שרק אנשים או חלקים ספיצפיים בארגון רשאים להיות חשופיםאליו), והידע הגלוי- אליו יש גישה חופשית

ישנם ארגונים רבים שהמידע שעובר בהם הינו רגישביותר, ולכן יש לחשוף אותו רק למעט מהחברים בארגון(רק לאנשים הרלוונטיים). נקודה זו חשובה גם על-מנת למנוע גניבת ידע (ידע שידלוף אל המתחרים).
3. זליגה של ידע החוצה- מטרה חשובה של אירגונים רבים הינהמניעת זליגה של ידע מחוץ לארגון. ידע=כסף, וחברות רבות משקיעות כסף רב במניעתזליגת הידע(מערכות אבטחה מתקדמות וכדומה). חברות רבות הפכו למובילות בתכומן בזכותהידע הייחודי שהן מחזיקות בו וחוסר הזליגה שלו אל המתחרים.

 

 

0 תגובות