עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
מאי 2017  (1)
יוני 2017  (2)
הדבר הנכון, במקום הנכון, בזמן הנכון
18/06/2017 10:45
חגית בכר-אריאב
התפתחות אישית, העצמה, רוחניות

"...כמו אפלטון בשעתו סברו גם היוגים הקדמונים, שכאשר יבחין האדם במציאות כמות שהיא, יבחר תמיד לעשות את הדבר הנכון במקום הנכון בזמן הנכון".(מתוך יוגה סוטרה של פטנג'לי בתרגומה של אורית סן גופטה)


כשנתקלתי לראשונה, במשפט הזה פתאום הבנתי שזה בעצם מה שביקשתי לעצמי בחיי הבוגרים מאז שהסתיים לו המסלול המובנה של בי"ס – צבא - אקדמיה. את השנה הראשונה שלאחר התואר הראשון אני זוכרת היטב, זו השנה שבה שאלתי את עצמי לראשונה  "מה הלאה?". 

זו היתה הפעם הראשונה בחיי שהעתיד הקרוב כבר לא היה ידוע מראש, בבת אחת נגמרה "תכנית העל".  נזרקתי (כמו רבים יש לומר) לים של אפשרויות. לכאורה הכל היה פתוח, הכל היה אפשרי והיה עליי רק לבחור, כמה נפלא זה יכול היה להיות, כמה פשוט וקל,  אולי בשביל אחרים אבל לא בשבילי.

מה עכשיו? מה זה החיים האלה?  הלו...יש פה מישהו? ואם כן הוא יכול לומר לי מה עושים פה...? כי לי אין מושג.. 


לא הייתי מוכנה לרגע הזה, לא ידעתי שהוא קיים ולא ידעתי שיום אחד הוא גם יגיע...  

 

מאז, בעצם הייתי צריכה לקבל החלטות (כמו כולם, יש לומר)  חלקן דרמטיות וחלקן פחות. מה ללמוד? איפה? מה לעבוד? איפה לגור? ובכלל מה אני רוצה לעשות בחיי? איך אני רוצה לחיות אותם? וכו וכו..


כל פעם מחדש לפני שהייתי צריכה לקבל החלטה שהוגדרה כחשובה ולא ידעתי כיצד עליי להחליט ומה עליי לעשות(והיו הרבה מקרים שכאלה) התפללתי לידיעה ברורה, למחשבה צלולה, לבהירות ולדיוק. התפללתי שאדע לעשות את הדבר הנכון, במקום הנכון, בזמן הנכון. 


אני מניחה שלפעמים הצלחתי יותר ולפעמים פחות אבל אף פעם לא הזנחתי את התשוקה לגלות את הדרך לחיות את חיי בצורה מדויקת ובהירה.


המשך יבוא

 

שבוע נפלא

 


 

יוגה סוטרה של פטנג'לי / תרגום:אורית סן - גופטה

0 תגובות
דפי בוקר – גישה ישירה לאלוהים
11/06/2017 08:36
חגית בכר-אריאב
רוחניות, התפתחות אישית, העצמה

לפני כעשור חברה טובה מאלה שהן שותפות למסע ולדרך הראתה לי את הספר"דרך האמן" של ג'וליה קמרון. כצרכנית ספרים מהז'אנר הזה התחלתי לקרוא ומיד גם לכתוב "דפי בוקר" (הסבר על דפי בוקר בהמשך). בזמנו,התמסרתי לכתיבה בקלות כאילו משהו דחף אותי לזה כמו סוג הדברים האלה שאנו עושים אותם ולא ממש יודעים למה....הייתי רווקה גרתי בדירת חדר בקיבוץ ובאותה תקופה הייתי בין דברים, תקופה של צורך בקבלת החלטות, שאלתי את עצמי "מה הלאה"?מה הדבר הבא שאני רוצה לעשות?

קמתי בכל בוקר היישר מהמיטה לכתיבת דפי הבוקר על פי ההוראות שהתוותה קמרון בספרה. לא ידעתי מה זה ייתן לי ולא הבנתי למה אני עושה את זה אבל קמתי בכל בוקר וכתבתי.

אני זוכרת שמשלב מאוד מוקדם התחלתי להרגיש טוב, חיונית, אנרגתית,והחשיבה שלי היתה צלולה וחדה. באיזשהו שלב החלו לקרות בחיי צירופי מקרים מוזרים ואחד מהם אני זוכרת עד היום כיוון שהיה מוזר והזוי באופן מיוחד. כתבתי בכל יום בבוקר ובאיזשהו שלב זה היה כמו התמכרות, כמו סם, הכתיבה עשתה לי טוב, הרגשתי מעולה, הרגשתי טוב עם עצמי, הרגשתי בעלת ערך, אופטימית והרגשתי שאני יודעת מה אני רוצה לעשות. 

את הדפים הכנסתי לשקית ואיפסנתי אותם באחד הארונות.

לימים, כשעברתי דירה ורוקנתי את הארונות ישבתי ופתחתי את השקיות והצצתי במה שכתבתי. 

לא האמנתי לקרוא שדברים שכתבתי עליהם, דברים שביקשתי שיקרו לי, עבודות שחלמתי עליהם אכן קרו והתרחשו בחיי מבלי ששמתי לב. הבנתי שדרך הכתיבה בין שאר הדברים המופלאים שהיא עושה, זרעתי זרעים שנבטו להם הלכה למעשה בחיי הגשמיים.


היום אני יודעת שבכל שלב בחיי שבו אני רוצה ליצור שינוי אני חוזרת לכתיבה. מבחינתי זה הבית, ועבורי זה החיבור שלי לאותו חלק בתוכי שיודע מה טוב ומה נכון לי, האלוהים הפרטי שלי.

 

אז מה זה דפי בוקר?

אם אין לכם את הספר עדיין, אכתוב לכם כאן כמה עקרונות לגבי הכתיבה לפחות אלה שאני מיישמת אותם.

מדובר בשלושה עמודים A4  שנכתבים מיד עם היקיצה בבוקר. אין המדובר בכתיבת יומן מתוכננת ומוקפדת, נהפוך הוא, מדובר בכתיבה אסוציאטיבית. כל מה שעולה בראשכם באותו הרגע. היד כותבת ברצף ללא בקרה. התוכן איננו רלוונטי, מה שחשוב זה הרצף של הכתיבה הזרימה של הכתיבה. את דפי הבוקר לא קוראים ולא מראים לאף אחד בשום פנים ואופן ! הם אישיים פרטיים ועליהם להיות מוסתרים היטב כך שאף יד לא תשיג אותם.

 

אם אתם רוצים לעשות שינוי בחייכם ואין לכם מושג איך להתחיל להניע את הגלגל,  התחילו לכתוב, התמסרו לכתיבה,הישארו פתוחים ללא ציפיות והחיבור לאלוהים יורגש באופן ובדרך המיוחדת לכם.

 

"דרך האמן", נתיב רוחני לשפע יצירה / ג'וליה  קמרון


שיהיה בהצלחה

יום נפלא מלא תובנות.

 

0 תגובות
"זמן המתנה"
28/05/2017 08:41
חגית בכר-אריאב
התפתחות אישית, רוחניות
הבלוג הזה חיכה זמן מה כדי לצאת החוצה. 
כמו דברים נוספים בחיים שלי ואני מניחה בחיים של כולנו שמחכים לזמנם.....

עד שהזמן הזה קורה יש תקופה בה נראה לנו שלא קורה כלום.
הרעיונות שרוצים לקבל ביטוי - ממתינים
המחשבות שרוצות להיבדק - נשארות בגדר מחשבות
חלומות שרוצים להיות מוגשמים - נשארים בדמיון
תובנות שמחכות לעלות - תקועות אי שם
תשובות שרוצות להתגלות - מתעכבות
"תמונה שמבקשת להתבהר" - נותרת עמומה
כלום לא קורה, הכל תקוע.

הזמן הזה שלא קורה בו כלום, מורגש כזמן הארוך בעולם, זמן מיותר, לעיתים זמן של סבל, בלבול, ספק, זמן שיש בו רק תהיות, סימני שאלה, חוסר ידיעה ואף חוסר וודאות, זמן שנדמה לנו שיישאר ויימשך לעד.

ואז, יום אחד, פתאום אנחנו נזכרים בזמן הזה, בד"כ זה קורה כשכבר הרבה זמן עבר.
לא שמנו לב אבל קרה משהו, התרחש איזה שינוי ואנחנו כבר במקום אחר. הספקנו לפעול, לעשות אולי שינוי, פתאום קרו להם כל מיני דברים טובים שלקחו אותנו למקום אחר, מקום בהיר יותר, פעיל יותר.
מהמקום האחר הזה אנחנו פתאום נזכרים בזמן ההוא שהיה לנו קשה, ולא ידענו, אולי גם סבלנו. 

 אבל הזמן ההוא עבר.......

פעם, חברה טובה שלי שהיתה בזמן ה'הוא' כינתה את הזמן הזה שהיתה נתונה בו "זמן  המתנה". בחוכמתה היא הבינה שהזמן הזה הוא 'זמני' והוא יעבור ועוד רגע יגיעו התשובות, עוד רגע תתבהר התמונה, עוד רגע היא תהיה במקום אחר. 

מאז, אני מנסה לזכור שכשאני רוצה שמשהו יקרה בחיי והוא עוד לא קורה אז במקום להיות מתוסכלת על 'אי עשייה', על 'אין תשובות' על חוסר מיקוד, אני פשוט יודעת שהזמן הזה הוא "זמן המתנה" ועוד מעט יעבור.

יום נפלא

0 תגובות